הבטחת הכנסה בעבודות שירות רקע כללי 1. התובע הגיש תביעה לגמלת הבטחת הכנסה ביום 30.7.09 כיחיד, אסיר בעבודות שרות ותביעתו אושרה ביום 3.9.09. 2. ביום 25.11.09 נדחתה תביעתו בשל אי שיתוף פעולה עם חוקרי הנתבע בהתאם להוראות סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א - 1980 (להלן - החוק). ביום 23.12.09 נדחתה התביעה בשל שימוש ברכב' בהתאם להוראות סע' 9א לחוק וכן נוכח מגוריו עם בת זוג. המחלוקות שהובאו להכרעתנו הינן - א. האם כדין נשללה הגמלה בשל אי שיתוף פעולה עם חוקר המל"ל ובשל כך שהתובע לא שיתף פעולה בחקירה השניה אליה הוזמן? ב. האם התובע התגורר בתקופה הרלבנטית עם בת זוג - הגב' X, שקיבלה אף היא גמלת הבטחת הכנסה מהנתבע? (ראה - עמ' 4 לפרוטוקול מיום 29.4.13 ש' 5-6; להלן - הגב' X). ג. האם התובע עשה שימוש קבוע ברכב? (ראה פרוטוקול הדיון מיום 24.10.10) 3. נוכח תכליתו של החוק, להעניק על חשבון הקופה הציבורית, גמלה למי שאין לו הכנסה ואינו יכול להפיקה מטעמים שאינם תלויים בו, עוגנו במסגרתו הוראות שונות המחייבות את מי שמבקש לזכות בגמלה בחובת גילוי רחבה ובשיתוף פעולה עם הנתבע. הוראות אלה עוגנו בסעיף 19 לחוק הקובע כי לצורך קביעת הזכאות לגמלה או המשך תשלומה, חייב תובע הגמלה או מקבלה, על פי דרישת הנתבע, למסור כל ידיעה או מסמכים שברשותו או באפשרותו לקבלם, לרבות הופעה בפני מי שהנתבע קבע לכך. כן נקבע שם - כי כל עוד לא קוימה הדרישה בהתאם לחוק, רשאי הנתבע לעכב את הטיפול בתביעה, להפסיק את תשלומה או להחליט על אי מתן הגמלה. 4. במהלך שמיעת הראיות בהליך זה ערכו התובע והעדה מטעמו הגב' X תצהירי עדות ראשית עליהם הם נחקרו בחקירה נגדית בבית הדין ביום 29.4.13. במהלך אותו דיון, העידו בפנינו גם חוקרי הנתבע - מר גיל קובץ, מר גלעד שורקין ומר אלי בוקובזה - וכן, הוצגו דו"חות חקירה ומסמכים כדלקמן: א. דו"ח מיום 14.10.09 שנערך על ידי החוקר מר גיל קובץ (נ/6). בדו"ח פעולה זה נכתב כי בתאריך 14.10.09 בשעה 6:10 הגיע החוקר לבניין בו מתגורר התובע בשדרות ירושלים 68 ברמת גן (להלן - הבנין), כאשר לדבריו, בסמוך לכניסה לבנין חנו שני כלי רכב שנשאו שלטים "למכירה" (כלי רכב שהיו שייכים שניהם לגב' X). עוד נכתב שם, כי בשעה 6:25 התובע ואשה כבת 45 נראו יוצאים מאחת הדירות בבניין (להלן - הדירה). בהמשך נצפו השניים ע"י מר קובץ נוסעים ברכבה של הגב' X כאשר הגב' X נוהגת ברכב. ב. הודעה מיום 1.11.09 שנגבתה מהתובע ע"י חוקר הנתבע מר שורקין בדירתו של התובע, במסגרתה נחקר התובע תחת אזהרה בחשד להונאת הנתבע, למתן דווחים כוזבים ולקבלת דבר במרמה. לאחר האזהרה, הודיע התובע כי הוא מבקש להיוועץ עם עו"ד טרם גביית העדות. זאת, תוך שהוא מודה כי האשה ששהתה בביתו בעת ביקורם של חוקרי הנתבע, היתה הגב' X אותה הגדיר כ"ידידה". במועד זה אף נערך "דו"ח פעולה וזכרון דברים" (נ/2) ע"י חוקר הנתבע מר בוקובזה, בו צוין כי ב- 1.11.09 בשעה 5:45 הוא הגיע לכתובתו של התובע ברח' ירושלים 68 יחד עם חוקר נוסף, מר שורקין וכי הוא ראה בחזית הבנין שני כלי רכב השייכים