נאמר לעובד ללכת הביתה, הודיע כי לא יעזוב ללא מכתב פיטורים

נאמר לעובד ללכת הביתה, הודיע כי לא יעזוב ללא מכתב פיטורים

יענקי סירב לתת לתובע מכתב פיטורים (לגרסת התובע – השיחה התקיימה ביום 3.2.11, לגרסת הנתבעת – ביום 6.2.11).


סוכן הביטוח של הנתבעת, מר טל, שהגיע למוסך בסמוך לשיחה הנ"ל, שוחח עם התובע בעניין המחלוקת שהתעוררה בין הצדדים.
מר טל מסר לתובע מכתב השעיה של הנתבעת הנושא תאריך 6.2.11, בו נאמר שבשל הפרות משמעת חוזרות שתכליתן לגרום לאלץ את הנתבעת לפטרו, התובע מושעה מן העבודה עד לבירור שיתקיים בעניינו בנוכחות נציג ההסתדרות. התובע לא עבד במוסך לאחר קבלת מכתב ההשעיה.
ביום 8.2.11 התקיימה פגישה בין איציק לבין מר מוסא עבד-אל-רחמן, מזכיר איגוד מקצועי בהסתדרות (להלן: "מוסא"), בעניינו של התובע.
בעקבות פגישתו עם איציק, שלח מוסא לאיציק ביום 15.2.11 פרוטוקול של הישיבה.
ביום 20.2.11 קיים מוסא פגישה עם רואה החשבון של הנתבעת, מר שלמה בן משה.
מוסא דיווח לתובע על הצעת הנתבעת לסיום היחסים בין הצדדים בהסכמה, שהועברה אליו בפגישתו עם רו"ח בן משה, אך התובע סירב להצעה.
ביום 6.5.12 העבירה הנתבעת למגדל חברה לביטוח בע"מ הודעה על פיה היא מסכימה להעביר לתובע את כספי התגמולים בפוליסת ביטוח מנהלים על שמו של התובע.


גרסת התובע


גרסת התובע בתצהירו היא כי הוא מילא את תפקידו לשביעות רצון הנתבעת בצורה מקצועית ביותר. התובע הכחיש ביצוע הפרות משמעת על ידו. לדבריו, ביום 3.2.11 בעת שהמתין להיכנס לשירותים שבמוסך, יענקי הבחין בו וסבר שהוא משתמט מעבודתו ואמר לו "תלך הביתה, אתה לא עובד פה יותר". התובע ביקש מכתב פיטורים והודיע שלא יעזוב את המוסך ללא מכתב פיטורים. יענקי סירב לכך ואיים בהזמנת המשטרה. לטענתו, הוא פנה למוסא והודיע לו, לשאלתו של מוסא, כי הוא נכון להמשיך בעבודתו במוסך. מוסא יצר קשר עם איציק ונפגש איתו במוסך. מוסא יצא מהפגישה והודיע לתובע כי איציק אמר לו שאינו מעוניין כי התובע ימשיך בעבודתו. מוסא דיווח לתובע שהעמיד את איציק על חובתו לתת לתובע מכתב פיטורים ואיציק הסכים לכך. התובע מכחיש בתצהירו כי הושעה מן העבודה.


