עתר להכיר בפגיעה בעמוד השדרה של התובע ובמחלת ה-C.T.S כ"פגיעה בעבודה" בגין עילת ה"מיקרוטראומה" ו/או "מחלת מקצוע". רקע עובדתי 1. עובדות המקרה פורטו בהחלטת ביניים מיום 19.3.2012 ועל פיהן: א. התובע יליד 1962. ב. התובע עבד כנהג משאית בשנים 1983 ועעד לשנת 2007. ג. עד לשנת 2000 נה התובע על משאית מסוג מאק ופורד 9000. בשאר התקופה נהג על משאית מסוג וולוו. ד. במהלך יום העבודה התובע נסע בכל הארץ וזאת במשך 10 שעות ביום. משנת 1983 ועד לשנת 1987 עבד התובע בקיבוצים והוביל סחורה חקלאית גם בדרכי עפר לא סלולות. לטענת התובע תשתיות הכבישים בשנות ה-80' לא היו כדהיום. ה. התובע חש במהלך הנהיגה ברטט בכפות ידיו ובגבו. ו. כמו כן, במסגרת עבודתו היה על התובע לבצע קשירות של המטען כך שהתובע גלגל כבל פלדה והשליך אותו לגובה של 4 מטר לצידה השני של המשאית. המדובר בקשירת 8 כבלים בכל נסיעה ובכ-5 נסיעות ביום. המדובר בפעולות שבוצעו הן בקשירה והן בפריקה וכ-80 פעמים ביום עבודה. ז. עד לשנת 2005 נהג התובע במשאיות שבהן לא היו כיסאות פנאומטיים או הידראוליים. משנת 2005 התובע נהג גם במשאיות עם כיסאות הידראוליים אורטופדיים וגם במשאיות שבהן לא היו כיסאות כאלה. ח. מצבו הרפואי של התובע הוא כעולה מהחומר הרפואי. 2. תביעת התובע להכיר בתסמונת ה- C.T.S ביד ימין כ"פגיעה בעבודה" ובפגיעה בגבו נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה כי - "על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה הינה תאונת עבודה או מחלת מקצוע. "תאונת עבודה" הינה תאונה שאירעה למבוטח תוך כדי ועקב עבודתו/עיסוקו במשלח ידו. "מחלת מקצוע" הינה מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות והמבוטח חלה בה עקב עבודתו/עיסוקו במשלח ידו. על פי המסמכים שבידנו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך/עיסוקך במשלח ידך ואשר הביאו לפגיעה ממנה הנך סובל. ע"פ חוו"ד רפואית שהתקבלה מדובר בתחלואה טבעית ללא קשר לאופי עבודתך. לפיכך אין לראות במחלתך כתאונת עבודה". 3. הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי וד"ר אלכסנדר רוזנטל רופא אורטופד מונה כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, כאשר הוא נתבקש להשיב על השאלות המקובלות באשר לקשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המצב הקיים בידיו ובגבו. 4. ד"ר אלכסנדר רוזנטל קובע בחוות דעתו מיום 21.5.12 כהאי לישנא - "ש. מהן המחלות מהן סובל התובע בידיו ובגבו? ת. כאב גב תחתון התקפי הקורן לגף שמאל תחתון ותסמונת התעלה הקרפלית בגפיים העליונות. ש. האם קיים קשר סיבתי-רפואי בין מחלותיו הנ"ל בין עבודתו של התובע כנהג משאית ש. האם הייתה כאן פגיעה INIURY? ש. האם הפגיעה גרמה נזק? ש. האם תנאי העבודה גרמו לתובע לפגיעה INIURY שניתן לייחס אותה לזמן מסוים ו/או לפגיעה זעירה INIURY שלא ניתן להבחין בה ושניתן לייחס אותה לזמן מסוים? ש. במקרה וכן - 1. האם גרמה פגיעה זו להופעת המחלות מהן סובל התובע? 