תביעה לסעד הצהרתי להשוואת תנאי העסקה למעמד מצילים ותיקים/דור א' על פי הסכם קיבוצי בין הרשויות המקומיות להסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף לאיגוד מקצועי, מיום 3/3/99 (להלן: "הסכם 99") וכן, ההסכם הקיבוצי הכללי בין מרכז השלטון המקומי בישראל להסתדרות הפקידים עובדי המינהל והשירותים וארגון המצילים הארצי מיום 11/4/00, (להלן: "הסכם 2000"). 2. משמדובר בפרשנות הסכם קיבוצי ארצי, וכן קביעת תנאי שכר ברשות מקומית בהתאם להסכם 99 , צורף הממונה על השכר באוצר כנתבע נוסף בתיק. 3. העובדות הרלוונטיות בתיק זה: א. התובע אורן לוי, (להלן גם: "התובע 1") החל לעבוד בעיריית נתניה בשנת 1995 לתקופה של כ - 5 חודשים. לאחר מכן בשנת 1998 לתקופה של כ - 4 חודשים. ב. התובע 1 קיבל תעודת הסמכה כמציל ים ביום 17/1/99. ג. החל משנת 2001 ועד שנת 2007, עבד התובע 1 כמציל בעיריית נתניה לפרקי זמן שונים . ד. התובע טובי שמה, (להלן גם: "התובע 2") החל לעבוד בעיריית נתניה בשנת 1994 לתקופה של כ - 4 חודשים. לאחר מכן בשנת 1999 לתקופה של כחודשיים. בין השנים 1996-1998 שירת התובע 2 בצבא ולא הועסק בעירייה. בשנת 2000 עבד התובע 2 בעיריית תל אביב. ה. החל משנת 2002 ועד לשנת 2008 עבד התובע 2 כמציל בעיריית נתניה לפרקי זמן שונים. ו. התובע 2 קיבל הסמכה כמציל ים ביום 25/4/96. ז. ביום 3/3/99 נחתם הסכם 99 אשר קבע, כי על עובדים ותיקים, כפי שהוגדרו בהסכם, יחולו כל ההסכמים המקומיים שנחתמו או הונהגו עד למועד הקובע כפי שהם מיושמים על כל עובד ערב חתימת ההסכם, בחודש 2/99. ח. ביום 11/4/00 נחתם הסכם 2000 בעניין תנאי עבודתם של מצילי הים ברשויות המקומיות. הסכם זה יצר אבחנה בין זכויות המצילים ותיקים למצילים דור ב'. ט. ביום 30/10/00 וביום 1/7/01, התכנסו ועדות פריטטיות אשר דנו בחריגים אשר לא הוגדרו כמצילים דור א' בהסכם כאמור. י. התובעים לא נמנו על העובדים המצילים אשר הוגדרו כמצילים דור א' לא במסגרת הסכם 2000 ולא במסגרת הועדות הפריטטיות כאמור. 4. תקופת העסקתו של התובע 1 ותפקידו - היות והתובע 1 הוסמך להצלה ביום 29/12/98 הרי שכל העסקה שקדמה לכך, הייתה במעמד זמני/כח עזר בלבד. מהראיות שהובאו בפנינו עלה, כי התובע עבד בתחנות ההצלה לפי הפירוט הבא: בשנת 2001 הועסק 42 ימים בלבד (ולא 4 חודשים ברציפות). בשנת 2002 הועסק 6 ימים בלבד. בשנת 2003 הועסק 9 ימים בלבד. בשנת 2004 הועסק 33 ימים בלבד. בשנת 2005 הועסק 51 ימים בלבד. הגברת חיה שניידר העידה בעניין זה והתייחסה לתקופות עבודתו של התובע 1. מעדותה עלה באופן ברור, כי לא היה בתקופה הרלוונטית מציל העונה על התנאים הקבועים בהסכם לצורך הכרה בהם כמצילים דור א', "ש. אני מפנה אליך שאלות בענין אורן לוי, מתי הוא החל לעבוד בעיריית נתניה ? ת. אני אעיין בתיק. הוא התחיל לעבוד כעובד קבוע באפריל 2008. ש. מה עם תעודת השירות שנכון ליום 17.11.05 אשר