גרסת הנתבעת


גרסת הנתבעת היא כי התובע היה עובד מקצועי אך בעייתי. כך, התובע הרבה לבטל את זמן עבודתו מפני עיסוקים פרטיים כמו שיחות טלפון פרטיות בזמן העבודה, נטילת הפסקות שתייה ארוכות עם חברים לעבודה תוך ביטול זמנם, יציאות לא מאושרות למכולת, נטילת הפסקות בתואנה שהוא מתפלל וטיפול באופנוע שלו ללא רשות, והכל תוך התעלמות מדרישות שהופנו לו לחדול מכך. לטענת הנתבעת, התובע נהג להגיב בקללות כאשר העירו לו על כך. הנתבעת טוענת כי בתקופה שקדמה להשעייתו התובע הרבה לבצע הפרות משמעת בהפגנתיות כדי לאלץ את הנתבעת לפטרו.
לטענת הנתבעת, ביום 6.2.11 הבחין יענקי כי התובע נעדר מעל 15 דקות מעמדתו והחל לחפש אחריו. הוא מצאו יושב בחדר האוכל משחק בטלפון הנייד שלו ודרש ממנו לחזור לעבודתו. התובע הגיב בקללות ויענקי אמר לתובע שידוע לו שהתובע מנסה לגרום לנתבעת לפטרו, אך הדבר לא יעלה בידו של התובע. התובע אמר שאם לא יקבל מכתב פיטורים ימשיך לשבת ולא יחזור לעבודתו. יענקי ביקש ממנו להירגע וללכת הביתה ליום חופש ולחזור למחרת. התובע השיב כי יצא רק באמצעות משטרה. יענקי דיווח לאיציק על התקרית עם התובע. בהתייעצות ביניהם הוחלט שאין הנתבעת מבקשת לפטר את התובע חרף העובדה שמזה זמן התנהגות התובע היא בעייתית מאוד, והחלט להוציא לתובע מכתב השעיה עד לבירור עם נציג ההסתדרות. באותה עת נכנס סוכן הביטוח טל והנתבעת נעזרה בתיווכו על מנת לתקשר עם התובע ומסרה באמצעותו לתובע את מכתב ההשעיה. יענקי הכחיש כי פיטר את התובע בשיחתם מיום 6.2.11.
לטענת איציק בתצהירו, בעת פגישתו עם מוסא ביום 8.2.11, הוא הביע בפני מוסא את רצונו כי התובע יוסיף לעבוד בנתבעת, אך תוך תיקון התנהגותו הקלוקלת. לאחר מספר ימים הוא ניסה להתקשר למוסא אך הלה התחמק ממנו, ולאחר מכן הוא קיבל ממוסא מכתב שבו נאמר כי מאחר שהתובע לא מוכן לשפר את התנהגותו ניתן להסיק מכך שהתובע אינו מעוניין להמשיך בעבודתו. מוסא הסכים כי התובע לא פוטר אך ביקש שהנתבעת תשלם לו פיצויי פיטורים כדי לסיים את העסקתו ברוח טובה. איציק הסכים אך לשחרור ביטוח המנהלים של התובע ולשם תיאום העניין נפגש מוסא עם רו"ח בן משה.


