האם המלצת הרופא לשמירת הריון עומדת בתנאי דרישות החוק לגימלת שמירת הריון וכן האם החלטת רופא המוסד כי לא הייתה הצדקה רפואית לשמירת הריון ניתנה כדין. 3. ואלו הן העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת ורלבנטיות להכרעתי זו: א. התובעת ילידת 1975 ובמהלך השבוע 27 להריונה החלה לסבול לטענתה מצירים יומיים ופנתה למוקד קופ"ח ולחדר מיון ועברה מס' בדיקות. ב. ביום 14/10/10 קיבלה התובעת ימי מחלה על מצבה הרפואי ולאחר מכן המליץ רופא המטפל ד"ר שכטר על שמירת הריון מ 14/10/10 ועד 16/12/10 .האבחנה הייתה צירים מוקדמים. ג. התובעת הגישה תביעה לשמירת הריון למוסד ביום 30/11/10 ונדחתה בהחלטה מיום 23/12/10, בגין התקופה לשמירת הריון מ 14/10/10 ועד 16/12/10. ד. התובעת פנתה לרופא אורטופד ד"ר יורם עוזר לבדיקת מעקב לאחר שביקרה במרפאתו פעמים קודם לכן במהלך ההיריון וד"ר עוזר הוציא תעודת מחלה מ 17/12/10 עד הלידה 31/1/11. ה. בהתבסס על הביקור של התובעת אצל ד"ר עוזר המליץ ד"ר שכטר על שמירת הריון נוספת מ 17/12/10 ועד הלידה כאשר התובעת מצויה במועד זה בשבוע 37. ו. התובעת פנתה למוסד והמציאה מכתב הסבר של ד"ר שכטר מיום 16/1/11. ז. גם על המלצה זו של ד"ר שכטר בדבר שמירת הריון עד הלידה, ניתנה החלטת הנתבע הדוחה את תביעת התובעת לגמלת שמירת הריון ביום 9/2/11 בנימוק כי אין הצדקה רפואית לשמירת הריון. 5. המומחה פרופ' י. שנקר מבית החולים הדסה פירט בחוות דעתו מיום 12/8/12 את התיק הרפואי ,הטיפולים והבדיקות שעברה במהלך ההיריון והן את פניותיה לד"ר שכטר , למיון מכבי ומיון בית החולים לניאדו בין התאריכים 5/10/10 ועד 26/12/10. פרופ' שנקר חולק במסקנותיו וקביעותיו על המלצת ד"ר שכטר לשמירת הריון ומחלק את מצבה הרפואי וזכאויותיה לגמלת שמירת הריון לשתי תקופות האחת מ 14/10/10 ועד 16/12/10 והשניה מ 17/12/10 ועד הלידה. פרופ' שנקר מפרט באשר למצבה הרפואי של התובעת לתקופה הראשונה כי בכל 10 הפניות שפנתה התובעת מ 5/10/10 ועד 26/12/10 לד"ר שכטר ולמיון נבדקה התובעת, בדיקה גניקולוגית, בוצע ניטור של דופק העובר וכן ניטור של הצירים. בחלק מהבדיקות איבחן בהתכווצויות של הרחם וכן באחד הביקורות נתן ד"ר שכטר לתובעת טיפול תרופתי למניעת התכווצויות ברחם. בבדיקות לא נצפתה פתיחה בצוואר הרחם. אך עלה מכל בדיקות הרופאים אבחנה של צירים מוקדמים. ( ההדגשה שלי - א.א.) פרופ' שנקר מפרט בחוות דעתו מה המשמעות הרפואית והסיכון בהופעת צירים מוקדמים בשבועות 27 - 37 להריון והסיכון הקיים בלידת פג. ובהמשך קובע פרופ' שנקר בחוות דעתו כך: "בבדיקת הנתונים הרפואיים של גברת פרי, תלונותיה של צירים מוקדמים הופיעו כבר בשבוע 26 להריונה, כפיף שתועד ע"י הרופא המטפל ד"ר שכטר, אומנם לא בכל הבדיקות ניתן היה להוכיח על קיומם. הבדיקות הגניקולוגיות הראו שלא היו שינוים דינאמים בצוואר הרחם, כפי שטוען רופא ביטוח לאומי. יחד עם זאת לאור התמונה הקלינית הפניות החוזרות של גברת פרי אצל הרופא המטפל, במוקי חירום של קופת חולים וכן בחדר מיון מצדיקים את ההמלצה של ד"ר שכטר למתן גמלה של שמירת הריון בין התאריכים 14/10/10 עד 16/12/10 פרק זמן שבו היה סיכון ללידת פג." לכן כאמור המליץ פרופ' שנקר כי יש להכיר בתקופת שמירת ההיריון הראשונה שניתנה לתובעת מ 14/10/10 ועד 16/12/10. בחוות דעתו בוחן פרופ' שנקר אף את התקופה השנייה כפי שהוא מגדיר אותה החל מהשבוע 37 + וכן את המסמכים הרפואיים בביקורים אצל האורטופד ד"ר יורם עוזר וקובע כדלקמן: "ראוי לצין שהנ"ל הייתה בבדיקות חוזרות אצל רופא נשים המטפל במוקדי חירום כפי שהוזכר בביקורים אל הלא הוזכרו כלל התלונות האורתופדיות. ד"ר עוזר יורם ב 04/01/11 הוציא תעודת מחלה מ 17/12/10 ועד הלידה 31/1/11 סה"כ 47 יום). כנראה על סמך הביקור אצל האורטופד ד"ר עוזר יורם ב 04/11/11 כפי שתועד, ד"ר בני שכטר ממליץ על גלה לשמירת הריון נוספת מתאריך 17/12/10 ועד הלידה (ראוי שגברת פרי הייתה כבר אז בשבוע 37+). התלונות וה"אבחנות" שצויינו ע"י האורתופד כסיבה למתן גמלה לשמירת הריון באון חד משמעי אינן נגרמות ע"י הריון, ההריון ברוב המקרים אינו מהווה החמרה והממצאים הרפואיים אינם מהווים סיכון או תחלואה לעובר המתפתח ברחם. " לכן ממליץ פרופ' שנקר שלא לאשר תשלום גמלת שמירת הריון לתקופה מ 17/12/10. 6. לאחר קבלת חוות הדעת ביקש הנתבע להעביר שתי שאלות הבהרה למומחה, ברם לאחר שבחנתי את שאלות ההבהרה מחד ואת חוות הדעת מצאתי כי ניתנו תשובות לשאלות אלו בגוף חוות הדעת ובתיק הרפואי. על כן מצאתי כי אין מקום לאשר הפניית שאלות ההבהרה הגם שלדעת הנתבע בסיכומיו זו דרך המלך. כמו כן בהחלטתי מ 1/12/12 הוריתי לצדדים להשלים טיעוניהם. 7. התובעת טענה כי היא חוזרת על מלוא טיעוניה בכתב התביעה וביקשה כי תביעתה תתקבל. הנתבע מנגד טען כי יש לאמץ את חוו"ד פרופ' שנקר באופן חלקי באשר לתקופה מ 17/12/10 ולשלול זכאותה לגמלת שמירת הריון . באשר לתקופה הראשונה כפי שכונתה ע"י פרופ' שנקר ביקש הנתבע כי בית הדין לא יאמץ את חוות דעתו שכן אין כל הצדקה למתן שמירת הריון מאחר ולא הייתה כל סכנה בריאותית לתובעת ו/או לתינוקה גם בתקופה הראשונה. 8. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים וכן את חוות הדעת המפורטת והמנומקת של פרופ' שנקר, ובפרט פירוט כל פניותיה של התובעת למיון מכבי ובית החולים בתקופה מ 5/10/10 ועד 26/12/10 וכן הממצאים שנמצאו על התכווצויות הרחם והצירים המעלים חשש הרופאים ללידה מוקדמת, אני מאמצת את חוות דעתו של פרופ' שנקר. טענת הנתבע כי יש לאמץ רק חלק מחוות הדעת וכי קיימת הצדקה לסטות מדברי המומחה לתקופה הראשונה ,דינה להידחות. חוות הדעת היתה מנומקת ומעוגנת במסמכים רפואיים ופרופ' שנקר הבהיר בחוות דעתו מדוע היה מוצדק לקבוע שמירת הריון לתקופה הראשונה מבחינה רפואית. הסבר מפורט אף ניתן במסמכים רפואיים ע"י ד"ר שכטר. עוד יאמר על ידי, כי דווקא האבחנה שערך פרופ' שנקר בחוות דעתו מחזקת את קביעותיו . כאשר בית הדין מינה את פרופ' שנקר ליתן חוות דעתו המקצועית האם יש הצדקה לשמירת ההיריון לכל התקופה ופרופ' שנקר החליט על דעתו עצמו ומבלי שנעשתה אבחנה ע"י בית הדין לחלק את שמירת ההריון לשתי תקופות ולקבוע הצדקה לשמירת הריון רק לתקופה הראשונה, על בית הדין לאמץ את חוות הדעת באופן מלא. 9. על כן לאור כל האמור אני מאמצת את חוות דעתו של המומחה לפיה תתקבל תביעת התובעת באופן חלקי כך שתאושר התקופה מ 14/10/10 ועד 16/12/12 כתקופה בה זכאית התובעת לגימלת שמירת הריון. הנתבע ישא בהוצאות התובעת על ניהול תביעת זו וישלם לתובעת הוצאות בסך 2500 ₪ בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין. הריוןרפואהשמירת הריוןשאלות משפטיות