תביעתו של התובע לקצבת הבטחת הכנסה ולמחיקת חוב אשר נוצר לו כתוצאה מכך שקצבת הבטחת הכנסה הופסקה לו רטרואקטיבית. כפי שיפורט להלן, לאחר ששמענו את ההוכחות בתיק, השתכנענו, כי התובע הינו מעין "חסר-בית". כתובתו הרשומה במשרד הפנים ובמל"ל הינה הכתובת בבית אמו, ואולם התובע אינו גר שם באופן קבוע, אלא רוב הזמן הוא נמצא במרכז קבלה בפתח תקווה, וככל הנראה, מתגורר אצל מכרים שונים. המחלוקת בפנינו הינה האם בנסיבות אלו, בהם התובע ציין את כתובת אמו ככתובת מגוריו על אף שאינו מתגורר בכתובת זו באופן קבוע וכאשר אין לו כתובת קבועה אחרת בה הוא מתגורר - זכאי התובע לגמלת הבטחת הכנסה. העובדות הדרושות לענייננו, כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו הינן כדלקמן:- העובדות שאין לגביהן מחלוקת: התובע קיבל הבטחת הכנסה שנים מספר. ביום 22.12.2010 נשלח לתובע מכתב מטעם הנתבע אשר כותרתו: "גמלה להבטחת הכנסה - הודעה על חוב". במכתב נרשם, כי בתאריך 22.12.2010 נוצר חוב על שמו בסכום 29,618 ₪ עקב כך שתשלומים ששולמו לו בגין הבטחת הכנסה לא הגיעו לו, וכי הנתבע שלל את זכאותו להבטחת הכנסה מחודש 08/2009 ועד 11/2009 ומחודש 01/2010 והלאה, כל זאת מאחר ואינו מתגורר בכתובת המגורים שהוא מסר לנתבע. תוצאות חקירות המל"ל: ביום 22.12.2009 חוקרי המל"ל ביצעו בדיקה בבית אמו של התובע, כאשר בחקירה הסביבתית התברר להם שהתובע אינו גר במקום. החוקרים דיברו עם אמו של התובע טלפונית אשר סיפרה להם, כי התובע ישן אצלה והוא נמצא עכשיו בקופת חולים. על כן החוקרים התקשרו לתובע לשאול היכן הוא נמצא והוא מסר שהוא נמצא במרכז הקבלה בפתח תקווה וכי יצא מבית אמו יום קודם לכן אחר הצהריים. נציין, כי החוקרים הקליטו את השיחות שהם ניהלו באותו יום עם התובע ועם אמו והשמיעו ההקלטות בבית הדין, בעת דיון ההוכחות. הן התובע והן אמו נשמעו מאוד מבולבלים בקלטות ולא ענו לשאלות ישר אלא היה צריך לשאול כל שאלה מספר פעמים בטרם התקבלה מהם תשובה מובנית. בהתאם לדו"ח מיום 28.7.2010 - החוקרים ביקרו בבית אמו של התובע שמסרה שהיא לא ראתה את התובע מהשבוע שעבר וכי הוא כל הזמן "בא והולך" וכי הוא לומד בישיבה בת"א. לגרסת אמו של התובע - אין בבית חפצים של התובע והוא מביא את דבריו איתו כשהוא מגיע. בהתאם לדו"ח סיכום חקירה מיום 9.8.2010 - החוקרים ביקרו בבית אמו של התובע ומסקנתם היתה שהתובע אינו מתגורר בכתובת זו. בביקור שנערך בבוקר לא נמצאו בדירתה של אמו חפצים או בגדים המעידים על מגוריו במקום. נציין, כי ביקור זה הוקלט במצלמת וידאו וההקלטה הוצגה בבית הדין, בעת דיון ההוכחות. בקלטת הוידאו אשר הוצגה בפני בית הדין רואים כי בחדר של התובע נמצאו רק בגדי אישה וכי החוקרים לא רצו להיכנס לחדר של דודתו של התובע, על אף שאמו של התובע הציעה להם להיכנס לחדר זה. באותו יום התובע נחקר על ידי חוקרי המל"ל, והוא מסר להם, כי הוא ישן אצל אמו בדרך כלל בסופי שבוע ועוד יומיים במהלך השבוע, כאשר יתר הזמן הוא נמצא במרכז הארץ עסוק בלימודי קבלה וישן אצל חברים. כאשר נשאל לגבי שמות חבריו, הוא לא ידע לומר שמות משפחה וכן לא ידע כתובות. לגרסת התובע - דבריו נמצאים בארון אצל אמו. כשעומת עם כך שלא נמצאו חפצים שלו בבית אמו, הוא ענה שאין לו הרבה בגדים ואת רובם הוא לוקח בתיק צד וכי יש לו גם ארונית עם דברים שלו במרכז הקבלה. כשהחוקרים התעניינו