הכרעה במחלוקות העובדתיות וקביעת ממצאים עובדתיים


במחלוקת העובדתית בין התובע לבין הנתבעת בנוגע לשיחה שהתקיימה בין יענקי לבין התובע, בית הדין מעדיף את עדותו של יענקי, הן לגבי מועד השיחה – 6.2.11 – והן לגבי תוכנה.
גרסת התובע לא הייתה מהימנה הן בעניין מועד השיחה והן בעניין תוכנה:
לעניין מועד השיחה, אין בסיס לגרסת התובע כי זו אירעה ביום 3.2.11. התובע אישר בחקירתו הנגדית כי קיבל מהנתבעת מכתב באמצעות טל בהמשך לעימות שלו עם יענקי. המכתב נושא תאריך 6.2.11. עובדה זו תומכת בבירור בגרסת הנתבעת לגבי מועד השיחה, ואף עדותו של טל תומכת בגרסת הנתבעת.
לעניין תוכן השיחה, גרסת התובע כי יענקי פיטר אותו בשל כך שסבר שהתובע מתבטל, היא מגמתית וקיצונית. סבירה יותר בעינינו גרסתו של יענקי כי לא היה נכון להמשך שהותו של התובע בעבודה כאשר התובע מתבטל ממלאכתו ודרש ממנו לקחת יום חופש על חשבונו ולחזור למחרת.
מקובלת עלינו במלואה עדותו של יענקי לגבי חילופי הדברים בין הצדדים והרקע להם: התובע למעשה ביקש לסיים את עבודתו בנתבעת עם זכויות של מי שפוטר מעבודתו, ועל רקע זה הסלים את התנהגותו כדי לאלץ את הנתבעת לפטרו (ולעניין זה מקובל עלינו התיאור של הנתבעת מזמן אמת כפי שמופיע במכתב ההשעיה מיום 6.2.11 ובתרשומת שהכין איציק לקראת פגישתו עם מוסא). יענקי הבין זאת והודיע לתובע כי הנתבעת לא תיגרר לכך, ובעקבות התייעצות עם אביו הוכן לתובע מכתב השעיה עד לבירור עם נציג ההסתדרות. גרסה זו נתמכת במסמכים משנים 2002 ו-2004 בהן הנתבעת דרשה בירורים דומים עם ההסתדרות בעניינו של התובע.
הכחשת התובע כי הושעה מעבודתו ביום שאירע העימות עם יענקי, אינה מהימנה בשים לב להודאת התובע כי קיבל את מכתב ההשעיה.
בהתאם לכך, אנו דוחים את גרסת התובע כי פוטר בשיחה שקויימה בינו לבין יענקי. לעניין זה בית הדין דוחה גם את עדותו של סאמר קאסם שהייתה מגמתית.
עם זאת, איננו מקבלים את גרסת הנתבעת באשר לתוכן הסיכום בין איציק לבין מוסא בפגישתם מיום 8.2.11.
ממכלול הראיות עולה כי העדפתה של הנתבעת הייתה להמשיך להעסיק את התובע תוך חזרה של התובע להתנהגות נאותה, אך היא הגיעה למסקנה שאפשרות זו אינה ריאלית. על רקע זה, היא ביקשה להגיע עם התובע, באמצעות מו"מ עם מוסא, לסיום עבודת התובע בהסכמה תוך הסדרת תנאי סיום עבודתו, אשר לא יכללו מלוא הזכויות של עובד מפוטר. בית הדין אינו מקבל את עדותו של איציק כי קיבל מכתב ממוסא בו הודיע כי התובע אינו נכון לשוב להתנהגות נאותה. עדות זו אינה עולה בקנה אחד עם פרוטוקול הפגישה שמוסא רשם ושלח לאיציק (ת/1).
בית הדין מקבל את עדותו של מוסא לפיה בפגישה בינו לבין איציק מיום 8.2.11, איציק הביע רצון לסיים את עבודת התובע. כמו כן מקבל בית הדין את עדותו של מוסא כי איציק הביע נכונות לשלם לתובע תשלום בגין פיצויי פיטורים. עם זאת, בית הדין סבור שיש להעדיף את עדותו של איציק לפיה הנכונות שהביע הייתה לשחרר לתובע את כספי הפיצויים והתגמולים שבביטוח המנהלים שלו. לעניין זה מאמץ בית הדין את עדותו של רו"ח בן משה.
בית הדין אינו סבור שהאמור בת/1 משקף באופן מדויק את תוכן הפגישה בין איציק למוסא, אלא הינו ביטוי למהלך של מוסא במסגרת המו"מ בין צדדים, שהרי לצורך פיטורי התובע תוך מתן מכתב פיטורים ותשלום פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, לא היה איציק זקוק לכל פגישה עם מוסא. מטרת הפגישה מבחינת הנתבעת הייתה לנסות להגיע להסכמה על סיום עבודתו של התובע תוך הסדרת תנאי סיום העבודה מבלי שהנתבעת תשלם לתובע את כל הזכויות המגיעות לעובד מפוטר, שכן הנתבעת לא הסכינה עם תמרוניו של התובע שמטרתם הייתה לגרום לנתבעת לפטרו.


האם התובע פוטר או התפטר?


