בקשה להכיר בתביעה ברכיב הפנסיה, כתביעה ייצוגית 2. בין הצדדים התנהל הליך נוסף במסגרת תיק תע"א 9099/08 שרעבי משה נ' רשת בטחון בע"מ (החלטה מיום 1/5/11) שם נדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד המשיבה. על ההחלטה הנ"ל הוגש ערעור המתברר במסגרת תיק ע"ע 20957-05-11 וממתין לפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. 3. בתיק שבפנינו, מדובר בעובד לשעבר של המשיבה - פפטא חיים. העובד הועסק בעבודות שמירה ואבטחה מיום 1/9/05 ועד 19/11/10. 4. ההליכים בתיק א. ראשיתו של ההליך, בתביעה שהגיש העובד כנגד המשיבה לתשלום זכויות שונות המגיעות לו בגין תקופת עבודתו במשיבה. ב. ביום 20/2/12 הגיש התובע בקשה להכיר בתביעתו, ברכיב גמל, כתביעה ייצוגית. ג. המשיבה הגישה בקשה למחיקת סעיפים מהבקשה, בהתייחס לשנים 2005 עד 2008, זאת בעקבות החלטת בית הדין בעניין שרעבי, במסגרתה נדחתה הבקשה לאישור תובענה יצוגית כנגד הנתבעת בעילת הפרשות לגמל לתקופה שבין השנים 2001 - 2008, מחמת מעשה בית דין. בהחלטתנו נקבע כי הסוגיה תתברר במסגרת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית. ד. בית הדין אפשר להסתדרות הכללית להגיש עמדה לתיק. ביום 31/7/12 הוגשה הודעת ההסתדרות לפיה היא מבקשת לפטור אותה מהגשת עמדה. ה. ביום 29/8/12 הוגשה עמדת הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל. ו. ביום 11/9/12 נשמעה עדות התובע ומר איתן צ'יחנובר מטעם הנתבעת. ז. ב"כ המשיבה ביקש לזמן נציגים של ההסתדרות הכללית למתן עדות. ביום 19/12/12 נשמעה עדותם של מר זכריה עובדיה מזכיר איגוד מקצועי בפתח תקוה, מר חיליק חיים מזכיר איגוד מקצועי ברמת גן ומר יעקב מזמר - מזכיר ארצי של ענף השמירה. ח. במהלך הדיון הוצעה הצעת פשרה תוך מעורבות ועדת האכיפה של ההסתדרות הכללית, שהועלתה על הכתב. הצדדים ביקשו ארכה ובסופו של דבר לא הושגה הסכמה באשר להצעה שהוצעה. במסגרת זו הוגשה לתיק עמדה של ההסתדרות ביחס להצעת הפשרה. ט. הצדדים הגישו סיכומי טענות בכתב. 5. אלה הסוגיות הדרושות הכרעה בהליך זה א. האם קיימת לתובע עילת תביעה אישית. ב. האם הוכחה עילת תביעה ייצוגית. ג. ככל שהוכחה כזו, בגין אילו תקופות יש לדון בהליך כאן (לאור ההחלטה בעניין שרעבי). ד. פעילות ההסתדרות הכללית באכיפת זכויות העובדים במשיבה, מכוח ההסכם הקיבוצי בענף השמירה. ה. הוראות סעיף 10 (3) לתוספת השניה לחוק, אל מול העובדות שהוכחו בתיק. 6. עילת תביעה אישית המבקש הוכיח שהועסק משנת 2005 ועד 2010 וכי רק בחלק מהתקופה הופרשו לו כספים לפנסיה. כך עולה גם מתלושי השכר שצורפו לתיק. 7. בחקירת מנהל המשיבה, מר איתן צ'חנובר, הודה כי רק כאשר נכנס לתפקידו, החל לטפל באי סדרים שהתגלו בחברה, בין השאר בנושא הפנסיה. לדבריו: "מחודש 9/09 או 10/09 החברה "נקיה" מ"אי סדרים". העד אישר כי עד 1/09 הפקידו עבור התובע 1.66% לפנסיה במקום 6% כנדרש בהסכם הקיבוצי. 8. במהלך עדותו הופנה מר צ'חנובר לדו"חות של חברת הראל ולתלושי השכר לחודש 4/10 ממנו עולה כי משכרו של העובד נוכה סך 208 ₪ אולם הופקד לפנסיה סך 165.45 ₪ בלבד. לעד לא היתה תשובה על כך. לדבריו: "היו לנו בעיות עם חב' הביטוח על הדרך שבה הם ניכו את הכסף לפיצויים ותגמולים". 