מראה שהתחיל לעבוד בשנת 1995 181 יום? ת. הוא הועסק כמציל זמני ממלא מקום. ש. אם הוא התחיל לעבוד בשנת 95 מדוע בסופו של דבר הוא סווג כדור ב'? ת. ב- 1995 לא היתה לו תעודת הצלה. ש. איך הוא עבד בתור מציל ? ת. כזמני, כפקח זמני, לא היתה לו תעודת הצלה. לא הייתי בתקופה. מי שאין לו תעודת הצלה אינו נחשב כמציל. מציל הוא מי שיש לו תעודת הצלה. ש. איך הוא עבד כמציל לכל דבר וענין גם בשנת 95, 97, 98? ת. לא היתה לו תעודת הצלה. ש. עיריית נתניה מעסיקה מציל ללא תעודה ? ת. על פי רישומי הוא הועסק כפקח זמני", (עמ 9 לפרוט' ש' 18- עמ' 10 ש' 1). הגברת שניידר הבהירה, כי בתקופה הקובעת, לצורך ההסכם, התובע 1 לא עבד בעיריית נתניה כמציל ולכן לא נכנס לגדר ההסכם, "איך את יכולה להסביר שאורן לוי החל לעבוד בשנת 95, 96, 97, 98 והוא לא הופיע ברשימה של 99 ו-2000 ת. בשנים הקודמות לאורן לוי לא היתה תעודת הצלה. וב- 99 ו-2000 הוא לא עבד", (עמ' 10 לפרוט' ש' 28-30) בנוסף הגברת שניידר הבהרה בעדותה כי כוח עזר הוא עזרה בפיקוח החוף וזה היה תפקידו של התובע באותן שנים. לפיכך, התובע 1 לא הועסק ברציפות כמציל מוסמך עונה מלאה באף לא אחת מן השנים הללו ועד שנת 2005. 5. תקופת העסקתו של התובע 2 ותפקידו - מהראיות עלה, כי התובע 2 עבד בשנת 1994 לתקופה של כ - 4 חודשים. בשנת 96 היה התובע 2 בן 18 והתגייס לצבא בחודש 7/96. ועל כן העסקתו עד לגיוסו לצבא הייתה ככח עזר בלבד. התובע 2 השתחרר מצה"ל בחודש 7/99. בשנת 1999 הועסק התובע 2 כפקח זמני למשך 46 ימים בלבד ולא 4 חודשים ברציפות. בשנת 2000 עבד התובע 2 בעיריית תל אביב. בשנת 2002 הועסק התובע 80 ימים בלבד. בשנת 2003 הועסק התובע 64 ימים בלבד. בשנת 2004 הועסק התובע 59 ימים בלבד. משנת 2005 ועד שנת 2008 עבד התובע 2 כמציל משך מספר חודשים בכל עונה. ביום 1/6/08 דורג התובע כמציל דור ב'. גם מעדות התובע 2 עלה, כי בשנת 94 לא היה בעל תעודת הצלה ולכן לא היה "מציל" לפי הסכם המצילים הארצי. כמו כן כי בשנת 2000 לא עבד בעיריית נתניה כי אם בעיריית תל אביב, קיבל תלוש שכר מהעיריה וכי הופנה לעיריית תל אביב מעיריית נתניה.( עמ' 7 לפרוט' ש' 14-18 וכן עמ' 22 לפרוט' ש' 23-28.) לעניין תקופת עבודתו של התובע 2 בעיריית ת"א כאמור התובע טען, כי הוא הופנה לעבודה בעיריית ת"א על ידי הממונים עליו בעיריית נתניה תוך הבטחה שזכויותיו לא יפגעו ותוך שמירת רצף העסקה. התובע צרף לתצהירו מכתב מטעם מר ציון שדה מיום 30/3/01 המבסס לכאורה טענתו זו. טענה זו של התובע נדחית. מהראיות שהובאו בפני עלו הדברים הבאים - הגברת שניידר הבהירה בעדותה בעניין זה כי לא קיים כל הסכם רציפות בין עיריית תל אביב לעיריית נתניה על כן, למעשה להתחייבות שניתנה אין כל תוקף. כמו כן, מר שדה, כותב המכתב, לא זומן כלל לעדות בפני ואף לא הוכח כי מר שדה, הנו מוסמך מטעם עיריית נתניה והתחייבותו לכאורה מחייבת. יובהר, כי