תביעה לתשלום הפרשי שכר בגין גמול תואר ושעות נוספות. רקע עובדתי 1. הנתבעת הינה רשות מקומית שהוקמה ופועלת בהתאם ומכוח פקודת העיריות [נוסח חדש] התשכ"ד-1964 (להלן - "פקודת העיריות") ועל פי כל דין (להלן - "העירייה"). 2. התובע עובד בעירייה כמנהל מחלקת חינוך וזאת בהיקף של משרה מלאה החל מחודש 1/88. התובע מדורג בדירוג עובדי הוראה ותנאי העסקתו קבועים בהסכם הקיבוצי הכללי מיום 15.3.95 שבין מרכז השלטון המקומי לבין הסתדרות המורים (להלן - "הסכם מחלקות החינוך"). 3. על יחסי הצדדים חלים הסכמים קיבוציים שונים וביניהם חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות (להלן - "חוקת העבודה"). 4. ביום 18.2.09 מונה לעירייה חשב מלווה על פי הוראות סעיף 142 ב' לפקודת העיריות. 5. בהתאם להסכם קיבוצי שבין המרכז השלטון המקומי לבין הסתדרות המורים מיום 22.12.91 (להלן - "הסכם 91'") והחלטת העירייה מיום 14.1.92, קיבל התובע כחלק משכרו תוספת של 1.5 שעות נוספות בתעריף של 125% בעבור כל יום שבו נוכח בעבודה (להלן - "התוספת"). תוספת זו שולמה לתובע עד לחודש 6/02, מועד שבו הופסק התשלום והתובע נדרש להשיב מחצית מהסכום אשר לטענת העירייה שולם לו שלא כדין. 6. ביום 8.2.09 הגיש התובע לעירייה דו"ח שינויים בשכר ואישור זכאות לתוספת שכר בעבור תואר שלישי אשר אושר על ידי משרד החינוך בתחולה מיום 1.9.07. הדו"ח אושר על ידי הגורמים הרלוונטיים בעירייה (סעיף 9 לכתב ההגנה) בתחולה מיום 4.10.09. השינוי בוצע בפועל בשכר חודש 10/09. 7. במהלך הדיון הסכימה העירייה לשלם לתובע גמול בגין התואר השלישי החל מיום 1.9.07 וגדר המחלוקת בין הצדדים בעניין זה נותר באשר לשיעור התשלום. 8. עיקר המחלוקת בין הצדדים, נגעה לזכאות התובע לתשלום התוספת בשיעור של 1.5 שעות נוספות. 9. משמדובר בשאלה משפטית בעיקרה, הסכימו הצדדים כי פסק הדין יינתן על פי סיכומים בכתב. טענות התובע 10. לטענת התובע, זכאי הוא לתשלום התוספת בעבור 1.5 שעות נוספות ביום בשיעור של 125% בעבור כל יום נוכחות בעבודה וזאת בהסתמך על הסכם 91' וההסכם בינו לבין העירייה מיום 14.1.92. לטענת התובע, שילמה העירייה רכיב זה עד לחודש 5/02 וכי ממועד זה הופסק תשלום התוספת ללא כל סיבה. עוד טוען התובע, כי התוספת שולמה לו כרכיב שכר גלובאלי בגין עבודה בשעות נוספות מבלי שנדרש לדווח על ביצוע עבודה בשעות נוספות כאשר בתלוש השכר נרשם התשלום תחת הכותרת "שעות כוננות". לטענתו, הוראת הממונה על השכר לעירייה כללה ביטול תשלום בגין שעות כוננות ולא שעות נוספות כפי ששולם לתובע. 11. מוסיף וטוען התובע, כי אם תתקבל טענת העירייה שלפיה מהווה תשלום התוספת, חריגת שכר, אזי, הוכשרה חריגה זו מכוח הסכם מיום 3.3.99 בין המרכז לשלטון מקומי לבין ההסתדרות הכללית החדשה (להלן - "הסכם 99'"). עוד סומך התובע את תביעתו על מכתבו של מנהל מחלקת כוח האדם בעירייה מיום 18.3.09 (נספח 1 לסיכומי התובע) המאשר את זכאותו לתשלום התוספת. התובע מוסיף וטוען כי היה ויקבע כי הסכם 99' אינו חל עליו, לא ניתן לבטל גם את תשלום התוספת על יסוד הסכם זה. טענות העירייה 12. לטענת העירייה, אף שהופסק תשלום התוספת בשנת 2003, משהוגשה תביעת התובע ביום 17.4.11 התיישנה תביעתו ויש לדחותה ולו רק בשל כך. 13. לגופה של תובענה, טוענת העירייה, כי ללא קשר לכותרת רכיב תשלום התוספת אשר כונתה תחילה "שעות כוננות" ובהמשך "שעות נוספות", הרי שמדובר ברכיב קבוע אשר שולם לתובע ללא דיווח על עבודה בפועל. לעמדתה, מדובר בתשלום בניגוד לדין אשר הופסק בעקבות הוראת הממונה על השכר מיום 4.8.04. 