תביעה לחישוב השכר הקובע

תביעה להורות כי השכר הקובע על פי חישובי הנתבעת ממנו נגזרו זכויותיו לגימלת זקנה, נמוך משכרו הקובע כמתחייב מתקנות הנתבעת, ולחייב את הנתבעת לשלם את גימלתו על פי החישוב הנכון כמוצע על ידו ולחייבה בתשלום ההפרשים שהצטברו לשיטתו, עד כה, בין גובה הגימלה ששולמה לו לבין גובה הגימלה שלטענתו הוא זכאי לה.
לציין, כי מלכתחילה התובע פנה בתביעתו זו אל וועדת הערעורים לענייני קרן פועלי הבניין כמתחייב מהוראות תקנות הנתבעת, והוועדה אף החלה לדון בענייננו.
דא עקא, שעוד בטרם התקבלה החלטה בערר שהגיש, בוטלו וועדות הערעורים הנ"ל, מבלי שעניינו של התובע הוכרע.
אי לכך, בנסיבות אלו ובהעדר גורם אחר על פי התקנות שיוכל להכריע בעררו של התובע, הוסכם בין הצדדים להעביר את המחלוקת לגופה להכרעת בית הדין ובהתאם לכך התנהל ההליך בפנינו.

העובדות והמחלוקת שבין הצדדים

1. הנתבעת - קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות – אגודה שתופית בע"מ (בניהול מיוחד), הינה אגודה שיתופית המנהלת את קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות (להלן – הקרן).

2. התובע הועסק במשך שנות עבודתו בענף הבניין כעובד חודשי, וזכויותיו לפנסיה בוטחו במסגרת הקרן החל מחודש אוקטובר 1953 ועד לחודש יוני 1994.
בחודש יולי 1994 עם הגיעו לגיל 65 פרש התובע לגמלאות, ומאז הוא מקבל מהקרן גימלת זקנה, אשר על שיעורה כאמור הוא מלין במסגרת תביעתו זו.

3. הואיל והתובע פרש לגמלאות עוד בשנת 1994, הרי שלא היה חולק בין הצדדים כי המקור הנורמטיבי לקביעת זכויותיו הפנסיוניות של התובע הוא תקנות קרן הפנסיה המקיפה של הקרן שחלו נכון למועד פרישתו של התובע, על הקרן וחבריה (להלן – תקנות הקרן או התקנות, לפי העניין), ולא הוראות התקנון האחיד שהוחל רק בשנת 2003.

4. לציין, כי לאחר ששמענו את חקירותיהם הנגדיות של המצהיר מטעם הנתבעת והמומחה מטעם התובע, ולאחר שהמומחה מטעם התובע תיקן את חישוביו בהמשך להן, עלה בידי הצדדים לצמצם את המחלוקות בתיק זה, כך שהשאלה היחידה שנותרה במחלוקת בסופו של יום, היא שאלת פרשנותו של סעיף 2(ב)(1) לפרק השני לחלק הרביעי לתקנות הקרן, לצורך חישוב שכרו הקובע של התובע אשר ממנו תיגזר הגימלה.

5. לא זו אף זו, בסופו של יום אף עלה בידי הצדדים, להגדיר במפורש את שוויה של המחלוקת בתיק זה ואת הנפקות החישובית שלה.
וכך, לשיטת הנתבעת, הפרשנות הנכונה של הוראות סעיף 2(ב) (1) הנ"ל מובילה למסקנה לפיה השכר הקובע לגמלה ממנו נגזרת הגמלה של התובע, הוא: 3,699.85 ₪ (בערכים נומינאליים למועד הפרישה), על פי החישוב כדלקמן:
שכר בסיס - 2,832.59 ₪
תוספת תמריץ אי היעדרות - 282.95 ₪
תוספת וותק - 157.76 ₪
תוספת הבראה - 165 ₪
תוספת שכר יתר - 261.55 ₪
סה"כ 3,699.85 ₪

הואיל ולא היה חולק בין הצדדים כי התובע צבר 70% גמלה, הרי שלטענת הנתבעת גובה הגמלה המגיע לתובע הוא 2,589.9 ₪, בערכים נומינאליים למועד הפרישה, על פי החישוב שלהלן:
3,699.85 ₪ X 70% = 2,589.9 ₪.