כל הבטחה או התחייבות בענייני שכר הנה בסמכות ראש העיר, הגזבר או המזכיר בלבד וכן היא כפופה לאישורו של הממונה על השכר במשרד האוצר - כל זאת לא התקיים במקרה שלפני. התובע העיד כי עבד בפועל בעיריית תל אביב, כי היה כפוף למרותם של הממונים עליו בעיריית תל אביב וכי קיבל את שכרו מעיריית תל אביב על כן, התובע עבד הלכה למעשה בעיריית תל אביב ולא התקיים כל קשר עבודה בין התובע לעיריית נתניה באותה העת. לפיכך, התובע לא הוכיח רצף העסקה ו/או התחייבות לשמירת זכויות. 6. הגברת שניידר הבהירה, כי התובע 2 החל לעבוד כמציל באופן קבוע רק בשנת 2008 וכי קודם לכן לא הייתה אפשרות להעסיקו כמציל קבוע היות ואביו עבד בתפקיד ניהולי בתחנות ההצלה. על בסיס האמור, בוודאי שהתובע 2 לא יכול היה להיכנס בגדר ההסכם כמציל דור א'. הגברת שניידר פירטה בעדותה באופן מדויק את תקופות עבודתו של התובע 2, את המועדים בהם עבד באופן זמני, המועד בו ניתנה לו תעודת הצלה והבהירה שוב, מדוע לא נכלל בהסכם המצילים הארצי. מעדותה עלה כי ההחלטה שלא לסווגו כמציל סוג א' הייתה עניינית ומוצדקת, "ש. ממתי לטובי יש תעודת הצלה ? ת. משנת 96. ש. הוא בעל תעודת הצלה כבר משנת 96 ורגליו נדחקו לעומת המצילים הללו ? ת. הוא היה בצבא משנת 96-99. ש. שנת 99 ו-2000 הוא עבד בשנים הללו ? ת. ב- 2000 עבד בת"א בשנת 99 עבד בעיריית נתניה. ..... ש. איך הוא סווג כדור ב' ת. ב- 99 עבד תקופה קצרה, ב- 2000 עבד בעיריית ת"א, ב-2001 הוא לא עבד בעירייה. ב- 2002 תקופה קצרה, ב-2003 - תקופה קצרה. אביו היה במשרה ניהולית וזה הוסבר לו בכל התקופות שהוא לא יכול להתקבל לעבודה כי אבא שלו במשרה ניהולית בחוף הים. היתה קירבת משפחה, לא היה תקן פנוי. ש. למה העסקתם אותו ? ת. הוא הועסק כעובד זמני. הוסבר לו שאביו עובד בניהולי והוא לא יוכל להיות מועסק כל עוד אביו עובד", (עמ' 13 לפרוט' ש' 5-22). לכן לסיכום אני קובעת כי התובע 2 לא הועסק ברציפות עונה מלאה באף לא אחת מן השנים המפורטות לעיל. עוד התברר, כי אביו של התובע 2 עבד בתפקידי ניהול בתחנות ההצלה ועל כן, על פי סעיף 174(א) לפקודת העיריות (נוסח חדש), בהיותו בנו של הממונה, אין הוא יכול להתקבל לעבודה באותו יחידה ואין הוא יכול להתמנות למשרה באותו יחידה. הווה אומר, התובע 2 לא יכול היה לשמש בתפקיד מציל קבוע עד לפרישתו של אביו, בשנת 2008. 7. הסכם 99 הסכם 99 קובע, כי עובדים ותיקים הנם עובדים שמועסקים בעירייה ביום 3/4/99. ככל שעובדים אלו נהנים בפועל ביום 31/8/98 מתוספות שכר מקומיות, שאינן מעוגנות בהסכמים קיבוציים ימשיכו ליהנות מהם וכן בתנאי שיושמו לגביהם חריגות שכר בחודש 2/99. בהסכם נקבעה ההבחנה הרלוונטית בין עובדים ותיקים לעובדים חדשים. בסעיף 2 להסכם נקבע, כי עובדים ותיקים הם עובדים שהחלו את עבודתם אצל המעסיק עד ליום 3/4/99. עובדים חדשים הנם עובדים אשר נקלטו לעבודה לאחר מועד זה - החל מיום 4/4/99. התובעים, אינם עובדים ותיקים לפי הגדרת ההסכם שכן, התובע 1 לא הועסק כלל במהלך שנת 99 והתובע 2 הועסק בין החודשים אוגוסט עד אוקטובר בלבד באותה השנה ועל כן, שני התובעים לא הועסקו על ידי העירייה במועד הקובע. כמו כן, לא יושמו בשכרם חריגות שכר בחודש הקובע לעניין ההסכם, חודש פברואר 1999. 8. הסכם המצילים הארצי ביום 11/4/2000 נחתם הסכם המצילים הארצי אשר הקנה למעשה, למצילים ותיקים, על פי הגדרת ההסכם, תנאי עבודה מיטיבים יותר מאלו שנקבעו למצילים שאינם כך, כהגדרת ההסכם, מצילים דור ב'. על פי סעיף 3 להסכם החל ממועד חתימת ההסכם, יחולו על המצילים אשר הועסקו ברשויות המקומיות במועד תחילת תוקפו של ההסכם או עד מועד חתימתו, ואשר שמותיהם פורטו בהסכם, את ההוראות המיטיבות כאמור. בסעיף 6 להסכם נקבע, כי מצילים אשר יתקבלו לעבודה ברשויות המקומיות ממועד חתימת ההסכם ואילך יחולו תנאי עבודה אשר פורטו בהסכם ואשר מוענקים למצילים דור ב'. 9. סעיף 3 להסכם קובע, במפורש, כי ההוראות המיטיבות אשר הוקנו למצילים ותיקים יחולו רק על עובדים המפורטים בהסכם, לפי רשימה שמית בלבד. על פי הראיות שהובאו בפנינו הוראה זו ותנאי זה היו על פי הנחיה מפורשת של הממונה על השכר במשרד האוצר אשר קבע, כי תנאי ההעסקה הנהוגים ביחס למצילים הותיקים אשר הוסכמו ללא אישור הממונה יהיו שמורים לרשימה מוגדרת ותחומה של מצילים אשר עבדו בתנאים אלה ערב חתימת ההסכם. הדבר הוסכם על ידי נציגות העובדים והמעסיקים ואף היווה תנאי לאישור הממונה כי תנאי העסקה יחולו רק על רשימה סגורה של מצילים. הסכמה זו עולה בקנה אחד עם הוראות חוקת העבודה אשר מגדירות "מציל קבוע" כמציל שעבד שתי עונות מלאות ברציפות ולפחות 4 חודשים בכל עונה ויש עבורו תקן פנוי ברשות המקומית. 10. מהראיות שהובאו עלה, כי התובעים לא ענו על הגדרת "מציל קבוע" בחוקת העבודה במועד חתימת ההסכם (שכן לא עבדו בעירייה כמצילים שתי עונות ברציפות ולפחות 4 חודשים מלאים בשנים 1999 ו - 2000 ) ולא בכדי, לא נכללו ברשימה השמית הסגורה אשר נקבעה בהסכם על ידי ארגון העובדים והמעסיק. התובעים הועסקו תקופות קצרות על בסיס זמני ככח עזר בלבד. 11. מר אהרון עוזיאלי אשר העיד מטעם המדינה הסביר באופן ברור את הנסיבות שבגינן נחתם ההסכם הארצי ואת התנאים הבסיסיים אשר על פיהם נקבע מעמד המצילים ובשל חשיבות עדותו אפרטה להלן. "ש. האם זה נכון שלפי הצהרתך כל מי שמועסק מחודש אפריל 2000 הוא דור ב' ? ת. לא בהכרח. אבל הרעיון העקרוני לפי ההסכם שבאמת עובדים מצילים שהועסקו ברציפות משנת 2000 ואחרי זה הם מצילים דור א', זה היה הרעיון המרכזי. מי שהועסק ברציפות לפני ההסכם והמשיך ברציפות אחרי הוא דור א', בהבדל מאלה שנקלטו לעירייה אח"כ דור ב'. כדי לחזק את הדבר הזה, מה שביקשנו בתוך ההסכם כדי למנוע חילוקי דעות שמכל רשות יאספו את הרשימות המדויקות של המצילים שלפי עמדת הרשות הם דור א' ובכך יצרנו