הוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד, מיום 4.12.79 שנחתם בין מדינת ישראל לבין ארגון הרופאים עובדי המדינה, ההסתדרות הרפואית לישראל, חלות על העסקת המשיבה, ולפיכך יש לבצע עבורה הפרשות בשיעור המוגדל לקרן ההשתלמות וכן לחופשת השתלמות בשכר בהתאם, כפי הקבוע בהסכם ההשתלמות ביחס לרופאים מנהלים. בסעיף 2 להסכם ההשתלמות מנויים הרופאים המנהלים הבאים: "מנהלי מחלקות, מנהלי מכונים, מנהלי בתי חולים, יועצים ומנהלי יחידות (להלן - המנהלים)". מנהלי מרפאות חוץ במשיבה לא נכללים ברשימת הרופאים המנהלים. 3. בית הדין קמא קבע "שאין ניתן ללמוד שוני רלבנטי וממין העניין, בין מנהלי מרפאות החוץ לבין הרופאים המנהלים שמשרותיהם נקובות בהסכם הקיבוצי מושא המחלוקת לרבות, מנהלי היחידות ובשים לב לתיאור מהותם של התפקידים הניהוליים השונים ומנהל מרפאה מול מנהל יחידה". ולפיכך הגיע למסקנה, כי רשימת הרופאים מנהליים בהסכם ההשתלמות צריכה להתפרש ככוללת גם את הרופאים מנהלי מרפאות החוץ. 4. לאחר עיון בכלל חומר התיק ובחינת טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה, כי דין הערעור להתקבל. נקודת המוצא לפרשנות הסכם קיבוצי, ככל הסכם, הינה - לשון הכתוב. על פי לשון הכתוב כמובא לעיל, מנהלי מרפאות חוץ אינן מוזכרים ברשימת הרופאים המנהלים הזכאים להפרשות בשיעור המוגדל לקרן ההשתלמות ולהשתלמות בשכר כקבוע בהסכם. נוסח ההסכם כאמור מבטא על פניו אומד דעת צדדיו, כך שלא היה מקום על סמך השוואת עיסוקים בין מנהל יחידה המוזכר כרופא מנהל בהסכם ההשתלמות, למנהל מרפאת חוץ שאינו מוזכר בהסכם ככזה, להגיע למסקנה הפרשנית מתוך הקש, כי גם מנהל מרפאת חוץ על פי אומד דעת הצדדים להסכם ההשתלמות, הינו בגדר רופא מנהל. 5. באמור די בקבלת הערעור, אלא שבאמור לא סגי. פרשנותו הראויה של הסכם ההשתלמות לעניינינו צריכה להיקבע על פי אופן יישומו בפועל במהלך השנים מאז היכנסו לתוקף עד לשנת 2002 ועד בכלל. אופן היישום בפועל יש בו כדי להעיד על אומד דעת הצדדים להסכם לגבי חלותו על הרופאים מנהלי מרפאות חוץ. 6. משאלה הם הדברים, אין די בהודעת המשיבה לפיה - "בפני בית הדין קמא הוגשו נתונים המלמדים שלכל הרופאים ששימשו כמנהלי מרפאות חוץ אצל המשיבה ניתנו גם זכויות ההשתלמות הניתנות למנהלי מחלקות"; אלא יש להחזיר שאלת יישום הסכם ההשתלמות לבית הדין האזורי לפניו תפרש במלואה היריעה העובדתית, כשגם המדינה תוכל להמציא ראיותיה לעניין זה. השופט עמירם רבינוביץ אין מחלוקת כי הסכם ההשתלמות על פי לשונו אינו חל על מנהלי מרפאות חוץ. נתון זה כשלעצמו מטיל על המשיבה נטל מוגבר להוכיח, שהעדרם של מנהלי מרפאות החוץ מרשימת התפקידים עליהם חל ההסכם,אינו