2. האם גרמו הפגיעות הזעירות החוזרות במצטבר להופעת המחלות שהמן סובל התובע? ש. במקרה שהתשובה לו(2) היא חיובית - האם הייתה הפגיעה הנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך - IRREVERSIBLE, כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות, נוצר המצב הקיים? ת. 1. בהקשר לגב התחתון: מהחומר הרפואי שהוגש עולה כי נפגע בגבו בתאונת עבודה בשנת 1995, אובחן כסובל מ"פריצת דיסק" בגובה 1S-5L וב-19.02.1996 עבר דיסקטומיה בגובה זה. המשיך בעבודתו למרות מס' התקפי כאב גב תחתון וסיאטיקה לשמאל במשך שנים אחר התאונה והניתוח שעבר. בבדיקת ה-CT עמ"ש מותני משנת 2009 הודגמו שינויים ניווניים מפושטים בעמ"ש מותני ובפרקים הסקרואיליקלים המחברים את עצמות האגן לסקרום. ממצאים מפושטים אלו מאפיינים מצב קונסטיטוציונלי. בהערכת מצבו הרפואי של התובע המתייחס לכאבי הגב התחתון מהם סובל, יש לשקול: א. אופי עבודתו כנהג משאית מהדור הישן. למעלה מ-20 שנה ועשר שעות עבודה יומיות. מהספרות הרפואית עולה כי קיים קשר בין עבודה בתנאי ישיבה ממושכת על כלים "רוטטים" ושכיחות יתר לכאב גב תחתון. במחקרים אלו לא נכללו אנשים הלוקים בפגיעות קודמות בגבם! ב. פגיעתו בגב התחתון בשנת 1995, פריצת הדיסק בגובה 1S-5L והניתוח שעבר בעקבות פגיעה זו. ידוע כי הלוקה בהתקף כאב גב תחתון עתיד ללקות בהתקפים נוספים במהלך חייו בהסתברות שהינה מעל ל-80%. ג. ממצאי בדיקת הדימות המאפיינת מחלת שלד ניוונית מפושטת של עמ"ש. ממצאים אלו הינם קונסטיטוציונלים ולא ניתן לייחסם לעבודתו של התובע. למרות הממצאים המתוארים לא ניתן לקבוע כי הם הסיבה לסבל הרלבנטי. לא נמצא קשר ישיר בין חומרת השינויים הניוונים לתסמינים. ד. רקע רפואי: מתיקו הרפואי עולה כי לא סבל מתחלואה רלבנטית עובר לפגיעתו בתאונת העבודה בשנת 1995 למרות שנהג במשך 12 שנים על משאית בתנאי ויברציה כמתואר על ידו בעוד שמאז פגיעתו בתאונת העבודה בשנת 1995 סבל מהתקפים חוזרים של כאב גב תחתון. לאור מכלול הנתונים שפורטו, אני מעריך כי יש לייחס את מירב סבלו של התובע לפגיעתו בתאונת עבודה בשנת 1995 ולמצבו הקונסטיטוציונלי ולא לאופי עבודתו או לפגיעות חוזרות במהלך עבודתו. 2. בהקשר לתסמונת התעלה הקרפלית שאובחנה בבדיקת EMG: תסמונת זו עשויה להיות קשורה בקשר ישיר לעבודה מחזורית, משך שעות עבודה רבות עם כלים רוטטים ובתנועות מחזוריות של שורשי הידיים. לא נמצאה שכיחות יתר של התסמונת בנהגי משאית ואופי עבודתו בביצוע קשירות של המטען אינו מהווה גורם סיכון בהתפתחות התסמונת. ש. האם ניתן לומר כי מחלותיו הינן "פגיעת עבודה" בגין "מיקרוטראומה" ו/או "מחלת מקצוע"? ש. אם לא - האם יש לראות במצב הקיים תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל או תוצאה של מחלה טבעית? ת. להערכתי אין לייחס את מרבית סבלו למקצועו אלא הן תולדה