9. בסיכומי המשיבה נטען כי מדובר בבעיה אישית של המבקש אולם לא הוצגו ראיות לכך, על אף שהיה די זמן בידי המשיבה לבדוק את הדברים קודם להגשת הסיכומים. 10. מהאמור עולה שהתובע הוכיח כי קיימת לו זכות תביעה אישית שעניינה פנסיה, הן בהתייחס לתקופה בה לא הופרשו כספים כלל והן בהתייחס לתקופה משנת 2009 ואילך, שבה הופרשו כספים לפנסיה, אך בוצעו הפרשות בחסר. 11. עילת תביעה ייצוגית המשיבה צרפה לתגובה את נספח ב 28, המתעד הפרשות לתובע ולעוד 15 מחבריו שעבדו עימו, מהם עולה כי עד ינואר 2009 הופקד לעובדים 1.66% מהשכר בלבד לפנסיה ולא 6% כנדרש בהסכם הקיבוצי. מר צ'חנובר אישר את האמור בעדותו. 12. עוד העיד מר צ'חנובר כי בחברה עובדים 650 עד 700 עובדים, מתוכם 60% שומרים בפועל, כך פחות או יותר לכל אורך שנות הפעילות של החברה (ובוודאי השנים הרלבנטיות לבקשה, משנת 2001). באשר לשנת 2010 אישר שמדובר על 1,000 עובדים שמתוכם 60% בעבודות שמירה. כן העיד כי עובדים שמועסקים כמאבטחים במוסדות חינוך, עובדים בדר"כ לא פחות משנה שכן מדובר במקצוע מבוקש והחברה משמרת את העובדים. מעדותו זו עולה כי חלק ניכר מהעובדים מועסקים יותר משנה ולפיכך אין מחלוקת שקיימת חובת הפרשה לפנסיה לגביהם. 13. כפי שצויין לעיל, לגבי המבקש הוכח כי כאשר כבר החלו להפריש בגינו לפנסיה, הפרישו סכום מסויים מהשכר אולם לקופת הביטוח הופרש סכום נמוך יותר (כך הוכח לגבי חודש אפריל 2010). מנהל המשיבה אישר שכך נכון לגבי כלל העובדים: "לטענתך שגילינו שני כשלים, אחד הפקדות מופחתות יחסית לניכוי מהשכר ושני שעור מופחת יחסית לשיעור שהיה צריך (1.6) ולטענתך שהם עדיין לא תוקנו אני משיב שהם תוקנו. לטענתך שכוונתי שהם תוקנו מכאן ואילך אני מאשר. לשאלתך אם דאגתי שמי שלא שילמו לו, יקבל את מה שלא שילמו לו, על העבר, אני משיב שאני נכנסתי והתחלתי לסדר את העניינים. זה לקח כמה חודשים ולקראת סוף השנה, אוגוסט, ספטמבר, היינו מיושרים מכאן ואילך". 14. סיכום האמור לעיל מעלה כי התובע עמד בנטל הראיה המוטל עליו בשלב זה והוכיח כי קיימת לו זכות תביעה אישית כנגד המשיבה וכן כי עילת התביעה שלו, שותפה לעובדים נוספים של המשיבה, הן בהתייחס לאי ביצוע הפרשות בעבר והן בהתייחס להפרשות בחסר מינואר 2009 ואילך. 15. התקופות הרלבנטיות במסגרת הבקשה בתיק כאן, מבוקש להכיר בתביעה ייצוגית בהתייחס לתקופה "7 שנים שלפני הגשת הבקשה לאישור בתיק זה", דהיינו - החל מפברואר 2005. 16. בהליך קודם שהגיש ב"כ התובע, עו"ד גורודסקי, כנגד המשיבה (עניין שרעבי) ביקש להכיר בתקופה שבין 2005 - 2008. אף שם נתבע רכיב פנסיה. הבקשה שם נדחתה על פי החלטה מיום 1/5/11 וערעור על כך תלוי ועומד בבית הדין הארצי. 17. ב"כ המשיבה הגיש, כבר בראשית ההליכים בתיק כאן, בקשה למחיקת הבקשה בתיק כאן ככל שהיא מתייחסת לשנים 2005 עד 2008 באשר, לטענתו, מדובר בבקשה חופפת, במעשה בית דין ובהשתק פלוגתא. 