מעיד בהכרח על אי תחולתו עליהם. מנהלי מרפאות החוץ מופיעים לצידם של מנהלי מחלקות, מנהלי יחידות ומנהלי מכונים בהסכמי השכר בשנים 1976 1978, כזכאים לתגמול עבור כוננות על. בנושא זה הם מוגדרים בצוותא חדא כ"מנהל". הווה אומר הצדדים להסכמים קיבוציים אלה ראו בנושאי תפקידים אלה כמייצגים את שדרת הניהול בבתי החולים. אם אלה פני הדברים, נשאלת השאלה, מדוע נפקד מקומם מהסכם ההשתלמות, וגם בהסכם 94 לא נוספו מנהלי מרפאות החוץ לרשימת הזכאים שנוספה מכוחו. האם זו השמטה מקרית או כוונת מכוון. המשיבה גורסת שראו במנהלי מרפאות החוץ מנהלי יחידה, לכן לא היה צריך לפרטם בנפרד בהסכם ההשתלמות. כתנא דמסייע לטיעון זה, מביאה המשיבה נתונים, לפיהם במשך שנים החילו בפועל על מנהלי מרפאות החוץ את הסכם ההשתלמות, וזוקפת התנהלות זו על הפירוש שהיה מקובל על המערערת, לפיו ראו את מנהלי מרפאות החוץ כמנהלי יחידות. מאידך מנהלי המרפאות מופיעים בהסכמים קיבוציים אחדים כקבוצה נפרדת ממנהלי יחידות, וגם ההגדרות של שני נושאי משרה אלה אינן בדיוק זהות. בנקודה זו של מידת ההחלה בפועל של הסכם ההשתלמות על מנהלי מרפאות החוץ קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים. אומנם אין לראות בדרך בה נהגו הצדדים בפועל בפירוש ההסכם, כהוכחה מכרעת לפירוש הנכון של ההסכם, אך הוא ודאי כלי עזר חשוב בפירושו. בנסיבות אלה אני מצטרף למסקנה אליה הגיע חברי, סגן הנשיאה, השופט פליטמן. אוסיף עוד כי השאלה, האם ראוי להחיל על מנהלי מרפאות החוץ את הסכם ההשתלמות כמי ששייכים לשדרה הניהולית, גם אם יתברר שלא זה היה אומד דעתם של הצדדים, אינה פשוטה כלל ועיקר, ואין היא מביאה בהכרח למסקנה אליה הגיע בית הדין האזורי בנושא זה. מדובר בהסכם קיבוצי בו מצפים מהצדדים לו להיות ערים למשמעות כל מילה, מונח, הנאמרים בו או לא נאמרים בו. השופט אילן איטח אני מסכים לפסק דינו של חברי סגן הנשיאה, השופט יגאל פליטמן. נציג ציבור מר איתן כרמון אני מצטרף לדעת עמיתי ומסכים לפסק דינו של סגן הנשיאה, השופט יגאל פליטמן. נציג ציבור מר משה מרבך אני מסכים לפסק דינו של סגן הנשיאה, השופט יגאל פליטמן. סוף דבר א. לאור האמור מתקבל הערעור כך, שעניינה של המשיבה יוחזר לבית הדין האזורי להשלמת ראיות לעניין אופן יישום הסכם ההשתלמות כאמור ביחס למנהלי מרפאות החוץ. ההסתדרות הרפואית לישראל תצורף כצד נדרש להליך. כמו כן, ישקול בית הדין קמא, צירוף "הדסה" ו"קופת החולים הכללית" להליך, נוכח הנטען בפנינו שגם עליהם חל אותו הסכם השתלמות. ב. לאור אופן יישום הסכם ההשתלמות על פי האמור - תקבע שאלת חלותו על המשיבה. ג. לאור פסיקתנו זו - ישא כל צד בהוצאותיו.חוזהרפואהרופאיםעובדי מדינההסכם קיבוצי