של מצבו הקונסטיטוציונלי והמשך מהלך טבעי של פגיעתו בתאונת עבודה בשנת 1995. ש. במידה שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעה כאמור, האם ניתן לאמר כי השפעת תנאי העבודה על הליקויים הינה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים (כגון: מצב בריאות בסיסי, גיל וכו'). ת. להערכתי השפעת תנאי העבודה על הליקויים הינה פחותה מהשפעת שילוב של מצבו הרפואי הבסיסי ופגיעתו בתאונת עבודה של התובע. ש. במידה שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגלל פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם ניתן לקבוע כי תנאי עבודתו של התובע החמירו מחלותיו ולפיכך מדובר בפגיעת עבודה בגין החמרת מצב רפואי? ת. למרות הנכתב בסעיפים הקודמים, לא ניתן לשלול כי תנאי עבודתו כנהג משאית מהדור הישן במשך שנים רבות עשויים היו להחמיר סבל הנובע מכאב גב תחתון שנגרמו עקב פגיעתו בתאונת עבודה ועקב תהליך שחיקה טבעי. לפי המסמכים שעמדו בפני אני מעריך כי יש לייחס 25% נכות מכלל נכותו הנובעת מתחלואת עמ"ש מותני לאופי עבודתו". (הדגשה שלי - י.א.ש). 5. הצדדים ביקשו להפנות שאלות הבהרה למומחה. בהחלטתי מיום 23.7.12 אושרה בקשתם, הופנו למומחה שאלות הבהרה וביום 15.8.12, הוא מסר תשובותיו כדלקמן - "ש. האם נוכח האמור בחוות דעתך לפיה עבודה בכלים רוטטים עשויה להוביל להופעת CTS מאחר ומדובר בנהג האוחז את ההגה במשאית בתנאי ויברציה - ניתן לומר כי תסמונת זו קשורה לתנאי עבודתו כמפורט ברשימת העובדות? ש. האם מאחר ומדובר בשעות ארוכות מידי יום עבודה בהם אחז התובע בידיו בהגה המשאית בתנאי ויברציה וכן נוכח עבודתו בקשירת מטען, ניתן לומר כי תנאי עבודתו: א. החמירו את מחלתו. ב. זרזו ו/או החישו את מחלתו. ת. כפי שציינתי לא נמצאה שכיחות יתר של תסמונת התעלה הקרפלית בקרב נהגי משאיות. נהיגת משאית וקשירת מטען אינם נמנים עם הגורמים לתסמונת התעלה הקרפלית. להערכתי המתבססת על ספרות מקצועית, לא ניתן לייחס את תסמונת התעלה הקרפלית לעיסוקו כנהג משאית ולא ניתן לקבוע כי עבודתו החמירה או החישה את מחלתו. ש. מהן הפגימות הזעירות והבלתי הפיכות שנגרמו לתובע בגבו עם כל תנועה מהתנועות שנקבעו במסגרת העובדות שהוצגו בפניך על ידי בית הדין? נא הסבר ופרט. ש. כיצד נגרמו לתובע השינויים הניוונים בגבו ולאורך כל עמוד השדרה, כצירופן של הפגימות הזעירות לעיל - אם היו? נא הסברך. ת. בהיבט הרפואי לא ניתן לקבוע מהן הפגימות הזעירות והבלתי הפיכות שנגרמו לתובע בגבו עם כל תנועה במהלך עבודתו. לעומת זאת ניתן להעריך כי תהליך השחיקה בגבו של התובע הושפע בראש ובראשונה מהפגיעה הדיסקלית בתאונת העבודה בשנת 1995 כאשר הפגיעה במבנה הדיסק גרמה לעומס יתר, פגיעה בציר עמ"ש ופגיעות משניות בפרקי ה FACET, רצועות והשרירים הפרא ספינלים. מנגנון תהליך זה הינו תהליך שחיקה "טבעי" המתפתח החל מהעשור השלישי לחיים כאשר במקרה הנדון סביר להניח כי הואץ על ידי הפגיעה בשנת 1995 ובמידה פחותה הושפע מעבודתו של התובע. ש. על פי איזה מדד נקבע על ידך שמשקל העבודה על הפגימה בגבו של התובע עולה כדי 25%. נא הסברך. ת. הערכת משקל העבודה כגורם לפגימה בגבו של התובע הסתמכה על ניסיוני המקצועי". 