14. העירייה טוענת, כי תשלום התוספת בוצע שלא בהתאם להסכם 91' אשר אִפשר לקבוע מכסת שעות נוספות למנהל מחלקת חינוך וזאת תמורת ביצוע עבודה בפועל. לדבריה, משאין חולק כי התובע לא ביצע ולא דיווח על ביצוע עבודה בפועל, הרי שמדובר בתוספת פיקטיבית שאינה בגדר שעות נוספות ואינה נכללת בגדר הסכם 91' ולא ניתן להכשירה בהסכם 99'. 15. עוד טוענת העירייה, כי הסכם 99' אינו חל כלל על הצדדים שכן התובע המשמש כמנהל מחלקת חינוך העובד בדירוג עובדי הוראה ומיוצג על ידי הסתדרות המורים ולא על ידי הסתדרות העובדים הכללית שהינה הצד להסכם 99'. לעניין זה טוענת העירייה, כי גם אילו היה חל על הצדדים הסכם 99', אין בכוחו של הסכם זה לחזור ולתקן שינוי בשכרו של התובע שנעשה לפני שנים רבות, בתום לב, על פי הוראת הממונה על השכר ובהסכמת התובע ולו בדיעבד. 16. טענה נוספת בפי הנתבעת הינה כי התובע הסכים בהתנהגותו לשינוי בשכרו, משהופסק התשלום בשנת 2002 לטענת התובע ובשנת 2003 לטענת העירייה, משחלפו שנים רבות עד שהתובע פנה לראשונה בעניין זה ורק בחודש 10/10, יש לראות בהתנהגותו משום וויתור על התשלום החורג. עמדת הממונה על השכר 17. לעמדת הממונה על השכר (להלן - "הממונה"), הכשיר הסכם 99' את חריגות השכר בעירייה בכל הנוגע לתשלום שעות הכוננות כדוגמת אלה ששולמו לתובע, אלא שהסכם זה אינו חל על העובדים המועסקים בדירוג עובדי ההוראה שהתובע נמנה עליהם אלא על דירוגים המיוצגים על ידי הסתדרות העובדים הכללית החדשה בלבד (סעיף 3 להסכם 99'). 18. עוד טוען הממונה, כי תשלום בגין שעות נוספות עבור כל יום נוכחות אינו מקובל אצל עובדי המדינה ומנוגד להוראות ההסכמים הקיבוציים הארציים המאושרים שכן זה צריך להשתלם בכפוף לדיווח על ביצוע בפועל של כל שעה נוספת לאחר שעות העבודה הרגילות. משאין התשלום תואם את הסכם מנהלי מחלקות חינוך או הסכמים אחרים החלים על עובדי הוראה ומשאין הוראות הסכם 99' חלות על התובע, אין מקום להכשיר את חריגת השכר. תגובת התובע 19. בתגובתו ציין התובע, כי הוראות הסכם 99' חלות על כלל עובדי הרשויות המקומיות בדירוגים השונים, הוא עובד הרשות המקומית, מסגרת עבודתו מוסדרת על פי חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות וכך גם יתר חובותיו וזכויותיו ואין מקום להבחין בינו לבין יתר עובדי העירייה. לעמדתו, משאין חולק כי קיבל את תוספת השכר במשך שנים רבות וכי תשלום זה הופסק מספר שנים לאחר חתימת הסכם 99', ומשאין שכרו מגיע לשיעור של 82.5% משכר המנכ"ל ברשות, התקיימו שני התנאים הנדרשים על מנת שההסכם המקומי ימשיך לחול עליו. ה כ ר ע ה התיישנות 20. המחלוקת בין הצדדים נגעה לשאלת זכאות התובע לתשלום התוספת ולאחר שב"כ התובע שקל את הדברים, הוא הודיע לבית הדין ביום 6.6.12 כי מדובר בשאלה משפטית שאין צורך בשמיעת ראיות בגינה. כל שבחר התובע להביא בפני בית הדין הוא את מכתבו של מנהל מחלקת כוח אדם בעירייה מיום 18.3.09. 