מנגד, לשיטת התובע, הפרשנות הנכונה של הוראות סעיף 2(ב) (1) הנ"ל מובילה למסקנה לפיה השכר הקובע לגמלתו ממנו נגזרת גמלתו, הוא: 4,066 ₪ (בערכים נומינאליים למועד הפרישה), על פי החישוב שלהלן:
שכר בסיס - 3,783 ₪
תוספת תמריץ אי היעדרות - 282.95 ₪
סה"כ 4,066 ₪
* לשיטת התובע תוספות הוותק וההבראה כלולות בשכר הבסיס בסך 3,783 ₪.

אי לכך, לשיטת התובע גובה הגמלה המגיע לתובע הוא 2,846.2 ₪ בערכים נומינאליים למועד הפרישה, על פי החישוב שלהלן:
4,066 ₪ X 70% = 2,846.2 ₪.

6. סעיף 2(ב) נשוא המחלוקת שבין הצדדים, מצוי בפרק השני לחלק הרביעי לתקנות הקרן שכותרתו: "גובה הגימלה והשכר הקובע".
וכך, סעיף 1 לפרק זה שכותרתו "גובה גימלה" קובע:
"א. גובה הגימלה, שיקבל החבר, יהיה הסכום המתקבל מהכפלת ''השכר הקובע" (כמפורט בסעיף 2 להלן) בשיעור הגימלה, כהגדרתו של המושג בפרק ראשון של חלק זה.
ב. גובה הגימלה לא יעלה בשום מקרה על 70% מ"השכר הקובע".

נזכיר כי לא היה חולק בענייננו שהתובע צבר 70% גמלה, כך שהמחלוקת נסובה רק על הגדרת המונח "השכר הקובע".

וכך, סעיף 2 לפרק זה שכותרתו "השכר הקובע מ-1.1.86" קובע:

"א. בדירוג היומי (עד עוזר מנהל עבודה):
השכר הקובע יהיה דרגתו של החבר בשלוש שנות החברות הרצופות, שקדמו ליום-העבודה האחרון שלו. היתה לחבר יותר מדרגה אחת בתקופה המצויינת לעיל, ייעשה חישוב השכר הקובע, על פי ממוצע הדרגות בתקופה זו."

ב. בדירוג מנהלי העבודה או העובדים במשכורת חודשית:

  1. חבר, שהוא בדירוג מנהלי העבודה או חבר המקבל משכורת חודשית ממעסיקו, תחושב גימלתו בהתאם לסוגו בדירוג זה או בהתאם למשכורתו בשלוש שנות החברות הרצופות, שקדמו ליום העבודה האחרון שלו, בתנאי שמעסיקו שילם עבורו אחוזי הקרן מדירוג זה או ממשכורת זו, בעד חמש שנים רצופות לפחות, לפני יום העבודה האחרון שלו.
  2. חבר כזה, ששולמו עבורו אחוזי הקרן בעד פחות מחמש שנים או שהועבר מטבלת הדירוג של השכר היומי לדירוג של מנהלי העבודה או משכורת חודשית וטרם חלפו חמש שנים כאמור לעיל, מתאריך העברתו, יקבל בעד כל שנה, שבה היה בדירוג החדש שלו, 20% מההפרש שבין שכר הסוג הגבוה ביותר בסולם טבלת הדירוג לפי סעיף 2 א' ביום העבודה האחרון שלו, לבין סוגו בדירוג מנהלי עבודה או המשכורת החודשית, בשלוש השנים הרצופות או יותר, שקדמו ליום העבודה האחרון שלו".


הואיל ולא היה חולק כי התובע שימש כעובד חודשי, הרי שאף לא היה חולק כי הסעיף הרלוונטי לגביו הוא סעיף 2(ב) לפרק זה ולא סעיף 2(א) שעניינו בעובד יומי.