רשימה סגורה לטובת ההגדרה מיהו מציל דור א' ומתוך זה היתר הם דור ב'. ", (עמ' 14 לפרוט' ש' 14-20). וכן, "ש. האם לפי הגדרות ההסכם מי שהועסק ברשויות המקומיות לפני התאריך הנ"ל אמור להיות מוגדר כעובד ותיק ? ת. ממש לא. אם הדברים היו מתנהלים בצורה תקינה סבירה אין ויכוח שמי שהועסק בשנים קודמות והמשיך ברצף בתקופת חתימת ההסכם, מי שהיה קבוע היה קבוע והמשיך אח"כ. לגבי הזמניים - אם היה בהליך זמני והיה מועסק בעירייה לפני ובמועד חתימת ההסכם והמשיך ברצף גם הוא לא היתה סיבה לשלול ממנו את ההכרה כמציל דור א'. מי שלא מילא את הרצף ולא המשיך בעירייה בודאי אם לא עבד בשנת 2000 ושמו לא עלה בשום צורה, גם ההסתדרות לא העלתה את שמו, ברור שכל האחרים האלה הם לא זכאים להיות מצילים דור א'", (עמ' 15 לפרוט' ש' 1-9). מר אהרוני הסביר בעדותו את הנסיבות להתכנסותה של הועדה הפריטטית בעניין מעמד המצילים ואת ההחלטות שהתקבלו בה לגבי חריגים אשר לא נכללו בהסכם המקורי, "ש. האם הרשימה הסגורה הזאת אנו רואים שהסתננו לשם אנשים שלא ברשימה וסווגו כדור א' ת. אני אז הייתי בתפקיד. קיבצתי את ההסכם נשוא תיק זה. הרעיון היה שהרשימה תהיה סגורה אין יוצא ואין בא. בדיעבד בא השלטון המקומי וטען שבכל זאת למרות הרצון הטוב ובגלל לחץ הזמנים נפלו טעויות ברשימות ולכן נעשה סיבוב נוסף שאנו לא היינו מעורבים בו בין השלטון המקומי וההסתדרות כאשר מצד אחד עלתה תביעה של הרשויות המקומיות ומצד שני היתה תביעה של ארגון העובדים ולכן היתה ועדה פריטטית כאשר נוצרה הסכמה כזו בין ארגון העובדים למרכז שלטון מקומי וכך נוצרה לנו רשימה נוספת, סיבוב ב' מבחינתנו הוא ההסכמות האלה", (עמ' 14 לפרוט' ש' 21-29). מר אהרוני התייחס אף לסופיות החלטת הועדה הפריטטית וההסכמות שהושגו בהסכם המצילים הארצי בעניין מעמדם של המצילים, ועדותו זו לא נסתרה ואני מקבלת אמירותיו אלו במלואן. "ש. לפי השיטה של משרד האוצר, אם נוכיח לשיטתכם שהעובדים הללו הועסקו במערכת הם רשאים להיות מסווגים כדור א'? ת. לא. אני חוזר ואומר אנו לא צריכים להפוך להיסטוריונים, הדברים עלו בזמן אמת. נקבע מה שנקבע לא בחשתי בציציות ולא בדקתי אחד לאחד מה הוחלט בועדות. אני כיבדתי במאה אחוז את מה שעשו מבחינת התוצאה אבל ברור לי לגמרי שמה שלא עלה אז לא יכול לעלות היום. ארגון העובדים וועד המצילים היה שם. מאחר שבשנת 2000 הם לא היו עובדי עירייה זה לא עולה", (עמ' 15 לפרוט' ש' 23-29). 12. עוד יובהר, כי ככל שנכללו בהחלטות הועדה הפריטטית שמות עובדים אשר לא היה מקום להעניק להם מעמד של מצילים ותיקים הרי שאין לתקן טעות בטעות אחרת אלא שהדרך הנכונה היא לבטל ההחלטה בהתערבות הממונה על השכר. 13. טענת ההפליה מול מצילים אחרים התובעים טענו, כי הם הופלו לעומת עובדים אחרים אשר היו בעלי ותק נמוך ולא עמדו בתנאי הסכם 2000 ולמרות זאת, הוכרו כמצילים ותיקים בועדות הפריטטיות. עם זאת, עלה דווקא אחרת מהראיות , כך למשל, המצילים עודד ארחק, אייל עמרני ורמי ג'אן הועסקו כמצילים בעירייה בשנים 98,99 ו - 2000 ולכן, על פי הסכם 99 היו זכאים לקבלת המשך ההטבות ששולמו להם. לגבי העובדים אופיר יוסף, שלמה אדרי ואפי ג'אן - הם הועסקו כמצילים בעירייה בשנים 99 ו - 2000 מספר רב של ימים בכל שנה. אף הגברת שניידר בחקירתה התייחסה לטענה ההפליה של התובעים, ופירטה את העובדות מדוע יש לאבחן מצילים אלו מהתובעים, וכי התובעים כלל לא הועסקו בעירייה כמצילים בשנים 1998- 2000 שהנן השנים הקובעות לצורך הכרה בהם . "ש. לגבי כל המצילים שהחלו לעבוד עם התובע והיו באותו סטטוס, למשל מר שלמה אדרי שהחל לעבוד בשנת 1999 כ-4 שנים לאחר תחילת עבודה של אורן לוי הוא דורג כמציל ותיק? ת. אורן לוי לא הועסק בשנת 99 ולא בשנת 2000 לעומת שלמה אדרי שהועסק בשנים אלה. שנת 2000 היתה השנה הקובעת להסכם ההצלה. ש. מה ההגדרה להסכם ההצלה? ת. הסכם ההצלה של הממונה על השכר קובעת שמי שהועסק בשנים 99 ו-2000 ייחשב כדור א' ושמו היה צריך להופיע ברשימה של ועדה פריטטית", (עמ' 10 לפרוט' ש' 9-16) . וכן, "ש. אני אומר לך שבשנת 98 הוא קיבל תעודת הצלה? ת. לפני זה לא היה לו. ואחרי זה הוא לא עבד. ש. את אומרת שלמרות שהיתה לו תעודת הצלה לפני אופיר יוסף בשנת 98 אז הוא בעצם לא נחשב? ת. העסקה שלו היתה כפקח זמני של כח עזר ולכן לא המשיכו להעסיק אותו. הוא לא צבר זכויות. ש. מאיפה את יודעת את זה כי את לא היית בתפקיד ? ת. אני יודעת מהרישומים מתיקו האישי וממה שנמסר ממנהלת החופים, מזכירה. העבירו לנו את המסמכים. ש. את יכולה להסביר מצב שיש בעיריית נתניה מצילים שהחלו לעבוד ללא תעודת הצלה כטענתך עמדו בסוכה הצילו אנשים ואתם נתתם להם את כל הסמכויות ואתם לא מגדירים אותם כמצילים? ת. הם היו כח עזר", (עמ' 11 לפרוט' ש' 3-14). 14. לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי אין מקום לקבל את התביעה. התובעים שניהם לא היו זכאים ,על פי הסכם 99 והסכם המצילים למעמד מצילים דור א'. התובעים שניהם לא ענו על התנאים שנקבעו בהסכמים אלו לצורך הגדרתם כמצילים ותיקים ושמם לא הופיע ברשימה השמית הסגורה של הסכם המצילים ולא בועדות הפריטטיות שהתקיימו לאחר מכן. על כן, בדין לא סווגו ולא נכללו התובעים כמצילים דור א'. יובהר, כי ההחלטה על סיווג המצילים התקבלה על ידי ההסתדרות וועד העובדים בשיתוף עם המעביד. לא מצאתי, כל בסיס לטענות ההפליה שהעלו התובעים. שוכנעתי, כי ההחלטה שלא להכליל את התובעים כמצילים דור א' התקבלה משיקולים ענייניים ולא היה בה כל טעם זר. 15. סוף דבר לאור כל האמור לעיל נדחות תביעות שני התובעים. לאור כל קביעותיי דלעיל, כל אחד מהתובעים ישלם לנתבעת 1 סך של 3500 ₪. מאחר והתובעים עובדי עיריה , תשלום ההוצאות יקוזז בשבעה תשלומים שווים משכרם השוטף, על מנת להקל על התובעים תשלום ההוצאות. חוזהחוף היםהסכם קיבוצימצילים