18. סעיף 24 לחוק תובענות ייצוגיות קובע: "פסק דין בתובענה ייצוגית יהווה מעשה בית דין לגבי כל חברי הקבוצה שבשמם נוהלה התובענה הייצוגית, אלא אם כן נקבע מראש אחרת בחוק זה". הסעיף קובע כי פסק דין בתביעה ייצוגית, מהווה מעשה בית דין. בעניין שרעבי אין מדובר בפסק דין כי אם בהחלטה על אי אישור תביעה ייצוגית, המצויה בערעור. משאין מדובר בפסק דין, לא חל סעיף 24 לחוק. הדברים אף הגיוניים שכן אי אישור התביעה, בהיקש לסדר הדין האזרחי, אינה מהווה מעשה בית דין. כך, יכול שבהליך אחד התובע לא הוכיח את כל העילות והמבחנים הנדרשים כדי להכיר בתביעה כייצוגית ולכן בקשתו תדחה ואילו בהליך אחר של תובע אחר, יעמוד אותו תובע בנטל ההוכחה המוטל עליו ויוכיח את הנדרש. 19. משמעות הטענה של המשיבה היא כי דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית ברכיב מסויים בהתייחס לשנים מסויימות, תסתום את הגולל על הגשת בקשות נוספות לאישור תביעה ייצוגית בגין אותו רכיב ולאותן תקופות. 20. נוכח האמור, אנו דוחים את טענת המשיבה וקובעים שאין למחוק מהבקשה את השנים 2005 עד 2008. 21. חלות הסכם קבוצי על המשיבה במסגרת הסיכומים, טוען המבקש כי לא חלות על המשיבה הוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה. המבקש מסתמך בטיעון זה על עמדת המשיבה בכתב ההגנה שהגישה בתיק זה. כך נאמר בכתב ההגנה: " .... א. הנתבעת תטען כי מיום תחילת עבודתו ועד ליום 21/6/09 חל על התובע ההסכם הקיבוצי הישן. ב. הנתבעת תוסיף כי מיום 21/6/09 ועד לסיום עבודתו חל צו ההרחבה החדש מיום 21/6/09. ג. הנתבעת תטען שאין כל בסיס משפטי ו/או עובדתי להחיל את ההסכם הקיבוצי הישן על כל תקופת עבודתו של התובע". 22. המשיבה טוענת, מנגד, כי חלות עליה הוראות ההסכם הקיבוצי הישן והחדש. כך טענה בתגובה לבקשה לאישור תביעה ייצוגית. כך עולה גם מעמדת הארגון הארצי של מפעלי שמירה ואבטחה בישראל, אשר הגישו עמדה לתיק ביום 29/8/12. במסגרת העמדה צויין: "חברת רשת בטחון בע"מ (להלן - החברה) חברה מן המניין בארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל". 23. יתר על כן, קודם להגשת הבקשה לאישור, פנה ב"כ התובע להסתדרות הכללית במכתב דרישה בעניינו של התובע ועובדים נוספים (המכתב בעניינו של התובע צורף נספח ב4 לתגובת המשיבה והוזכר על ידי המבקש בטיעוניו). פנייתו מצביעה על כך שהוא בעצמו מאשר כי המשיבה חברה בארגון המעסיקים שהוא צד להסכם הקיבוצי. 24. נוכח כל האמור, המשיבה הוכיחה כי היא צד לארגון המעסיקים על ההסכם הקיבוצי בענף השמירה וכי הוראות ההסכמים הקיבוציים, הישן והחדש, חלות על היחסים בינה לבין עובדיה. 25. הסכם קיבוצי אל מול תביעה ייצוגית חוק תובענות ייצוגיות מחריג מהנושאים שניתן להגיש לגביהם תביעה ייצוגית, את המקרים שבהם חל הסכם קיבוצי על היחסים שבין הצדדים. כך נקבע בסעיף 10 (3) לתוספת שניה לחוק. 26. סוגיה זו נדונה בהרחבה בבתי הדין האזוריים ובבית הדין הארצי. ההלכה שגובשה בע"ע 67/10 יבטח בע"מ נ' ארז חבושה (ניתן ביום 14/3/12) קבעה כי מקום בו הוכח שההסכם הקיבוצי הוא בבחינת אות מתה, שאיש לא פעל לפיו, לא לכך התכוון המחוקק ולכן, במקרים כאלה, יש לאשר