עיקרי טענות הצדדים

7. וכך, לטענת ב"כ התובע בקצירת האומר, את שכרו הקובע של התובע יש לחשב בהתאם להוראותיו המפורשות של סעיף 2(ב)(1) לפרק זה לתקנות.
הואיל ואין חולק כי התובע היה עובד חודשי והואיל ואין חולק כי מעסיקו שילם עבורו אחוזים לקרן ממשכורתו החודשית בעד חמש שנים רצופות לפחות לפני יום העבודה האחרון שלו, הרי שעל פי הוראותיו המפורשות של סעיף זה לתקנות, יש לקבוע כי משכורתו הקובעת של התובע היא משכורתו הממוצעת המלאה בשלוש שנות החברות הרצופות שקדמו לפרישה ואשר ממנה הופרשו דמי גמולים לקרן בחמש השנים האחרונות לפני הפרישה, והכל כפי שחושב על ידי המומחה מטעם התובע.
לציין כי בעדותו בפנינו הבהיר המומחה מטעם התובע רו"ח זהאי דיב, כי בחישוביו לקח בחשבון המשכורת החודשית הבסיסית של התובע: הפרשי שכר רגיל ששולמו מעת לעת, פדיון חופש ששולם תוך כדי העבודה (דהיינו, תמורת חופש וימי חג), ועל כן הגיע לתחשיב על פיו המשכורת הבסיסית הקובעת של התובע (כולל הבראה וחופשה ולא כולל מענק אי העדרות) בממוצע של 36 חודשים אחרונים, בהם שולמו גמולים עבור המשכורת הנ"ל עומדת על הסך של 3,783 ₪ (ראה: בעמ' 4 לפרוטוקול ש': 3-6).

6. לטענת הנתבעת מנגד, אכן, אין חולק כי התובע היה עובד חודשי ואף אין חולק כי מעסיקו שילם עבורו אחוזים לקרן ממשכורתו החודשית בעד חמש שנים רצופות לפחות לפני יום העבודה האחרון שלו.
דא עקא, שלטענת הנתבעת בקצירת האומר, הגדרת דרגה ושכר בתקנות קובעת, כי הדירוג בענף הבניה מורכב משני סולמות: א. סולם הדירוג לעובדים יומיים; ב. סולם הדירוג למנהלי עבודה ולעובדים חודשיים ואף קובעת כי שכר לעניין התקנות הינו שכר עבודה, כפי שנקבע לכל סוג מקצועי, על ידי הסתדרות פועלי בניין או בהסכם העבודה הקיבוצי הכללי בענף הבניה.
לציין, כי הנתבעת צירפה לתצהיר מטעמה את הודעת הסתדרות עובדי העץ אל המעסיקים ואל ועדי העובדים הארציים מיום 22/2/94, בה מופנים הצדדים אל השינויים שחלו בטבלאות השכר לעובדים ולמנהלי עבודה נכון לאותה עת תוך ציון התעריפים המעודכנים.
כעולה מאותה הודעה, המדובר בשתי טבלאות שכר, האחת טבלת שכר ל"עובדים" בה מצוינות 7 דרגות והשניה - טבלת שכר ל"מנהלי עבודה" אשר אף בה נקובות 7 דרגות.

לטענת הנתבעת הואיל ובסעיף 2(ב)(1) נקבע כי מבוטח שהוא בדירוג מנהלי עבודה או מקבל משכורת חודשית תחושב גמלתו בהתאם לסוגו בדירוג זה; הרי שיש לחשב את השכר הקובע של התובע, שהוא מבוטח המקבל משכורת חודשית, בהתאם לשכר שנקבע על ידי הסתדרות פועלי הבניין בכפוף לסוג הדירוג של העובד.
מוסיפה הנתבעת וטוענת כי בפרק החמישי בחלק הרביעי של התקנות קיימת התייחסות לתשלום גמלה "משכר יתר" ועל פיו עבור החלק שהוא מעל לטבלת השכר של הסתדרות פועלי הבניין זכאי המבוטח לתוספת לגמלה בהתאם לחישוב המפורט בפרק זה.
לטענתה, הואיל ושכר הבסיס של התובע היה גבוה מהשכר המקסימאלי בדירוג מנהלי עבודה, הרי שיש לחשב את שכרו הקובע לפי השכר המקסימאלי בדירוג מנהלי עבודה, שהוא נמוך מהשכר אותו השתכר התובע בפועל.
וכך, לטענת הנתבעת כעולה מהתצהיר שמירפה, את שכרו הקובע של התובע יש לחשב כדלקמן:
שכר בסיס בהתאם לטבלת השכר שנקבעה על ידי ההסתדרות פועלי הבניין, היינו השכר המקסימאלי בדירוג מנהלי עבודה, נכון למועד פרישתו של התובע עמד על סך 2,832.59 ₪ לחודש.
לסכום הנ"ל יש להוסיף תוספת בגין אי היעדרות בסך של 282.95 ₪ לחודש, תוספת בגין דמי הבראה בסך של 165 ₪ לחודש; תוספת וותק שקלית בסך של 157.76 ₪ לחודש; ובסה"כ השכר מקסימאלי לביטוח בקרן: 3,438.30 ₪.
זאת ועוד, מאחר ובגין התובע שולמו דמי גמולים בגין שכר העולה על השכר המקסימאלי בהתאם לטבלת השכר שנקבעה על ידי האיגוד היציג, הסתדרות פועלי הבניין, הרי שהקרן הוסיפה לתובע סך של 261.55 ₪ בגין תוספת "שכר ביתר".
אי לכך, השכר הקובע של התובע הינו בסך של 3,699.85 ₪, ולא כנטען על ידו.

