תביעה כנגד החלטת ביטוח לאומי אשר הכירה בזכאות לקצבת ילדים עבור בתו שנולדה ביום 14.1.05, החל מחודש יוני 2008 בלבד. 2. הנתבע טען בכתב ההגנה שהוגש מטעמו כי התביעה לקצבת הילדים עבור X הוגשה ביום 7.1.2010, ומועד הזכאות נקבע לחודש יוני 2009, מועד בו היה התובע בסניף הנתבע. לפיכך, אושרה זכאות של 12 חודשים רטרואקטיבית כאמור בסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"). לאור מועד הגשת התביעה, טען הנתבע כי התובע אינו זכאי לקצבת ילדים בגין X במועד שקדם לחודש יוני 2008. X היא הילדה השישית של התובע, שני הילדים הגדולים שלו נולדו בחו"ל וכל הילדים האחרים נולדו בבית החולים תל השומר ונרשמו במשרד הפנים באותו בית החולים. זה היה גם נכון לגבי X. התובע גילה שהוא אינו מקבל קצבה עבור X לאחר שנולדה ילדה נוספת, ויוי. ביום 10.1.10 הוציא אישור על זכאות לקצבת ילדים ואז ראה שחסר ילד אחד. במסגרת קדם המשפט שהתקיים בתיק, הציעה ב"כ הנתבע שהתובע יעביר אליה עותק מתעודת הלידה של X על מנת לעשות שיקול נוסף. התובע העביר עותק מתעודת הלידה כפי שנדרש וב"כ הנתבע הודיעה כדלקמן: "1. בתו של התובע, X X 2. על פי סעיף 6 לחוק מרשם האוכלוסין השנ"ה - 1965, הודעה על לידה בישראל תימסר על ידי האחראי על המוסד שבו ארעה הלידה ותכלול את הפרשי הרישום של הילוד ופרטים אחרים שנקבעו בתקנות. 3. על פי סעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין נרשמו במרשם האוכלוסין בין היתר שמות הורי הילוד. 4. כאמור, משביתו של התובע נרשמה במשרד הפנים רק ביום 26.1.09, נדרש התובע להגיש תביעה לקצבת ילדים לאחר רישום ביתו במרשם האוכלוסין. 5. אין מחלוקת כי הרישום במרשם האוכלוסין התבצע ביום 26.1.05. 6. שהרי, עולה מתעודת הלידה שרישום בתו של התובע לא נעשה בבית החולים אלא במשרד הפנים ביום 26.1.05. 7. משכך, לא התקבל במשרדי הנתבע מידע על לידת בתו של התובע מבית החולים. 8. על כן, עם רישום במשרד הפנים וקבלת מספר תעודת הזהות של בתו של התובע היה עליו להגיש תביעה לנתבע לקצבת ילדים כפי שעשה ביום 7.1.10. 9. לפיכך, משהתובע לא פנה לנתבע לאחר קבלת תעודת הלידה וקבלת תעודת זהות על ידי משרד הפנים ולא עדכן, כדין אושרה הזכאות של 12 חודשים רטרואקטיבית, כאמור בסעיף 296 לחוק הבטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995. 10. כאמור, ביום 14.1.10 הודע לתובע כי תביעתו לתשלום קצבת ילדים אושרה והיא תשולם לו החל מ- 6/2008, דהיינו 12 חודשים רטרואקטיביים ממועד פנייתו של התובע לסניף הנתבע 6/09 ולא ממועד הגשת התביעה שהוגשה כאמור ביום 7.1.10". (ההדגשה במקור) הנתבע עמד על עמדתו ולכן נקבע דיון לשמיעת הוכחות בפנינו. 