את התביעה הייצוגית. הנשיאה ארד סיכמה את הדברים בפסק דינה בעניין יבטח כדלקמן: "משנמצא כי המעסיק אינו מיישם הסכם קיבוצי החל על הצדדים, ומשהארגון היציג אינו פועל לאכיפת זכויות העובדים במקום העבודה, לא יחול החריג המעוגן בהוראת סעיף 10(3) לתוספת השנייה בחוק תובענות ייצוגיות, והמקרה יבוא בגדר המקרים החריגים ויוצאי הדופן בהם ניתן לאשר תביעה כתובענה ייצוגית אף במקום עבודה מאורגן בו חל הסכם או הסדר קיבוצי על הצדדים." 27. אין חולק כי התביעות הייצוגיות שהוגשו, חדשות לבקרים, בענף השמירה, הביאו לפריחה ביחסי העבודה המאורגנים בענף השמירה. הדברים הובאו בשורה ארוכה של פסקי דין. בפסק הדין בעניין יבטח נאמר לעניין זה: "כאן המקום לציין, כי לאור חתימת ההסכמים הקיבוציים בשנת 2008 ו-2011 ייתכן ולא יהיה עוד צורך בעתיד בכלי התובענות הייצוגיות בענף השמירה, אולם לא כך הם פני הדברים לגבי העבר עוד בטרם נחתמו ההסכמים הקיבוציים. ניתן להניח כי הסכמים אלה והמשא ומתן שהתנהל טרם חתימתם באו לאור הגשת התובענות הייצוגיות בענף השמירה. ואם אכן היה זה גורם מאיץ לחתימת ההסכמים, ניתן לומר שכלי התובענות הייצוגיות הגשים את תכליתו." דברים אלה הובאו גם בפסק הדין שניתן מאוחר יותר בע"ע 53083-10-10 אילן בוסקילה נ' סער ביטחון בע"מ, (ניתן ביום 3/9/12). עמדתי על כך גם בס"ע (ת"א) 9403/08 פרץ מאיר נ' רשף ביטחון (1993) בע"מ, (ניתן ביום 10/3/13). בכלל זאת נחתם הסכם קיבוצי חדש בענף השמירה ולאחר מכן, בשנת 2011 נחתם הסכם אכיפה בין ההסתדרות לארגון המעסיקים. 28. הבקשה בתיק כאן הוגשה בשנת 2011 והדיון התקיים בשנת 2012, מספר שנים לאחר שנחתם ההסכם הקיבוצי ולאחר שנחתם הסכם האכיפה. 29. בעניין חבושה קבענו כי ההסתדרות לא עשתה דבר למימוש זכויות העובדים מכוח ההסכם הקיבוצי. גם בעניין פרץ מאיר נמצא כי באותו מקרה לא היה די בפעולות המעסיק וההסתדרות לאכיפת זכויות העובדים, באופן המונע את אישור התובענה כייצוגית. יחד עם זאת, בעניין פרץ, מצאתי להוסיף בהתייחס לשאלת יעילותם של מנגנוני האכיפה החדשים בענף השמירה כדלקמן: "נבקש להבהיר כי לעמדתנו, ייתכן שכיום יש מקום לבחינה מחודשת של שאלת יעילותו של כלי התובענה הייצוגית, לאור ההסכמים החדשים שנחתמו הן בענף כולו והן ספציפית אצל הנתבעת. בהתייחס לשאלת יעילותה של התובענה הייצוגית, מדובר אמנם בכלי חשוב למימוש זכויות, אך באותה מידה מדובר בכלי שעלול לגרום לתוצאות הרסניות... לאור דברים אלה, יתכן ומקום בו הוכח קיומו של כלי חלופי למימוש זכויות העובדים, שפגיעתו במעסיק מועטה יותר, יש מקום להעדיפו על פני ניהול תביעה ייצוגית." 30. בפנינו העידו מנהל הנתבעת וכן שלושה עדים מטעם ההסתדרות הכללית. כל העדים מטעם ההסתדרות העידו על שיתוף פעולה מלא בינם לבין הנהלת המשיבה, בנוגע לזכויות העובדים, זאת החל משנת 2009. מר זכריה עובדיה סיפר על כך שאם יש בעיות עם עובדים, הוא פונה לחברה. העד סיפר שהעובדים הם אלה שהיו פונים אליו ובנוסף, היה מסתובב באתרים ואמר לעובדים שהם מוזמנים אליו לבירור זכויותיהם ולטיפול. העד סיפר על תביעה שהוגשה בשנת 