על רקע העובדות שקבענו, עלינו להכריע אם סיום עבודתו של התובע היה תוצאה של פיטוריו על ידי הנתבעת או תוצאה של התפטרותו.
אנו סבורים כי הנתבעת פיטרה את התובע, בכך שהשעתה אותו מעבודתו עד לבירור עם נציג ההסתדרות ולא הודיעה על ביטול ההשעיה ועל החזרתו לעבודתו לאחר הבירור והמו"מ בין הצדדים, שלא הסתיים בהסכמה.
איננו מתעלמים מכך שהצורך בהשעיה נולד כתוצאה מהתנהגותו פורעת המשמעת בעבודה של התובע, אשר התובע נקט בה כדי לאלץ את הנתבעת לפטרו. ואולם, בסופו של דבר, על פי ההלכות המנוחות אותנו, עלינו לקבוע בהתנהגותו של מי היה כדי להוות מתן ביטוי ברור לרצונו לסיים את יחסי העבודה בין הצדדים.
כאמור לעיל, מקובלת עלינו עמדת הנתבעת כי התובע יזם את המשבר ביחסי הצדדים מאחר שהוא היה מעוניין בסיום עבודתו בנתבעת בתנאים של מפוטר, והנתבעת לא חפצה בסיום עבודתו של התובע כי אם "בשובו מדרכו" פורעת המשמעת וחזרתו לעבודה מקצועית, ממושמעת ותקינה. אך הנתבעת הגיעה למסקנה שתוצאה זו אינה אפשרית והשעתה את התובע. לאחר שהבירור שהיא יזמה וכשלון המו"מ על סיום עבודת התובע בהסכמה, היה מוטל על הנתבעת להודיע לתובע על סיום ההשעיה, ומשלא עשתה כן, היא פיטרה את התובע.
העובדה שהנתבעת המשיכה להפריש עבור התובע הפרשות לפנסיה מספר חודשים נוספים לאחר סיום עבודתו, אינה משנה את מסקנתנו. כפי שהעיד יענקי, הנתבעת ציפתה שהתובע יחזור. גם איציק העיד כי "חשבתי שהוא לא מצא מקום יותר טוב והוא אכן יחזור". תקוותם של ה"ה יענקי ואיציק כי התובע יחזור לעבוד בנתבעת בהיעדר אלטרנטיבה טובה יותר עבורו, אינה משנה את העובדה שהנתבעת הפסיקה את עבודת התובע בעת שהשעתה אותו ולא הודיעה לתובע על סיום ההשעיה.
מכל מקום, מעדותו של מוסא עולה בבירור שהנתבעת הייתה מעוניינת בסיום עבודתו של התובע על רקע הבנתה שאין סיכוי לחזרת התובע לעבודה תקינה וממושמעת. נוצר מצב, שאיננו נדיר, בו לשני הצדדים היה עניין משותף בסיום קשר ההעסקה ובלבד שייראה כלפי כולי חוץ שסיום העבודה הוא ביוזמת הצד שכנגד.
במצב דברים זה, התרופה העומדת למעביד היא לטעון לסנקציות משמעתיות, עד כדי זכאות לפטר עובד תוך הפחתת זכויות, ואולם, כפי שנקבע בפסיקה, עצם ביצוען של הפרות משמעת אין בהן כדי ללמד בכל הנסיבות על כוונת התפטרות (דב"ע נה/3-122 טאהה זבון נ. נפתלי מוצניק, פד"ע כט 228). בענייננו, כאמור, אנו סבורים כי משהנתבעת היא זו שהפסיקה את עבודת התובע בהשעייתו, היה מוטל עליה להודיע לתובע על חידוש עבודתו, ומשלא עשתה כן, יש להסיק מכך שהיא התכוונה בכך לסיים את עבודתו של התובע.
בהתאם לפסק הדין בעניין טאהה זבון הנ"ל, בית הדין אף מוסמך להחליט על הפחתת זכויות מכוח סעיפים 16-17 לחוק פיצויי פיטורים ומכוח סעיף 10(2) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, אף במקרה בו המחלוקת היא בשאלת זהות יוזם סיום היחסים ובהיעדר טענה מצד המעביד להפרות משמעת המסמיכות אותו להפחית בזכויות העובד. אנו רואים לנכון במקרה זה להורות כך, כמפורט להלן.
לדעתנו, חומרת מעשיו של התובע לא הגיעה לכלל חומרה המצדיקה הפחתה משמעותית של פיצויי פיטורים, וזאת בהתחשב בוותקו הרב בעבודה. עם זאת, דומה כי התנהגותו של התובע, כמתואר במכתב ההשעיה ובתרשומת שאיציק הכין לקראת פגישתו עם מוסא, הייתה מכוונת להביא לפיטוריו, ובנסיבות אלה קיימת הצדקה לשלילת ההודעה המוקדמת ולהפחתה מדודה של פיצויי הפיטורים.
לעניין ההודעה המוקדמת - אין זה סביר לדרוש ממעביד להמשיך ולהעסיק בתקופת ההודעה המוקדמת עובד פורע משמעת שפועל כך על מנת לגרום לפיטוריו.
אף לעניין פיצויי הפיטורים נראה לבית הדין ראוי כי עובד שנוקט מהלך של ביצוע הפרות משמעת הפגנתיות, כפי שנקט התובע, מתוך מטרה לאלץ את מעבידו לפטרו, ייאלץ לשלם מחיר מסוים על התנהגותו. בענייננו, אנו סבורים כי התנהגותו של התובע מצדיקה שלילת 10% מפיצויי הפיטורים המגיעים לתובע.
לפיכך החלטנו לקבל את תביעת התובע לפיצויי פיטורים באופן חלקי ולפסוק לתובע 90% מפיצויי הפיטורים המגיעים לו, ולדחות את תביעתו לדמי הודעה מוקדמת.

