התפטרות עקב אי ביצוע הפקדות לקרן פנסיה

להלן פסק דין בנושא התפטרות קרן פנסי / התפטרות עקב אי ביצוע הפקדות לקרן פנסיה, ניכויים מהשכר שלא הועברו ליעדם ואיחור בתשלום השכר מדי חודש: לפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים בשל התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה. המסגרת העובדתית ותמצית טענות הצדדים התובע עבד אצל הנתבעת כנהג, סבל, איש תחזוקה ועובד דפוס כללי מיום 19.11.2000 ועד ליום 31.7.2010 (סעיף 1 לכתב התביעה; סעיף 2א לכתב ההגנה). לגרסת התובע, ביום 25.6.2010 הוא פנה אל הנתבעת במכתב שבו התריע בפניה על כוונתו להתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העסקתו וכן עקב כוונתו לחזור להתגורר באופן קבוע בעיר שדרות, החל מיום 1.8.2010. לגבי ההרעה המוחשית בתנאי עבודתו - טען התובע בכתב התביעה, כי בחודש 4/2009 הפסיקה הנתבעת להעביר כספים על שמו לקרן הפנסיה "מבטחים" וזאת חרף העובדה שהמשיכה לנכות משכרו כספים אלו; כי שכרו לא שולם לו במועד מידי חודש; וכי לא שולמו לו דמי הבראה בשנתיים האחרונות לעבודתו. לגרסת הנתבעת, התובע התגורר בשדרות בכל שנות עבודתו בנתבעת ואף נהנה מהטבות מס שהיו כרוכות במגוריו בשדרות ולא חלה כל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של התובע. כן טענה הנתבעת בכתב ההגנה, כי התובע לא הלין מעולם בפני הנתבעת בדבר הרעה מוחשית בתנאי עבודתו מלבד מכתב בא כוחו מיום 25.6.2010 שבו נתן הודעה מוקדמת להתפטרותו. ביום 17.8.2010 פנה התובע, באמצעות ב"כ, אל הנתבעת בכתב, בדרישה לתשלום פיצויי פיטורים (נספח ד' לתצהיר התובע) וביום 26.8.2010 השיבה הנתבעת לתובע בכתב (נספח ה' לתצהיר התובע) בטענה כי התובע התגורר במהלך כל תקופת עבודתו בעיר שדרות. מטעם התובע העיד מר חנוך נובוגרודסקי שעבד אף הוא בנתבעת והתובע עצמו. מטעם הנתבעת העיד מר יהודה אלחדיף, הבעלים של הנתבעת. דיון והכרעה: לצורך הוכחת זכאות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים") על העובד התובע להוכיח שלושה תנאים מצטברים: "ראשית, צריך שאכן תתקיים 'הרעה מוחשית בתנאי העבודה', שנית, כאשר מדובר בהרעה שבידי המעסיק לשנות, כך שלא תתקיים יותר, חובה על העובד העומד להתפטר בגינה, להעמיד את המעסיק על כוונתו, כך שתהא לו הזדמנות להפסיק ולתקן את ההרעה, ורק אם ימנע המעסיק מלעשות זאת יחול על ההתפטרות סעיף 11(א)... לתנאי זה נקבע חריג, לפיו כאשר ברור על פניו שאין בידי המעסיק לשנות ולתקן את ההרעה, אין לדרוש מהעובד שיתרה במעסיק... התנאי השלישי לזכאות על פי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים הינו קשר ישיר בין ההתפטרות להרעה" (ע"ע 354/07 אחים אוזן חברה לבנייה פיתוח וייזום בע"מ - וליטקין, מיום 27.1.10, וראו גם ע"ע 26706-05-11 שבתאי חיים- טכנובר בע"מ, מיום 10.6.13). לאחר שקילת טענות הצדדים, שוכנענו כי התובע עמד בנטל להוכיח את זכאותו לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים. להלן הנימוקים. התובע טען כי במהלך תקופת עבודתו בנתבעת התגורר בבת ים והתפטר בין היתר לנוכח כוונתו לחזור ולהתגורר באופן קבוע בשדרות, החל מחודש 8/2010. העד מטעם התובע, מר חנוך נובוגרודסקי, תמך בגרסת התובע ומסר בתצהירו כי ידוע לו כי לפחות בשנתיים האחרונות לעבודתו התגורר התובע בבת ים וכי הדבר היה ידוע לנתבעת. בחקירתו הנגדית העיד העד מטעם התובע, כי הדבר היה ידוע לו מפי התובע ומפי אדם נוסף אולם טען כי הוא עצמו סייע לתובע כאשר עבר דירה לבת ים, בכך ש"נתן לו קרשים ודיקטים". אנו סבורות, כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי במהלך כל שנות עבודתו בנתבעת התגורר בבת ים ולא בשדרות. ראשית, לתצהירו צירף התובע שני חוזי שכירות בלבד, להשכרת דירה בבת ים לתקופות 1.8.2008 - 31.7.2009 וכן 1.8.2009 - 31.4.2010 ולא הציג כל חוזי שכירות לתקופה קודמת וחוזי שכירות אלו אף אינם על שמו של התובע, אלא על שם אשתו. בחקירתו הנגדית העיד התובע כי בידיו סך הכל 4 חוזי שכירות (עדותו בעמוד 5 לפרוטוקול) אולם אלו לא הוצגו לפנינו. שנית, בהעתק תעודת הזהות שצירף התובע לתצהירו מצויינת שדרות כעיר מגוריו. שלישית, בחקירתו הנגדית לא היה התובע עקבי בנוגע למקום מגוריו והעיד: "פעם ב... כשהייתי גר בשדרות, אני גר בשדרות. הייתי גר בשדרות והייתי מבקר את אשתי, הייתי גם פה וגם שם." וכן העיד: "ש. כמה פעמים בשבוע נסעת לשדרות? ת. לא זוכר. זה בית שלי בשדרות ויש לי את המפתחות אף אחד לא נכנס לשם. ש. איפה היו הבגדים שלך בשדרות או בבת ים? ת. גם פה גם שם." (עמוד 6 לפרוטוקול) רביעית, התובע אישר בחקירתו הנגדית כי מדי שנה מילא בטופס 101 כי מקום מגוריו בשדרות (עמוד 9) ואין חולק כי זכה, כתוצאה מכך, להטבות מס. כן אין חולק כי העד מטעם התובע, שתמך לכאורה בגרסת התובע בדבר מגוריו בבת ים, לא זו בלבד שהעיד כי ידע על כך מפי אחרים, אלא שאף העיד כי הוא מיודד עם התובע ומנגד הגיש שתי תביעות נגד הנתבעת (עדותו בעמודים 3,4 לפרוטוקול). לנוכח המפורט, התובע לא עמד בנטל להוכיח כי במהלך שנות עבודתו בנתבעת התגורר בבת ים וכי רק בחודש 8/2010 התכוון לעבור דירה לשדרות. עם זאת, עולה מהראיות כי היתה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של התובע. עולה מהראיות כי אכן, כגרסת התובע, הנתבעת הפסיקה להפקיד עבורו כספים בקרן הפנסיה הגם שהמשיכה לנכותם משכרו, הנתבעת לא שילמה לו שכר בזמן ולא שילמה את מלוא דמי ההבראה שהגיעו לו. בכתב ההגנה התעלמה הנתבעת מטענות התובע בנוגע להרעה המוחשית בתנאי עבודתו ואפילו בתצהיר מטעם מנהל הנתבעת לא נטענו טענות של ממש נגד טענות התובע בדבר ההרעה המוחשית בתנאי עבודתו. באופן כללי נטען בתצהיר מנהל הנתבעת כי "כיוון שהתובע יודע כי אין בטענתו אמת, הוא מנסה למצוא סיבות אחרות להתפטרותו. ברור לי, וברור גם מהמכתבים שהוא מצרף לתביעתו, שמדובר בטענות סרק." אולם מנהל הנתבעת לא סתר בתצהירו אף לא אחת מטענות התובע בנוגע להרעה בתנאי עבודתו. מהראיות עולה כי אכן בחודש 4/2009 הפסיקה הנתבעת להפקיד כספים על שם התובע בחברת "מבטחים" (נספח ג' לתצהיר התובע) וחרף זאת המשיכה במהלך כל החודשים שלאחר מכן לנכות משכרו מדי חודש סך של 292 ₪ למבטחים לכאורה (כעולה מתלושי השכר של התובע שצורפו כנספח א' לתצהירו). מנהל הנתבעת אף אישר בתצהירו: "הקשיים אליהם נקלעה הנתבעת גרמו גם לעיכוב בתשלומים ל'מבטחים' אך הנתבעת מנהלת מו"מ עם 'מבטחים' לכיסוי מלוא החובות." (סעיף 9 לתצהיר מנהל הנתבעת). זה המקום לציין כי הנתבעת לא הציגה כל אישור ממנו עולה כי אכן שילמה למבטחים את מלוא החובות שלה בכל הנוגע להפרשות לגמל עובד ומעביד עבור התובע. מנהל הנתבעת אף הודה בתצהירו כי חל עיכוב בתשלום שכרו של התובע מידי חודש: "הנתבעת נקלעה אכן לקשיים שגרמו לעתים לעיכוב בתשלום, אך הנתבעת דאגה תמיד לשלם לעובדים את זכויותיהם, כפי שמודה התובע." (סעיף 8) ובחקירתו הנגדית שב ואישר את גרסת התובע בנוגע לאיחור כשהעיד כי "האיחור היה של ימים בודדים" (עמוד 11). בנוגע לתשלום דמי ההבראה טען מנהל הנתבעת בתצהירו כי "התובע מודה שקיבל את כל משכורותיו ואת כל דמי ההבראה שהגיעו לו, והוא לא הגיש תביעה בגינם או בגין כל זכות אחרת" (סעיף 8 לתצהיר מנהל הנתבעת) אולם התובע הבהיר בכתב התביעה כי רק בחודש 8/2010, לאחר שהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, שילמה לו הנתבעת את מלוא דמי ההבראה שהגיעו לו (וכך גם עולה מתלוש השכר לחודש 7/2010 שצורף כנספח א' לתצהיר התובע). עולה איפוא כי הרעת תנאי עבודתו של התובע באה לידי ביטוי באי ביצוע הפקדות לקרן הפנסיה, בניכויים מהשכר של התובע שלא הועברו ליעדם, באיחור בתשלום השכר מדי חודש ובאי תשלום מלוא דמי ההבראה שהגיעו לתובע במהלך תקופת עבודתו. הפסקת ההפרשות למבטחים - על אחת כמה וכמה בעוד שהנתבעת המשיכה לנכות משכרו של התובע סכומים למבטחים לכאורה - מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה, המצדיקה התפטרות בדין מפוטר כפי שאף נקבע בע"ע 14199-12-10 אלי קליין תכשיטנים בע"מ - קריסטינה יורצ'נקו, מיום 1.3.2012 (עת אישר בית הדין הארצי את פסק הדין של בית הדין האיזורי בעניין זה) וכך אנו סבורות גם בכל הנוגע להלנת שכרו החודשי של התובע במהלך תקופת עבודתו. יובהר כי העובדה ששכרו של התובע הולן באופן קבוע ולא רק בתקופה האחרונה לעבודתו, כמו גם העובדה שהניכויים לא הועברו ליעדם כבר מחודש 4/2009 - אין בהם כדי לשלול את הטענה בדבר הרעה מוחשית בתנאי העבודה. נקבע לאחרונה במפורש בפסיקת בית הדין הארצי כי : "גם אם במהלך תקופת העבודה לא שולמו לעובד זכויותיו מכוח החוק, הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה והעובד לא העלה טענה בעניין זה, בין בשל אי ידיעה על זכויותיו ובין מכל סיבה אחרת, כגון חשש לאבד את מקום עבודתו, העובד אינו חייב להמשיך להשלים עם התנהלות זו של המעביד, וזכותו להתפטר על פי לסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, גם אם לא חלו שינוי או הרעה בסמוך למועד התפטרותו מעבודה. התנהלות המעביד, אי כיבוד זכויותיו של העובד, מהווה "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו עובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו". לפיכך, ככל שהעובד מתפטר עקב אי כיבוד זכויותיו, וניתנה התראה למעביד (או חל החריג למתן התראה למעביד) העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים על פי סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים." (ע"ע 26706-05-11 שבתאי חיים - טכנובר בע"מ, מיום 10.6.2013). לנוכח כל המפורט לעיל, אנו קובעות כי חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של התובע. התובע צירף לתצהירו מכתב שכתב אל הנתבעת כדלהלן: "הנדון: הודעה מוקדמת הריני להודיע לכם בזאת על רצוני להפסיק את עבודתי בחברה החל מיום 1.8.10 לאור מעברי למגורי קבע בעיר שדרות, הנמצאת כ - 70 קילומטר מתל אביב. יתרה מזו, להתפטרותי סיבות נוספות כולן נעוצות בהרעה מוחשית של תנאי העסקה, כפי שאירעה לאחרונה עקב: אי תשלום משכורות בזמן; אי תשלום פיצויי הלנה אי הפקדת הכספים לפנסיה ב'מבטחים' מאז אפריל 2009 (כפי שהסתבר לאחרונה) למרות הניכויים המבוצעים מהמשכורת; אי תשלום דמי הבראה מזה שנה שנייה בנסיבות הנ"ל, ולפי הייעוץ שקיבלתי, יש לראות בהתפטרותי כפיטורין. נא לראות בהודעתי זו הודעה מוקדמת, כחוק. לקראת התאריך של הפסקת עבודתי בפועל, אבקש לערוך לי גמר חשבון, ולהנפיק אישור על תקופת העבודה." (נספח ב' לתצהיר התובע) מנהל הנתבעת, מר יהודה אלחדיף, טען בתצהירו כי מעולם לא ראה את המכתב הנ"ל, שצורף כנספח ב' לתצהיר התובע. איננו מקבלות גרסה זו ואנו קובעות כי התובע העביר מכתב זה לידי מנהל הנתבעת ביום 25.6.2010. ראשית, בכתב הגנתה לא הכחישה הנתבעת קבלת מכתב זה ואף עולה מכתב ההגנה כי הנתבעת קיבלה מכתב זה לידיה בזמן אמת שכן טענה בקשר לאותו מכתב, בכתב ההגנה: "התובע מעולם לא הלין בפני הנתבעת על הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, למעט מכתבה של בא כוחו ביום 25.6.10 בו הוא נותן הודעה מוקדמת לנתבעת לאור 'מעברי למגורי קבע בעיר שדרות...'" (סעיף 2.ה. לכתב ההגנה). שנית, התובע צירף לתצהירו אישור משלוח פקס מיום 25.6.2010 ומר יהודה אלחדיף אישר בחקירתו הנגדית (עמוד 10) כי מספר הפקס שלו הוא מספר הפקס המופיע על אישור שליחת הפקס שצירף התובע לתצהירו. שלישית, בחקירתו הנגדית אף נשאל התובע איך העביר מכתב זה לידי המעביד והשיב: "שלחתי בפקס, אחר כך נתתי הוא לא היה במשרד, שמתי לפקידה ואחד נשאר לי, אחרי זה הוא בא אלי למה עשית כך מה עשתי לך. הכוונה ליהודה." (עמוד 7 לפרוטוקול) ועדותו זו של התובע מחזקת אף היא את גרסתו כי מכתב זה הועבר לידי הנתבעת. הנתבעת לא הגיבה למכתבו של התובע מיום 25.6.2010 וגם כאשר פנה התובע אל הנתבעת שוב, ביום 17.8.2010, באמצעות ב"כ (נספח ד' לתצהיר התובע) בטענה כי בהתאם להודעת התובע מיום 25.6.2010 הוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים, לא התייחסה הנתבעת כלל לטענות התובע בנוגע להרעה מוחשית בתנאי עבודתו ובמכתב מטעמה מיום 26.8.2010 (נספח ה' לתצהיר התובע) רק השיבה כי התובע אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים מהטעם ש"מקום מגוריך החל מתחילת עבודתך במפעלנו היה בעיר שדרות". הנתבעת לא הגיבה לאף לא אחת מטענות התובע בנוגע להרעה המוחשית בתנאי עבודתו שבאה לידי ביטוי לגרסתו באי ביצוע הפקדות לקרן הפנסיה חרף ביצוע הניכויים, באי תשלום שכר במועד ובאי תשלום דמי הבראה. גם בכתב ההגנה מטעמה שבה ו"התעלמה" כאמור הנתבעת מטענות התובע בנוגע להרעה המוחשית שחלה בתנאי עבודתו. ערות אנו לכך כי התובע לא הכתיר את מכתבו מיום 25.6.2010 כמכתב "התראה בטרם הודעת התפטרות" אולם במהותו מהווה מכתב זה מכתב התראה לפני הודעת התפטרות ופתוחה היתה בפני הנתבעת הדרך להשיב לתובע בנוגע לטענותיו בדבר ההרעה המוחשית בתנאי עבודת וכמובן - לתקן את ההרעה. הנתבעת לא הוכיחה ואף לא טענה כי סיבה אחרת כלשהי עמדה מאחורי החלטתו של התובע להתפטר מעבודתו בנתבעת ומכאן שאף לא נסתר הקשר הישיר בין ההתפטרות לבין ההרעה המוחשית בתנאי עבודתו. סכום פיצויי הפיטורים התובע תבע פיצוי פיטורים בסך 51,291 ₪, לפי שכר קובע בסך 5,306 ש"ח ותקופת עבודה של 9 שנים ו - 8 חודשים. מתלושי השכר שצירף התובע לתצהירו (נספח א' לתצהירו) אכן עולה כי שכר היסוד שלו עמד על סך של 5,306 ₪ לחודש וכך אישר אף מנהל הנתבעת (סעיף 3 לתצהירו). בתצהירו טען התובע כי לאחר שהתקיים דיון קדם משפט בין הצדדים הסכימה הנתבעת לחתום על הודעה למחלקת הפדיונות של מנורה מבטחים בע"מ וזו שיחררה את רכיב הפיצויים לידיו אולם מדובר על סכום של 1,000 ₪ בלבד. בחקירתו הנגדית העיד התובע כי קיבל סך כולל של 42,000 ₪ ממבטחים, כשמתוכם סכום של 1,000 ₪ בלבד הופקד כפיצויי פיטורים (עמוד 8 לפרוטוקול, סעיף 28 לסיכומי התובע). משהתובע אישר כי מתוך כספי מבטחים שהגיעו לידיו, 1,000 ₪ היו על חשבון פיצויי פיטורים, הרי שעל הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 50,291 ₪. לנוכח חילוקי הדיעות בין הצדדים, לא מצאנו בנסיבות לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. הפקדת יתרת הסכומים במבטחים כן עתר התובע בכתב התביעה לחייב את הנתבעת להפקיד את הסכומים החסרים בקופת מבטחים. מנהל הנתבעת העיד בחקירתו הנגדית כי ידוע לו כי הנתבעת העבירה למבטחים את יתרת חובה בגין קרן הפנסיה של התובע (עדותו בעמוד 11) אולם לא הציג כל מסמך ממבטחים המאשר זאת. לפיכך אנו קובעות, כי על הנתבעת להעביר לידי מבטחים את מלוא ההפקדות המגיעות לתובע, מלבד פיצויי פיטורים, ככל שאלו לא הועברו. סוף דבר בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובע פיצויי פיטורים בסך 50,291 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.8.2010 ועד למועד התשלום בפועל. בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, תעביר הנתבעת ל"מבטחים" את יתרת הסכומים שהיה עליה להפקיד עבור התובע בגין תקופת עבודתו, לא כולל רכיב פיצויי פיטורים. כן תשלם הנתבעת לתובע, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל. פנסיההתפטרותקרן פנסיה