עותר כי הנתבעת תשלם לו גמול הדרכה מכח ההסכם הקיבוצי שנכרת ביום 15.3.95 בין הסתדרות המורים ומרכז השלטון המקומי בדבר תנאי השכר של "ראשי המינהלים, האגפים והמחלקות לחינוך ומדור גני הילדים ברשויות המקומיות" (להלן - ההסכם הקיבוצי). התביעה לתשלום גמול ההדרכה מתייחסת הן לגבי עבר - לתקופה שראשיתה יוני 2004 - והן לגבי עתיד, במסגרת קצבת הפרישה המשולמת לתובע על ידי הנתבעת. הנתבעת מכחישה את טענות התובע וטוענת כי התובע לא שימש בפועל כראש הירארכית החינוך בנתבעת וגם לא נבחר במכרז כדין לתפקיד מנהל מחלקת החינוך בנתבעת, ועל כן אין הוא זכאי לגמול ההדרכה בהתאם להסכם הקיבוצי. על התשתית העובדתית הבאה לא היתה מחלוקת, והיא נוסחה במוסכמות שנרשמו בדיונים המוקדמים. על פי תשתית עובדתית מוסכמת זו היה התובע עובד שכיר של הנתבעת. תקופת העסקתו השתרעה בין 7/1994 ל- 4/2009, מועד בו פרש לגמלאות. מאז פרישתו כאמור, משלמת הנתבעת לתובע קצבת פרישה, מכח הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל - 1970, תוך שהנתבעת נושאת במימון מלוא קצבת הפרישה. שכרו וקצבתו של התובע שולמו לו בהתאם לתלושי השכר שהנפיקה לו הנתבעת. בחודש 9/1996 נבחר התובע למשרת רכז חינוך בנתבעת, תפקיד בו שימש עד 4/2009, עת פרש לגמלאות. אין מחלוקת כי לא שולם לתובע בעבר ולא משולם לו בהווה גמול הדרכה מכח ההסכם הקיבוצי; כי התביעה לעבר מתייחסת לתקופה שראשיתה בחודש 6/2004 ולא קודם לכן; כי לענין סעיף 4 להסכם הקיבוצי, הנתבעת היא רשות מקומית הנמנית בקטגוריה של "עד 15,000 תושבים"; כי בנתבעת אין 15 גנים; וכי התביעה לתוספת גמול הדרכה מתייחסת אך ורק לתקופה בה שימש התובע כרכז חינוך בנתבעת. כן מוסכם על הצדדים כי ככל שהתובע זכאי לקבלת סכומים מהנתבעת, הרי חישובם הוא כמפורט בתצהיר עדותו הראשית של גזבר הנתבעת; וכי התנאי של החזקה בתעודת הוראה, תנאי הנזכר בסעיף 2(ג) להסכם הקיבוצי, מתקיים בתובע. הפלוגתאות הדורשות הכרעה בתובענה זו הן שתיים. האחת, האם יש לומר כי בתקופת העסקתו שימש התובע בפועל כראש ההירארכיה של מערכת החינוך בנתבעת? השניה, ככל שיקבע כי התובע שימש בפועל כראש הירארכית החינוך בנתבעת, האם כדי לראות בו ראש ההירארכיה כאמור לענין ההסכם הקיבוצי, די היה בהבחרו כדין לתפקיד רכז חינוך? המדינה צורפה להליך כנתבעת ונתנה מספר הודעות מטעמה. עמדת המדינה הינה כי דין התביעה להדחות, בשל כך שהתובע לא נבחר במכרז כדין לתפקיד מנהל מחלקת חינוך בנתבעת וגם לא לתפקיד ראש הירארכית החינוך בנתבעת. בהיעדר בחירת התובע במכרז כדין לתפקידים האמורים, טוענת המדינה כי תשלום גמול הדרכה לתובע לפי ההסכם הקיבוצי מהווה חריגת שכר. המדינה ביקשה לא להביא מטעמה ראיות או סיכומים. התובע העיד מטעמו. מטעם הנתבעת העידו ראש המועצה של הנתבעת חמוד ג'בר (להלן - ראש המועצה) וגזבר הנתבעת דאהר פנדי (להלן - הגזבר). כל העדים הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו עליהם. תוארו הפורמלי של התובע בעת עבודתו בנתבעת הוברר בפנינו כי בשום שלב בעת עבודתו של התובע בנתבעת, לא מונה התובע כדין, במכרז, לתפקיד של מנהל מחלקת החינוך. על כך, כאמור בתשתית העובדתית המוסכמת, לא היתה