2011 כנגד המשיבה, בשם 35 עובדים, ואשר הסתיימה בהסכמה. העד סיפר על 40 או 50 תביעות כנגד המשיבה בשנת 2011. לדברי העד, כאשר נתקל בבעיה של עובד מסויים מול חברה מסויימת, הלך לבדוק שמא הבעיה מתעוררת אצל עובדים נוספים. לדבריו: "... כשהיה בא אליי מישהו שרואה שיש נגישות כמו של חגים, אני ישר נדלקת אצלי מנורה אדומה ואני אומר לעובד שישאל את החברים שלו ושיבואו לכאן כי בטח גם אצלם קורה דבר כזה". עוד עולה מעדותו כי נעשתה על ידו פניה להסתדרות על מנת לבחון באופן כללי את פעילות המשיבה וחברות אחרות, זאת מעבר לטיפול פרטני בפניה של עובד זה או אחר. 31. העד חיליק רביב, ממרחב רמת גן, סיפר אף הוא על טיפול פרטני של ההסתדרות בעובדים או בקבוצות עובדים, אל מול המעסיקים בענף השמירה ובכלל זאת המשיבה. 32. העד יעקב מזמר, מחזיק תיק עובדי השמירה בהסתדרות, העיד באשר להתנהלות שלו מול המשיבה, משנת 2009, בנוגע לזכויות העובדים. 33. במועד שמיעת העדויות טרם נוהלה בעניינה של המשיבה הפרוצדורה של בדיקת זכויות העובדים, בהתאם להסכם האכיפה בענף השמירה. כאשר נשאל מנהלה האם בכוונת החברה לתקן את הכשל שהתגלה במהלך העדות, בדבר העברות כספים בחסר לביטוח מנהלים, פחות מאלה שנוכו משכר העובד, השיב: "... אעלה זאת בפני הבעלים של החברה עם המלצה חמה שלי". בהודעה שהגישה המשיבה ביום 23/1/14 טען בא כוחה כי בימים אלה נערך בירור של זכויות העובדים במסגרת ועדת האכיפה. 34. בעניין חבושה קבעתי: "קיומו של הסכם קיבוצי שאיש לא פעל על פיו ושאיש לא פעל לאכיפתו, אינם מונעים אישור התביעה כייצוגית." הדברים עוגנו בפסיקת בית הדין הארצי וכן גם בעניין וירון וכו'. בעניין פרץ מאיר קבעתי ביום 10/3/13 כי אף כאשר ההסתדרות הוכיחה את מעורבותה ואף כאשר נוהל הליך של בדיקה בהתאם להסכם האכיפה, עדיין, הכלי של תביעה ייצוגית הוא הכלי המתאים ביותר כדי לוודא שכלל העובדים יקבלו את זכויותיהם. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור שנדחתה, והליך התביעה הייצוגית תלוי ועומד. 35. בין לבין, ביום 29/8/13 ניתנה החלטת בית הדין הארצי בעניין גרמן ישייב נ' ח.א.ש. מערכות ושירותים בע"מ וההסתדרות הכללית החדשה. בפסק הדין מנתח הנשיא פליטמן את המצב המשפטי, הוראות חוק תובענות ייצוגיות אל מול פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה. בפסק דין זה, שניתן בהסכמת כל חברי ההרכב, יש משום נסיגה מהלכת בית הדין הארצי בעניין חבושה ובעניין וירון. על פי פסק הדין ישייב, נקודת המפנה אינה שנת 2008 עת נחתם ההסכם הקיבוצי החדש בענף השמירה אלא, נקודת המפנה היא בשנת 2011 עת נחתם הסכם האכיפה. כך נאמר: "42. במצב בו אנו עומדים היום, לאחר חתימת הסכם האכיפה, נוכח המנגנונים היעילים שנקבעו בו והשקיפות בה מחויבות החברות המעסיקות לגבי זכויות עובדיהן, ומשההסתדרות מצויה בעיצומן של הבדיקות המדגמיות, ואף בדיקות עומק, אצל המעסיקים השונים בענף, מן הראוי לחזור אל ההיגיון הבסיסי העומד בבסיסו של סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק, והוא מתן האפשרות לארגוני העובדים לפעול במישור יחסי העבודה הקיבוציים מול ארגוני המעסיקים וחבריהם. זאת, בהתאם למדיניותו רבת השנים של בית הדין לעבודה, לפיה ארגון העובדים הוא הגוף המשפטי שייצג באופן הנאמן והראוי ביותר את עניינם של כלל העובדים שבמקום העבודה המאורגן, ויפעל למיצוי זכויות העובדים בכללם באופן המיטבי והיעיל ביותר. אישור הגשת התובענה הייצוגית במצב שבו ההסתדרות פועלת בהתאם להסכם האכיפה, משמעותו תהיה ריקון מתוכן של סעיף 10(3), אשר תכליתו כאמור היא מתן עדיפות ברורה לאכיפת זכויות העובדים במקום עבודה מאורגן באמצעות ארגון העובדים". 36. לדברים אלה מצטרפת גם הנשיאה (כתארה אז) ארד, בקובעה: "12. יוטעם, כי לא הופרכה טענת ההסתדרות לפיה ארגון העובדים, כצד להסכם הקיבוצי, במסגרת סמכויותיו והכלים העומדים לרשותו בהסכם האכיפה, פועל בשנתיים האחרונות לאכיפה מלאה של זכויות העובדים בענף. נוכח הצהרות ההסתדרות בנוגע לפעילותה בכוח ובפועל ליישום אקטיבי של הסכם האכיפה לרבות בדיקת עומק של אכיפת ההפרשות לפנסיה לעובדי החברה בהווה ובעבר, קמה המניעות הסטטוטורית אשר תכליתה מתן עדיפות ברורה לאכיפת זכויות העובדים במקום עבודה מאורגן, לצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, והענקת הגנה סטטוטורית לצדדים אלה, מפני השימוש בכלי התביעה הייצוגית. 13. כללם של דברים, מכוח הוראותיו של הסכם האכיפה ומטרתו, ולאור הצהרות ההסתדרות והחברה בדבר הפעלת ההסכם באופן תכליתי ומעשי במושא התובענה, יש לפעול במישור הקיבוצי ולמצות את הליך ועדת האכיפה, לפי המתווה שהציגה לפנינו ההסתדרות, המייתר מעיקרו את עילת התובענה הייצוגית. משכך הוא, ניהול תובענה ייצוגית בנסיבות המקרה אינה הדרך היעילה ביותר ואינה הדרך ההוגנת להכרעה במחלוקת, ועל כן, דין הערעור להדחות". 37. ב"כ התובע בסיכומים מכביר מילים על כך שהסכם האכיפה היה לא יותר מאשר קנוניה בין ארגון מפעלי השמירה והחברים בו לבין ההסתדרות. עוד טוען כי הסכם האכיפה אינו מקנה לעובדים זכויות, אינו מחפש את העובדים ואינו משקיע מאמצים באיתורם. לאור האמור בפסק הדין בהלכת ישייב, שניתן כחצי שנה לאחר שהוגשו הסיכומים בתיק שבפניי, דומה שבית הדין הארצי הבהיר שאינו מקבל טענות אלה ומבכר את ההליך הקיבוצי, על יתרונותיו וחסרונותיו, כפי שקבע גם המחוקק. 38. ב"כ המבקש מפנה להחלטה שניתנה על ידי חברי השופט בענין תע"א (חי) 924/07 אילן בוסקילה נ' סער בטחון בע"מ (מיום 17/9/13). עיון בהחלטה שם מעלה כי בית הדין דן בסוגית תוספת ותק וקבע, לגבי רכיב זה באופן ספציפי, כי ההסתדרות למעשה ויתרה על זכות התביעה בגין רכיב זה. מטעם זה, הוחלט שם לאשר את התביעה הייצוגית ולא לפעול בהתאם להלכת ישייב. במקרה שבפנינו, העוסק בזכויות פנסיוניות, הרי שמדובר בזכות מובהקת וברורה ולא ניתן לאמר שההסתדרות ויתרה על זכות זו המעוגנת בהסכם הקיבוצי. 38. כפי שצויין לעיל, במסגרת הדיון בבקשה, הוצעה הצעת פשרה על ידי בית הדין כדלקמן: "1. וועדת האכיפה תערוך בדיקה בהתאם להסכם האכיפה של זכויות העובדים בחברת רשת ביטחון שעניינה פנסיה, ל- 2 שנים אחורנית מחודש מאי 2011 לכל העובדים. 2. וועדת האכיפה תמסור את תוצאות הבדיקה לב"כ הצדדים בתיק ולבית הדין תוך 22 יום 5 מקבלת החומר. 3. וועדת האכיפה תפעל בהתאם להסכם האכיפה לצורך יידוע העובדים בדבר זכויותיהם 7 והזמנתם לקבלת התשלומים המגיעים להם. ייקצב פרק זמן של 22 יום לאיתור העובדים 8 ע"י וועדת האכיפה עפ"י נהלי העבודה אצלה. 4. בחלוף המועד ליידוע העובדים וככל שיתברר שלא כל העובדים פנו למימוש זכויותיהם - 10 יתאפשר לב"כ המבקש לאתר את העובדים תוך 402 יום. 5. עובד שלא יאותר בתום שני ההליכים הנ"ל תעמוד לו זכות תביעה אישית בכפוף להוראות 12 החוק. 6. בתום ההליך כולו ייקבע שכר טרחת ב"כ הקבוצה והתגמול לתובע המייצג לאחר שיתאפשר לצדדים לטעון לעניין זה". 39. בעקבות ההצעה, הוגשה לתיק עמדת ההסתדרות הכללית. כך נאמר: "1. ההסתדרות מסכימה להעברת הבדיקה לוועדת האכיפה בהתאם למתווה עליו הוחלט בבית הדין הארצי הנכבד בתיק בעניין ע"ע 43491-10-11 טלי זולוטרובסקי נ' מיקוד ישראל אבטחה שירותים וכח אדם בע"מ (החלטה מיום 8.11.2012 המצ"ב כנספח א', להלן: "עניין זלוטרובסקי"). 2. בהתאם למתווה זה, דו"ח הבדיקה של וועדת האכיפה מוגש לבית הדין ולתובע ואין לבא-כוח התובע המבקש להיות תובע ייצוגי מעמד או מעורבות בבדיקה. עוד יובהר כי במסגרת ביקורת מורחבת, מקבלת וועדת האכיפה דיווח מהחברה על איתור העובדים, והינה בעלת סמכות להנחות את החברה באשר לצורך בנקיטת אמצעים נוספים לאיתור עובדים, כמו גם להאריך התקופה לשם קבלת תשלום. 3. ההסתדרות סוברת כי בדיקה באמצעות וועדת האכיפה, הינה הדרך הנכונה לאכיפת זכויות העובדים, והינה עדיפה על דרך התובענה הייצוגית...." כפי שהובהר, הוחל בבדיקת זכויות העובדים בחברה, במסגרת ועדת האכיפה. 40. שילוב של האמור בפסק דין ישייב עם העובדות בתיק זה, מעלה כי בניגוד לתיקים שנדונו בעבר, בהם לא היתה להסתדרות מעורבות כלשהי בזכויות העובדים בענף השמירה, הרי שאצל המשיבה, לפחות מאז שנת 2009, יש מעורבות רבה של ההסתדרות בדאגה לזכויות העובדים, בין כפרטים ובין כקבוצות של עובדים בעלי אינטרס משותף (כדוגמת העובדים בעיריית פתח תקוה שעבודתם הופסקה). 42. כאמור בהודעת ההסתדרות, להסתדרות יש נכונות לערוך בדיקה שכזו ואף להצמד לעקרונות שהותוו על ידי בית הדין הארצי בעניין טלי זלטורובסקי (ע"ע 43491-10-11). על פי הודעת ב"כ המשיבה, הבדיקה מתבצעת בפועל בימים אלה. 43. סוף דבר לאור האמור, אנו קובעים שאין לקבל את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית. 44. הדרך הנכונה לברר את זכויות העובדים היא בהליך הקיבוצי, בין המשיבה לבין הארגון היציג, באמצעות ועדת האכיפה. למותר לציין שעל הבדיקה לבחון באופן ספציפי את סוגיית ההפרשות לפנסיה, משנת 2005 לפחות, ולהתייחס הן לאי ביצוע הפרשות כלל והן לביצוע הפרשות באופן חלקי. 45. בשים לב לכך שהבקשה הוגשה והתנהלה בטרם ניתן פסק הדין בענין ישייב, וכי על פי ההלכה שנהגה לפני הלכת ישייב, הבקשה היתה מושתתת על אדנים מוצקים, אנו קובעים שכל צד ישא בהוצאותיו. 46. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים ולהסתדרות הכללית.פנסיהתביעה ייצוגית