3. בדיון ציינה ב"כ הנתבע כי בדרך כלל, כשאין בעיה מיוחדת, הדיווחים לנתבע לצורך קבלת קצבת ילדים נעשים ישירות על ידי בית החולים. עד לשנת 2005 הטופס לרישום ילד (והעברת נתונים למוסד לביטוח לאומי בהתאם) מולא ידנית בסניף של משרד הפנים שנמצא בתוך בית החולים. מאז 2005, השנה בה נולדה X, השיטה עברה לדיווח במדיה מגנטית. לאמה של X (אשתו של התובע) לא היתה באותה תקופה תעודת זהות ישראלית, ולכן לא התאפשרה העברה אוטומטית של נתונים. ב"כ הנתבע לא חולקת על הצהרת התובע כי הוא עשה עם X בדיוק את אותו הליך שעשה עם שאר ילדיו (מסר את הפרטים בבית החולים), אולם הדיווח במדיה המגנטית לא עבר אוטומטית למוסד לביטוח לאומי עקב העדר מספר תעודת זהות של האם (ראו ע' 4 לפרוטוקול הדיון). בתום הדיון נדרש התובע להעביר עותק מתעודת הזהות של אשתו לב"כ הנתבע, למען בדיקה נוספת. לפי הודעת ב"כ הנתבע, התעודה הונפקה בשנת 2008, כאשר בשנת 1997 ניתן לה "מספר מזהה". בהתאם לכך, עמדה ב"כ הנתבע על עמדתה בתיק. 4. בהתאם לעדויות אין חולק, כאמור, כי התובע פעל לאחר לידתה של X כפי שפעל עם יתר ילדיו, רשם אותה במשרד הפנים בבית החולים ומשם הנתונים אמורים היו לעבור אוטומטית לנתבע. משהתגלה כי התובע לא מקבל קצבה עבור X, הוא התבקש להגיש טופס תביעה וזאת אכן עשה ביום 12.1.10. הנתבע ראה בפניית התובע בחודש יוני 2009 כ"תביעה" ולכן הוכרה הזכאות הרטרואקטיבית ל-12 חודשים, מחודש יוני 2008. 5. המסגרת הנורמטיבית סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי קובע: 296.(א) כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. (ב)(1) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה; (2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין קצבת זקנה - לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת זקנה שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות סעיף 245, ככל שהוא זכאי לה, בעד תקופה העולה על 12 חודשים. (ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), נרשם ילד במרשם האוכלוסין, לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לאחר שחלפו 30 ימים מיום לידתו, לא תשולם בעדו קצבה לפי פרק ד' בעד תקופה העולה על 3 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה (ג) ... בית הדין הארצי לעבודה דן במספר הזדמנויות בשאלת חוקתיות סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי וסבירותו, ופסק שהוא אכן עונה על הדרישות הנ"ל בהתחשב בתכלית הקיומית של גמלאות הביטוח הלאומי, בצורך במימון קצבאות על ידי כספי המוסד וכן, בכך שאין לעודד מבוטחים להשתהות בהגשת תביעות לגמלה. כך נפסק: "תיקון סעיף 296(ב) לעניין קיצור תקופת תשלום הגמלה הרטרואקטיבית, חל על כמעט כל סוגי הגמלאות על פי החוק. ומשבאים לבחון טענת אי עמידת התיקון בתנאי פיסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אין להתעלם מהשלכת רוחב של הטענה לו תתקבל. בהתאם לפסיקה העקיבה של בית דין זה (למשל בעב"ל 114/06 מיכאלי - המוסד, בהלכת פריג' ובעב"ל 1304/04 כץ - המוסד שהבג"ץ עליו נמחק) - תכלית תשלום הגימלה למיניה הינו ליתן מענה לצורכי הקיום השוטף של המבוטח, כאשר דרך המלך לעניין זה הותוותה בסעיף 296(א) לחוק, לפיו יש להגיש תביעה למוסד תוך שנה מהיום בו נוצרה עילתה. סעיף 296(ב) לחוק מאפשר סטייה מדרך המלך באפשרו תשלום רטרואקטיבי מוגבל. לאור זאת על המבוטח לפעול בהקדם למימוש זכויותיו כמתחייב מהמצב בו הוא נתון עם היווצרות התנאים המזכים בגימלה ולא להמתין בהגשת התביעה מתוך הנחה שתמיד ישולם לו בגין העבר. גישה שכזאת מערערת את כל מערך הביטחון הסוציאלי, המושתת על דמי ביטוח למימון הגמלאות הגביתיות". (עב"ל 711/08 צ'רבינסקי - המוסד לביטוח לאומי; להלן - פסק דין צ'רבינסקי). 6. זכאות התובע לתשלום קצבת ילדים עבור הבת X אין חולק שהתובע פעל באשר לבתו X כפי שפעל עם יתר ילדיו (שלושה שנולדו בארץ עד אז), קרי, רשם את הילדה בסניף של משרד הפנים של בית החולים. מה שכנראה קרה במקרה של X היה שבשל המעבר מהכנסת נתונים ידנית למחשב לדיווח במדיה מגנטית, לא נקלט הרישום (כנראה עקב העדר תעודת הזהות של האם) והרישום נקלט מאוחר יותר - ואף ייתכן כי לא הועברו הנתונים לנתבע. התובע לא ידע על כך, לא קיבל כל הודעה וסמך על הרישום כפי שהוא נהג לעשות לפני כן. תביעה למוסד, הנדרשת לפי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, מתייחסת לדרישת תשלום המופנית אל המוסד (ע"א 3812/91 ברבארה ג'רייס נ' אריה חב' ישראלית לביטוח, פ"ד מח(3) 441). אין דרישה כי ה"תביעה" תוגש בטופס או בדרך פורמאלית כלשהי. כך, נאמר על ידי כב' סגן הנשיא השופט פליטמן ב עב"ל (ארצי) 57861-01-11 אסתר לוזון נ' המוסד לביטוח לאומי (7.8.2012): "לגבי תובע קונקרטי, אפשר שתקום לו זכאות רטרואקטיבית לגמלה מעבר לקבוע בסעיף 296(ב) לחוק, אם המוסד נהג כלפיו שלא כשורה. למשל, כאשר הוא ביקש להגיש תביעה ופנה לפקיד התביעות בקשר לכך, שלחו האחרון כלעומת שבא באמירה, כי ממילא אין לו זכאות, כך שאין טעם בהגשת תביעה. במקרה קונקרטי שכזה, תביעה פורמלית שהוגשה למוסד באיחור, אפשר שתחשב כאילו הוגשה במועד בו הטעה פקיד התביעות את התובע ושלחו מעל פניו; וככל שקמה זכאות, תשולם הגמלה הרטרואקטיבית על פי סעיף 296(ב) ביחס למועד בו ביקש התובע לראשונה להגיש תביעתו לפקיד התביעות". במקרה של התובע, אנו סבורים כי יש בפנייה למשרד הפנים, בבית החולים תל השומר, בו X נולדה, כפי שהוא נהג לעשות עם ילדיו הקודמים, כדי להוות הגשת תביעה לנתבע. השינוי שנוצר באשר למעבר לדיווח הנתונים במדיה אלקטרונית, שינוי שלא היה יודע לתובע, לא יכול לפגוע בזכאותו. לא מן המיותר לציין כי חשיבות רישום ילד במרשם האוכלוסין למען זכאות לקצבת ילדים עולה מהוראת סעיף 296(ב1) לחוק הביטוח הלאומי. משהוגשה תביעה לקצבת ילדים במועד, אין הצדקה ליישום סעיף 296 (ב) לחוק הביטוח הלאומי ודין ההחלטה להתבטל. 7. בהתאם לכך, אנו קובעים כי התובע זכאי לקצבת ילדים עבור הילדה X החל ממועד לידתה. בהתאם לכך, התביעה מתקבלת. על הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪. 8. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.קטיניםקצבת ילדיםביטוח לאומי