המשכורת הקובעת לפיצויי פיטורים


כפי שנרשם בדיון המוקדם, הצדדים חלוקים בשאלת גובה השכר הקובע לפיצויי פיטורים. לטענת התובע, השכר הקובע הינו 7,625 ₪. לטענת הנתבעת השכר הקובע הינו 5,242 ₪.
התובע ביסס את עמדתו על תלוש המשכורת של התובע לחודש 6/10. בחודש זה ובחודשים שקדמו לו בשנת 2010, כלל תלוש המשכורת של התובע תשלומים של "משכורת" בסך 5,242 ₪, דמי אחזקת טלפון בסך 900 ₪, דמי הבראה בסך 185 ₪ ואחזקת רכב בסך 1,200 ₪. לטענת התובע, כלל הרכיבים הללו הם "שכר עבודה".
במחלוקת בין הצדדים בשאלת גובה השכר של התובע, אנו מעדיפים את גרסת הנתבעת להלן נימוקינו:
ראשית יצוין, כי הנטל להוכיח כי תשלום המכונה "תוספת" מהווה חלק מהשכר, מוטל על העובד הטוען זאת (עע 300327/98 אטקה בע"מ נ. דוד רטר, פד"ע לט 49).
לדעתנו, התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי התוספות בגין אחזקת טלפון, אחזקת רכב ודמי הבראה, הינם פיקטיביים.
התובע לא טען בתצהירו דבר כדי להרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי תשלומי הטלפון היו פיקטיביים. מקובלת עלינו עדותו של איציק בתצהירו, שלא נסתרה, כי תשלומי הטלפון הם השתתפות אמיתית של הנתבעת בהוצאות הפלאפון של העובדים. מקובלת עלינו עדותו של איציק בחקירתו הנגדית כי היה לנתבעת עניין להשתתף באחזקת הטלפונים של העובדים, לצורכי קיום תקשורת תקינה בענייני עבודה ("שנוכל להיות בקשר אם הוא לא בא", כפי שהעיד איציק).
הוא הדין לגבי הרכב. אף שהנטל להוכחת הפיקטיביות של תשלום זה היה על התובע, התובע לא פירט בתצהירו דבר לעניין זה, ורק בחקירתו הנגדית טען לראשונה כי החל לקבל את תוספת אחזקת הרכב בתגובה לבקשה שהעלה להגדלת משכורתו. התובע אף העיד כי בשלב מסוים איציק פנה לכל העובדים וביקש מהם רישיונות רכב. עדות זו תומכת במסקנה כי מדובר בתשלום אמיתי שמשרת צורך של המעסיק – כפי הנראה להבטיח התייצבות מירבית לעבודה, וכי ההטבה שולמה לכלל העובדים ולא כתגובה לבקשה מצד התובע להעלאת שכר ספציפית.
גם בעניין דמי ההבראה, התובע לא הוכיח כי מדובר בתשלום פיקטיבי. מסקנה זו נתמכת בתלושי שכר של התובע משנת 1997, שנת עבודתו הראשונה של התובע, אשר אינם כוללים תשלומי הבראה.
אשר על כן, פיצויי הפיטורים המגיעים לתובע יחושבו לפי שכר קובע בסך 5,242 ₪.
בהתחשב בתקופת עבודתו, שלוש עשרה שנים, שישה חודשים ו-21 ימים, סכום פיצויי הפיטורים המגיע לתובע הינו 70,797 ₪ (13.5058 * 5242 ₪).
מסכום 70,799 ₪ נפסוק לתובע סכום המהווה 90% - 63,717 ₪.