מחלוקת בין הצדדים. התובע לא טען אחרת, אלא טען כי נבחר במכרז כדין לתפקיד של רכז חינוך וטיעונו התמקד בכך שבפועל מילא תפקיד של מנהל מחלקת חינוך (סעיף 4 לתצהירו). נבהיר, כי גם לו רצה התובע להתמנות כדין לתפקיד מנהל מחלקת חינוך, לא יכול היה לעשות כן בשל תנאי סף שלא התקיימו בו. התברר בפנינו כי בתקופה שבה מונה התובע לתפקיד רכז החינוך, היה על מי שביקש להתמנות לתפקיד של מנהל מחלקת חינוך להיות בעל תואר בוגר או מוסמך במנהל חינוכי או במדעי החברה או במדעי הרוח (פרק ד' לנוהל מרכז השלטון המקומי ומשרד הפנים - סעיף 10 לתצהיר ראש המועצה). התובע הודה כי אין ברשותו תואר אקדמי כזה (עדותו בעמודים 12-13 לפרוטוקול). לתצהירו צרף התובע אישור משנת 1997 - לפיו עמד בדרישות לקבלת תואר בוגר בפסיכולוגיה מאוניברסיטת בורלינגטון בארה"ב (מכתב אוניברסיטת בורלינגטון מיום 19.12.97 - נספח ג' לתצהיר התובע). מכאן שבמועד תחילת עבודתו בנתבעת - 1994 - ואף במועד בו נבחר לתפקיד רכז חינוך - 1996 - לא היה בידי התובע תואר ראשון. לא הוברר לנו מדוע על אף תואר ראשון זה - לא פעל התובע לכך שימונה לתפקיד של מנהל מחלקת חינוך. התובע לא הציג בהליך כאן אישור כלשהו ממשרד החינוך לפיו הוכר התואר האמור כשקול לתואר אקדמי הנהוג בישראל, ומשכך אנו קובעים כי לא ניתן לתובע אישור שקילות כאמור. באשר לתקופה מאז שנת 2003, אין קושי לקבוע כי בהיעדר אישור שקילות לתואר לא יכול היה התובע להתמנות לתפקיד של מנהל מחלקת חינוך (תקנה 2(1) לתקנות הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך) (כשירות), התשס"ג - 2003). עוד התברר בפנינו כי במועד בו התמנה התובע לרכז חינוך, היה על מי שביקש להתמנות לתפקיד מנהל מחלקת חינוך להיות בעל רקע בניהול צוות עובדים במשך חמש שנים לפחות (פרק ד' לנוהל מרכז השלטון המקומי ומשרד הפנים - סעיף 10 לתצהיר ראש המועצה). עובר לתפקידיו בנתבעת שימש התובע מורה בבית ספר בחטיבת ביניים בירכא (סעיף 3 לתצהיר התובע) ולא הוכח בפנינו כי היה לתובע רקע בניהול צוות עובדים במשך חמש שנים לפחות, ועל כן גם תנאי זה לא התקיים בתובע. נציין כי לתצהירו צרף התובע מסמך של הנתבעת הנושא כותרת "כתב מינוי" שם נרשם כי החל מיום 21.6.94 מתמנה התובע לתפקיד מנהל מחלקת החינוך לתקופת נסיון של חצי שנה (נספח א' לתצהיר התובע). התובע לא טען, וממילא לא הוכיח, כי נבחר כדין לתפקיד מנהל מחלקת חינוך, ומשכך אין במסמך זה לשנות את קביעתנו כי תוארו הפורמלי בנתבעת היה של רכז חינוך. האם שימש התובע בפועל כראש הירארכית החינוך בנתבעת תנאי הכרחי לזכאות התובע לגמול הדרכה בהתאם להסכם הקיבוצי, הוא כהונתו בפועל כראש הירארכית החינוך בנתבעת. בהיעדר התקיימות תנאי זה, לא יהיה מקום לבחון את טענת התובע כי אין צורך, לענין זכאותו לגמול הדרכה לפי ההסכם הקיבוצי, כי ימונה במכרז לתפקיד מנהל מחלקת החינוך. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, באנו לכדי מסקנה כי יש לקבוע שהתובע עמד בפועל בראש הירארכית החינוך בנתבעת מאז שנת 1994 - מועד תחילת עבודתו בנתבעת ועד לפרישתו לגמלאות. הוברר בפנינו - וכך אנו קובעים - כי הנתבעת לא העסיקה בעל תפקיד כלשהו במחלקת החינוך שהיה בכיר מהתובע. כך העיד התובע (עמוד 16 לפרוטוקול). עדותו זו לא נסתרה. היא זכתה לחיזוק בדברי ראש המועצה. זה הסביר בעדותו כי הנתבעת לא העסיקה מנהל מחלקת חינוך וכי לא ידוע לו על עובד כלשהו של הנתבעת ששולמה לו תוספת כספית כלשהי בהתאם להסכם הקיבוצי (עמודים 17-18 לפרוטוקול). ניתן היה לצפות כי אילו הועסק אדם אחר בנתבעת בתפקיד ראש ההירארכיה של מערכת החינוך, היתה משולמת לו תוספת בהתאם להסכם הקיבוצי. עדות לכך שהתובע שימש בפועל כראש הירארכית החינוך בנתבעת ניתן למצוא באופן תפיסתם של הסתדרות המורים ומרכז השלטון המקומי את תפקידו של התובע. מאישור מיום 19.12.11 של הסתדרות המורים ומרכז השלטון המקומי (נספח ג1 לתצהיר התובע) עולה כי התובע היה חבר באיגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות. בנוסף, כפי שניתן ללמוד ממסמך שנערך בזמן אמת, אף הנתבעת, בפועל, ראתה בתובע כמנהל מחלקת החינוך. הדבר עולה מפורשות ממסמך של הנתבעת, בחתימת ראש המועצה דאז ד"ר זיאד דאהר, הנושא כותרת "כתב מינוי" שם נרשם כי החל מיום 21.6.94 מתמנה התובע לתפקיד מנהל מחלקת החינוך לתקופת נסיון של חצי שנה, תפקיד בו יהיה כפוף לראש המועצה (נספח א' לתצהיר התובע). אמנם אין במסמך זה להעיד כי התובע נבחר כדין לתפקיד של מנהל מחלקת חינוך - שהרי קבענו כבר כי לא נבחר כדין לתפקיד זה - אלא שהמסמך כן מראה כי הנתבעת ראתה בו, בפועל, כמי שממלא תפקיד של מנהל מחלקת חינוך. כאמור, לא נטען על ידי הנתבעת וממילא לא הוכח כי בחלוף הזמן מאז שהחל התובע את תפקידו מונה אדם אחר לתפקיד בכיר ממנו במערך החינוך של הנתבעת. במסגרת תפקידו כרכז חינוך, ביצע התובע תפקידים מגוונים הקשורים למערכת החינוך בנתבעת. בתצהירו ציין התובע כי העובדים הבאים היו כפופים אליו: פסיכולוג, עוזרות לגננות, סייעות כיתתיות ופדגוגיות, מחליפות לסייעות ולעוזרות, מנהל המרכז להשכלת מבוגרים, מורה מקשר לפר"ח, מזכירות של בתי הספר והשרתים, ספרניות בבתי הספר ובספריה הציבורית, רכז נוער, קצין ביקור סדיר, ומזכירה. הוא הוסיף כי המוסדות שהיו כפופים למחלקת החינוך היו בית הספר היסודי, הגנים, חטיבת הביניים, הספריה הציבורית, יחידת הנוער, והמרכז להשכלת מבוגרים (סעיף 12 לתצהיר התובע). מהראיות עולה כי התובע לא היה אחראי על החינוך הלא פורמלי בנתבעת. תחום זה כלל הפעלת נוער, קייטנות, קורסים, העשרה חינוכית, וקידום נוער. פעילויות אלו בוצעו במסגרת התנ"ס - תרבות, נוער, ספורט - והיו באחריות חדר חסן עד שנת 2004 ואחר כך באחריות רכז נוער בשם עבד סלאמה. התובע, בעדותו, לא חלק על כך שלא היה אחראי על פעילות החינוך הבלתי פורמלי שעניינו נוער. לא הוברר לנו מה היה תפקידה של יחידת הנוער שהתובע טוען בתצהירו כי היה אחראי לה. כך או כך, אין קושי לקבוע - וכך אנו עושים - כי בכל הקשור לנוער לא היה התובע אחראי על פעילות של חינוך בלתי פורמלי. נבהיר כי תחום החינוך למבוגרים לא נכלל בחינוך הלא פורמלי, אלא היה תחת אחריות התובע (עדות התובע בעמוד 11 לפרוטוקול). לטעמנו, טענות התובע בתצהירו באשר לתחומי אחריותו - פרט לענין יחידת הנוער אליה התיחסנו לעיל - לא נסתרו. בעדותו ציין התובע כי היה אחראי