7. להשלמת התמונה יוער כי לטענת התובע בתשובתו לסיכומי הנתבעת, אין יסוד לפרשנות המוצעת על ידי הנתבעת, שכן הפניותיה אל פרקים שונים בתקנון אינם מתיישבים עם נוסחו הברור של הסעיף ופרשנותה היא פרשנות מאולצת, שאינה מתיישבת עם הלשון הטבעית והפשוטה של הטקסט.
מכל מקום, לטענתו, אין יסוד לאבחנה שעורכת הנתבעת בין "דירוג" ו-"סוג" והנתבעת לא טרחה להביא טבלאות שכר של "הסוג" כנטען על ידיה.

8. הנה כי כן, גדר המחלוקת הפרשנית שבין הצדדים נסובה על השאלה האם יש לפרש את הוראות הסעיף, על פי הפרשנות המילולית והפשוטה של הטקסט כמוצע על ידי התובע או שמא על פי הפרשנות המורכבת כפי שהוצעה על ידי הנתבעת.

דיון והכרעה
9. נקדים אחרית דבר לראשיתו ונאמר כי על פני הדברים, הפרשנות המילולית של הטקסט כפי שהוצעה על ידי התובע אכן שבתה את העין והלב, ואולם לאחר בחינת שאר הוראות התקנות והוראות ההסכם הקיבוצי בענף הבניה, שוכנענו בסופו של יום כי הדין הוא עם הנתבעת, והכל כפי שיבואר להלן.

10. וכך, הואיל וכותרתו של סעיף 2 היא "השכר הקובע מ-1.1.86" הרי שיש לפנות להגדרת "שכר" שבתקנות כדי להתחקות אחר פרשנות המונחים בסעיף זה.

בפרק ה"פירושים" שבתקנות הוגדרו המונחים "דרגה" ו-"שכר", כדלקמן:
"דרגה ושכר - סוג מקצועי:
השלב בדירוג של העובדים בענף הבנייה, כפי שנקבע ע"י הסתדרות פועלי-הבניין ן/או בהסכם העבודה הקיבוצי הכללי בענף הבנייה.
דירוג זה מורכב משני סולמות:

  1. סולם הדירוג לעובדים יומיים.
  2. סולם הדירוג למנהלי העבודה ולעובדים חודשיים.

שכר:
שכר-עבודה יומי או משכורת חודשית, כפי שנקבע לכל סוג-מקצועי, ע"י הסתדרות פועלי-הבניין או בהסכם העבודה הקיבוצי הכללי בענף הבנייה".

חרף הניסוח המסורבל של הגדרה זו, עולה מתוכה כי בהגדרת "שכר" מפנות התקנות ל"הסכם העבודה הקיבוצי הכללי בענף הבנייה", ואף עורכות אבחנה בין שני סוגי עובדים: עובדים יומיים לפי הסכם העבודה הקיבוצי הכללי בענף הבנייה מחד, ועובדים חודשיים ובכלל זה מנהלי עבודה, לפי הסכם העבודה הקיבוצי הכללי בענף הבנייה, מאידך.

הנה כי כן, עד כה עולה כי הכוונה בביטוי "שכר" היא לשכר יומי או משכורת חודשית, כפי שנקבע לכל סוג מקצועי, ע"י הסתדרות פועלי-הבניין או למצער, כפי שנקבע בהסכם העבודה הקיבוצי הכללי בענף הבנייה.

