תביעה ליתרת שכר עבודה

תביעה ליתרת שכר עבודה, פדיון חופשה שנתית, הודעה מוקדמת לפיטורים וגמול עבודה בשעות נוספות, בסך כולל של 10,203 ₪. 2. הנתבעת הגישה כתב הגנה וכן תביעה שכנגד, בשל נזקים שגרם לה התובע לטענתה, בגין גרימת נזק לרכב הנתבעת שהועמד לרשותו לצורך העבודה והשבתת הרכב עקב הצורך בתיקונו וכן בגין שעות העדרות בחודש מרץ 2011, בסך כולל של 8,583 ₪. 3. התובע הועסק אצל הנתבעת מ-5.12.10 ועד ליום 10.4.11, מועד בו פוטר. 4. משהנסיונות להביא את הצדדים לסיום המחלוקות בהבנה לא צלחו - נשמעו עדויותיהם בפנינו. 5. במעמד הדיון הוברר כי חלק מסכום התביעה שולם לתובע, כך שיתרת התביעה עומד על כ-7,000 ₪, בגין הרכיבים של שכר עבודה, פדיון חופשה שנתית וגמול עבודה בשעות נוספות. הכרעה יתרת שכר עבודה 6. ברכיב זה עותר התובע לתשלום הפרשים המגיעים לו לטענתו בגין החזרי שווי מס לגבי הרכב שהועמד לרשותו לצורך העבודה. לטענת התובע, שווי המס שנקבע הוא על פי קבוצה 2, כאשר ברשותו היה רכב מקבוצה 1. משמיעת העדויות הוברר כי למעשה המחלוקת נסבה סביב השאלה מה היה הסיכום לגבי שכרו של התובע. האם כ-6,500 ₪ בערכו נטו, כטענת התובע, או שמא סיכום על שכר ברוטו, כעמדת הנתבעת. 8. מר ציון שוחט מנכ"ל הנתבעת העיד: "אנחנו טוענים שהתביעה שלו 6,500 ש"ח נטו היא לא נכונה. אני אף פעם לא דברתי איתו על נטו. דברתי איתו על ברוטו, 7,400 ש"ח. יותר מזה יש לי פה תלוש שאני ... לשאלת ביה"ד: האם הוצאה לתובע הודעה בדבר תנאי עבודה כנדרש בחוק אני משיב כי כאשר הוא מילא את הטופס...אני מציג בפני בית הדין את הסיכום בדבר תנאי עבודה." 9. המסמך שהוצג (נ/1), שכותרתו "סיכום" והוא בחתימתו של מר שוחט,כמנכ"ל, מעיד על כך שהסיכום היה על 7,400 ₪ ברוטו משכורת ברוטו ואף צויין בו בכתב יד: "דוגמת תלוש". יתרה מכך, בדוגמת תלוש השכר שנערך (נ/2) סכום הנטו לתשלום הינו נמוך מ-6,000 ₪, (5,679.61 ₪). בתחתית המסמך נ/1 צויין בכתב יד: "עם תשלום ביטוח מנהלים - 6,000 ₪ נטו, תוספת 320 שקל לאחר תקופת ניסיון של 3 חודשים". על כך העיד מר שוחט: " לשאלת ביה"ד - ה-6000 ש"ח נטו זה אחרי שאני משלם לו את הביטוח מנהלים אחרי 3 חודשים. אנחנו טוענים שהמשכורת ברוטו היא 7400 ש"ח לחודש דצמבר וה-5 ימים הורידו מהנטו שלו. לגבי שווי רכב - הרכב משנת 07' לא שייך לקבוצה 1, אלא לקבוצה 2. רק מ-2010 והלאה השתנה הדירוג של הרכבים כך שהוא לא יכול לדרוש את זה מאיתנו. ... המשכורת היא ברוטו מעולם לא דברתי עם אף עובד על החישוב של הנטו. בשביל זה יש לי רואה חשבון שהוא עושה את השכר בצורה חיצונית עד כדי כך שאני קבלתי ממנו דוג' של תלוש שנערך יום לפני שסכמתי עם התובע את הדברים. מתקבל ומסומן נ/2. אפשר לראות לפי מס' הפקס והתאריך של הפקס." כאמור, על פי תלוש השכר לדוגמא נ/2, סכום הנטו של השכר אף נמוך מ-6,000 ₪. לגבי שווי הרכב העיד: "נושא של שווי רכב - שלא תלוי בנו. בדצמבר שווי רכב היה 2330 ש"ח בינואר זה עלה ל-2790 ש"ח. זה דבר שלא תלוי בנו בכלל." 10. שוכנענו מעדותו של מר שוחט בפנינו, שגובתה גם במסמכים "מזמן אמת", כי לא סוכם עם התובע על תשלום שכר נטו כטענת התובע ובסכומים להם טען. מכאן, שלא הוכחה זכאותו של התובע ליתרת השכר הנתבעת על ידו בגין כך, או בגין החזר שווי רכב. תשלום בגין שעות נוספות 11. ברכיב זה פירט התובע כי הוא תובע תשלום בשיעור של 150% , על עבודה בימי ו'. 