על פי הרישום במשרד התחבורה, לגב' X. בנוסף נכתב שם כי התובע נצפה מגיע עם כלב גדול שחור, נכנס לדירתו ולאחר מכן נשמע פונה לגב' X בשמה הפרטי בשאלה: "ליטל, איפה העיתון". בעקבות זאת, כך נכתב בדו"ח הפעולה, נכנסו החוקרים לדירה בה התגורר התובע, עת שדלת הכניסה היתה עדיין פתוחה והזדהו בפני התובע. הדו"ח מוסיף ומתאר את דירת המגורים של התובע - דירת חדר, שכללה סלון מטבח שרותים וחדר שינה אחד. כן נכתב שם, כי בעת הביקור, אם התובע ישנה בסלון ואילו הגב' X היתה בחדר האמבטיה. לפי הרישום בדו"ח, החוקרים יצאו לחצר לאחר שהתובע ביקש שלא להמשיך עוד בחקירה. זאת, לדבריו על מנת שיוכל להתיעץ עם עו"ד. בהמשך הדברים ולבקשת החוקרים, הם שבו ונכנסו לדירה, שם ראו את אם התובע ואת הגב' X אשר עסקה בשטיפת כלים במטבח. עוד נכתב שם, כי בבדיקה שערכו החוקרים בחדר השינה נמצאו בגדים של אישה מקופלים בארון כאשר לדברי התובע, היו אלה בגדים שהיו שייכים בחלקם לאימו ובחלקם לגב' X. כמו כן נמצאה בדירה מודעה הנושאת את שמה של הגב' X, וכן תיק עם ציוד אישי השייך לה. בעקבות הדברים האלה - כך על פי הדו"ח - התובע שב וביקש מהחוקרים לצאת את הבית ולהפסיק את החקירה. החוקר מר בוקובזה הוסיף וציין בדו"ח החקירה הנ"ל, כי התובע אמנם הציג את גב' X כידידה (בתשובה לשאלה מפורשת שנשאל בענין זה) אולם חרף זאת, דיבר אודותיה בלשון רבים באומרו: "אני והבת זוג שלי", "אמא שלי עוזרת לנו". כן נכתב שם כי בחדר השינה נמצאו פריטים רבים השייכים לאשה. לדו"ח הפעולה צורפו תמונות בשחור לבן שצולמו בחדר השינה של התובע. ג. דו"ח פעולה וזכרון דברים מיום 8.11.09 (נ/5) שנערך ע"י חוקר הנתבע מר שורקין, במסגרתו נכתב כי ביום 8.11.09 הוא [מר שורקין] יצר קשר טלפוני עם התובע, בעקבות הודעה במענה הקולי אשר השאיר לו התובע. כן צוין שם כי במהלך השיחה הודיע התובע כי הוא והגב' X לא יוכלו להגיע לחקירה שנקבעה במשרדי הנתבע למחרת היום. שכן, הוא [התובע] אינו חש בטוב וכן מהטעם שטרם מונה לו סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית שיטפל בעניינו. לאור זאת, ביקש התובע את דחיית החקירה ליום 16.11.09. בהתאם לבקשתו - ועל פי הכתוב בדו"ח מיום 8.11.09, נקבע מועד נוסף לחקירה ליום 16.11.09 בשעה 10:00. ד. הודעה מיום 16.11.09 (שעה 9:51) (נ/3) שנגבתה מהתובע ע"י חוקר הנתבע מר שורקין, במסגרתה הוזהר התובע כי הוא חשוד בהונאת הנתבע, במתן דווחים כוזבים ובקבלת גמלה במרמה. במועד זה שב התובע וסירב למסור עדות. הפעם טען כי לאחר שהתייעץ עם עו"ד הוא מבקש להוסיף ולהמתין לקבלת תיק החקירה ולאחר מכן יגיב בהתאם להמלצת עוה"ד. ה. מזכר מיום 29.11.09 (נ/4) שנערך אף הוא ע"י החוקר מר שורקין, המתיחס לחקירתה של הגב' X. במזכר זה צוין כי ביום 29.11.09 התקשרה למשרדי הנתבע הגב' X על מנת להודיע כי היא לא תוכל להגיע לחקירה שנקבעה ליום 30.11.09 בשעה אליה זומנה. הגב' X ביקשה לאחר את שעת החקירה לשעה 16:30. דא עקא, שמשנאמר לה [לגב' X], כך נכתב במזכר, כי אין אפשרות לדחיה כאמור והוצע לה תחת זאת לקיים את החקירה בשעה מוקדמת יותר באותו היום, היא סירבה בטענה שהיא "בודקת מקום עבודה חדש". כן ציינה - כך לפי המזכר - כי בכל מקרה, אין היא מתכוונת לדבר. שכן, בכוונתה "לשמור על זכות השתיקה". 5. בתצהיר שערך בתמיכה לתביעתו בבית הדין, מסר התובע גרסה לפיה, הוא מתגורר בדירת חדר וחצי בבית אימו ברמת גן, כאשר לדבריו אימו ישנה בסלון ואילו הוא (התובע) מתגורר בחדר השינה. כן ציין כי הגב' X נהגה לשהות בביתו מעת לעת ו/או ללון בבית אימו וכי היא ישנה יחד עימו בחדר אחד. כן הסביר כי בגדי האשה שנמצאו בדירה היו שייכים לאמו. כמו כן, מסר כי בימים בהם הגב' X נשארה ללון בדירתו, הוא היה "תופס" עימה טרמפ "מעת לעת" לכפר הירוק, שם ביצע עבודות שרות בתקופה הרלבנטית וכן הדגיש כי בינו לבין הגב' X מתקיימים "יחסים פתוחים" ואין ביניהם מחוייבות זוגית או כלכלית. במסגרת התצהיר שערכה הגב' X, שהוגש אף הוא לבית הדין, מסרה הגב' X כי היא התגוררה בתקופה הרלבנטית בהרצליה ועסקה בטיפול בתינוק. לגרסתה, מאחר ובית מגוריה נמצא בטבריה היא נהגה לישון במהלך השבוע אצל אחותה המתגוררת בהרצליה ובסופי שבוע נסעה לביתה בטבריה. לגרסתה היא נשארה ללון אצל התובע, מדי פעם, אך לא השאירה שם את חפציה. בנוסף, ציינה הגב' X, כי היא בקשה עזרה מהתובע במכירת כלי הרכב שהיו שייכים לה, אשר חנו בחצר הבנין כיון "שאינה מבינה בכך". בכך ביקשה לנמק את המצאותם של שני כלי רכב השייכים לה בחניית הבניין בו התגורר התובע וכן את העובדה כי אחת המודעות שהיו תלויות על חלון הרכב, נשאה את מספר הטלפון של התובע. הכרעה 6. אשר לדעתנו יאמר כי סבורים אנו שיש לדחות את התביעה - הן מהטעם שהוכח להנחת דעתנו כי הגב' X והתובע חיו בתקופה הרלבנטית לתביעה תחת קורת גג אחת כבני זוג והן מהטעם שהתובע לא שיתף פעולה עם חוקרי הנתבע בהתאם לדרישת החוק. 7. נקדים ונציין תחילה כי לא מצאנו מקום לפקפק בנכונות עדותם של חוקרי הנתבע וברישומים שערכו בזמן אמת או בסמוך להתרחשות הארועים ומנגד מצאנו סתירות מהותיות בין הגרסאות שמסרו התובע והגב' X בהזדמנויות שונות לחוקרי הנתבע ובבית הדין: ההסברים שסיפקו התובע והגב' X לבית הדין ביחס לעובדות שלא ניתן היה לחלוק עליהן, כמו: לינה משותפת תחת קורת גג אחת, בחדר אחד ובמיטה אחת, או חניית שני כלי הרכב של הגב' X בחניית ביתו של התובע - נשמעו מאולצים ובלתי משכנעים. מעדות התובע והגב' X עולה כי הם מקיימים קשר, לשיטתם מזה מספר שנים, כי הם נסעו יחד לחו"ל וכי הם ישנים (מעת לעת, לטענתם) תחת קורת גג אחת, באותה מיטה. עדות זו נמסרה לאחר שהתובע והגב' X נמצאו ע"י חוקרי הנתבע במועדים סמוכים ובשעות הבוקר המוקדמות באותה דירה קטנה בת חדר שינה אחד. מהראיות עולה כי הגב' X נהגה באותה דירה כבתוך שלה, החפצים השייכים לה היו מצויים בדירה והיא נטלה חלק במטלות הקשורות לתחזוקת הבית (שטפה כלים, הנחת העיתון). התובע הציג את הגב' X בזמן אמת, לחוקרי הנתבע, כבת זוג ודיבר על שניהם בלשון רבים וכן ציין כי יש בכוונתם להתחתן. שני כלי רכב השייכים לגב' X חנו בחניית הבית של התובע ועל פי הגיונם של דברים שימשו, הן את התובע והן את הגב' X. עובדה זו מלמדת אף היא על שיתוף כלכלי בין השניים, מעבר למגורים המשותפים. יצוין כי על אחד מכלי הרכב אף נתלתה כאמור מודעה שנשאה את מספר הטלפון של התובע (ראה - עמ' 8 לפרוטוקול ש' 26-28). מכל מקום, הגב' X לא נתנה מענה שיש בו להפיס את הדעת לשאלה - מדוע רכשה שני כלי רכב, ובמיוחד שעה שלשיטתה, לא הייתה לה אפשרות כלכלית להחזיק בהם (ראה - עמ' 13 לפרוטוקול ש' 15-16). ההסבר שניתן ע"י התובע והגב' X לחניית כלי הרכב בחצר הבניין בו התגורר התובע "וליחסיהם הפתוחים" כביכול, לא שיכנע את בית הדין. מה גם שהן הגב' X והן התובע לא הצביעו על מערכות יחסים ספציפיות אחרות עם בני זוג אחרים בתקופה הרלבנטית ועדותם בענין זה היתה מתחמקת. משמע - הגב' X והתובע השיבו באופן מתחמק לשאלות שהופנו אליהם שנועדו ללמד על טיב הקשר ביניהם: כך למשל, הגב' X לא ידעה לומר אם התובע פגש את אחיותיה או היה אי פעם בבית אחותה בהרצליה שם התגוררה לדבריה בקביעות, בתקופה הרלבנטית לתביעה (ראה - עמ' 15 לפרוטוקול ש' 1-6). לא למותר לציין, בהקשר זה, כי אחותה של הגב' X, אצלה התגוררה כביכול הגב' X לדבריה בקביעות בתקופה הרלבנטית לתביעה, לא הובאה להעיד ע"י התובע ללא כל הסבר המניח את הדעת. (ראה - עמ' 10 לפרוטוקול ש' 11-19; עמ' 14 לפרוטוקול ש' 1-3). זאת ועוד, לשאלה - האם כלי הרכב שהיו בבעלותה של הגב' X חנו ליד דירתו של התובע, השיבה הגב' X גם כן באופן מתחמק בציינה: "יכול להיות" (ראה - עמ' 13 לפרוטוקול ש' 22-23) כך גם לשאלה - האם היה לה בן זוג אחר בתקופה רלבנטית - שאלה עליה השיבה תחילה בחיוב תוך שהיא מציינת כי אינה מעונינת לחשוף פרטים בדבר זהותו (ראה - עמ' 15 לפרוטוקול ש' 9-12). הגב' X אף לא זכרה אם היו מקרים בהם היא לנה בבית התובע מספר לילות ברציפות. 8. על רקע כל האמור לעיל - סבורים אנו כאמור, כי ההתנהלות הכללית של התובע והגב' X שיקפה נסיון לחמוק מגילוי העובדות במלואן. רושם זה משליך אף על ההתרשמות מהתנהלותם מול חוקרי הנתבע, המלמדת כי התובע ניסה "לדחות את הקץ" תוך שהוא עושה שימוש ציני בזכות שהוקנתה לו להיוועץ בעו"ד: בהקשר זה נציין כי לתובע ניתנה ארכה והזדמנות להיוועץ עם עו"ד במהלך החקירה הראשונה, בעקבותיה דחה התובע, בהסכמת הנתבע, את המועד שנקבע לחקירה השניה. דא עקא, שמשהגיע המועד המתואם לקיום החקירה השנייה - לאחר שניתנה כאמור לתובע שהות הוגנת להערך אליה ואף לקבל ייצוג/ ייעוץ של עו"ד - ביכר התובע להתחמק מקיומה בטענת סרק לפיה הוא מבקש לראות את מלוא תיק החקירה ואז לשוב ולהיוועץ בעו"ד. בקשה אותה יכול היה להפנות לחוקרי הנתבע עוד קודם לכן. התנהלות מתחמקת אפיינה גם את מגעיה של הגב' X בכל הנוגע לחקירת טיב יחסיה עם התובע. סוף דבר 9. לאור כל האמור, התביעה נדחית. 10. בנסיבות הענין, סבורים אנו כי יש מקום אף לחייב את התובע בתשלום הוצאות לנתבע. לפיכך אנו מחייבים את התובע בתשלום הוצאות הנתבע בסך של 2,000 ש"ח, וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת פסק דין זה. משפט פליליהבטחת הכנסהעבודות שירות