היעדר סמכות בינלאומית 'פורום לא נאות'

בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות בינלאומית והיות בית דין זה 'פורום לא נאות' לדון בתביעה. רקע עובדתי והשתלשלות העניינים בהליך התובע, אזרח ותושב ישראל, עבד כמנהל לוגיסטיקה ברפובליקת אנגולה באפריקה, עובר להתקשרותו עם הנתבע בחודש 09/2011. הנתבע, אזרח ארצות הברית, תושב ניו ג'רזי, הינו אדם פרטי העוסק, בין היתר, בהקמת ותפעול מכרות זהב. בעוד הוא עובד כאמור ברפובליקת אנגולה, קיבל התובע הצעת עבודה חלופית מהנתבע לניהול מכרה זהב ברפובליקת גאנה במערב אפריקה. ההצעה הגיעה דרך מחלקת השמת בכירים במכון "אדם מילוא" (סע' 40א' לתצהיר ברניג); לצורך בחינת ההצעה, נפגש התובע עם הנתבע ויועצו בבית מלון מצודת דוד בירושלים וסיכמו את תנאי ההעסקה, לרבות שכר עבודה חודשי בסך 10,500$ לחודש, מימון כרטיסי טיסה, כיסוי מלוא הוצאות המגורים והמחיה בגאנה ותנאים נוספים. לטענת הנתבע, במועד זה שהה בישראל כתייר בלבד. לדידי התובע, במעמד אותה פגישה היתה ברשות הנתבע טיוטת הסכם העסקה, ובתום הפגישה, נסעו הצדדים לבית הנתבע במטרה לחתום על הנוסח הסופי של ההסכם; אביו של הנתבע נכח במקום וציין ש"בסוכות לא חותמים על הסכמים ואמר שבחופשה הבאה נחתום על הסכם"; משכך, לחץ הנתבע את ידו של התובע וציין באוזניו כי "הדברים נסגרים בלחיצת יד כמו ביהלומנים" (סע' 5 לתצהיר התובע; עמ' 3, ש' 4-7). מאוחר יותר, שלח הנתבע לתובע עותק מהסכם ההעסקה הסופי במייל (נספח א' לכתב התביעה, להלן - ההסכם) ואולם בפועל ההסכם לא נחתם בידי מי מהצדדים, גם אם שניהם מסכימים שפעלו לפיו (סע' 4 ל"בקשה למחיקת המבקש מכתב התביעה"; סע' 6 לתגובה לבקשה). מההסכם עולה, כי הצדדים לו הינם התובע וחברת S.J.D. MINING Inc., המאוגדת בניו-יורק והנתבע הינו הבעלים והמנהל שלה. כמו-כן, בסעיף 18 להסכם נקבעה "תניית שיפוט זרה", לפיה הסכימו הצדדים כי הדין היחיד שיחול על ההסכם, פרשנותו וכל תביעה או הליך בגינו - יהא הדין של מדינת ניו-יורק. לצורך ביצוע העבודה עבר התובע להתגורר בגאנה והחל את עבודתו ביום 7.9.11 מול אנשים מקומיים ושני אנשים נוספים שהציגו את עצמם לדבריו כשותפים לפרויקט. לדידי התובע, הוא נדרש על ידי הנתבע לעבוד בעת הזו בחברה השייכת לשותפים בשם "NARAWA MINES Inc." (עמ' 3, ש' 8-10; סע' 7-8 לתצהיר התובע). שכרו של התובע שולם לו בזמן שהותו בגאנה באמצעות העברה בנקאית (לחשבון בנק שפרטיו לא נמסרו לנו) מחברה נוספת בשם "SHEBA MINES Inc.", שאף היא מאוגדת בניו-יורק. התובע לא קיבל תלושי שכר עבור תקופת עבודתו הנדונה, מאף אחת מהחברות המעורבות. בחודש 04/2011 שהה התובע בחופשה, כאשר במועד זה טרם קיבל את שכרו בגין חודש 03/2011; התובע שב לישראל לברר את פשר העיכוב בתשלום שכרו ולאחר שיחות ותכתובות בינו לבין הנתבע, פוטר התובע לטענתו בשיחה טלפונית עם הנתבע בסוף חודש 04/2011 ונדרש שלא לשוב לעבודה. בחודש 05/2011 הגיש התובע תביעתו דנן, לבית דין זה, לתשלום שכר עבודתו בגין החודשים 03-04/2011 בתוספת