האם בדין נדחתה ל"גמלת הבטחת הכנסה" בשל לימודי התובע בכולל ? טענות הצדדים בתמצית: לטענת התובע, היה כלל לא היה תלמיד בכולל בתקופה הרלוונטית, לא באופן פורמלי ולא מהותית כמוגדר בפסיקה. התובע נהג לבקר בכולל בזמנו החופשי ולימודיו בכולל לא היו במסגרת מחייבת, אלא למספר שעות מועט ומצומצם בלבד, שלא מנע ממנו כל אפשרות למציאת ו/או חיפוש והשתלבות בעבודה. לימודי התורה בכולל היו עבור התובע כחלק בלתי נפרד מהיותו אדם דתי המקיים מצוות. יתר על כן, בתקופה הרלוונטית הכולל לא היה מוסד מוכר ע"י משרד הדתות ו/או משרד החינוך. התובע השתכר סכום צנוע ביותר, ולא קיבל כל מלגת לימודים כלשהי בעקבות לימודיו בכולל. האישור שקיבל התובע מרב הכולל נעשה מתוך לחץ של המל"ל, בתום לב ומבלי שהודע לתובע כי הזמן המועט שבו הוא שוהה בכולל יגרום לשלילת זכאותו לקצבה. לטענת הנתבע, הוכח כי התובע למד בכולל בתקופה הרלוונטית, זאת באופן קבוע למספר שעות מדי יום, וכן קיבל מהכולל קצבה חודשית קבועה. על כן התובע עונה להגדרת "תלמיד" הלומד ב"מוסד תורני" כנדרש עפ"י סעיף 3(4) לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א- 1980 (להלן: "החוק") ותקנה 6(ד) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב - 1982. הכרעה: סעיף 3(4) לחוק הבטחת הכנסה קובע כי: "סייג לזכאות - לא יהיו זכאים לגימלה לפי חוק זה - (1). ... (2). ... (3). ... (4). תלמיד הלומד במוסד שקבע השכר בתקנות ובתנאים שקבע, למעט תלמיד הזכאי לגימלה המנוי בפיסקה (4) של סעיף 2(א)". בתקנה6 ל"תקנות" נקבע: "6. מוסד (א) כמוסד לעניין סעיף 3(4) לחוק ייחשב - (1) ... (2) ...; (3) ישיבה ומוסד תורני; (4) ..; (5) .. ..." בפסיקת בית הדין לעבודה (דב"ע 4/98-04 שמואל הלברשטאם נ' המוסד, פד"ע לג 177) נקבע כי "תלמיד" מאופיין בהשתייכותו למסגרת חברתית מסויימת בתחומי החינוך, הלימודים, ההכשרה, ההשתלמות המקצועית או ההשכלה, בין עפ"י חובה שבחוק ובין עפ"י רצונו של האדם. המסגרת האמורה פועלת לפי כללים או תוכנית המחייבים את התלמיד בפעילות מסודרת ומתוכננת מבחינת הזמן וחומר הלימודים, מטילים עליו חובות וכללי התנהגות ומשמעת, ואף מאפשרים את הוצאתו מהמסגרת. בדרך כלל מחייב הדבר פעולת רישום של התלמיד, ופעולת קבלה של הגוף המפעיל את המסגרת החברתית, וכן כרוך הדבר בתשלום לאותו גוף במישרין או בעקיפין, או לעיתים בתשלום לתלמיד עקב היותו תלמיד באותו גוף. כמו כן, בדרך כלל מעניקה המסגרת האמורה תעודה או אישור לתלמיד אשר סיים את תוכנית פעילותו. היסודות והמבחנים הנ"ל אינם מצטברים והם אינם בגדר "רשימה סגורה", אך יש בהם כדי להנחות בשאלה אם אדם הוא בגדר "תלמיד". התכלית בשלילת גמלה ממבוטח הלומד במוסד, מטרתה למנוע תשלום מאוצר המדינה למי שבחר ללמוד ולא לעבוד ולהשתכר. תכליתה תואמת את תכלית החוק המסמיך (ראו: עדב"ע04-12/98 ג'ני ברוכי - המל"ל, פד"ע לג 74). אשר ללימודים במוסד תורני נקבע כי - תלמיד הלומד באופן סדיר במוסד תורני אינו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה, בין אם הוא מקבל תמיכה כל שהיא מאותו מוסד