התביעה לפיצוי בגין הפרשות לפנסיה בחסר


התובע לא הרים את הנטל להוכיח את תביעתו לפיצוי בגין הפרשת הפרשות בחסר. כפי הנראה, התביעה נובעת מגישת התובע כי מכלול רכיבי משכורתו הם "שכר עבודה", שעליו חלה חובת הפרשה לפנסיה. בהתאם לאמור לעיל, הנחה זו אינה נכונה, ועל כן אנו דוחים את תביעת התובע לפיצוי בגין הפרשות לפנסיה בחסר.

התביעה לתשלום סכומים שנוכו משכר התובע לתגמולים


התובע מבקש לפסוק לו סך 36,450 ₪ בצירוף פיצויי הלנה, על בסיס טענה כי סכומים אלה נוכו משכרו כהשתתפות התובע בתגמולים בפוליסת ביטוח מנהלים בחברת הביטוח "מגדל", אך לא הועברו לקרן.
תביעת התובע בעניין זה תמוהה. במסמך של חברת הביטוח מגדל מיום 8.3.11 שצורף לכתב התביעה מדווחת חברת הביטוח כי בפוליסה של התובע מצויים 33,618 ₪ שהועברו כתגמולי העובד. בכך יש כדי לשמוט את הבסיס מתחת לטענת התובע ולתביעתו בעניין זה.
נעיר כי התובע הפנה בעניין זה לעדותו של מר משה רווה, מנכ"ל חברת ליבו לניהול פרוייקטים, אשר הגיש "חוות דעת של מומחה". האמור בחוות דעת זו לגבי תביעת התובע לשכר בגין אי העברת הניכויים משכר התובע לתגמולים – שגוי, ולדעת בית הדין הגשת חוות הדעת הייתה מיותרת לחלוטין באשר כלל האמור בה אינו בגדר עניינים שבמומחיות אלא יומרה לעשות את מלאכתו של משפטן (של פרקליטו של התובע או של בית הדין). בית הדין לא ייחס כל משקל לאמור ב"חוות דעת" זו.


התביעה לדמי הבראה


תביעת התובע לדמי הבראה מבוססת על הטענה כי תשלומי ההבראה השוטפים אינם תשלומי הבראה במהותם. לעיל דחינו טענה זו. בהיעדר טענה מטעם התובע כי תשלומים אלה אינם מכסים את חבות הנתבעת בגין דמי הבראה, הרי שדין תביעת התובע בעניין זה להידחות.


התביעה לדמי נסיעות


אין חולק כי לתובע שולמו במשכורתו דמי נסיעות עד לחודש 7/05 והחל מחודש 8/05 שולמה לתובע "אחזקת רכב", ללא נסיעות.
השאלה שעלינו להכריע בה היא האם הוסכם בין הצדדים כי תשלום אחזקת הרכב יכלול את דמי הנסיעות. לעניין זה נפסק, כי אין מניעה לכלול דמי נסיעות בשכר כולל, ואולם על המעסיק להוכיח כי נעשה הסכם כזה באופן ברור וחד משמעי (דב"ע 3-63/98 גדי בובליל נ. א.א.צ. שירותים משפטיים בע"מ, פד"ע לב 91).
לדעתנו, הנתבעת הוכיחה כי הוסכם בין הצדדים כי דמי הנסיעות ייכללו בתשלום אחזקת הרכב. העובדה שתשלומי אחזקת הרכב החלו בחודש שלאחר החודש האחרון בו שולמו דמי נסיעות, בצירוף עדותו של התובע כי איציק פנה לכל העובדים וביקש מהם רישיונות לרכב, יש בה כדי לתמוך בעדותו של איציק כי הוא הנהיג כלפי כלל העובדים במוסך הסדר של השתתפות של הנתבעת בהוצאות רכב שיכללו את דמי הנסיעות.
העובדה שהתובע קיבל את ההסדר האמור מבלי שהעלה כלפיו כל טענה, מלמדת על הסכמתו של התובע מלכתחילה, ובודאי בדיעבד.
אשר על כן החלטנו לדחות את תביעת התובע לדמי נסיעות.