פיצויי הלנה, לתשלום פיצוי בגין היעדר מתן הודעה מוקדמת לפיטורים, בת שלושה חודשים כמתחייב על פי סעיף 14 להסכם וכן לתשלום סך של 2,500 $ בגין השכרת רכב בהתאם להוראת סעיף 10 להסכם. בכתב תביעתו נטען, כי הסמכות המקומית והעניינית שייכת לבית דין זה. הנתבע מצידו הגיש בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה ובבקשתו טען, בין היתר, כי הינו אזרח ארה"ב, תושב ניו ג'רזי, ללא אזרחות ישראלית והתגורר בישראל כתייר באופן זמני בלבד ו"קיבל את כתב התביעה בעודו "על הארגזים", ימים ספורים לפני ששב עם משפחתו למגורי קבע בארה"ב". בד בבד הגיש הנתבע "בקשה למחיקת המבקש מכתב התביעה", בטענה להיעדר יריבות בינו לבין התובע, שכן לטענת הנתבע הוא לא העסיק את התובע באופן אישי אלא שימש האורגן שכרת עימו את ההסכם בשם החברה, כאשר אף נוכח ההסכם, התובע ידע היטב כי הועסק בחברה; התובע קיבל שכרו מחברה ולא מהנתבע ולא טען כנגד כך; מתכתובות המייל שצורפו לתביעה עולה, כי הנתבע חתם בשם החברה ומשכך אין מקום לתבוע את הנתבע באופן אישי. עוד נטען, כי אמנם הנתבע הינו בעל מניות בחברה אולם לא נטענה כל טענה להרמת מסך והגם שהינו משמש כמנהל בחברה - לא עלו טענות המצדיקות תביעה אישית של אורגן בחברה ומשכך דין התביעה כנגדו להימחק על הסף. בתגובתו לבקשה, טען התובע כי לא הכיר כל חברה ולא הועסק על ידי חברה השייכת למבקש וההתקשרות היחידה היתה בינו לבין הנתבע, איתו שררו יחסי עובד ומעביד והוא אף היה הגורם המפטר. התובע הוסיף וטען, כי הנתבע נושא באחריות אישית לכך ש"הטעה" את התובע ולא גילה לו את דבר קיומה של החברה או החברות שהתגלו במהלך תקופת ההתקשרות. בכתב הגנתו, הוסיף הנתבע וטען כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת היעדר סמכות בינלאומית והיות בית דין זה 'פורום לא נאות' לדון בתביעה. הפורום הנאות הינו בתי המשפט של מדינת ניו-יורק, כפי שסיכמו הצדדים בסעיף 18 להסכם ביניהם ולחלופין, בתי המשפט בגאנה - מקום ביצוע העבודה. לגופה של התביעה נטען, כי התובע אינו זכאי לכל פיצוי, פרט לתשלום שכרו עד למועד הפסקת העבודה, זאת נוכח ההפרות החמורות והבסיסיות של הסכם העבודה מצד התובע, השוללות את זכותו לכל תשלום נוסף. בדיון מיום 21.6.12 (בפני הרשמת דרוקר) נשמעו טענות הצדדים ובתום הדיון ביקשו הצדדים שהות להשלמת המשא ומתן שהתנהל ביניהם. בהיעדר כל הודעה מטעם מי מהצדדים בדבר תוצאות המשא ומתן ביניהם - נדרשו הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם. התובע הגיש תצהיר מטעמו ומנגד הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמו של מר ברניג ליפמן, דירקטור בחברת SHEBA MINES Inc.. בתצהירו שב האחרון, בין היתר, על הטענות שעלו בכתב ההגנה, לפיהן בית דין זה לא רכש סמכות בינלאומית לדון בתביעה וממילא אינו הפורום הנאות לדון בה. בדיון מיום 18.4.13 ביקש הנתבע לברר תחילה את שאלת הסמכות והפורום הנאות, במסגרת הדיון בבקשתו לסילוק התביעה על הסף כפי שעלתה בסעיפים 7-30 לכתב ההגנה; התובע הפנה לתשובתו לבקשה למחיקת הנתבע מכתב התביעה מיום 23.10.11 וביקש להגיש השלמה לתשובתו בכתב, בהתייחס לסוגיית הפורום הנאות וברירת הדין. עוד ניתנה לנתבע במסגרת הדיון, שהות להגשת תצהיר מטעמו המתייחס לסוגיית אזרחותו. בתצהירו מיום 4.6.13 העיד הנתבע כי לא נולד בישראל ואין לו אזרחות ישראלית ושב על בקשתו לדחיית התביעה כנגדו על הסף. התובע לא ביקש לחקור אותו או להביא ראיה לסתור. בהשלמה לתגובתו מיום 8.9.13, טען התובע לפגם בתצהיר האזרחות של הנתבע, בו הזיהוי נעשה לדבריו על ידי מספר רישיון נהיגה במקום מספר תעודת הזהות; לגופה של הבקשה נטען, כי הן לבית דין זה והן לבית המשפט בגאנה קיימות זיקות המצדיקות ניהול התביעה בכל אחד מבתי משפט אלה, שכן המשא ומתן להתקשרות ותנאי ההעסקה גובשו בישראל, עת הנתבע שהה בישראל כתושב המדינה. משאין בפנינו כל ראיה אחרת, אנו יוצאים מנקודת הנחה כי הנתבע הינו אכן, כטענתו, אזרח ארצות הברית ואינו אזרח ישראל. דיון והכרעה המסגרת הנורמטיבית על מנת להכריע בשאלה בדבר סמכותו של בית דין זה להיזקק לתביעת התובע, אזרח ישראל המתגורר בה, כנגד הנתבע, אזרח ותושב ארה"ב, יש להתייחס לשלושה היבטים השלובים זה בזה: הסמכות הבינלאומית, הסמכות המקומית וה"פורום הנאות". בסוגיה זו נפסק כדלקמן (דב"ע (ארצי) נד/ 3-160 ס.וו תעשיות בע"מ - אהוד שביל, פד"ע כח 15, 22-23): "שלושת אלה הם בבחינת 'נדבכים' הבנויים זה על גבי זה. תחילה יש לעבור את "משוכת" הסמכות הבינלאומית. רק אם יקבע שקמה סמכות בינלאומית לערכאה שיפוטית כלשהי בישראל, תעלה שאלת הסמכות המקומית שקבע מחוקק המשנה - ורק למקרה ויתברר שקיימת סמכות מקומית ... תעמוד על הפרק השאלה האם חלו נסיבות חריגות המצדיקות התנערות הערכאה השיפוטית מסמכותה המקומית והעברת הדיון לערכאה אחרת בשל היותה 'הפורום הטבעי' או 'הפורום הנאות' מבחינת הצדדים, או שמא קיים פורום נאות אחר". לפיכך, נדון להלן בשלושת הנדבכים המנויים לעיל כסדר הופעתם. סמכות בינלאומית בעניין "רכישת" סמכות בינלאומית, אימץ הדין הישראלי את הדין האנגלי, לפיו "תולים את הסמכות, במובן הבינלאומי, במסירת ההזמנה"; הווה אומר, מסירה כדין של ההזמנה לדין בידי הנתבע, היא שמקנה סמכות לדון בתביעה על ידי בית המשפט הישראלי (ע"ע (ארצי) 723/07 עו"ד מחאג'נה מחמוד קאסם - עמותת מרכז הדמוקרטיה וזכויות העובדים, מיום 6.7.09, להלן - עניין מחאג'נה, והאסמכתאות שם). בענייננו, אין ספק כי לבית דין זה סמכות בינלאומית לדון בתביעה, משכתב התביעה הומצא לנתבע כדין, עת התגורר בישראל, לדבריו כתייר באופן זמני בלבד, ו"בעודו על הארגזים" כלשונו, "ימים ספורים לפני ששב עם משפחתו למגורי קבע בארה"ב" (סע' 3 לבקשה המוסכמת להארכת מועד להגשת כתב הגנה בתיק). ודוק, אין בכך כדי לשנות מהמסקנה כי בית דין זה "קנה" סמכות בינלאומית להידרש לתביעה, שכן "אם נמצא הנתבע - ולו רק באקראי ובאורח זמני - בתוך הארץ, ובזמן שהותו כאן נמסרה לו ההזמנה לדין, בית המשפט הישראלי קנה לעצמו את השיפוט מבחינה בין-לאומית" (ראה: י. זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) בעמ' 38; בר"ע 173/73 אהרון וקסלבאום נ' זליג שרבור, פ"ד כח(1) 561, 562). סמכות מקומית בחינת נסיבות המקרה מלמדת, כי משקנה בית דין זה סמכות בינלאומית לדון בתביעה, נתונה לו גם הסמכות המקומית לדון, בהתאם להוראת תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 הקובעת כדלקמן (ההדגשה הוספה, מ.נ.ד.): "(א) מקום השיפוט הוא - (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה; ... ב) לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה - בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה - בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או - אם המעביד הוא תאגיד - בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו." התובע מתגורר בחיפה (סע' 30 לכתב ההגנה), מכאן הגם שמקום ביצוע העבודה היה מחוץ לתחום ישראל, עדיין נתונה הסמכות המקומית לבית דין זה לדון בתביעה. 'פורום נאות' בעניין מחאג'נה (סע' 20 וההפניות שם) דן בית הדין הארצי לעבודה בהרחבה בשאלת ה"פורום הנאות", תוך שקבע כדלקמן: "לאחר שערכאה בישראל "קונה" סמכות בינלאומית לדון בתביעה, נתון לה שיקול דעת שלא להיזקק לתביעה, מקום שבו קיים פורום זר אחר שהינו "הפורום הנאות" אשר בפניו ראוי לברר את התביעה. יובהר, כי נקודת המוצא היא שנתונה לערכאה בישראל סמכות, ושאלת הפורום הנאות היא שאלה שבשיקול דעתה של הערכאה, והיא מפעילה אותו על פי קריטריונים מקובלים". בפסק הדין שניתן בעניין רע"א 2737/08 אורי ארבל נ' TUI AG ואח', מיום 29.1.01, סיכם בית המשפט העליון את המבחנים לבחינת השאלה בדבר היותו של הפורום הישראלי 'פורום לא נאות', כך: "שלושה מבחנים משמשים לצורך בחינת השאלה האם הפורום הישראלי, או שמא פורום זר כלשהו, הוא הפורום הנאות לדון בתובענה: (1) איזה פורום משפטי הוא בעל "מרב הזיקות" בנוגע לסכסוך; (2) מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך שנתגלע ביניהם; (3) שיקולים ציבוריים, והעיקרי שבהם הוא מהו הפורום שיש לו עניין אמיתי לדון בתובענה...". עוד נפסק בעניין מחאג'נה (סע' 22 וההפניות שם) בהקשר זה כדלקמן: "... בית הדין בישראל יגיע למסקנה כי אינו הפורום הנאות לדון בתביעה במקרים חריגים בלבד, כאשר מוכח בעליל כי קיים פורום אחר אשר זיקת הצדדים אליו רבה יותר. לאחרונה, לאור התפתחויות שחלו באמצעי התחבורה ובדרכי ההתקשרות המודרניים, גוברת הנטייה לצמצם את היענותן של הערכאות בישראל לטענת פורום לא נאות המועלית בפניהן. עוד חשוב לציין, כי נטל השכנוע בדבר קיומו של פורום נאות זר מוטל על הטוען לקיומו של פורום כזה. בבחינת שאלת הפורום הנאות קיים יתרון ראשוני לתובע שפנה לערכאה מוסמכת". בקביעת טבעיות הפורום יש להתחשב בנסיבות כולן וליישם את מבחן מירב הזיקות הרלבנטיות לעניין; בין יתר הזיקות או השיקולים שיש לשקול נמנים שיקולי נוחות הצדדים, מקום מגורי העדים, אפשרות אכיפת פסק הדין, מקום מושב הצדדים, המקום בו הם מנהלים את חייהם ועסקיהם, האפשרות המעשית של