ובין אם לא (ראו: דב"ע נד/04-113 שמואל תהילה- המל"ל, לא פורסם; דב"ע נו/04-264 דוד וצינסקי - המל"ל לא פורסם; עב"ל1169/00 ניסים חזן - המל"ל). כך, גם בנוגע למי שרשום ב"קובץ תלמידי הישיבות במשרד הדתות "(ראו: דב"ע נד/04-114 דוד לוי בורא - המל"ל , לא פורסם). מנגד השוהה, אף לעיתים דחופות במוסד תורני ולומד בו באופן בלתי סדיר וללא מחויבות לזמני השיעורים של המוסד ואינו מקבל כל תעודה ממנו, לא ייחשב כתלמיד באותו מוסד (דב"ע 04-4/98 לעיל). האם התובע היה "תלמיד" ב"מוסד תורני"? כפי העולה ממכתב מטעם הכולל מיום 20.10.10 נרשם כי: "הרינו לאשר בזה כי האברך תלמיד בישיבתנו הקדושה. ולומד כל בוקר משעה 9:00 עד 14:00 מיום א' עד יום ה'. ונמצא עמנו כשנה וחצי מתאריך 20/5/09 ומקבל מגלה חודשית על סך 350 ₪..." עם זאת, במכתב הבהרה שנשלח למל"ל מטעם רב הכולל נרשם: "בהמשך למכתבי מתאריך יג' חשון תשע"א 20.10.10, שבו נכתב שמר אורי X תלמיד בישבתינו 'למען שמו באהבה רח' הרצל 55 בת ים. הרני להבהיר ולהצהיר כי מר אורי X היה בא ללמוד מדי יום בישיבתינו כיון שהוא מתגורר בראשל"צ ולא היה בקרבת מגוריו בית מדרש לתורה הפתוח במשך היום ... לכן הסכמתי שיבוא ללמוד תורה בתחום ישיבתינו, אולם הוא לא נחשב כתלמיד מן המניין והוא לא קשור אליהם מהסיבה הפשוטה שהישיבה שלנו מיועדת לבחורים צעירים בלבד ומה לאדם בגיל 60 עמם, לכן הוא היה חלק מהנמצאים מדי יום בבית המדרש ולא יותר מכך בבחינת 'ארוח' ומקום קרוב ללימוד. מה שהוא קיבל מדי חודש שהתאפשר זה היה סכום של 200-300 ₪ בבחינת צדקה וגמילות חסדים מפאת מצבו ולא בבחינת מלגה. וכמו כן כיון שאסרתם עליו להגיע לבית המדרש הוא הפסיק להגיע מיום 21.11.10 למנינם בבית מדרשינו". התובע העיד כי בתקופה הרלוונטית לא למד בכולל אלא: "..הייתי מבקר שם בזמני החופשי. מתי שהיה לי זמן הייתי הולך לשם לשעה או שעתיים. אני מובטל כבר תקופה ארוכה ולא יכולתי להיות יותר סגור בבית. זה לא בשביל לקבל תואר של בחור כולל ... הייתי בא רק לשעתיים שלוש לקרוא תהילים.. זה היה מקום בשבילי להעביר את הזמן שעתים שלוש ולא היתה לי שום מחוייבות למקום" (עמ' 5 ש' 12-16, ר' גם עמ' 6 ש' 29-30). התובע אישר כי קיבל מהכולל סכום של כ- 200 ₪ לחודש. לדבריו, זאת רק לאחר כחצי שנה ולמשך תקופה של 10 חודשים בלבד כהחזר הוצאות נסיעה. לטענתו היה זה "מתן חסד" ולא קצבה או גמלה מהכולל (עמ' 5 ש' 22-23, עמ' 6 ש' 21-22, עמ' 7 ש' 1-2). אשר למכתבים שנרשמו ע"י רב הכולל העיד התובע: "המכתב הזה לדעתי בית המשפט צריך לפסול אותו היות והמכתב הוצא במרמה (סומן נ/6)... ואם הם כותבים 350 ₪ במהלך החגים בלבד זה עלה ל-350 ₪ בלבד. הוא כתב שאני נמצא שם מ-9—עד 14:00 כי הוא לא היה מודע לשעות שאני נמצא שם... כשרוצים לפרגן לבן אדם אז הרב השתמש במילים של אברך הוא בחור יקר והוא ראה שאני במצוקה ושאמרתי לו שהפסיקו לי את קצבת הביטוח הלאומי והוא כתב מכתב ולא ידעתי שהמכתב ישמש כנגדי. ואז ביקשתי מכתב שיבטל את המכתב הראשון... ואז הועבר מכתב מתקן מסומן נ/7). גם המכתב המתקן שמדבר על ביקור יום יומי