לרכישת ספרים לספריות - הן בבתי הספר והן לספריה הציבורית שמוקמה בתנ"ס והיה אחראי על הספרניות. הוא הסביר כי מי שמילא את תפקיד רכז החינוך למבוגרים ומורה מקשר לפר"ח - היה כפוף בתפקידיו אלה לתובע. התובע פירט בעדותו כי במסגרת תפקידו הכין תכנית עבודה שנתית למחלקת החינוך ויישם אותה; חילק את תפקידי הסייעות והעוזרות ופעל לפנות למשרד החינוך כל אימת שהיו חסרים תקנים בתפקידים אלו; הכין מפרט של הסעות התלמידים בחינוך המיוחד על מנת שמזכיר המועצה יוכל לפרסם מכרז בענין זה; היה דואג לפתיחה תקינה של שנת הלימודים מבחינת תקינות הכיתות ומבחינה בטיחותית, לרבות ביצוע פעולות מול משרד החינוך כל אימת שהיה צורך לפתוח או לסגור כיתות או גנים. בעדותו הסביר התובע כי היה אחראי על הקמת חטיבת הביניים בנתבעת בשנת תשנ"ד, שהיתה תחת אחריותו, וכי רשת "אורט" לקחה את חטיבת הביניים תחת ניהולה רק בשנת 1999. התובע הוסיף כי במסגרת תפקידו עמד, מטעמה של הנתבעת, בקשר שוטף עם משרד החינוך (עדותו בעמודים 13-14, 16 לפרוטוקול). ראש המועצה בעדותו הסביר כי בתחום החינוך הלא פורמלי הועסקו יותר מ- 40 עובדים (עמוד 18 לפרוטוקול) ונתון זה לא נסתר. אנו קובעים כי עצם העובדה שהתובע לא היה אחראי על תחום החינוך הבלתי פורמלי, אינה מביאה למסקנה כי אין לראות בו כמי שעמד בראש הירארכית החינוך. התפקידים השונים שמילא התובע מעבירים אל הנתבעת את הנטל להוכיח את טענתה לפיה בהיעדר אחריות על החינוך הבלתי פורמלי - אין לראות בתובע כמי שעומד בראש הירארכית החינוך. הנתבעת לא עמדה בנטל זה. בעוד שהנתבעת טרחה להציג חלק מנוהל משנת 1991 של משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי (סעיף 10 לתצהיר ראש המועצה) המתייחס לתנאי הכשירות לתפקיד של מנהל מחלקת חינוך, לא מצאה הנתבעת להציג את מלוא הנוהל, או נוהל אחר, או להציג ראיה אחרת, מהם ניתן היה ללמוד כי אחריות על תחום החינוך הבלתי פורמלי היא חלק בלתי נפרד מתפקידו של ראש הירארכית החינוך ברשות מקומית כדוגמת הנתבעת. בענין זה הסביר התובע כי החינוך הבלתי פורמלי, הקרוי תנ"ס, היווה בנתבעת מחלקה נפרדת ממחלקת החינוך (עמוד 12 לפרוטוקול). עדותו זכתה לעיגון בטענות ראש המועצה בתצהירו (סעיף 8) שם נרשם כי החינוך הבלתי פורמלי "אויש על ידי מנהל מחלקת לחינוך בלתי פורמאלי". אנו קובעים איפוא כי המבנה הארגוני בנתבעת היה כזה שבו תחום החינוך הבלתי פורמלי לא היה חלק ממחלקת החינוך. תפקידיו של התובע - כפי שקבענו אותם לעיל - בוצעו במסגרת משרה מלאה. היקף משרה זה עולה מתלושי השכר שהנפיקה לו הנתבעת. הוא עולה גם ממכתב הנתבעת מיום 18.9.96 (נספח ב' לתצהיר התובע) שבו נרשם כי התובע נבחר לתפקיד רכז חינוך בהיקף של משרה מלאה. העובדה כי תפקידו של התובע - כמתואר לעיל - בוצע בהיקף של משרה מלאה, יש בה חיזוק לטענתו כי שימש ראש הירארכית החינוך בנתבעת. טענת ההגנה המרכזית של הנתבעת הינה כי בנתבעת כלל לא היתה הירארכיה של מערכת החינוך וכי תפקידיו של ראש הירארכית החינוך חולקו בין נושאי תפקידים שונים בנתבעת (סעיף 8 לתצהיר ראש המועצה; עדותו בעמוד 18 לפרוטוקול). כך, למשל, נטען בתצהיר ראש המועצה כי תקציב החינוך הוכן על ידי