אבחנה זו שבין עובד יומי לבין עובד במשכורת חודשית לפי ההסכם הקיבוצי, אף מוצאת את ביטויה בחלוקה שנערכה בסעיף 2 נשוא דיוננו, עת הסעיף חולק לשניים: מצד אחד סעיף קטן 2(א) שדן באופן חישוב השכר הקובע לעובד יומי ומצד שני סעיף קטן 2(ב) שדן באופן חישוב השכר הקובע למנהלי עבודה או עובדים במשכורת חודשית.
יותר מכך, סעיף קטן 2(ב)(2) אף קובע הוראות כיצד יחושב שכרו הקובע של עובד ש"הועבר מטבלת הדירוג של השכר היומי לדירוג של מנהלי העבודה או משכורת חודשית".

11. לא למותר לציין, כי אבחנה זו בין עובד יומי לחודשי אינה תלושה מן הנהוג בענף הבניה, והיא אף מוצאת את ביטויה בהסכמי העבודה הקיבוציים הכלליים לעובדים בענף הבניה.
כך, בהסכם העבודה הקיבוצי הכללי הבסיסי לעובדים בענף הבניה ועבודות הציבוריות שנחתם עוד ביום 9/4/68 בין המרכז הארצי של ארגוני הקבלנים והבונים בישראל והסתדרות פועלי הבניין (מספר 1255/68), ואשר הוצא עליו צו הרחבה מיום 1/5/69, הוגדר "עובד" בסעיף 2 להסכם, כדלקמן:
"עובד" - כל מנהל עבודה, עובד מקצועי, בלתי מקצועי, חניך ונער עובד, העובד לפי תעריף שכר - עבודה יומי, חודשי וקבלני והנמצא במסגרת טפולה של הסתדרות פועלי הבנין" (ההדגשה הוספה – א.ר.ק.).

הואיל ולא נטען כי התובע היה עובד קבלני, והואיל ואין חולק כי לא היה עובד יומי, אין זאת אלא שהתובע היה עובד במשכורת חודשית כהגדרתו בהסכם הקיבוצי הכללי בענף הבניה.
12. על רקע אבחנה זו בהסכם הקיבוצי, ניתן להיווכח כי גם בהודעת הסתדרות עובדי העץ מיום 22/2/94, שצירפה הנתבעת, חולקו טבלאות השכר של העובדים בענף הבניה לטבלת עובדים, הכוללת שכר חודשי ושכר יומי ולטבלת מנהלי עבודה, שבה אין חלופה לשכר יומי.

13. לאחר שנתנו דעתנו לנהוג בענף זה ולשאר הוראות התקנות, שוכנענו בסופו של יום, כי את התיבה בסעיף 2(ב)(1), הקובעת כי "חבר, שהוא בדירוג מנהלי העבודה או חבר המקבל משכורת חודשית ממעסיקו" יש לפרש כמתייחסת למבוטח שמדורג בדירוג מנהלי העבודה לפי ההסכם הקיבוצי או שהוא מקבל משכורת חודשית לפי ההסכם הקיבוצי, וזאת כדי להבחינו ממבוטח שמקבל משכורת יומית לפי ההסכם הקיבוצי.

14. פרשנות זו של סעיף 2(ב)(1) אף מתיישבת עם הוראה נוספת בתקנון והיא הוראת סעיף 3 לפרק הרביעי לחלק זה לתקנות, אשר לפיה נקבע כי:
"חבר שקיבל ממעסיקו משכורת חודשית שממנה הופרשו אחוזי הקרן, על פי הסכם מיוחד בהסכמת האגודה, תחושב גימלתו על בסיס המשכורת".

אם כטענת התובע, הכוונה בסעיף 2(ב)(1) היתה לכך שכל "משכורת חודשית" ששולמה לעובד באשר היא, ואשר בגינה הופרשו דמי גמולים בעד חמש שנים שלפני הפרישה תובא בחשבון השכר הקובע - מן הסתם לא היה צורך בהוראה מיוחדת זו, המחייבת חתימת הסכם מיוחד עם הקרן לגבי אותה משכורת חודשית.

15. מכל מקום, הפרק השישי לתקנות שכותרתו "הגימלה משכר יתר", מלמדנו כי אותו חלק במשכורת שהוא מעבר למשכורת החודשית לפי ההסכם הקיבוצי, ואשר בגינו שולמו דמי גמולים, אינו הולך לאיבוד, שכן על פי אותו חישוב של "שכר היתר" כקבוע בפרק זה, חלק מאותו סכום כן נכלל בשכר הקובע של העובד לגימלה.
בענייננו לשם הדוגמא, עולה מתוך חישובי שני הצדדים כי מתוך הפער בסך של 582 ₪, שהוא הסכום שמעבר למשכורת החודשית לפי ההסכם הקיבוצי (שבגינו שולמו דמי גמולים עבור התובע), הוסף למשכורתו הקובעת של התובע במסגרת חישוב "שכר היתר" סך של 261 ₪.
המדובר בסכום שאלמלא הופרשו דמי גמולים עבור המשכורת שמעבר למשכורת החודשית לפי ההסכם הקיבוצי, לא היה התובע זכאי כי יכלל במשכורתו הקובעת.