וקצבה של 200 עד 300 ₪ כצדקה, המכתב הזה מוריד קצת את הסכום ומתקן את הרושם של התייצבות בשעות קבועות שהיה במכתב הראשון" (עמ' 5 ש' 21-23, עמ' 6 ש' 1-9). התובע התגורר בראשל"צ, בעוד שהכולל נמצא בבת ים. התובע נשאל, מדוע אם כן לא נכנס לבית כנסת או בית מדרש קרוב יותר למקום מגוריו והשיב: "אצלי בבית הכנסת אין פעילות של ישיבות. אני נמצא במערב ראשון לציון ושם בתי הכנסת נסגרים ב-09:30". (עמ' 6 ש' 14-17). עוד הוסיף התובע: "התלמידים שלומדים שם אני לא יודע את המסגרת שלהם אבל אני יודע שמדי פעם הם לומדים גמרא או משהו שמחייב אותם בחינה" (עמ' 6 ש' 18-19). מאמור לעיל, אני מסיק את המסקנות הבאות: שוכנעתי כי התובע למד בכולל באופן כמעט סדיר למדי - כמעט מדי יום ובשעות קבועות למדי; עם זאת, לא שוכנעתי כי היתה סדירות כלשהי בתכנים שלמד התובע. דומה כי התובע למד כפי רצונו ולא עפ"י אי אילו הנחיות ו/או לפי תוכנית לימודים מסוימת; לא שוכנעתי כי היתה מחויבות כלשהי ללימודים בכולל- דומה כי לא הוטלה על התובע חובת נוכחות. שוכנעתי כי התובע לא היה מחויב להגיע לכולל ו/או לא היה צריך לדווח למישהו אם אינו מגיע; לא היה רישום ו/או פיקוח על לימודיו של התובע ונראה כי התובע לא היה רשום בקובץ תלמידי הישיבות ; נראה כי התובע לא נדרש לעבור אי אילו מבחנים או שלימודיו היו לשם קבלת תעודה או לשם הכשרה מקצועית כלשהי, הלימודים לא הקנו לתובע כל זכות שהיא ; דומה כי לא נערכה בכולל כל פעולת קבלה שהיא לתובע. בסופו של יום נראה כי התובע למד בכולל בזמנו הפנוי ומרצונו על מנת לקיים מצוות לימוד תורה; שוכנעתי כי על התובע לא חלו כללי התנהגות ומשמעת ולא הוטלו עליו חובות כלשהן בשל לימודיו בו. כפי שניתן לראות, מרבית המאפיינים בענייננו ומשקלם המצטבר, מטים את הכף לכיוון הקביעה כי אין לראות את התובע כ"תלמיד" בכולל. שוכנעתי כי התובע למד מיוזמתו בכולל לימוד תורה לשמה, במסגרת שאינה מחייבת, הגם שהוא עשה כך באופן סדיר. עם זאת, יש לציין כי אמנם התובע קיבל, לפחות לגבי חלק מתקופה, סכום זה או אחר של עד 350 ₪ לחודש, כאמור לעיל. קבלת תמיכה כספית מהווה מאפיין אחד שיש לשקול בבואנו להכריע בשאלה האם אדם יחשב "תלמיד" אם לאו", אך כפי שפירטתי לעיל, שוכנעתי כי מרבית המאפיינים מטים את הכף לכיוון של אי הכרה בתובע כ"תלמיד". זאת מבלי שאצטרך להכריע בשאלה מה היה טיב הסיוע הכספי שקיבל התובע: האם "מילגה"/"קצבה" או סיוע שהוא כמתן צדקה/חסד בשל מצבו הכלכלי הקשה, כטענת התובע. מכל המקובץ עולה אפוא כי התובע בענייננו אינו "תלמיד" ולכן יש לקבוע כי אין הוא נכנס לגדר סעיף 3(4) לחוק, ועל כן אין לשלול ממנו את זכאותו לגמלה. עם זאת, יש להפחית מהגמלה המגיעה לו מהנתבע את הסכום של 350 ₪ לכל חודש, שלגביו קיימת סבירות כי "נתמך ע"י הכולל. סוף דבר: התביעה מתקבלת. אם התובע עומד ביתר תנאי הזכאות לגמלה, זכאי הוא לקבלתה בתקופה שמ-5/09 עד 11/10, בכפוף להפחתת 350 ₪ לכל חודש, כמפורט לעיל. התובע יוצג ע"י פרקליט מטעם הלשכה לסיוע משפטי, וממילא אין מקום לפסוק לו הוצאות. זכות ערעור: תוך 30 יום.הבטחת הכנסה