21. העירייה העלתה את טענת ההתיישנות כבר במועד הגשת כתב ההגנה המקורי. לדבריה, הפסקת תשלום התוספת נעשתה על פי הנחיות הממונה על השכר במשרד האוצר והתובע לא פנה ולא נקט בכל הליך בעניין זה עד לחודש 10/10. 22. התובע טען בתגובתו, כי ממכתב מנהל מחלקת כוח אדם בנתבעת, מר סלים אבו האני מיום 18.3.09 ניתן ללמוד כי פנה לנתבעת פעמים רבות לתשלום הגמולים המגיעים לו וכי לא ויתר על טענותיו בעניין זכאותו לתשלום התוספת. 23. לעניין זה יצוין כי כבר במכתב הממונה מיום 4.8.04 הנושא כותרת "סיכום חריגות שכר בעיריית רהט" (להלן - "מכתב החריגות") ציין הממונה במפורש כי "מבקש לציין, כי ההסכם הקיבוצי מיום 3.3.99 אינו חל על מנהלי מחלקת חינוך. יש לבטל תוספת באחוזים 15%. הנ"ל לא זכאי לתשלום שעות כוננות ומאחר ותשלום זה לא מוגן על ידי הסכם 3.3.99 שלא חל עליו כאמור". מהאמור עולה, כי הממונה על השכר התייחס מפורשות לעניינו של התובע אשר התשלום בגינו הופסק כבר לפחות כשנה קודם לכן ואילו התובע שהיה מודע לטענות הממונה, בחר שלא לטעון דבר נגד הפסקת תשלום זה וזאת עד ליום 17.4.11, מועד שבו הוגשה תביעתו לבית הדין. 24. משהועלתה טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה וכל שמצא התובע לנכון להביא בפני בית הדין הינו מכתבו של מנהל כוח אדם בעירייה מיום 18.3.09 שאין בו כדי להקנות זכויות, לא מצאנו כי התובע הרים את הנטל להוכיח כי תביעתו לא התיישנה ולא מצאנו כי התובע הוכיח כי פנה שוב ושוב בעניינו לעירייה (כנטען על ידו). די היה בכך כדי לדחות את תביעת התובע לתשלום התוספת. תחולת הסכם 99' 25. עם זאת, סברנו כי מן הראוי לבחון גם את תחולת ההסכמים הקיבוציים לגופם. 26. לא הייתה מחלוקת כי על הצדדים חל הסכם 91' כמו גם חוקת העבודה. עיקר המחלוקת נסובה על שאלת תחולתו של הסכם 99'. עוד יצוין, כי בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי לו היה חל הסכם 99' על הצדדים, היה מקום להכשיר את התשלום החריג כפי שהוכשר לגבי יתר העובדים בעירייה. 27. הוראות סעיף 3 להסכם 99' קובעות כהאי לישנא: "הסכם זה יחול החל מהמועד הקובע, על כל העובדים בשירות המעסיקים הכלולים בהסכם זה, המיוצגים על ידי הסתדרות העובדים הכללית החדשה בדירוגים השונים למעט עובדים שתנאי עבודתם מוסדרים בחוזים אישיים בלבד". (הדגשה שלי - י.א.ש.). המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה - האם חלות הוראות ההסכם רק על העובדים המיוצגים על ידי הסתדרות העובדים הכללית שהיא צד להסכם, או שמא משתרעת תחולת ההסכם על כל העובדים של המעסיקים הכלולים בהסכם? לטעמנו, הוראות ההסכם מדברות בעד עצמן ומשהן קובעות את היקף התחולה על כל העובדים בשירות המעסיקים שהם צד להסכם, הנטל להוכיח כי עובד מסוים של מעסיק שההסכם חל עליו מוחרג מההסכם, מוטל על הטוען לכך. 28. לטענת התובע, לעניין חלותו של הסכם קיבוצי אין נפקות לעובדה אם עובד שההסכם חל עליו חבר או אינו חבר בארגון העובדים שהוא צד להסכם הקיבוצי ואין כל נפקות לדירוג המקצועי, ועל כן הסכם 99' חל עליו ללא קשר לדירוגו המקצועי. אין לקבל טענה זו. הלכה פסוקה היא כי תחולתו של הסכם קיבוצי נלמדת מתוך ההסכם הקיבוצי עצמו על פי הקבוע בו (דבע נז/2-9 הנרי אסלוב - המועצה האיזורית גליל תחתון, ניתן ביום 5.7.98, סעיף 20 לפסק הדין). משקובעות הוראות ההסכם הקיבוצי במפורש כי ההסכם יחול על כל העובדים הכלולים בהסכם בצירוף הסייג שלפיו על העובד להיות מיוצג על ידי הסתדרות העובדים הכללית החדשה בדירוגים השונים, על התובע להוכיח כי הוא נכלל במסגרת אותם עובדים שההסכם חל עליהם. משאין מחלוקת שהתובע כמנהל מחלקת חינוך בעירייה מיוצג על ידי הסתדרות המורים ומשהוראות הסכם 99' מצמצמות את תחולתו לעובדים המיוצגים על ידי ההסתדרות הכללית החדשה בלבד, אין התובע יכול להבנות מהסכם זה ודין טענתו כי הוראות הסכם 99' מכשירות את התשלום החורג שקיבל בעבר - להידחות. 29. לא נעלם מעיננו כי הוראות הסכם 91' מחילות בעניינים מסוימים את תנאי העבודה המקובלים ברשות, אלא שהסכם זה אינו מאמץ באופן גורף את כל תנאי העבודה ברשות אלא מתייחס לזכויות סוציאליות מפורשות כגון: חופשה, השתלמות, פנסיה ועוד. משכך, אין הוא יכול להחיל על התובע את הוראות הסכם 99' שטרם בא לעולם במועד חתימת הסכם 91'. אשר על כן, דין תביעת התובע לתשלום גמול שעות נוספות גלובאלי - להידחות. גמול תואר 30. הצדדים לא חלקו על כך שהתובע זכאי להפרשי שכר בגין גמול תואר שלישי וכן להפרשות לקרן השתלמות וקופת גמל בגינם החל מיום 1.7.07. לטענת התובע, בהודעתו מיום 26.7.12 זכאי הוא לתשלום תוספת שכר בגין רכיב זה בסך של 760 ₪ לחודש. לדבריו, טענתו בנוגע לגובה הגמול מבוססת על שיחה שערך עם מאן דהוא במחלקת השכר של הנתבע. לעמדת הנתבעת, זכאות התובע להפרשי גמול לתואר עומדת על סך של כ-370 ₪ לחודש שאינו רחוק מהחישוב שהתובע עצמו ערך בכתב תביעתו. לתגובתה צרפה הנתבעת תחשיב שנערך על ידי חשבת השכר בעירייה. 31. בהחלטה מיום 31.7.12 התבקשו הצדדים להודיע האם הם מבקשים לקבוע מועד לשמיעת ראיות לעניין הסכומים הנתבעים בגין רכיב זה. איש מהצדדים לא ביקש לקבוע מועד לדיון. 32. בנסיבות אלה משהודעת התובע לעניין גובה תשלום גמול התואר נסמכת על שיחה עלומה כאשר לא ברור מקור המידע וגרסתו אף לא נתמכה בתצהיר, לא מצאנו כי התובע הוכיח את טענתו זו וכן את חישוביו כמפורט בכתב התביעה. משכך, מתקבל התחשיב שצרפה הנתבעת לתגובתה מיום 31.7.12. ואנו קובעים שהתובע זכאי לתשלום הפרשים לגמול תואר בתוספת הפרשות לקרן השתלמות וקופת גמל בסך כולל 8,981.33 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.9.09 ועד התשלום המלא בפועל. אחרית דבר 33. לאור כל האמור תביעת התובע לתשלום גמול שעות נוספות - נדחית. הנתבעת תשלם לתובע הפרשי גמול תואר בסך כולל של 8,981.33 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.9.09 ועד התשלום המלא בפועל. היה ולא ישולם סכום זה בתוך 30 יום מהיום, יישא פיצויי הלנת שכר מהיום ועד התשלום המלא בפועל. בנסיבות העניין, משנתקבלה התביעה בחלקה ונדחתה בחלקה - יישא כל צד בהוצאותיו. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום.הפרשי שכרשעות נוספות