הגזבר; כי גיבוש מדיניות מתן שירותי חינוך בנתבעת נעשה על ידי מזכיר הנתבעת וגזברה; כי תכנון הרכש למוסדות החינוך נעשה על ידי מנהל הרכש; כי אחזקת מבני החינוך בוצעה על ידי מזכיר המועצה וגזברה; כי ניהול כח האדם במערך החינוך נעשה עלה ידי מזכיר המועצה; וכי החינוך הלא פורמלי היה באחריות מנהל מחלקת חינוך בלתי פורמלי. גרסתו זו של ראש המועצה אינה מקובלת עלינו, שכן לטעמנו לא עמדה הנתבעת בנטל להוכיחה, פרט לעניינים - התחום הכספי; תחום החינוך הבלתי פורמלי; וקליטת עובדים. באשר לתחום הכספי - התובע הודה כי במסגרת תפקידו לא עסק בענייני כספים או הכנת תקציב וכי התקציב הוכן על ידי הגזבר כפי שהוכן ליתר המחלקות (עדות התובע בעמודים 13-14 לפרוטוקול). בענין החינוך הבלתי פורמלי- קבענו כבר כי זה לא היה תחת אחריות התובע. באשר לקליטת עובדים, הודה התובע בעדותו כי אישור גיוס כח אדם - לגבי ספרנית - לא היה באחריותו אלא באחריות "מנהל המועצה" (עמוד 15 לפרוטוקול). לגבי אותה ספרנית טען התובע כי כן היה אחראי על איתורה וכי ראיין אותה ורק אז הועבר המשך הטיפול הלאה. הגזבר העיד כי בניהול כח האדם טיפל מזכיר המועצה (עמוד 22 לפרוטוקול). מכאן שאנו קובעים כי התובע לא היה מוסמך לאשר בשם הנתבעת קבלת עובדים למחלקה עליה היה אחראי, אם כי כן היה מוסמך לאתרם ולראיינם. אלא שביתר העניינים לגביהם נטען כי התובע לא טיפל - לא עמדה הנתבעת בנטל ההוכחה. ראשית, יש ליתן את הדעת כי ראש המועצה שנתן את התצהיר נכנס לתפקידו בחודש 1/09, בעוד התובע פרש לגמלאות בחודש 4/09, כך שספק אם יש ליתן משקל לטענות לאור היעדר ידיעה אישית של ראש המועצה. אף בתצהירו מציין ראש המועצה כי טענותיו העובדתיות באשר לתפקידים שהתובע לא ביצע - מבוססות על בדיקה שביצע ראש המועצה עם הגזבר. ככל שרצתה הנתבעת להוכיח טענותיה, היה עליה להביאן מפי בעלי התפקידים השונים אצלה אשר נטען כי ביצעו את תפקידי התובע. הנתבעת לא הביאה לעדות בעלי תפקידים אלו, פרט לגזבר. אלא שהגזבר, בתצהירו, ציין כי התובע "עבד כראש המערכת ההירארכית החינוכית" והוא אף מציין כי התובע שימש בתפקיד מנהל מחלקת חינוך (סעיף 6 לתצהיר). יתרה מזו, בתצהיר הגזבר אין שום טענה לגבי תפקידי מנהל מחלקת החינוך שבוצעו על ידי בעלי תפקידים אחרים בנתבעת. בעדותו ניסה הגזבר לחזור בו מגרסתו בתצהירו לפיה התובע כן עמד בראש הירארכית החינוך. הסברו היה כי לא הבין את המונח הירארכיה (עמוד 20 לפרוטוקול). איננו מקבלים טענה זו, שכן חזקה על הגזבר - מתוקף תפקידו רב האחריות - כי לא היה חותם על תצהיר מבלי שהבין את תוכנו. בנוסף, גרסה חדשה זו אינה מסבירה מדוע רשם הגזבר בתצהירו כי התובע שימש כמנהל מחלקת חינוך - שהרי אין טענה כי מונחים אלו לא היו מובנים לגזבר. שינוי גרסה זה של הגזבר יש בו לתמוך בטענת התובע לפיה עמד בראש הירארכית החינוך. באשר לתפקידים אותם לא ביצע התובע - ענייני כספים וסמכות לאשר קליטת כח אדם - לא מצאנו כי באלה יש להביא למסקנה כי התובע לא עמד בראש הירארכית החינוך. כך גם באשר לחינוך הבלתי פורמלי אליו התייחסנו לעיל. אין לשכוח כי התובע שימש בתפקידו במועצה מקומית קטנה. אף מערכת החינוך ומחלקת החינוך בה - שמבחינה