הגשת התביעה בפורום הזר, הבעייתיות בריכוז תובענות במרכזים עמוסים, היתרון ביישוב סכסוכים מקומיים בסביבתם הטבעית, הדין החל והשאיפה שתביעות תידונה בפני בית דין שמכיר את הדין החל ובקי בו. שיקולים אלו יש לשקול כאשר בית משפט זר קנה אף הוא סמכות לדון בתביעה (רע"א 4716/93 החברה הערבית לביטוח שכם נ' עבד זריקאת, פ"ד מח(3), 265; ע"א 5118/92 חברת אלטריפי ללתעהודאת אלעאמה בע"מ נ' איאד זיין טאהר סלאיימה, פ"ד נ(5) 407; ע"א 45/90 עבאדה נ' עבאדה, פ"ד מח(2) 77). מן הכלל אל הפרט לאחר שנתנו דעתנו למכלול נסיבות המקרה וטענות הצדדים, הגענו לידי מסקנה כי בית דין זה אכן אינו הפורום הנאות לדון בתביעה, זאת מהנימוקים שיפורטו להלן. מבחן מירב הזיקות הנתבע הינו אזרח ותושב ארצות-הברית; הוא אינו מנהל עסקים בישראל ואין לו מנהל עסקים מורשה בישראל (סע' 10(א) ו- 15 לכתב ההגנה). שלושת החברות שנטען בפנינו כי היו מעורבות בהעסקת התובע הינן זרות ומאוגדות בעיר ניו-יורק; אין לחברות אלה עסקים או כתובת בישראל (סע' 5 לתצהיר ההגנה; סע' 13-14 לכתב ההגנה). התובע נשכר לתפקיד מנהל מכרה הזהב בגאנה, אשר באפריקה; לצורך ביצוע עבודתו, נדרש התובע להעתיק את מקום מגוריו לגאנה, כאשר במסגרת ההטבות המגיעות לתובע על פי ההסכם נכללו, בין היתר, עלויות מעברו לגאנה, עלויות המגורים והכלכלה, מימון כרטיסי הטיסה וכד' (סע' 7 לכתב ההגנה). המשא ומתן לקראת ההתקשרות בין הצדדים וההסכם שגובש ביניהם נערכו בשפה האנגלית (סע' 8 לתצהיר ההגנה). כעולה מההסכם ומטענות הצדדים, התמורה לתובע נקבעה במטבע זר - דולרים אמריקאים (סע' 24 לכתב התביעה ונספח א' לכתב התביעה; סע' 16 לכתב הגנה). קיומה של "תניית שיפוט זרה" בהסכם - אמנם ההסכם לא נחתם בידי מי מהצדדים אולם שניהם אישרו, כי המסמך שצורף לתביעה הינו הסכם ההעסקה שנערך ביניהם והם פעלו לפיו (סע' 4 ל"בקשה למחיקת המבקש מכתב התביעה"; סע' 6 לתגובה לבקשה). בסעיף 18 להסכם נקבעה התנייה הבאה: "18. CHOICE OF LAW It is the intention of the parties to this Agreement that this Agreement and the performance under this Agreement, and all suits and special proceedings under this Agreement, be construed in accordance with and under and pursuant to the laws of the State of New York and that, in any action, special proceeding or other proceeding that may be brought arising out of, in connection with, or by reason of this Agreement, the laws of the State of New York shall be applicable and shall govern to the exclusion of the law of any other forum, without regard to the jurisdiction in which any action or special proceeding may be instituted." מדובר בתניית שיפוט ייחודית ומוסכמת, המקנה סמכות שיפוט לבית משפט שבמדינת ניו-יורק בארצות-הברית. באשר לתוקפה של תניית שיפוט המפנה לדין זר, נפסק (דב"ע (ארצי) נו/3-161 Duclos International s.a נ' אלברט בן סימון כט(1) 440): "על-מנת שניתן יהיה לאכוף תניית שיפוט... דרוש, כי תניית השיפוט תהיה על-פי חיוב מפורש וכן, כי תניית השיפוט עצמה תהיה מפורשת, ו"אין לקרוא אותה לתוך הנוסח על יסוד מסקנות העולות מבין השורות או על יסוד משמעות מכללא" (ע"א 724/85 בע' 327). על אחת כמה וכמה, דרוש, כי תניית השיפוט תהיה ברת-תוקף, דהיינו - היא כלולה בהסכם שהוא עדיין בר-תוקף בין הצדדים." ההסכם כאמור לא נחתם בפועל בידי מי מהצדדים, אולם שניהם מסכימים כי הם פעלו מכוחו של הסכם זה ולפיו, כך שמדובר בתניית שיפוט מפורשת הכלולה בהסכם מחייב בין הצדדים; נציין, כי התביעה מבוססת כולה על דרישה ליישום זכויותיו (הנטענות) של התובע מכוח ההסכם, בו מופיעה תניית שיפוט זו. מכך עולה כי התובע רואה בהסכם כמחייב את הצדדים. אף אם היינו קובעים כי ההסכם אינו בר-תוקף בין הצדדים, ולא כך קבענו, עדיין קיומה של תניית שיפוט ייחודית ומפורשת בהסכם יש בה כדי להשליך על סוגית מירב הזיקות שכן היא מהווה אינדיקציה לציפייה הסבירה של הצדדים, כפי שנפרט בהמשך. על כל האמור עוד נוסיף, כי לא מדובר בתביעה מכוח דיני העבודה הישראליים, אלא בתביעה חוזית רגילה. סיכומו של דבר - מבחן מירב הזיקות מביאנו למסקנה, כי הזיקה היחידה הקושרת את התביעה לבתי המשפט בישראל, הינה העובדה שהתובע הינו אזרח ישראל וכי הצדדים ניהלו את המשא ומתן ביניהם לקראת החתימה על הסכם ההעסקה בירושלים. כל יתר הנסיבות מצביעות במפורש על כך שמירב הזיקות בענייננו הינן דווקא לפורום הזר, כאשר בענייננו קיימות חלופות לפורום הזר - בית המשפט בניו-יורק, המקום בו מאוגדות החברות המעורבות בהעסקה והדין היחיד אליו הפנו הצדדים בהסכם; או הפורום הנאות החלופי, בתי המשפט של גאנה - מקום ביצוע העבודה. ציפיות סבירות של הצדדים ושיקולי נוחות לאחר בחינת נסיבות ההתקשרות וטענות הצדדים, לא מצאנו כי במהלך ההתקשרות בין הצדדים או לאחריה, נוצרו ציפיות לניהול ההתדיינות בנוגע להתקשרות הצדדים בבית הדין לעבודה בישראל. כאמור הנתבע הינו אזרח ותושב ארצות-הברית, ואינו מתגורר בישראל; החברות המעורבות בהתקשרות בין הצדדים אינן מאוגדות בישראל ואין להן פעילות או כתובת בישראל, אם כי בניו-יורק ובגאנה; מכאן שאף מרבית העדים הרלבנטיים נמצאים מחוץ לישראל. כאמור, גם בהסכם ביניהם, הפנו הצדדים לבתי המשפט של העיר ניו-יורק כפורום אפשרי לניהול כל סכסוך ביניהם, ויש בכך כאמור כדי ללמד על הציפיות הסבירות של הצדדים. סוף דבר ממכלול השיקולים שפורטו לעיל עולה, כי יש לקבל את טענת הנתבע לפיה בית הדין לעבודה בישראל אינו ה'פורום הנאות' לדון בתובענה. כפועל יוצא ממסקנתנו זו, מתייתר הצורך לדון בטענת הנתבע בדבר היעדר יריבות בינו לבין התובע, סוגיה הטעונה בירור עובדתי ומשפטי, שמן הראוי כי תתברר בפני הפורום שיידרש לתביעה. לפיכך, הבקשה לסילוק על הסף - מתקבלת. התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך 3,500 ₪ תוך 30 יום מהיום, אחרת יתווספו לסכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.הפורום הנאותמשפט בינלאומיפורום לא נאותסמכות בינלאומית