12. מר שוחט העיד: "נושא של שעות נוספות - התובע סיפר לי את המצב המשפחתי שלו שיש לו בעיה ושהוא צריך לצאת פעמיים בשבוע שעתיים לקחת את הילדה. אמרתי לו אין שום בעיה ויש לי סידור כזה גם עם אחרים שיחזיר לי את השעות מאחר והחברה לא עובדת 6 ימים בשבוע. אנחנו עובדים רק 5 ימים ובעיקר עם בתי ספר שעובדים 6 ימים בשבוע אז שישלים לי את השעות האלה בימי שישי. היתה הסכמה על הדבר הזה ויש לי פה את מנהל השירות שיעיד על כך. מאחר והוא כל הזמן דיבר איתי על זה שהוא נמצא במצוקה כספית גם אי אפשר היה להוריד לו מהמשכורת אז השעות נצברו רק אחרי שראינו שהוא לא משלים את השעות רק אז קיזזנו את זה מימי החופשה." עוד העיד: "אני מנהל עסק כבר מעל 50 שנה. היו לי הרבה עובדים. היחידי שהגענו איתו לבימ"ש ולא בצדק זה התובע. התובע עבד 4 חודשים ובמשך 4 החודשים הוא השבית לי שתי מכוניות, נעדר 69 שעות, הייתי צריך לעקוב אחריו. בחברה אנחנו סה"כ 15 איש היינו אז, לא היה שעון נוכחות, האמון בין ההנהלה לעובדים הוא אמון מלא וצריך לקחת בחשבון שזה טכנאים שנמצאים כל הזמן בחוץ, והאמון היה מלא. חודש אחרי או חודש וחצי אחרי ששרון הגיע אלי לעבודה לא היתה ברירה אלא עד שהכנסנו תוכנה של מעקב תוכנה של פל' שאנחנו יודעים באמצעותה איפה נמצא הרכב, איפה נמצא הבן אדם, התברר שהאדם הזה שיקר לנו לכל אורך הדרך. יש פה את הדוחות של פל' שמראה שהוא היה גר ברחובות ובמקום להיות אצל הלקוח בשעה 8 הוא היה ב-8:30, 08:45, אחרי שהתובע פוטר בטלנו את התוכנה כבר לא היה צורך בזה. את התוכנה הכנסנו רק בגללו. הבחור הזה מתוחכם אבל הוא ידע שהתוכנה עוקבת אחרי הטל'. העדות שלי מתייחסת לטענה שלו שמגיע לו שעות נוספות." 13. גם מר שאול מלכא, מנהל השירות בנתבעת, העיד: "יש לנו סידור בחברה , יש לנו עוד בחור שהוא גרוש ויש לו הסדרי ראייה אז הוא משלים את השעות החסרות במקום שיורידו לו מהמשכורת אז הוא משלים את השעות כשעות נוספות בימי שישי. זה מה שהיה גם עם התובע. אני מנהל השירות. אני הייתי ממונה עליו. הופתעתי לראות שהוא תובע שעות נוספות כי אם אני מסתכל על התקופה שהוא עבד אצלנו לדעתי הוא החסיר מאות שעות ולא עבד שעות. גם בבוקר כשנהוג להתחיל לעבוד בשעה 8 בבוקר אנחנו לא מגיעים למשרד אלא ללקוחות אז הוא נהג להגיע ללקוחות בשעה 8:30, 09:00, 09:30." 14. עולה איפוא כי שעות העבודה שבוצעו ביום ו' השבוע היו במסגרת שעות העבודה השבועיות המוסכמות, ושלא עלו על מכסת השעות השבועיות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, 45 שעות ואף לא מעבר למכסת שעות העבודה היומיות בהתייחס ליום ו' (7 שעות). 14. נוכח עדויות אלו, ומשממילא לא השלים התובע את מכסת השעות השבועית ו/או היומית לתשלום תמורת עבודה בשעות נוספות על פי החוק, בוודאי לא בשיעור של 150% כנתבע על ידו - דין רכיב תביעה זה אף הוא להידחות. התביעה שכנגד 16. באשר לתביעה שכנגד, מנכ"ל הנתבעת עצמו העיד כי התובע נהג על שני רכבים (נ/3 מתייחס לאחד מהם). הוצגו שתי חשבוניות בהתייחס לרכב מס' 51-116-61, האחת מ-2.12.10 (טרם תחילת עבודתו של התובע) והשנייה מ-30.12.10, אולם בגין רכיבי תיקון אחרים ולא ניתן לקשור את פרטי התיקון שנדרשו ברכב, לרבות שיפוץ ראש מנוע, בהכרח לתובע, או לשימוש רשלני על ידו ברכב. גם אישור חברת הביטוח בדבר הפסד הנחת פוליסה בגין תאונה מיום 12.2.11 אינו קושר בהכרח את התובע לנזק ואף לא ניתן לקבוע את אחריותו לתאונה בשים לב לראיות שהוצגו. הוא האמור גם לגבי דוחו"ת החניה. 17. לאור האמור, נדחית התביעה שכנגד. סוף דבר 18. התביעה והתביעה שכנגד - נדחות. 19. נוכח תוצאה זו, יבוטל החיוב בהוצאות מיום 12.7.11 בסך של 850 ₪ כנגד הנתבעת ואין גם צו להוצאות מעבר לכך, למי מהצדדים.שכר עבודה