ארגונית לא כללה את תחום החינוך הבלתי פורמלי - קטנה יחסית. טבעי הדבר, לאור היקף פעילות זה, כי יהיו בעלי תפקידים בנתבעת - גזבר, מזכיר ואחרים - שמכח תפקידם עשויים לבצע פעולה שיש לה נגיעה למערך החינוך. כך, עצם העובדה כי הגזבר טיפל בענייני הכספים ומזכיר המועצה היה אחראי על אישור קליטת עובדים - אינה מביאה למסקנה כי לא היתה הירארכית חינוך בנתבעת או כי התובע לא עמד בראשה. תפקידים אלה אינם בליבת העשיה החינוכית. תחת זאת ניתן לשייכם לתחום המינהלי של שליטה ובקרה תקציבית כוללת בנתבעת. לעומת זאת, תפקידיו השונים והרבים של התובע, כפי שקבענו אותם לעיל, היו בליבת התחום החינוכי והם לא בוצעו על ידי בעלי תפקידים אחרים בנתבעת. מכאן, שטענת הנתבעת לפיה לא היתה בנתבעת הירארכית חינוך או כי לא עמד בראשה אדם כלשהו - נדחית. אנו קובעים כי במהלך כל תקופת עבודתו עמד התובע, בפועל, בראש הירארכית החינוך בנתבעת. ראש המועצה טען בעדותו כי התובע לא תפקד היטב בתפקידו, ולא מילא תפקיד של מנהל מחלקת חינוך (עמוד 17 לפרוטוקול). ראשית, טענה זו לא הוכחה. אין לשכוח כי ראש המועצה כיהן רק ארבעה חודשים טרם פרש התובע לגמלאות. בנוסף, לא הובאו בפנינו ראיות על חוסר תפקודו של התובע. בענין זה יש ליתן את הדעת כי התובע שימש בתפקידו מעל 12 שנים, ויש להניח כי אילו תפקודו היה כה לקוי, היתה הנתבעת פועלת בענין זה במהלך תקופה ארוכה זו. הדבר לא נעשה שכן קבענו כבר כי במהלך תקופת העסקתו לא שימש אדם אחר בתפקיד בכיר מהתובע במחלקת החינוך של הנתבעת. אולם גם אם הנתבעת לא היתה מרוצה מתפקודו של התובע, וסברה כי ניתן לבצע את התפקיד טוב יותר, אין הדבר שולל את העובדה כי בפועל - לאור התפקידים שמילא התובע כפי שקבענו לעיל - שימש התובע כראש הירארכית החינוך. הוראות ההסכם הקיבוצי טענתם של הנתבעת ושל המדינה הינה כי התובע אינו זכאי לגמול הדרכה בהתאם להסכם הקיבוצי, וזאת לאור העובדה כי לא נבחר כדין לתפקיד ראש הירארכית החינוך בנתבעת או לתפקיד מנהל מחלקת החינוך. התובע טוען כי די היה בכך ששימש בפועל כראש הירארכית החינוך על מנת שיהיה זכאי לגמול ההדרכה בהתאם להסכם הקיבוצי. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, באנו לכדי מסקנה כי בנסיבות המקרה יש לקבל את טענות התובע ולקבוע כי די היה שהתובע שימש בפועל כראש הירארכית החינוך - ובהתקיים יתר התנאים הקבועים בהסכם הקיבוצי - כדי שיהיה זכאי לגמול הדרכה בהתאם להסכם זה. עיון בהוראות ההסכם הקיבוצי מעלה כי זה אינו מחיל עצמו על מנהלי מחלקת חינוך ברשויות מקומיות. תחת זאת, בעניינו של התובע, עושה ההסכם הקיבוצי שימוש במונח אחר - ראש הירארכית החינוך. כך, ב"הואיל" השני להסכם הקיבוצי נרשם כי "כדי למנוע ספק מובהר בזה, כי בכל מקום בו מדובר על ראש מינהל או אגף או מנהל מחלקה וסגנו, הכוונה לשני הראשונים במערכת ההירארכית של החינוך ברשות המקומית.". כך, בסעיף 2(א) להסכם הקיבוצי נקבע, בין היתר, כי - "חברים 'באיגוד מנהלי מחלקות לחינוך בהסתדרות המורים' שהסכם זה חל עליהם: ברשות מקומית עד 15,000 תושבים - ראש המערכת ההירארכית של החינוך והאחראית על גני הילדים (מ-15 גנים לפחות)". כך, בסעיף 2(ב) להסכם הקיבוצי נקבע כי "מעתה בכל מקום שייאמר בהסכם 'מנהל המחלקה לחינוך' הכוונה היא לכל אלה המנויים בסעיף 2 א' לעיל, אלא אם נאמר אחרת במפורש." הנה כי כן, ההסכם ביקש להחיל עצמו, במקרה של רשות מקומית כדוגמת הנתבעת שמספר תושביה אינו עולה על 15,000 תושבים, על ראש המערכת ההירארכית של החינוך וגם על האחראית על גני הילדים. בענייננו התפקיד של "אחראית על גני הילדים" אינו רלוונטי. ההסכם הקיבוצי לא התנה את תחולתו בהכרח על מי שנבחר כדין לתפקיד מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית. הוא גם לא התנה את תחולתו בכך שאדם יבחר כדין לתפקיד הנושא את התואר "ראש הירארכית החינוך". בענייננו, התובע עמד בפועל בראש הירארכית החינוך. הוא נבחר לתפקידו זה כדין. עצם העובדה שנבחר כדין לתפקיד רכז חינוך, ולא לתפקיד מנהל מחלקת חינוך, אינה גורעת מהעובדה כי נבחר כדין לתפקידו אשר היווה בנתבעת ראש הירארכית החינוך. מהוראות ההסכם הקיבוצי עולה כי זה ביקש לתגמל את מי שמשמשים בתפקידי ניהול בכירים - המוגדרים בהסכם הקיבוצי - במערכות החינוך ברשויות המקומיות. התובע אכן היה מנהל בכיר בנתבעת בתחום החינוך - הבכיר ביותר. משכך, יש לקבוע כי תנאי זה שבהסכם הקיבוצי - מתקיים בתובע. עתה יש לבחון האם מתקיימים בתובע יתר התנאים הקבועים בהסכם הקיבוצי. תנאי אחד הינו שהתובע הגיע לתפקידו מתחום ההוראה ויש ברשותו תעודת הוראה (סעיף 2(ג) להסכם הקיבוצי). תנאי זה מתקיים בתובע שכן הגיע לתפקידו אחרי ששימש מורה בחטיבת ביניים (סעיף 3 לתצהיר התובע) ואין מחלוקת בין הצדדים - ואף המדינה ציינה זאת בהודעתה מיום 26.12.12- כי יש ברשותו תעודת הוראה. תנאי שני הינו כי התובע היה חבר באיגוד מנהלי מחלקות לחינוך בהסתדרות המורים (להלן - האיגוד) (סעיף 2(א) להסכם הקיבוצי). התובע הצהיר כי היה חבר באיגוד (סעיף 9 לתצהירו) ואף צרף אישור בענין זה של האיגוד (נספח ג1 לתצהירו). טענת התובע לא נסתרה ומשכך אנו קובעים כי תנאי זה בהסכם הקיבוצי - חברות באיגוד - מתקיים בתובע. הנתבעת הפנתה למכתב משנת 1995 של מרכז השלטון המקומי בישראל (סעיף 5 לתצהיר ראש המועצה). המכתב, מיום 30.10.95, המופנה למזכירה בנתבעת במענה למכתבה מיום 26.10.95, נושא את הכותרת "מרכיבי שכר - אחראי מערכת החינוך". נרשם בו כי "בנסיבות שתארת אין חובת תשלום תוספת הדרכה לשכרו." הנתבעת מבקשת להסיק ממכתב זה כי אף לשיטת מרכז השלטון המקומי, שהוא צד להסכם הקיבוצי, אין התובע זכאי לתוספת הנתבעת על ידו. דין הטענה להדחות. מהמכתב לא ברור כלל כי זה נסב דווקא על התובע. בנוסף, לא ברור מה נרשם במכתב המזכירה, שהרי המכתב כאן הוא במענה למכתב המזכירה ואף צויין בו כי "בנסיבות שתארת...". לא ברור אילו נסיבות תוארו במכתב המזכירה. מכאן, שהמכתב מיום 30.10.95 אינו יכול להוות ראיה כי בנסיבות המקרה כאן - כפי שקבענו אותם - אין תחולה להוראות ההסכם הקיבוצי על התובע. במסגרת הדיון כאן יהיה נכון לציין כי עמדת הסתדרות המורים - כפי שמוצאת ביטויה במכתבה מיום 17.11.09 לנתבעת (מוצג ת/2) - הינה כי התובע זכאי לגמול הדרכה לפי ההסכם הקיבוצי. אף ללא עמדה זו ניתן היה להגיע למסקנה - כפי שהגענו אליה כאן - כי ההסכם הקיבוצי חל על התובע. עמדת הסתדרות המורים - שהיא צד להסכם הקיבוצי - מהווה חיזוק למסקנתנו, שכן מדובר בנסיבה שעניינה כיצד מפרש אחד הצדדים להסכם הקיבוצי את ההסכם. בעוד שמכתב זה של הסתדרות המורים ברור, אין כך באשר למכתב מרכז השלטון המקומי משנת 1995, ממנו לא ניתן להסיק כל מסקנה באשר לעמדת גוף זה ככל שהיא מתייחסת לתובע. הסעד מהאמור לעיל עולה - וכך אנו קובעים - כי התובע עמד בראש הירארכית החינוך בנתבעת ונבחר לתפקידו זה כדין. משכך, חל עליו ההסכם הקיבוצי. לא היתה מחלוקת כי ככל שההסכם הקיבוצי חל על התובע - זכאי יהיה לגמול הדרכה לפי הסכם זה וכי גמול ההדרכה הינו רכיב קובע גם לגמלת הפרישה (סעיף 4 להסכם הקיבוצי; הודעת המדינה מיום 22.10.12; סעיף 14 לתצהיר הגזבר). לא היתה מחלוקת באשר לאופן חישוב סכומי גמול ההדרכה - והוסכם כי חישוב הנתבעת הוא הקובע. משכך, אנו מקבלים את התביעה וקובעים כי התובע זכאי לגמול הדרכה לפי ההסכם הקיבוצי לתקופה שראשיתה 6/04 ועד 4/11, בסכומים כפי שפורטו בסעיף 23 לתצהיר הגזבר, היינו סך של 204,024 ש"ח ברוטו. לסכומי הקרן המפורטים בסעיף 23 לתצהיר הגזבר יתווספו הפרשי ריבית והצמדה בהתאם למפורט בסעיף זה של תצהיר הגזבר, היינו סך של 52,994 ש"ח ברוטו. כן יתווספו לו הפרשי ריבית והצמדה מיום 4.6.12 - הוא מועד עריכת תצהיר הגזבר - ועד התשלום בפועל. סכומים אלו ישולמו לידי התובע תוך 30 ימים מעת שיומצא פסק הדין לנתבעת. באשר לתקופה שראשיתה 5/11 ואילך - התובע עתר לסעד הצהרתי בדבר זכאותו לגמול ההדרכה (סעיף 15 לכתב התביעה). באשר לתקופה שראשיה 5/11 ואילך - אנו קובעים כי התובע זכאי כי הנתבעת תשלם לו גמול הדרכה בגמלת הפרישה, וזאת בהתאם לחישוב שנערך בתצהיר הגזבר. היינו, התובע זכאי לגמול הדרכה בשיעור 20.65% משכרו הקובע. שיעור זה מתקבל מהכפלת גמול הדרכה בשיעור 70% מהשכר הקובע ב-29.5% שהם שיעור הגמלה של התובע מהשכר הקובע. מגמול ההדרכה שישולם לתובע בגמלת הפרישה לתקופה שראשיתה 5/11 ואילך, יש לנכות את גמול הניהול - ככל ששולם לתובע, כפי שאף נעשה במסגרת חישוב הנתבעת ביחס לתקופה שבין 6/04 ועד ל- 4/11, שכן מעת שהתובע זכאי לגמול הדרכה לפי ההסכם הקיבוצי, אין הוא זכאי לקבל בנוסף לכך גמול ניהול (סעיף 5(ו) להסכם הקיבוצי). גמול ההדרכה כאמור - בניכוי גמול הניהול ששולם - ביחס לתקופה שראשיתה 5/11 ואילך, ישא הפרשי ריבית והצמדה החל מהמועד בו אמורה היתה להשתלם הגמלה מדי חודש בחודשו, ועד התשלום בפועל. סכומים אלו ישולמו לידי התובע תוך 30 ימים מעת שיומצא פסק הדין לנתבעת. הנתבעת העלתה בתצהיר ראש המועצה ובסיכומיה טענת קיזוז המתיחסת לשכר ששולם לטענתה לתובע מבלי שהיה זכאי לו. טענת קיזוז זו נדחית, שכן עלתה לראשונה בסיכומים ולא בכתב ההגנה. יתרה מזו, הטענה כללית ובלתי מפורטת או מכומתת. הנתבעת תישא בהוצאות התובע בגין הליך זה בסך של 2,000 ש"ח וכן בשכר טרחת בא כוחו בסך כולל של 8,000 ש"ח. סכומים אלו ישולמו לידי התובע תוך 30 ימים מעת שיומצא פסק הדין לנתבעת. לצדדים מוקנית זכות, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, לערער עליו בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. חוזהדיני חינוךמורים