6. לשאלת הבהרה נוספת שהופנתה למומחה בהחלטה מיום 16.10.12, השיב ביום 6.11.12 - "ש. בתשובותיך לשאלות ההבהרה (1-2) התייחסת לשאלת היותו של התובע נהג וציינת כי לא נמצאה שכיחות יתירה למחלת ה-CTS אצל נהגי משאית. אנא התייחסותך הספציפית למקרה זה והסברך - בחוות דעתך ציינת כי רטט הינו גורם להופעת CTS. ברשימת העובדות צוין כי התובע חש ברטט בידיו בעת האחיזה בהגה - אנא הסברך מדוע אינך סבור כי מתקיים קשר סיבתי בנסיבות העניין, זאת במנותק מהיות התובע נהג משאית. ת. למיטב הבנתי מידת הרטט בעת אחיזה בהגה משאית אינה עומדת בקריטריונים של עבודה עם כלים רוטטים. לדעתי, לא ניתן להשוות בין לפיתה הדורשת הפעלת כוח ולחיצה בעבודה עם כלים פנאומטיים רוטטים בעבודות בניין, חשמל וכ"ו בהם נמצאה שכיחות יתר של CTS ובין אחיזת הגה במהלך נסיעה". 7. התובע עתר למינוי מומחה רפואי נוסף מתחום הרפואה התעסוקתית על מנת שיחווה דעתו באשר לקשר הסיבתי שבין הפגיעות בידיו לעבודתו. כן עתר התובע לפסילת חוות הדעת הקיימת בתיק בכל הנוגע לקביעת ד"ר רוזנטל בנוגע לתסמונת ה CTS שממנו הוא סובל. 8. בהחלטה מיום 18.12.12 נדחתה בקשת התובע לפסילת חוות הדעת והתקבלה בקשתו למינוי מומחה רפואי נוסף. ד"ר עינת שיינר, רופאה תעסוקתית, מונתה כמומחה נוסף, הופנו אליה השאלות לקביעת קשר סיבתי והיא מסרה תשובותיה כדלקמן - "התובע סבל מכאב גב תחתון ו- SCIATICA החל משנת 1995. על פי התיעוד התובע קשר את תלונותיו לתאונת עבודה שאירעה ב- 1995, אולם לא הוצגו בפני נתונים על מנת לנסות להעריך האם אכן קיים קשר סיבתי בין אותה תאונה לבין כאבי הגב. על רקע כאבי הגב התחתון וה- SCIATICA נותח ב- 1996 (DISECTOMY L5S1 LTׂ) ומצבו הוטב למספר שנים, אך בשנת 2000 תלונותיו חזרו. בדיקת EMG בשנת 2005 הדגימה רדיקולופטיה בגובה L5-S1. CT עמוד שדרה מתני בשנת 2009 הדגים שינוים דגנרטיביים ושלושה בלטי דיסק עם לחץ על השק הדורלי. בשנת 2004 החל לסבול מכאבי צוואר עם הקרנה ליד שמאל. צילום עמוד שדרה צווארי בשנת 2008 הדגים שינויים דגנרטיביים. בשנת 2006 אובחנה תסמונת התעלה הקרפלית דו-צידית - CTS (פנה בתלונות מתאימות שנה קודם לכן). כאבי גב תחתון וסכיאטיקה - בעוד שקיימת הסכמה רחבה על השכיחות הגבוהה והחומרה של כאבי גב תחתון, קיימת פחות הסכמה בנוגע לאטיולוגיה, ואפילו להגדרה של כאב גב תחתון. נוכחות גורמי סיכון אישיים במטופל אינה שוללת קשר לעבודה, בדיוק כמו שהעיסוק אינו בהכרח הגורם היחיד לסימפטומים מהם סובל המטופל. הערך של תוצאות בדיקות הדמיה (צילומי x-rays, בדיקות CT ו- MRI) בקביעת קשר סיבתי לעבודה הוא קטן, כיוון שלעיתים קרובות קיימת אב-נורמאליות בבדיקות הדמיה באנשים אסימפטומטיים. עם זאת, לאחר שביצעתי סקירת ספרות נרחבת, אני סבורה כי יש מקום להכיר בקשר סיבתי בין כאבי הגב מהם סובל התובע לבין עיסוקו כנהג משאית מהסיבות הבאות: א. קיימת הסכמה בספרות המקצועית על כך שנהגים מקצועיים ונהגי משאיות סובלים משכיחות מוגברת של כאבי גב תחתון. ב. בתיאור עבודתו של התובע מופיעים מרכיבים אשר הוכחו בספרות המקצועית כקשורים בגורמי סיכון לכאבי גב: ישיבה לאורך שנים על כיסא שאינו נוח, שעות נסיעה מרובות, מאמצים פיזיים מוגברים (גלגול כבל פלדה והשלכתו פעמים מרובות ביום) וחשיפה לוויברציה כל גופית (קיים ויכוח בספרות לגבי מידת השפעתו של הגורם האחרון). ג. גם אם כאבי הגב התחתון מהם סובל התובע אינם קשורים בתאונת עבודה אשר הובילה לפריצת דיסק (כאמור, אין בידי נתונים מספיקים על מנת להחליט על קיום/היעדר קשר סיבתי לתאונת עבודה בשנת 1995), הרי שהדבר אינו שולל את עצם העובדה שנהגי משאיות סובלים משכיחות יתר של כאבי גב (סעיף א' לעיל). כאב גב (גם עקב פריצת דיסק) אינו מתחיל בהכרח בצורה חדה, ויכול להיגרם מסטרס חוזר (repetitive) פיזיקאלי או אחר במקום העבודה. כאבי צוואר עם הקרנה ליד שמאל כמו כאבי גב תחתון, גם כאבי צוואר וכתפיים שכיחים מאוד הן באוכלוסייה הכללית והן בעובדי תעשייה. בניגוד לכאבי גב תחתון, לא מצאתי קשר ברור בספרות בין עבודתם של נהגי משאית לבין כאבי צוואר וכתף מהסוג מהם סובל התובע (Cervical Spondylosis/Cervical Radiculopathy Cervicobachial Pain Syndrome). גם מנגנוני העבודה אשר נקשרו בספרות לכאבים מסוג זה פחות מאפיינים את אלו שתוארו בפירוט העיסוק של התובע: תנועה חוזרנית של הזרוע (כעבודה בפס ייצור של הרכבה), מנחי עבודה מוגבלים, מתיחה סטטית של שריר הטרפזיוס. תנוחות קיצוניות של הראש, הפעלת עומד מוגבר על עמוד השדרה הצווארי ועובדי משרד. בשל כל אלו, איני יכולה לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין עיסוקו של התובע כנהג משאית לבין היווצרות או החמרה של כאבי הצוואר והכתף שמהם סובל. תסמונת התעלה הקרפלית - מדובר בתופעה שכיחה מאוד באוכלוסייה הכללית. לא ברור האם שכיחות התופעה בקרב אוכלוסייה עובדת גבוהה מזו שבאוכלוסייה הכללית, זאת בשל בעיות מתודולוגיות במחקרים אשר ניסו להעריך זאת. כמו כן, אין תמימות דעים בספרות בנוגע לתפקיד של גורמים תעסוקתיים על התפתחות CTS. בתיק הנוכחי לא יכולתי להתרשם האם קיימים בתובע גורמי סיכון שאינם תעסוקתיים (כסכרת, היפתירואידיזם, השמנת יתר וכו'), כיוון שלא הוצגו בפני נתונים רפואיים מתיק רופא המשפחה שלו. בסקירת הספרות שערכתי, מצאתי כי מחקרים בודדים בלבד בחנו קשר בין CTS לבין נהגים מקצועיים ונהגי משאיות. המחקרים הבודדים שמצאתי, לוקים אף הם בבעיות מתודולוגיות ומראים תוצאות סותרות. בשל כל אלו, איני יכולה לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין עיסוקו של התבוע כנהג משאית לבין היווצרות או החמרה של ה- CTS. סיכום להלן התייחסותי למקרה תוך מענה על השאלות שהוצגו בפני: ש. מהי המחלה שממנה סובל התובע בידיו? ת. התובע סובל משלושה סוגי תחלואה: כאבי גב תחתון ו - Sciatica כאבי צוואר עם הקרנה ליד שמאל. תסמונת התעלה הקרפלית (CTS). עד לסעיף הדיון לעיל התייחסתי לכל שלושת סוגי התחלואה ולקשר סיבתי אפשרי לעבודתו. בשאלות שלהלן אתייחס למחלת הקשורות בידיו בלבד- כאבי צוואר עם הקרנה ליד שמאל ותסמונת התעלה הקרפלית. ש. האם קיים קשר סיבתי-רפואי בין מחלתו הנ"ל לבין עבודתו של התובע כנהג משאית? ת. אני סבורה כי לא קיים קשר סיבתי- רפואי בין כאבי הצוואר עם ההקרנה ליד שמאל ותסמונת התעלה הקרפלית לבין עבודתו כנהג משאית. ש. האם הייתה כאן פגיעה INJUY? ת. לדעתי בשני המצבים הרפואיים (כאבי צוואר עם הקרנה ליד שמאל ותסמונת התעלה הקרפלית) לא מדובר בפגיעה (בעבודה). ראו הסבר בסעיף הדיון לעיל. ש. האם הפגיעה גרמה נזק. ת. כאמור, הערכתי היא כי לא מדובר בפגיעה. ש. האם בעיקרו של דבר ניתן לומר כי הפגיעה של התובע נגרמה על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים זה על גבי זה הביאה למחלה ממנה סובל התובע? ת. כאמור, הערכתי היא כי לא מדובר בפגיעה. ש. האם ניתן לומר כי מחלתו של התובע היא "פגיעה בעבודה" בגין "מיקרוטראומה" ו/או "מחלת מקצוע"? ת. אין להתייחס למחלותיו של התובע (כאבי צוואר עם הקרנה ליד שמאל ותסמונת התעלה הקרפלית) כאל פגיעה בעבודה בגין מיקרוטראומה ו/או מחלת מקצוע. (כאמור בדיון, להערכתי כאבי הגב התחתון והסכיאטיקה קשורים בקשר סיבתי לעבודתו ומנגנון הפגיעה הוא מיקרוטראומה). ש. אם לא- האם יש לראות במצב הקיים תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל או תוצאה של מחלה טבעית? ת. יש לראות במצב הקיים תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל. ש. במידה שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעה כאמור, האם ניתן לומר כי השפעת תנאי העבודה על הליקויים פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (כגון: מצב בריאות בסיסי, גיל וכו')? ת. יש להניח כי השפעת תנאי העבודה על הליקויים פחותה בהרבה (אם בכלל קיימת), מהשפעת גורמים אחרים. ש. במידה שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגלל פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם ניתן לקבוע, כי תנאי עבודתו של התובע החמירו מחלתו ולפיכך מדובר בפגיעת עבודה בגין החמרת מצב רפואי? ת. על סמך תיאור עיסוקו של התובע וסקירת הספרות המקצועית בתחום, איני יכולה לקבוע כי תנאי עבודתו החמירו מחלותיו". (הדגשה שלי - י.א.ש). טענות הצדדים 9. לטענת התובע, נוכח חוות הדעת יש להכיר בפגיעת עמוד השידרה מותני כ"פגיעה בעבודה". עם זאת, לאור חוות הדעת זונח הוא את טענתו לעניין פגיעת תסמונת התעלה הקרפלית. לטענת התובע, הכיר ד"ר רוזנטל בהשפעת עבודתו של התובע על פגיעת עמוד השידרה המותני בשיעור של 25% ואילו מחוות דעתה של ד"ר שיינר עולה, כי יש להכיר בקשר סיבתי בין פגיעתו בעמוד שידרה מותני לבין עיסוקו כנהג משאית וזאת ללא כל הגבלה. התובע גורס כי שני המומחים אינם מתעלמים מהעובדה כי הוא הוכר כנפגע בעבודה בקשר לתאונה בשנת 1995 והם מייחסים חלק מפגיעתו בעמוד שידרה מותני לאירוע התאונתי, אך אין הם שוללים את תנאי עבודתו של התובע כגורם נוסף למצבו בעמוד השידרה המותני. עוד הדגיש התובע כי וועדות רפואיות מטעם המוסד שבדקו את התובע בשנת 1996 בנוגע לפגיעתו באירוע התאונתי, דחו את הטענה לקשר סיבתי בין האירוע התאונתי בשנת 1995 לבין פגיעת הגב התחתון ועל כן מדובר בהחלטה חלוטה שהמוסד מושתק מלטעון כנגדה. 10. לטענת הנתבע, לא הרים התובע להוכיח את הקשר הסיבתי הרפואי וכעולה מחוות דעתה של ד"ר שיינר, הרי שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע למחלותיו בעמוד השידרה ובכפות ידיו וגם אם היה קשר סיבתי כלשהו בין מחלת הגב התחתון לבין תנאי העבודה, הרי שהמומחית קבעה כי השפעת העבודה אם בכלל פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים וכי תנאי עבודתו לא החמירו את מחלותיו. הכרעה 11. הלכה פסוקה היא כי - "אין המומחה-היועץ הרפואי בא במקום בית הדין לפסיקה. אך הפוסק הוא בית הדין וחוות-הדעת אינה באה אלא להדריך ולייעץ בתחום שאינו בידיעתו המקצועית של המשפטן, היינו בתחום ידיעתו המקצועית של הרופא. לפי שיטת המשפט בישראל חוות-דעת כזאת אף היא בבחינת ראיות ויש להתייחס אליה בהתאם לכך. השוני העיקרי שבין חוות-דעת רפואית מטעם מומחה-יועץ רפואי הפועל מטעם בית-הדין לבין חוות-הדעת של רופא המעיד מטעם צד להתדיינות, הוא במשקל אשר בית-הדין ייחס לחוות הדעת. אך טבעי הדבר שבית-הדין ייחס משקל מיוחד לחוות-דעת המוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים". (דב"ע לו/0-8 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 374; ההדגשה שלי - י.א.ש.). 12. עיון בחוות דעתה של ד"ר שיינר מעלה כי לא זו בלבד שאין היא קובעת שהשפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים אלא שהיא קובעת במפורש כי יש להכיר בקשר סיבתי בין כאבי הגב שמהם סובל התובע לבין עיסוקו כנהג משאית. קביעה זו בצירוף קביעתו הקודמת של ד"ר רוזנטל שלפיה קיימת השפעה של תנאי עבודת התובע בשיעור העולה כדי 25% מכלל נכותו, מביאות שתיהן למסקנה כי המומחים סבורים באופן חד משמעי כי לתנאי עבודתו של התובע השפעה על מחלתו בעמוד השידרה המותני. לאור האמור, מחלתו של התובע בעמוד השידרה המותני, מהווה "פגיעה בעבודה". הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך של 5,000 ₪ אשר יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. זכות ערעור לשני הצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.עמוד השדרהרפואההכרה בתאונת עבודהתסמונת התעלה הקרפלית (CTS)