סוף דבר


התביעה מתקבלת חלקית. הנתבעת תשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 63,717 ₪.
הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצדדים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת פיטורים

  2. פיטורים משפילים

  3. פיטורים פוליטיים

  4. עורך דין פיטורים

  5. פיטורים שלא כדין

  6. פיטורים מחמת מין

  7. פיטורים מטעמי גיל

  8. פיטורים בהעדר תקן

  9. התחרטות על פיטורים

  10. פיטורים בגלל איחורים

  11. פיטורים בהעדר תקנים

  12. פיטורים בהסכמה הדדית

  13. פיטורים ללא פיצויים

  14. פיטורים בהסכמה הדדית

  15. פיטורים לפני תום שנה

  16. עתירה לביטול פיטורים

  17. פיטורים של שוטר ותיק

  18. פיטורים אחרי 9 חודשים

  19. פיטורים משיקולים זרים

  20. פיטורים טיפולי פוריות

  21. פיטורים עקב הפרת נהלים

  22. פיטורים של גננת מבוגרת

  23. פיטורים בגלל הפרת אמון

  24. נטישת עבודה או פיטורים

  25. הפחתת שכר לפני פיטורים

  26. פיטורים עקב תפקוד לקוי

  27. פיטורים מהלשכה המשפטית

  28. פיטורים אחרי 11 חודשים

  29. פיטורים עקב מצב בריאותי

  30. מכתב פיטורים רטרואקטיבי

  31. פיטורים בגין מעשה פלילי

  32. פיטורים ללא סיבה אמיתית

  33. פיטורים עקב מחסור בעבודה

  34. פיטורים עקב זלזול בעבודה

  35. פיטורים משיקולים פוליטיים

  36. פיטורים בגלל חוסרים בקופה

  37. פיטורים טיפולי פוריות לגבר

  38. פיטורים בגין טיפולי פוריות

  39. פיטורים בגלל סיבות מקצועיות

  40. פיצוי בגין פיטורים מחמת גיל

  41. פיטורים בסמוך לסיום שנת עבודה

  42. פיטורים לאחר לידה עקב איחורים

  43. פיטורים בגלל שיקולים פוליטיים

  44. פיטורים עקב היעדרות מחמת מחלה

  45. טענת העובד על פיטורים בלי סיבה

  46. הצעת חוק איסור פיטורים בזמן מחלה

  47. פיטורים ללא פיצויים מכוח פסק דין

  48. פיטורים לאחר היעדרות בשל טיפולים

  49. זכאות לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ?

  50. פיטורים עקב החתמת כרטיס נוכחות בעבודה

  51. פיטורים בטלפון - פיצוי בסך 20,000 ש''ח

  52. אי קבלת מכתב פיטורים לאחר שינוי מעסיקים

  53. מכתב הודעה על פיטורים שנשלח על ידי העובד

  54. פיטורים שלא כדין - ערעור על גובה הפיצויים

  55. פיטורים בעילה של מעילה באמון ומעילה בתפקיד

  56. פיטורים מעבודה פיזית בתנאים קשים במחסן קירור

  57. לטענת התובע ניתן לו מכתב פיטורים עקב צמצומים

  58. פיטורים של שוטר שעבד בעבודה נוספת ללא אישור

  59. נאמר לעובד ללכת הביתה, הודיע כי לא יעזוב ללא מכתב פיטורים

  60. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בעת טיפולי פוריות ועקב הטיפולים

  61. טענת פיטורים בגלל סירוב לשתף פעולה עם מעשים פלילים של הטיית מכרז

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון