תבע לחייב את הנתבעת לשלם לו מענק יובל לו היה זכאי בשנת 2007, החזר הוצאות רכב משתנות בגין השנים 2004 עד 2008, וכן החזר הוצאות נוספות של ביטוחים ואגרת רישוי. הנתבעת, מצידה, תיארה בכתב הגנתה את מצבה הכלכלי הקשה בגינו נקלעה לחדלות פירעון וחוסר יכולת לשלם לעובדים את שכרם, ותיארה מצב של אנדרלמוסיה במשרדיה, כאשר בתקופת השביתה היו הם סגורים ונותקה אספקת החשמל והמים. הנתבעת הודתה כי התובעים עבדו בתקופת השביתה, אולם טענה כי אין לה כל דרך לדעת מתי ובאיזה היקף. עוד טענה כי בספריה רשומה יתרת חוב לתובעים בגין הלוואות שנטלו וטרם השלימו השבתן וכן בגין כספים שחויבו להשיב על פי הוראות הממונה על השכר בעקבות חריגות שכר, ואלה יש לקזז כנגד כל תשלום שיפסק לתובעים. בכל הנוגע לתביעות לפיצויי הלנה וכן לאחזקת הרכב - נטענה טענת התיישנות. 2. שני התובעים הגישו תצהירי עדות ראשית, ובהם טענו בהדגשה כי בתקופת התביעה, שבה שבתו מרביתם המכרעת של עובדי המועצה, עבדו בהיקף מלא, ואף בהיקף נרחב יותר מאשר בדרך כלל, שכן חלק מהמשימות שבדרך כלל ובמצב רגיל לא היו בגדר תפקידיהם - נאלצו למלא בעצמם. כל אחד מהתובעים פרש בתצהירו תיאור מפורט ומדוקדק של מכלול תפקידיו ומשימותיו וכיצד מילא אותם בתקופה המדוברת, לעיתים בתנאים לא תנאים, ממשרדים של מועצות אחרות או ממשרדי רואה החשבון החיצוני של המועצה, והביא כמיטב יכולתו אסמכתאות לכך שהמשימות שהיו בתחום אחריותו בוצעו. התובעים נחקרו בפנינו על תצהיריהם, ובעדותם הרחיבו את התיאורים אודות העבודה שביצעו בתקופת התביעה. עדותם הייתה עקבית ולא נסתרה, והתרשמנו מכנותם ומכך שתיארו נכוחה את הנסיבות להן נדרשו. המועצה הנתבעת, מצידה, לא הביאה כל עדויות או ראיות מטעמה, ובא כוחה, שעשה כמיטב יכולתו עבור שולחתו, נאלץ להסתפק בחקירתם הנגדית של התובעים, ובדברי סיכום תמציתיים מטעמו. 3. נאמר כי על בסיס עדותם המהימנה של התובעים, שנתמכה באותם מסמכים שעלה בידיהם לשמור, אנו קובעים שבתקופת התביעה, בחודשים ינואר עד יוני 2009 כל אחד מהם עבד במלוא היקף משרתו. נחה דעתנו כי כל אחד מהתובעים לא עשה דין לעצמו וניצל את האנדרלמוסיה ששררה במועצה, ומתוך אחריות לתושבי המועצה והכרה בחשיבות תפקידו - ביצע את מלוא משימותיו ככל יכולתו ועמד לרשות העבודה וביצע בפועל עבודה במלוא ההיקף הנדרש. המסקנה היא שבגין כל אחד מהחודשים מושא התביעה, דהיינו ינואר עד יוני 2009, זכאי כל אחד מהתובעים לשכר העבודה שאמור היה להיות משולם לו נכון לאותם זמנים. התובע מר אנואר מנהל מחלקת החינוך טען בתצהירו כי שכרו החודשי עמד באותה עת על סך של 14,434 ₪ במונחי נטו. התובע מר זוהיר, מזכיר המועצה אמנם לא כלל בתצהירו התייחסות להיקף שכרו החודשי, אולם מהמסמכים שהגיש עולה לכאורה כי זה עמד על סך של 13.107 ₪ במונחי נטו. הנתבעת, מצידה, לא חלקה על נתונים אלה, ועל כן אנו קובעים כי עליה לשלם, לכל אחד מהתובעים, בגין כל אחד מהחודשים הנכללים בתקופת התביעה, את הסכומים שננקבו לעיל. 4. אשר לפיצויי הלנת שכר בגין השכר מושא התביעה - אנו מקבלים את טענת ההתיישנות של הנתבעת. התביעות שבפנינו הוגשו בחודשים מאי ודצמבר 2011, יותר משנה לאחר תום התקופה מושא התביעות, ומשכך התיישנו פיצויי ההלנה, ואיננו מקבלים את ניסיונו של ב"כ התובעים לטעון שבנסבות המקרה יש להחיל את הארכת תקופת ההתיישנות שנקבעה חוק הגנת השכר לגבי שכר ששולם דרך קבע באיחור. 5. אשר לפיצוי בגין הפרשות בחסר לקרן השתלמות - ב"כ הנתבעת ניסה, אמנם, לטעון כי ניתן יהא להפריש כספים רטרואקטיבית, אולם מאחר ולא נראה שבשל חלוף הזמן הדבר אפשרי, הרי שאנו מוצאים לנכון לקבוע כי על הנתבעת לשלם לכך אחד מהתובעים פיצוי בשיעור חלק המעביד , בשיעור של 6% מהשכר בחודשים האמורים. למרבית הצער לא ניתן היה להבין באופן חד משמעי מטיעוני ונתוני הצדדים האם נוכה חלק העובד בדרך כלשהי משכרם של התובעים בשלב מאוחר יותר והאם חישובי התובעים כוללים ניכוי לחלק העובד בגין תקופת התביעה. לפיכך אנו מורים לצדדים לערוך תחשיב של הסך שיש לשלם לתובעים בגין חלק המעביד וכן גם חלק העובד ככל שנוכה מהתובעים או על ידיהם בדרך כלשהי. ככל שהצדדים לא יגיעו לידי הסכמה אשר לתחשיב הסך האמור - ניתן יהיה להודיע על כך לבית הדין בתוך 30 יום ממועד מתן פסק דין זה, ואז יגיש כל אחד מהם את תחשיבו ובית הדין ייתן פסק דין משלים ככל שהדבר יידרש. 6. אשר לתשלומים בגין אחזקת רכב שנתבעו ע"י התובע מר אנואר מנהל מחלקת החינוך - למעשה, אין חולק כי ההחלטה להפסיק לשלם לתובע זה את אחזקת הרכב ניתנה בשנת 2004 ע"י ראש המועצה. עוד אין מקום למחלוקת שעסקינן בתשלום שהינו תלוי נסיבות שעשויות להשתנות, ואשר טעון החלטה ואישור, הן באשר לעצם קבלתו והן באשר לדרגתו ושיעורו מטעם הגורמים המוסמכים במועצה, ואין מדובר בזכות המוקנית אוטומטית. בענייננו, ההחלטה עליה מלין התובע ניתנה בשנת 2004, בעוד שהתביעה של התובע האמור הוגשה בחודש דצמבר 2011, בחלוף תקופת ההתיישנות לגביה. התובע לא התיימר לטעון שלאחר מכן הגיש בקשות נוספות לתשלום אחזקת רכב, או אסמכתאות לזכאות לתשלום התוספת הזו. מכאן שגם עילת התביעה לרכיב תביעה זה - התיישנה. הוא הדין ביחס לקיזוז לכאורה שנעשה משכרו של תובע זה בחודש 03/04, שמוזכר בסעיף 70 לתצהירו. 7. אשר למענק היובל שנתבע ע"י התובע מר אנואר - הנתבעת לא התייחסה לרכיב תביעה זה בכתב הגנתה, ולא חלקה על זכאותו של התובע לקבלתו, הן מבחינת עצם הזכאות והן בכל הנוגע לסך שנתבע, ועל כן אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 9,817 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/01/08 ועד לתשלום המלא בפועל. 8. אשר לטענות הקיזוז של הנתבעת הנובעות מתשלומי שכר ביתר וחריגות שכר- ככל שהדבר נוגע לחיוב התובעים להחזיר כספים בגין שכר עבודה שקיבלו ביתר או חריגות שכר, טענו שניהם כי העניין הוסדר בפרישה לתשלומים שמנוכים משכרם דרך קבע, בהתאם להסכם שנחתם עם או באישור משרד האוצר והממונה על השכר. ככל שהתובעים טרם סיימו, נכון למועד קבלת פסק דין זה, להשיב את החוב שמוזכר לעיל ושמנוכה משכרם בהתאם להסכמים הנטענים - הרי שנראה לנו שנכון יהיה שהצדדים יועדו וככל שהתובעים יעדיפו להשלים את הפרישה לתשלומים וניכויים מהשכר במתכונת שנהגה עד הלום - תאפשר להם זאת הנתבעת ולא תקזז את יתרת החוב מסכומים שעליה לשלם מכוח פסק דין זה. ככל שהנתבעת תעמוד על פירעון מידי של היתרה במידה וקימת כזו - תגיש לתובעים בתוך 30 יום מהיום הודעה ובה יפורט מהו הסך שנותר לתשלום, וככל שהתובעים יחלקו עליו או על דרישתה לנכותו לאלתר מהמגיע להם - יודיעו על כך לבית הדין בתוך 30 יום ממועד קבלת הודעת הנתבעת ובית הדין ייתן פסק דין משלים בהקשר זה לאור טיעוני הצדדים. 9. אשר לטענות הקיזוז של הנתבעת הנובעות מתשלומי מפרעות והלוואות לתובעים - גם בהקשר זה חוששים אנו שנותרה חוסר בהירות ולא ניתן ללמוד מהטיעונים, כמו גם מהראיות והעדויות שהוצגו בפנינו מהן בדיוק טענות הצדדים. האם הסכומים הנטענים בכתב ההגנה ניתנו כמפרעות לתובעים בגין תקופת התביעה ועל כן יש לנכותן במלואן מהשכר, או שמא מדובר בהלוואות שמוחזרות בתשלומים ו/או הוחזרו כבר נכון להיום? גם בהקשר זה, אם כן, מוצאים אנו שלא יהא זה נכון לקבוע שסכומים כאלה ואחרים שולמו לתובעים מקום בו לא שולמו, או להפך, לחייב את הקופה הציבורית בתשלומם של כספים שכבר שולמו. על כן אנו מורים לנתבעת להמציא לבית הדין ולתובעים בתוך 45 יום מהיום פירוט של הסכומים שהם טוענים שיש לקזז מהתשלומים המגיעים להם ככל שהם נובעים מהלוואות או מפרעות שניתנו להם בגין תקופת התביעה ואשר מוזכרות בכתבי ההגנה שהוגשו ביחס לכל אחת מהתביעות (וזאת להבדיל מחובת ההשבה בגין חריגות שכר אליה כבר התייחסנו לעיל). ככל שהתובעים יחלקו על הפירוט שיומצא - יוכלו להגיש תחשיב נגדי בתוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין, ויינתן פסק דין משלים ככל שהדבר יידרש. 10. סיכומו של דבר - א. הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים את שכרו בגין החודשים הנכללים בתקופת התביעה, ינואר עד יוני 2009, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום הראשון לחודש שלאחר החודש בגינו משולם השכר, ועד למועד התשלום המלא בפועל. ב. הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בגין הפרשות בחסר לקרן השתלמות בגין החודשים מושא תביעותיהם, אשר יחושב במתכונת שנקבעה לעיל. ג. הנתבעת תשלם לתובע מר אנואר זועבי מענק יובל בסך של 9,817 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/01/08 ועד לתשלום המלא בפועל. ד. הצדדים יערכו את החישובים אשר לביצוע קיזוזים מהמגיע לתובעים, אם בכלל, במתכונת שנקבעה לעיל. ה. הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪. 11. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30יום ממועד קבלת פסק הדין.מענק יובלמענק