16. סיכומם של דברים.
אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, אנו קובעים כי הפרשנות המוצעת על ידי הנתבעת לסעיף סעיף 2(ב)(1) לפרק השני לחלק הרביעי לתקנות הקרן, וכפועל יוצא מכך, דרך חישוב שכרו הקובע של התובע לגימלה כפי שבוצע על ידי הנתבעת, הם הפרשנות הנכונה והחישוב הנכון של זכויות התובע על פי הוראות התקנות, ועל כן דין תביעת התובע שבנדון להידחות.

17. סוף דבר –
אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל – התביעה נדחית.
הואיל ומדובר בתביעה למימוש זכות פנסיונית, איננו עושים צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שכר עידוד

  2. תשלום שכר ביתר

  3. שינוי מבנה שכר

  4. הגבלת שכר בכירים

  5. תביעה להפרשי שכר

  6. פיצול שכר פיקטיבי

  7. טיפול בנכדים בשכר

  8. חוק איסור שכר כולל

  9. תביעה ליתרת שכר עבודה

  10. הקטנת פערי שכר במשק

  11. שכר בדירוג עיתונאים

  12. הגבלת שכר עובדי ציבור

  13. תביעה לחישוב השכר הקובע

  14. דירוג שכר ברשות הנמלים

  15. שכר דירקטור בחברה פרטית

  16. שכר עבודה לאחר צו פירוק

  17. טבלת שכר בדירוג המשפטנים

  18. חישוב שכר לפי טבלאות שכר

  19. דוגמא לתביעה על הפרשי שכר

  20. הצעת חוק שכר הבכירים במשק

  21. ביטול ניכויים מותרים בשכר

  22. הכרה בתואר לצורך דירוג שכר

  23. חישוב שכר היסוד לפני תאונה

  24. ביטול החלטת הממונה על השכר

  25. האם טיפים נחשבים לשכר עבודה

  26. הפסדי שכר - הכנסה לא מדווחת

  27. ירידה בשכר בגין שינוי סיווג

  28. האם דירקטור זכאי לקבל שכר ?

  29. חוק שכר שווה לעובדת ולעובד

  30. גובה השכר לצורך חישוב זכויות

  31. הגבלת פערי השכר במגזר הציבורי

  32. הפרשי שכר כנגזרת של מינוי כרבש"ץ

  33. הגבלת שכר לעובדי חברות ממשלתיות

  34. תביעה לתשלום שכר בגין עבודות חשמל

  35. התובע טען כי הוא זכאי להפרשי שכר עבודה

  36. תביעה לתשלום שכר עבור עבודות מעקב וליווי

  37. נטען כי שכר העובד פוצל לרכיבים פיקטיביים

  38. סכום גלובלי בהשבחת שכר על אובדן השתכרות

  39. הפרשי שכר וזכויות סוציאליות מאי קידום בדרגה

  40. מחלוקת בין הצדדים בדבר תקופת העבודה וגובה השכר

  41. טענת התובע שקופח בשכרו ובתנאי עבודתו במהלך השנים

  42. צו מס הכנסה (קביעת סוגי שכר כהכנסה), תשכ"ז-1967

  43. תקנות מס הכנסה (ניכוי משכר סופרים), תשכ''ד-1964

  44. צו מס הכנסה (קביעת שכר-סופרים כהכנסה), תשכ"ד-1963

  45. חברה בקשיים כלכליים ממשיכה להעסיק עובד בלי שמשולם לו שכר

  46. תקנות מס הכנסה (ניכוי מסוגי שכר מסויימים), תשכ''ז-1967

  47. כללי החברות הממשלתיות (מינוי יועצים משפטיים ושכרם), התשנ"ב-1992

  48. תקנות מס הכנסה (ניכויים מיוחדים למשתמש בציוד בשכר מכר), התשמ''ט-1989

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון