האם התובע פוטר או התפטר

האם התובע פוטר או התפטר, וכן באשר לזכאותו לתשלום זכויות שונות אשר פורטו בכתב התביעה, ולשיעורי התשלומים.

2. הנתבעת 2
נדון תחילה במחלוקת שהתעוררה בין הצדדים בשאלה האם עבד התובע אצל 3 הנתבעות. מוסכם כי מיום 1.5.07 ואילך עבד התובע אצל הנתבעת 1 (תלוש שכר לחודש 5/07- נספח א לתצהיר התובע). הנתבעות טוענות כי עד ליום 1.5.07 עבד התובע אצל נתבעת 3, וכי מעולם לא עבד אצל הנתבעת 2, שכן היא אינה פעילה משנת 1994, ולפיכך יש לדחות את התביעה נגדה. הנתבעות 1 ו-3 הדגישו כי ישלמו את הסכומים שייפסקו לטובת התובע גם בגין תקופה זו.
התובע טען מנגד כי אין בידיו את תלושי השכר עבור התקופה שמ-01.10.06 ועד 30.4.07. ולפיכך אין באפשרותו לדעת מי היתה מעבידתו - האם נתבעת 2 או 3.

3. לאחר שעיינו בחומר הראיות שהוצג לפנינו הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את טענת הנתבעות. אישור מטעם רו"ח, שהציגו הנתבעות מעלה כי הנתבעת 2 לא היתה פעילה בין השנים 1994-2011 (נספח 1 לתצהיר מר דרור ניסים, מנהל העבודה אצל הנתבעת 1, להלן - מר ניסים). כמו כן טופס 106 לשנים 2006-2007 מצביע על כך שהתובע עבד אצל נתבעת 3 (נספח 2 לתצהיר מר ניסים). כך עולה גם מתצהירו של מר ניסים (סעיף 3). לא עלה בידי התובע לסתור טענה זו. על כן התביעה נגד נתבעת 2 נדחית בשל היעדר יריבות.

4. האם התובע פוטר או התפטר?
התובע עבד אצל נתבעות 1 ו-3 (להלן- הנתבעות) מיום 1.10.06 ועד ליום 10.6.10. בחודש מאי 2010 נדרש התובע להשתתף בקורס "מאבטח עסקים ברישוי - חמוש". לאחר ששב מן הקורס זה, נתגלעה מחלוקת בינו לבין מר ניסים. התובע טוען כי הנתבעות דרשו ממנו לשלם עבור הקורס, ומשסירב פוטר.
מנגד טוענות הנתבעות כי מלכתחילה נאמר לתובע כי עליו לשאת במחצית התשלום עבור הקורס, משום שהתעודה הניתנת עם סיומו הינה האישית, וכי אם יעבוד במשך שנה לאחר הקורס, יוחזר לו הסכום ששילם. לטענת הנתבעות בשובו מהקורס התכחש התובע לסיכום האמור ואף דרש העלאה בשכר. הנתבעות סרבו, ולפיכך התפטר התובע.

5. אין מחלוקת כי בסופו של יום הנתבעות הן שנשאו בתשלום הקורס (ע' 11 ש' 19-23), כי התובע נדרש לשלם עבור מחצית הקורס וסירב, וכי בשל מחלוקת זו נסתיימו יחסי העובדה בין הצדדים (סעיף 4 לתצהירו של מר ניסים, עדות התובע ע' 8 ש' 19-23, סעיף 8 לסיכומי התובע). נשאלת, אם כן, השאלה האם רשאיות נתבעות לדרוש מעובדיה לשאת בתשלום מחצית קורס הכשרה?
התשובה לשאלה זו טמונה בהוראות צו ההרחבה בענף השמירה מיום 21.6.09 (להלן - צו ההרחבה). הקובע בסעיף 18 שבו כי:
"18. מטווחים, השתלמויות, רענון ירי
18.1 השתתפות העובד במטווח ו/או בהשתלמות מקצועית ו/או ברענון ירי תהיה על חשבון המעסיק בלבד.
18.2 המעסיק יישא בעלות המלאה של המטווח, הציוד עבור המטווח וכל הכרוך בו ו/או ההשתלמות ו/או רענון הירי ולא תנוכה השתתפות כלשהי של העובד.
18.3 השתתפות העובד במטווח ו/או השתלמות ו/או רענון תחשב כתקופת עבודה לכל דבר.
18.4 מאחר שהשתתפות העובד במטווח אורכת זמן קצר, מוסכם כי בגין השתתפות העובד במטווח ישלם לו המעסיק שכר עבודה בגין שעת עבודה אחת, בתוספת הוצאות נסיעה.
18.5 השתתפות העובד במטווח ו/או השתלמות מקצועית ו/או רענון ירי תחשב כשעת עבודה לכל דבר ועניין וישולם לעובד שכר מלא בהתאם להוראות צו זה, בתוספת התוספות המפורטות בצו ובכלל זה הוצאות נסיעה" (ההדגשה הוספה - ד.פ.).

6. הקורס שהתובע השתתף בו הינו בגדר "השתלמות מקצועית" כאמור בסעיף 18.1 לצו ההרחבה. על כן הנתבעות אינן רשאיות לדרוש מן העובדים להשתתף בעלות הקורס. כמו כן על פי הוראות סעיף 30 לצו ההרחבה, המעביד אינו רשאי לקזז את עלות הקורס משכר העובד (וראו גם: דמ"ש 57859-10-10 דניאל לנדאו נ' בן בטחון (1989) בע"מ, ניתן ביום 18.3.12); דמש (אזורי ת"א) 15563/09/10 יקטרינה בנימינוב , איתי קידר נגד מוקד מודיעין אזרחי בע"מ, ניתן ביום 5.6.2012).
נוכח האמור, סירובו של התובע לשאת בעלות מחצית הקורס בסך של כ- 1,734 ₪ (סעיף 13 לתצהיר מר ניסים) המהווה כמחצית שכרו על פי תלושי השכר, מוצדקת. עם זאת, קביעתנו זו אינה פוטרת אותנו ממתן החלטה בשאלה האם פוטר התובע או התפטר.

7. לאחר שבחנו את חומר הראיות שהוצג לפנינו הגענו לכלל מסקנה כי התובע התפטר מעבודתו אצל הנתבעת. ראשית מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי האמת אינה נר לרגלי התובע, ועל כן אין להאמין לגרסתו כי פוטר. התובע העלה טענות שונות בתצהירו שנזנחו בעדותו ובסיכומיו. כך למשל הצהיר התובע לאחר שנתיים הפחיתו הנתבעות את שעות עבודתו משמונה שעות לשבע שעות ביום (סעיף 4 לתצהירו). ואולם בעדותו הדגיש התובע כי לאורך כל תקופת עבודתו עבד 12 שעות במשמרת (ע' 11 ש' 25). כך גם באשר לטענה כי חזר בתשובה, ואולם חרף בקשתו הנתבעות לא הסכימו לוותר לו על עבודה בשבת (סעיף 4 לתצהירו). כמו כן התברר במהלך עדותו כי התובע ביקש כי חלק משכרו ישולם לו "בשחור" בשל ההליך שהתנהל בעניין גירושיו בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (ע' 8 ש' 2-3, ע' 9 ש' 19-23).
שנית, מקובלת עלינו גם טענת הנתבעות כי אין כל היגיון בפיטורי עובד שזה עתה סיים קורס שעלה לנתבעות כסף רב. לתובע ניתנה תעודה שמית, והיה בכך משום יתרון במציאת עבודה אחרת. אמנם התובע טען כי מצא עבודה רק לאחר 4 חודשים (ע' 10 ש' 27-30), ואולם כל ראיה לא הוצגה לפנינו בעניין זה, אף כי התובע יכול היה לעשות זאת בלא כל קושי בהצגת תלוש שכר או מסמך ממעבידו. עובדה זו פועלת לחובתו. לכל אלה יש להוסיף כי עד הנתבעות, מר דרור ניסים הציג בעניין זה גרסת משכנעת ואמינה (ע' 20 ש' 11-14).
אנו קובעים לפיכך כי התובע התפטר מעבודתו אצל הנתבעות, והוא אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת.
ערים אנו לכך שדרישת הנתבעות לקזז מחצית מעלות הקורס משכרו של התובע אינה מתיישבת עם הוראות צו ההרחבה כפי שפורט לעיל. אף על פי כן משטען התובע כי פוטר, והכחיש מכל וכל את גרסת הנתבעות כי התפטר, איננו סבורים כי מן הראוי לראות את התובע כמי שהתפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים. העלאת טענה זו מיוזמת בית הדין תיעשה כאשר העובד טעה בפירוש המצב העובדתי או המשפטי, ואולם בענייננו לא זה המצב.

8. שכר עבודה עבור ימי ההשתתפות בקורס
בהתאם לסעיף 18 לצו ההרחבה, התובע זכאי אף לתשלום עבור ימי הקורס אשר לא שולמו לו (ע' 18 ש' 17-18). סעד זה התבקש לראשונה בישיבת ההוכחות (ע' 11 ש' 20-23). בסיכומיו טען ב"כ התובע (סעיף 27) כי סעד זה התבקש עוד בכתב התביעה. ואולם, עיון בסעיף שאליו מפנה ב"כ התובע (סעיף 11 לכתב התביעה) מעלה כי מדובר בסעדים שונים לחלוטין: בכתב התביעה נתבע החזר של עלות הקורס, אף כי התובע לא שילם את עלותו כלל (ע' 11 ש' 20-23), ובתצהירו אף הצהיר התובע כי השתתף בעלות הקורס בסך של 1,440 ₪, "סכום אשר שולם מכיסי" (סעיף 14). רק בסיכומי התובע נתבע שכר עבודה עבור ימים אלו.
מאחר שמדובר בשכר עבודה, שעל הנתבעות לשלם לתובע אף על פי הוראות צו ההרחבה, מוצאים אנו לנכון לחייב את הנתבעות לשלמו לתובע, למרות שגם בעניין זה הציג התובע לפנינו גרסה עובדתית שאין לה בסיס במציאות.
הנתבעת תשלם לתובע שכר עבור ימי הקורס בסך של 840 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.20110.

9. דמי הבראה
התובע קיבל דמי הבראה בחודש יוני 2008 בסך של 1855, ובחודש יולי 2009 בסך של 1,360 ש"ח (סעיף 15 לסיכומי התובע, ריכוז תשלומים צורף לתצהירי מר דורון ניסים).
לתובע לא שולמו דמי הבראה עבור 6 חודשי עבודתו בשנת 2010.
התובע היה זכאי לדמי הבראה עבור שנת 2009 בסך של 2,040 ₪, לפיכך על הנתבעת לשלם לו את ההפרש בסך של 680 ₪. כמו כן על הנתבעת לשלם לתובע דמי הבראה עבור תקופת עבודתו בשנת 2010 בסך של 1,228 ₪ (351 X 3.5), סה"כ 1908 ₪.

10. פדיון חופשה
בהתאם לסעיף 31 לחוק חופשה שנתית, התשי"א- 1951 ובהתאם לפסיקת בית הדין הארצי (עע (ארצי) 390/09 לאוניד זליגמן נגד ר-צ פלסט בע"מ, ניתן ביום 29/05/2011) התובע זכאי לתשלום עבור ארבע שנות עבודתו האחרונות. אין חולק כי התובע קיבל תשלום בסך 2,480 ₪ עבור שנת 2008 ושנת 2009. לפיכך, התובע זכאי לפדיון חופשה עבור שנת 2007 וכן לשנת 2010. הנתבעות לא הוכיחו כי שולם לתובע פדיון חופשה בשנת 2007, ובהתייחס לשנת 2010 הודו כי עליהן לשלם לו סך של 2,016 ₪ (סעיף 24 לסיכומיהן).
לפיכך, על הנתבעות לשלם לתובע סך של 2,016 ₪ עבור שנת 2010 בהתאם להודאתן, וסך של 2,016 ₪ עבור שנת 2007. סה"כ: 4,032 ₪.

11. דמי חגים
טוען התובע כי לאורך שנות עבודתו לא שולמו לו דמי חגים להם הוא זכאי בהתאם לצווי ההרחבה החלים במשק.
מקובלת עלינו טענת הנתבעות. מדו"חות הנוכחות שצירף התובע לתצהירו עולה כי התובע עבד בימי חג: כך למשל עולה כי התובע עבד ביום 30.3.10 בחג הפסח וביום 5.4.10 בחג שביעי של פסח. התובע לא חלק על כך. משכך, התובע אינו זכאי לתשלום עבור דמי חגים (להבדיל מתשלום עבור שעות עבודה בחג אשר לא התבקש כלל), ועל כן יש לדחות את התביעה בגין רכיב זה.

12. הפרשות פנסיוניות
עיון בתלושי השכר מעלה כי מחודש 2/2008 החלו הנתבעות להפריש עבור התובע הפרשות פנסיוניות (נספח א' לתצהיר התובע). כך גם עולה מאישור חברת הפניקס שבה הופקדו ההפרשות (נספח 4 לתצהיר מר ניסים).
ב"כ התובע טען בדיון כי האישור הנ"ל אינו אוטנטי, כי קיים פער בין הסכום שנרשם לסכום שהתקבל בפועל בקרן הפנסיה וכי "אני לא יודע מאיפה הדוחו"ת האלה נלקחו (ע' 5 ש' 16-24, סעיף 24 לסיכומים). זאת, בשונה מן האמור בכתב התביעה, שם נטען כי לא הופרשו כלל הפרשות פנסיוניות עבור התובע (סעיף 6).
הנתבעות טענו מנגד כי מקורו של הפער בין הסכום שהופקד לבין הסכום שנוכה מתלוש השכר בעלות דמי הניהול (ע' 6 ש' 1-8). טענה זו לא נסתרה, והתובע לא התייחס לכך כלל בסיכומיו. משהעלה התובע טענה כי הדוחו"ת שהגישה הנתבעת אינם מהימנים, מוטל עליו הנטל להוכיח זאת. לא הובא לידיעתנו כי התובע או ב"כ פנו לחברת הפניקס כדי לברר האם אכן מדובר במסמכים מזויפים או בלתי מהימנים, ומה משמעות הפער. לפיכך, לא הוכחו טענות התובע בעניין זה, ויש לדחות את תביעתו של התובע בגין רכיב זה.

13. תוספת ותק
התובע טוען עוד כי הוא זכאי לתוספת ותק מהשנה השניה של עבודתו אצל נתבעות מכוח צו ההרחבה בענף השמירה מיום 25.12.73.
צו ההרחבה שנת 1973, שעליו מסתמך התובע, בוטל על ידי צו ההרחבה מיום 21.6.09. תוספת ותק אינה מופיעה בצו ההרחבה מיום 21.6.09. התובע לא נתן דעתו על כך לא בחישוביו ולא בטענותיו, ולא נעשתה כל אבחנה בין תקופת העבודה שבה היה הצו בתוקף לבין התקופה שלאחר ביטולו.
לפיכך ישלמו הנתבעות לתובע תוספת וותק עבור התקופה שבה היה הצו בתוקף, ועל דרך האומדנא, בסך של 1,500 ₪.

14. גמול שעות נוספות ושעות שבת
בסיכומיו טען התובע כי לאורך תקופת עבודתו מתכונת העסקתו היתה בימים א-ה בין השעות 12:00-24:00 ולעיתים קרובות עבד גם בימי שישי בשעות אלו. אף על פי כן, לא שולמו לו שעות נוספות כלל (סעיף 35).
בתלושי השכר נרשמו שעות עבודתו של התובע. האמור בתלושים אינו משקף את שעות עבודתו של התובע בפועל, כעולה מחומר הראיות שהוצג לפנינו, ואף לגרסת הנתבעות. כך למשל בחודש 6/09 עבד התובע 170 שעות; בחודש 10/09 149 שעות; בחודש 3/10 50 שעות וכן הלאה. בתלושי השכר לא מצוין תשלום עבור שעות נוספות. מחומר הראיות עולה כי התובע עבד במתכונת של 12 שעות במשמרת, מהשעה 12:00 ועד השעה 24:00 (ע' 8 ש' 30, ע' 17 ש' 11-15).
מהעדויות בפנינו עלה עוד כי לבקשת התובע נרשם בתלושי השכר שכר נמוך מהשכר שלו הוא זכאי, בכדי שיוכל להציג את התלושים בהליך שהתנהל בעניין גירושיו מאשתו הראשונה בבית המשפט למשפחה, כדי להקטין את סכום המזונות שבו יחויב. בכל חודש בנוסף לסכום הכתוב בתלוש השכר קיבל התובע 2000-3000 ₪ במזומן (סעיף 15 לתצהיר מר ניסים, ע' 9 ש' 12-24).

15. בתצהירו טען מר ניסים כי שכרו של התובע שולם לו במלואו (סעיף 15ו', וראו גם רישומי הנתבעות לגבי השכר ששולם לתובע בפועל, נספח 6 לתצהיר). עם זאת בעדותו אמר כי התשלום עבור השעות הנוספות שולם לו לפי תעריף רגיל ללא התוספת הנדרשת על פי החוק:
"ש. האם לדעתך לתובע שולם את כל מה שמגיע לו עבור השעות הנוספות.
ת. שולם לו עבור כל שעה שהוא עבד.
ש. חוזר על השאלה.
ת. התוספת עבור שעות נוספות אני לא יכול לחשב לו אותם כי זה לא בתלוש.
ש. אם אני מבין אותך נכון, לטענתך אתה שילמת לו 21 ₪ על כל שעה שהוא ביצע.
ת. נכון.
ש. את התוספת של ה-25% ושל ה-50%. את זה החברה לא שילמה לו.
ת. את שעות שבת היא שילמה לו. את השעות הנוספות, לא." (ע' 17 ש' 29- ע' 18 ש' 4, ההדגשה הוספה - ד.פ.)

16. נסכם, אפוא, את המסקנות העולות מן האמור לעיל: הוכחה מתכונת העסקה של 4 שעות נוספות בכל משמרת; הוכח כי תלושי השכר אינם משקפים את שעות העבודה בפועל ועל כן לא ניתן להסתמך עליהם; הוכח כי שולם לתובע בכל חודש סכום נכבד ממשכורתו (כמחצית, על פי עדות התובע) במזומן; כמו כן הוכח כי לא שולמה מלוא התמורה עבור עבודתו בשעות הנוספות.
מכאן, שאין משמעות לכך שהנתבעת לא הציגה רישומים של שעות העבודה של העובד, שכן לא היתה מחלוקת לגבי מתכונת עבודתו. עם זאת, הובהר שלתובע שולם סכומי כסף נכבדים שאינם מופיעים בתלושי השכר. בנסיבות אלה, וכאשר מלוא התשלומים ששולמו לתובע לא פורטו בתלוש השכר לבקשתו, והתובע לא הציג גרסה מהימנה ומפורטת לגבי הסכומים ששולמו, סבורים אנו כי מן הראוי לפסוק לתובע תשלום בגין רכיב זה על פי אומדנא.
לפיכך תשלם הנתבעת לתובע גמול עבודה בשעות נוספות בסך של 20,000 ₪.

17. באשר לתשלום עבור שעות שבת - אין חולק כי התובע עבד בשבתות באותה מתכונת (ע' 17 ש' 16-17). לטענת הנתבעות שעות השבת, להבדיל מהשעות הנוספות, שולמו לו במלואן (ע' 18 ש' 4-6).
בסיכומי התובע נטען לראשונה כי התובע לא קיבל מנוחה חלף מנוחת השבת כאמור בחוק שעות עבודה ומנוחה. זוהי טענה חדשה שלא הועלתה קודם לכן, ולא ניתנה לנתבעת הזדמנות להתייחס אליה ולהציג ראיות בעניין זה. לפיכך נדחית הטענה.
כמו כן נערך בסיכומי התובע חישוב שונה בתכלית מהחישוב שנערך בכתב התביעה. בכתב התביעה נדרש תשלום עבור 32 חודשי עבודתו הראשונים בסך של 16,128 ש"ח (סעיף 15), ואילו בסיכומים נדרש תשלום עבור כל התקופה בסך של 21,976 ₪ (סעיף 51). לשינוי זה לא ניתן כל הסבר. ודוק, עבור רכיב זה נדרש בתצהיר סך של 9,592 ₪ בלבד. לטעמנו, השוני בין גרסאותיו של התובע מצביע על כך שהתובע לא הצליח לסתור את טענת הנתבעת כי הסכום שולם לו במלואו.
לפיכך, מצאנו לנכון להעדיף את גרסת הנתבעת בעניין זה. התביעה לתשלום שעות שבת נדחית.

18. החזר הוצאות נסיעה
קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלה היכן התגורר התובע והאם שולם לו החזר הוצאות הנסיעה במלואו. בכתב התביעה ובתצהיר התובע נכתב כי לאורך כל תקופת עבודתו התגורר התובע במבשרת ציון ומקום העבודה היה בירושלים. משכך, התבקש החזר הוצאות נסיעות עבור כרטיס חופשי חודשי למבשרת ציון, כלומר מחוץ לירושלים.
הנתבעת טענה כי בתחילה התגורר התובע ברחוב הנורית שבשכונת עיר גנים בירושלים. על כן קיבל תשלום עבור חופשי חודשי בירושלים. לאחר שהודיע כי עבר למבשרת ציון קיבל תשלום עבור נסיעות למקום מגוריו זה (סעיף 14 לתצהיר מר ניסים). כך עולה גם מתלושי השכר: מחודש 8/2008 קיבל התובע החזר הוצאות נסיעה בשיעור גבוה יותר בעקבות מעברו למבשרת ציון.

19. מטעם הנתבעת העיד מר עאוני עליאן, שהינו מפקח אצל הנתבעות, והוא מסיע עובדים כאשר התחבורה הציבורית אינה פעילה (ע' 13 ש' 7-28). מר עליאן העיד כי הסיע את התובע לרחוב הנורית באמצע השבוע ובשבתות (ע' 16 ש' 16-18). הגם שהנתבעות טענו עוד בכתב ההגנה כי התובע התגורר ברחוב הנורית בעיר גנים (סעיף 14), אין לכך כל התייחסות בתצהיר התובע (סעיף 15), ורק בעדותו אישר כי חברתו, ולימים רעייתו, התגוררה בעיר גנים. לדבריו נסע אליה רק בשבתות (ע' 6 ש' 29-32).
התובע לא מצא לנכון להציג לפנינו את התמונה המלאה בתביעתו לגבי רכיב זה, וגרסתו כי נסע לחברתו רק בשבתות לא זכתה לביסוס הראייתי הנדרש. על כן סבורים אנו כי התובע לא הוכיח כדבעי את תביעתו ברכיב זה. לא שוכנענו כי אכן התובע התגורר לאורך כל העת במבשרת ציון, והעובדה שבחודש 6/08 נולדה לתובע ולבת זוגו המתגוררת ברח' הנורית בת, מחזקת את מסקנתנו זו. לפיכך נדחית התביעה להפרש החזר הוצאות נסיעה.

20. התובע ויתר על תביעותיו לפיצוי בגין אובדן זיכוי במס, אש"ל ופיצוי לדוגמא מכוח תיקון 24 לחוק הגנת השכר.

סוף דבר
הנתבעות ישלמו לתובע את הסכומים הבאים:
א. שכר עבור ימי הקורס בסך של 840 ₪;
ב. דמי הבראה בסך של 1908 ₪;
ג. פדיון חופשה בסך 4,032 ₪;
ד. גמול שעות נוספות בסך 20,000 ₪;
ה. תוספת וותק בסך של 1,500 ₪;
סה"כ: 28,280 ש"ח


כל הסכומים ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.10, המועד בו היו אמורים להשתלם לתובע.

מאחר שהתובע זכה בחלק קטן מתביעתו (התביעה הינה על סך של 152,543 ₪), מה גם שקיימים שינויים מהותיים בין האמור בכתב התביעה לבין גרסאותיו המאוחרות של התובע הן לגבי עילות התביעה והן לגבי הסכומים, ישא כל צד בהוצאותיו.