כיצד התובע מתקיים - הוא ענה שמדי פעם הוא לוקח מעט כספים מאמו, הוא לא קונה בגדים, מתנייד באמצעות טרמפים וישן אצל אנשים שונים. התובע הוסיף כי הוא אוכל במרכז הקבלה שם "אוכלים חופשי" והוא "נעזר רבות באימי וישן אצל חברים". התובע הסביר כי הוא "עוסק בשיווק" במרכז הקבלה, אך רק בצוות חשיבה והיגוי רעיונות כאשר אינו מקבל בגין כך תמורה. כן מסר התובע כי אין לו בת זוג. העובדות בהתאם לכתב התביעה ולתצהירים מטעמו: תחילה נציין, כי גרסתו של התובע בפני בית דין (הן בכתבי טענות, הן בתצהירים והן בחקירתו) היתה קונסיסטנטית ולא היה שוני משמעותי בינה לבין הגרסה שהוא מסר לחוקרי המל"ל ואשר פורטה לעיל. כפי שיפורט להלן, על אף שהגרסה היתה קונסיסטנטית, לא התרשמנו לטובה ממהימנותו של התובע ושל אמו, אלא התרשמנו כי הם מנסים להסתיר מידע מבית הדין. לגרסת התובע - הוא פושט רגל משנת 2000, כאשר הוא מתגורר אצל אמו בכתובת שהוא מסר למל"ל, שזוהי גם כתובתו במשרד הפנים. למעט בית אמו - אין לתובע מקום מגורים נוסף. התובע הסביר, כי "מספר פעמים בשבוע הוא לומד קבלה "בבית קבלה לעם מיסודו של הרב מיכאל לייטמן" בפתח תקווה ועל כן הוא נעדר מביתו. הלימודים מתקיימים מספר ימים בשבוע בשעות הלילה ועד לפנות בוקר, כך שהוא יוצא מהבית בערב או יום לפני כן וישן אצל חברים בתל אביב. אמו של התובע הגישה אף היא תצהיר, בו רשמה "הנני להצהיר כי בני צבי גר אצלי בדירה ... אך הוא כל הזמן בא והולך בא והולך, כי הוא לומד בתל אביב. אני לא יודעת שיש לו מקום אחר לגור. כאשר ביקר אצלי חוקר מביטוח לאומי אמרתי לו את האמת כמו שאני אומרת כעת". לגרסת התובע - אין חובה כי הוא יהיה מרותק 24 שעות ביממה לדירה של אמו וילון שם כל לילה. לימודי הקבלה כרוכים בהיעדרותו ממקום מגוריו ואין בכך נימוק מוצדק לשלילת קצבת הבטחת ההכנסה. כמו כן טוען התובע, כי המל"ל שלל לו בעבר הבטחת הכנסה בנימוק דומה ואולם לאחר בדיקות נוספות, המל"ל חזר בו ואישר את תביעתו ועל כן, השלילה מחודש 08/2009 אינה כדין, שכן לאחר שבעבר חקרו במל"ל לגבי תקופה זו, גמלתו אושרה. גרסת התובע ואמו בדיון ההוכחות מיום 9.1.13: בבית הדין חזר התובע על גרסתו, כי הוא נמצא עם אמו בשבתות ובחגים וכן לפחות פעמיים בשבוע בימי חול, כאשר ביתר הזמן הוא מתגורר אצל חברים שהוא לא זוכר את שמם או אצל אנשים שאינו מכיר, אבל שכולם לומדים קבלה בבית הקבלה. התובע הוסיף, כי לפעמים הוא לא ישן אצל חברים אלא נרדם על הספסלים בבית הקבלה. התובע פירט כי יש לו מעט בגדים, כאשר אצל אמו בארון יש כמה חולצות, כמה תחתונים וכמה גרביים. יצויין, כי בבית אמו של התובע מתגוררת גם דודתו של התובע (אחות אמו) אשר הגישה למל"ל תביעה לקצבת סיעוד. לאור האמור - נשאל התובע בחקירתו הנגדית לענין פרטים שנרשמו בתביעת הדודה לקצבת סיעוד, אשר יש בהם כדי ללמד שהתובע אינו מתגורר בבית אמו. כך למשל - בתביעת הסיעוד צוין שמי שמתגורר בבית זה אמו של התובע ואחותה ולא צוין כי גם התובע מתגורר בבית. התובע נשאל מדוע לא נזכר בתביעת הסיעוד, אך לא היתה לו תשובה בענין זה, למעט שהוא "חלק מאמו וזה מובן מאליו שאני גר ולא צריך לציין את זה". התובע הודה בחקירתו כי הוא מעולם לא היה בבית אמו כאשר הגיעו חוקרים, שכן החוקרים הגיעו "בשעות לא נכונות". לענין כך שהשכנים אינם מכירים אותו הגיב התובע "כל חודשיים מתחלפים שם השכנים. יש שם המון אתיופים". לשאלת בית הדין התובע הסביר שיש בבית 3 חדרים - חדר אחד משמש כסלון וחדר שינה של אמו, חדר של הדודה וחדר אחד שלו. אמו של התובע נחקרה אף היא באותו מועד. האם נחקרה לגבי טופס תביעת הסיעוד שהיא מילאה עבור אחותה ונשאלה מדוע לא ציינה כי התובע מתגורר בבית. על כך היא ענתה ש"לא שאלו אותי עם עוד מישהו גר". אמו של התובע העידה כי התובע תמיד אצלה בשבתות ובחגים "באמצע השבוע הוא לפעמים אצל חברים ולפעמים אצלי". האם העידה עוד כי השכנים בבנין הם דיירים ממוצא רוסי ואתיופי שמתחלפים כל הזמן ועל כן אינם מכירים את התובע. נציין, כי באותו דיון שהתקיים ביום 9.1.13 נחקר גם חוקר המל"ל מר סרגני יהושע אשר הציג לבית הדין את הקלטות הווידאו והאודיו לגביהם פירטנו לעיל. החוקר נשאל מדוע לא בדק האם התובע נמצא במרכז הקבלה כפי שהוא טוען, והוא ענה, כי הוא לא עשה זאת מאחר והתובע לא מסר כתובת של מרכז הקבלה. עיקר טענות התובע בסיכומים מטעמו - התובע מתגורר בדירת אמו כי אין לו מקום מגורים אחר. בשל לימודיו התובע נעדר לעיתים בלילות ולעיתים ישן במרכז הקבלה ו/או אצל חברים ללימודים. התובע נדרש בטופס התביעה שהגיש למל"ל לציין את כתובתו כפי שמופיעה במשרד הפנים ואת כתובתו למשלוח מכתבים - והוא מילא את הכתובת הנכונה, כפי שנדרש. התובע עמד בדרישות הנתבע ואין מקום לשלול לו את גמלת הבטחת הכנסה. היעדרות כזו או אחרת מהדירה שבה הוא רשום אינה מהווה סיבה משפטית מוצדקת לשלול הבטחת הכנסה. התובע מחויב בהתאם לחוק להודיע על שינוים במצבו ומאחר ולא חל כל שינוי במצבו שהיה עשוי להשפיע על זכותו לגמלה - לא היה מקום להודיע למל"ל בענין זה. חוק הבטחת הכנסה הינו חוק סוציאלי ואין מקום לשלול את קצבתו של התובע, בוודאי לא באופן רטרואקטיבי. עיקר טענות הנתבע - הוכח לבית הדין כי התובע לא התגורר בתקופה הרלוונטית בבית אמו. לא מדובר באי דיווח בלבד, אלא בהעלמת מידע ומסירת מידע לא נכון וזאת על מנת למנוע מהנתבע את היכולת להתחקות אחר מקום מגוריו האמיתי ולבחון האם מתקיימים בו תנאי הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה. עדות התובע ואמו הוכחה כלא אמינה והיו סתירות רבות בעדויותיהם, כמו לענין העדר חפצי התובע (כאשר הגרסה בענין זה השתנתה) ולענין ימי הלימודים במרכז לקבלה. התובע לא ידע למסור שמות של אנשים אצלם הוא לן ואף לא כתובות ואף לא הביא חברים כאמור לעדות בבית הדין. עדותו של התובע אינה אמינה ואינה מתקבלת על הדעת - לא מתקבל עת הדעת שהוא אינו ידוע למסור את הכתובות בהן מתגורר או שהוא ישן על ספסלים כאשר הוא יכול לישון אצל אמו או אצל חברים. מטופס התביעה שמילאה אמו של התובע בבקשה לגמלת סיעוד לאחותה (דודתו של התובע) עולה כי התובע אינו מתגורר בבית האם. החוקרים ביקרו בבית אמו של התובע ומהחקירות עלה כי התובע אינו מתגורר שם. דיון והכרעה תחילה נציין, כי לא השתכנענו כי גרסתו של התובע מהימנה. התובע לא ענה לשאלות רבות אשר נשאל ואף לא היו לו הסברים משכנעים לענין כך שאין בבית אמו בגדים שלו, לענין הסתירות בין תשובות אמו לחוקר לגבי הימצאותו לבין תשובותיו שלו, וגם העובדה שלא ידע לציין בפנינו מי הם החברים אצלם הוא ישן ומהי כתובתם עוררה ספקות לענין מהימנות גרסתו. מהאופן שבו ענו התובע ואמו לשאלות אשר נשאלו ואף מ"החורים" בגרסה התרשמנו, שהתובע מגיע לבית אמו לכל היותר בשבתות ובחגים - כאשר ביתר הזמן, הוא נמצא במרכז הקבלה בפתח תקווה ו"מסתובב" אצל חברים. למיטב הבנתנו - התובע הינו חסר-בית, כאשר כתובתו בבית אמו הינה הכתובת הקבועה ביותר בחייו ואין לו כתובת קבועה מזו. נדגיש, כי בניגוד לעמדת המל"ל - איננו סבורים שהסיבה שבגינה התובע מסר למל"ל פרטים לא מדויקים מטרתה למנוע מהמל"ל "להתחקות אחר מקום מגוריו האמיתי" אלא התרשמנו שהסתירות והחורים בעדותו של התובע ועדות אמו נבעו מכך שהם ניסו להסתיר את העובדה שתובע חסר בית וכי אין לו מקום מגורים קבוע. בית הדין הארצי דן במקרה בו המל"ל שלל מחסר בית את זכותו לגימלת הבטחת הכנסה רק מפני שהוא לא מסר כתובת מגוריו בעניין חסיד. שם קבע סגן הנשיא (כתוארו אז) סטיב אדלר: "הכרעה במקרה שלפנינו .6המערער, ככל מבוטח אחר, היה חייב למסור למוסד את מלוא המידע הנדרש על מנת לבדוק את תביעתו, כולל מקום מגוריו. אין ספק, כי המערער לא מילא אחרי חובה זו, הוא מסר למוסד כתובת לא נכונה, כשבדרך כלל התנהגות כזו מביאה לדחיית בקשתו לגימלה. אולם, המקרה שלפנינו הוא היוצא מן הכלל. המערער טען, כי הוא מחוסר בית. למחוסר בית אין כתובת מגורים, ואין בזה לשלול זכאות לגימלה, אם מתמלאים התנאים האחרים שנקבעו בחוק. המערער דיבר על תביעות אחרות למוסד ומדבריו ניתן ללמוד שיש למוסד מחלקות אחרות המטפלות במערער, בהן מידע עליו. מחלקה אחת של המוסד יכולה להשיג מידע ממחלקה אחרת של המוסד. בנסיבות הללו, ובמיוחד כאשר המקרה נוגע לזכות חוקתית לקיום מינימלי - כבוד האדם - לא היה מקום לשלול זכאות בשל דרישה טכנית של מסירת כתובת. אם באמת אין לאדם כתובת או אם עובד המוסד חושש, כי אדם אינו מסוגל לדאוג לעצמו ולמסור פרטים על מקום מגוריו, עליו לנסות לאסוף את המידע הדרוש כדי להכריע בתביעה, ככל שביכולתו להשיג מידע ולחקור. לרשותו של המוסד כלים לאיסוף מידע ולחקירת תביעות והיה מוטל עליו במקרה מיוחד זה לבצע בדיקה סבירה." (ההדגשות בקו תחתי שלי, א.ש.ב) דברים אלה יפים גם לענייננו. הסיבה היחידה שהציג המל"ל לשלילת זכאותו של התובע לגימלה היא שהתובע לא מתגורר באופן קבוע בכתובת שמסר ולטענת המל"ל מדובר בהעלמת מידע הנועד למנוע מהנתבע את היכולת להתחקות אחר מקום מגוריו האמיתי ולבחון האם מתקיימים בו תנאי הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה. המל"ל לא קיים את חובתו בנסיבות אלו לאסוף מידע הדרוש כדי להכריע בתביעה - חוקר המל"ל טען בחקירתו כי לא בדק האם התובע נמצא במרכז הקבלה של לייטמן בפתח תקווה מפני שהתובע לא מסר את כתובת המרכז - מדובר בטענה אשר אינה מתקבלת על הדעת - לא ייתכן שחוקר אשר ברשותו שם מרכז הקבלה והעיר בה המרכז נמצא יטען שלא יכול היה להגיע למקום כי לא ניתנה לו הכתובת המדויקת. לפי פסיקת בית הדין הארצי אין לשלול זכות חוקתית לקיום מינימלי רק בשל אי קיום דרישה טכנית. מכל המפורט לעיל - אנו קובעים כי התובע מסר לנתבע את הכתובת, שבנסיבות הענין היא הכי מתאימה להגדרת "כתובת מגורים" וכי הנתבע טעה כאשר דחה את תביעת התובע לגמלת הבטחת הכנסה בשל אי מסירת כתובת מדויקת. התובע זכאי לגמלת הבטחת הכנסה ואף יש לבטל את החוב שנוצר לו, וזאת בכפוף לכך שהתקיימו יתר תנאי החוק לענין זכאות לגמלת הבטחת הכנסה. הצדדים רשאים לפנות בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. הבטחת הכנסהמחיקת / סילוק חובחוב