ערעור על פסק-דין זה, ניתן להגיש תוך 30 יום מיום שיומצא לצדדים, לבית-הדין הארצי לעבודה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אילוץ להתפטר

  2. התפטרות בגלל קללות

  3. אישור רפואי להתפטר

  4. התפטרות עוזרת גננת

  5. פיטורים או התפטרות

  6. התפטרות שרים מהכנסת

  7. התפטרות טבח בבית קפה

  8. פיטורים או התפטרות ?

  9. התפטרות עקב גיוס לקבע

  10. התפטרות בגלל מחלת ילד

  11. פיצויים למרות התפטרות

  12. התפטרות בגלל מעבר דירה

  13. התפטרות בלי הודעה מראש

  14. התפטרות בגלל מצב רפואי

  15. התפטרות לאחר מספר ימים

  16. התפטרות עקב החלפת בעלים

  17. האם התובע פוטר או התפטר ?

  18. התפטרות בגלל מצב בטחוני

  19. התפטרות בגלל עומס עבודה

  20. התפטרות אחרי תאונת עבודה

  21. התפטרות לצורך טיפול בילד

  22. התפטרות בגלל מרחק מהעבודה

  23. סעיף 166 התפטרות מהעבודה

  24. התפטרות לאחר הרחקה מעבודה

  25. התפטרות בגלל העברה מתפקיד

  26. התפטרות לרגל העתקת מגורים

  27. התפטרות בגלל הפחתת משכורת

  28. התפטרות עקב חילופי מעבידים

  29. מחלוקת לגבי נסיבות התפטרות

  30. מתי התפטרות נחשבת לפיטורים

  31. התפטרות בגלל מצב בריאות לקוי

  32. התפטרות עובד עקב האשמת שווא

  33. התפטרות עקב מצב בריאותי לקוי

  34. התפטרות בגלל אי הצבה למשמרות

  35. התפטרות בשל ירידה בהיקף עבודה

  36. התפטרות לרגל מצב בריאותי לקוי

  37. התפטרות בגלל מחלה של בן משפחה

  38. התפטרות בדין מפוטר מצב בריאותי

  39. פיטורים או התפטרות מרשות השידור

  40. זכויות עובד שהתפטר לאחר 10 שנים

  41. פיטורים או התפטרות - נטל ההוכחה

  42. התפטרות בגין ירידה בהיקף הפגישות

  43. התפטרות בגלל מעבר דירה להתנחלויות

  44. התפטרות מרצון עקב פגיעה בתנאי העסקה

  45. סירוב לעבודה חלופית עקב מצב בריאותי

  46. התפטרות "מסיבות אישיות" - פיצויים ?

  47. השפלות בעבודה - התפטרות בדין מפוטר ?

  48. התפטרות מרצון עקב ירידה בהיקף העבודה

  49. עבודה חדשה לאחר התפטרות בגלל מצב רפואי

  50. מכתב מהמעסיק לפיו העובד התפטר (כביכול)

  51. התפטרות לאחר הגשת תביעה בבית דין לעבודה

  52. מחלוקת האם התובעת פוטרה או התפטרה מהעבודה

  53. התפטרות עובד בגלל שלא העלו לו את המשכורת

  54. התפטרות לרגל העתקת מקום מגורים להתנחלויות

  55. ניתוק קשר של עובד עם מקום העבודה - התפטרות ?

  56. התפטרות בגלל שכר נמוך לאחר תקופת עבודה לא רציפה

  57. היעדרות עובד מהעבודה - הפרת משמעת או התפטרות ?

  58. התפטרות עקב אי הצעת עבודה אחרת לאחר הפסד במכרז

  59. האם בנסיבות ההתפטרות, התובעת זכאית לפיצויי פיטורים

  60. האם התפטר התובע מעבודתו מאחר שלא ביקש לשבצו למשמרות ?

  61. האם פוטרה התובעת מעבודתה כמוכרת בחנות תכשיטים או שמא התפטרה ?

  62. התפטר על מנת לסעוד את אביו החולה, בהתאם לסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים

  63. האם היתה התפטרותה של התובעת לצורך הטיפול באימה – בגדר התפטרות "ללא הצדקה" ?

  64. תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ''ד-1964

  65. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון