1. תביעה להכרה בפגימות מהן סובלת התובעת בצוואר ובכתף ימין כמחלת מקצוע או כתאונה בעבודה מכח תורת המיקרוטראומה וזאת על פי הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995. 2. העובדות הרלוונטיות שפורטו בהחלטה מיום 6.11.11 הינן כדלקמן: א. התובעת ילידת 1953 תופרת בהשכלתה ובעיסוקה, הועסקה כתופרת בחברת מקרו הלבשה בע"מ מאז שנת 1997 ועד לחודש אוגוסט 200. בטרם עבודתה בחברה זו עבדה התובעת כתופרת אצל מעסיקים אחרים. ב התובעת עבדה כל יום במשך 8-9 שעות ברציפות למעט הפסקה של רבע שעה בבוקר והפסקה נוספת של כחצי שעה בצהריים ולעיתים נאלצה לעבוד בשעות נוספות. ג. בכל שעות עבודתה הייתה התובעת יושבת ליד מכונת התפירה, כאשר ראשה מורכן כלפי מטה וכאשר רגלה הימנית לוחצת על דוושת המכונה. ד. במהלך עבודתה נדרשה להחזיק ולתפוס את הבגדים אותם היה עליה לתפור, תוך שהיא מבצעת פעילות של כיווץ מתיחה, והפיכה של הבגד אשר בוצעו בידה הדומיננטית- יד ימין.ה. במהלך השנים 2005-2006 החלה התובעת סובלת מכאבים עזים ומגבלות תנועה בצוואר, בשכמות ביד ימין ובכתף ימין, עד שהפסיקה עבודתה בשל כאבים אלו בחודש אוגוסט 2009. 3. בהחלטה מיום 29.2.12 מונה פרופ' גרשון וולפין כמומחה יועץ רפואי (להלן - המומחה) והופנו אליו השאלות הבאות: "א. מהן הפגימות הרפואיות מהן סובלת התובעת בצוואר, בשכמות ביד ימין ובכתף ימין? ב. האם קיים קשר סיבתי בין הפגימות הרפואיות לבין תנאי עבודתה של התובעת המפורטים בסעיף 3 לעיל? ג. האם ניתן לומר, כי מצבה הרפואי של התובעת נובע מסדרה של פגיעות זעירות כאשר כל אחת מהפגיעות ניתנת לאיתור בזמן מסוים וכאשר תוצאה של כל פגיעה זעירה, הינה בלתי הפיכה, כך שבצירופן הופיע אצל התובעת נזק שהיא התופעה ממנה סובלת התובעת כיום (מיקרוטראומה), או שמא מדובר בהליך תחלואי מתמשך?". ד. האם מדובר במחלת מקצוע כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי? ביום 10.4.12 השיב המומחה לשאלות בית הדין בזו הלשון: "א. התובעת סובלת מהתפתחות של שינויים ניווניים בעמ"ש צווארי, המתבטאים בהתפתחות זיזים ניווניים אחוריים וקדמיים בין C5-6, C4-5, C3-4 עם קיפוזיס צוארית C5-6, ספונדילוליזטיס ניוונית של חוליה C3 ולפי MRI גם מהיצרות תעלת השדרה ( היצרות ספינלית) ופורמינלית ימנית C5-6. כמו כן אובחן אצלה קרע מלא באורך 14 מ"מ של גיד הסופרהספינטוס בכתף ימין. ב. אין קשר בין הבעיות בצוואר ובברכיים לתנאי עבודתה ומדובר פה בתחלואה טבעית. לעומת זאת יש מקום לדעתי להכרה בקשר שבין הקרע בשרוול המסובב בכתף ימין לבין עבודתה. ג. אין ספק שצורת עבודתה של התובעת כמתואר בפרוטוקול בית המשפט לגבי הכתף הימנית במשך שנים עלול לגרום להיווצרות מיקרוטראומית היכולות לגרום לנזק כזה בגידי השרוול המסובב. התופעה תוארה גם במקצועות אחרים אצל אנשים המרימים ומורידים את הכתף באופן רב כרופאי שיניים, ספורטאי כדורעף כדורסל ואחרים. ד. לכן לדעתי יש להכיר במקרה זה של קרע בשרוול המסובב של הכתף הימנית אצל גב' אטדגי מרים כמחלת מקצוע. 4. ביום 11.12.12 הופנו למומחה שאלות ההבהרה כדלקמן: "א. מצורפים בזה לעיונך 3 מאמרים אפידמיולוגיים שחלקם נזכרים גם בחוות דעת ד"ר גלעד רגב שעמדה בפניך בעת עריכת חוות דעתך, שעל פיהם נמצאה שכיחות גבוהה ויחס צולב גבוה של שינויים אוסטאוטיטיים בצוואר ובחגורת הכתפיים אצל עובדים תעשיתיים העובדים בעבודות ידיים רפטטיביות. עותק המאמרים מסומנים "1", "2", "3" בהתאמה לעיונך. ב. לאור האמור במאמרים אלו ועל פי הידוע בספרות הרפואית בנושא זה, מדוע שללת את הקשר ההדוק שבין שינויים ניווניים שהתגלו בצילומי הצוואר של התובעת לבין תנאי עבודתה, אופו וסוג הפעולות שהינה מבצעת במהלך עבודתה? ג. אם אינך מסכים אם ממצאי המאמרים המצורפים בזה, אנא נמק עמדתך? ד. אם תוכל לאשר כי שינויים ניווניים ו/אן שינויים אוקטאוארטרטיים בצוואר כפי שנמצאו אצל התובעת לראשונה בצילום מחודש 8/00 לאחר שנות עבודה רבות כתופרת גם לפני 1997, יכולים לנבוע מאופי וצורת עבודתה כתופרת? ה. גם אם נצא מן ההנחה כי השינויים הניווניים בצוואר שהופיעו לראשונה בצילום מ- 8/00 אינם נובעים באופן וודאי מאופי וסוג עבודתה כתופרת, האם תוכל לאשר כי המשך עבודתה כתופרת והפעולות החוזרות ונשנות שביצעה מדי יום ביומו ממועד הצילום בחודש 8/00 ועד למועד הפסקת עבודתה בשנת 2009 החמירו את מצבה ואת הכאבים והמגבלות בצווארה? ו. האם תוכל לאשר כי ממצא רנטגני דוגמת הממצא בצילום מחודש 8/00 אין בו כדי להעיד באופן מובהק וודאי על מצבה הקליני וכי המדד בפועל הינו הסימפטומים שהופיעו אצל התובעת והוחמרו משמעותית עד להפסקת עבודתה בשנת 2009 ולא עצם קיומו של ממצא רנטגני זה או אחר אצלה? ח. האם תוכל לאשר כי אופי וצורת עבודתה כתופרת גם בשנים שקדמו למקום עבודתה האחרון יש בהם כדי לגרום לנזק בעמ"ש צווארי, כפי שנגרם גם בגידי השרוול המבוסס של הכתף אצל התובעת? ט. מאחר שאין בעבודתה תנועות מעל גובה השכמות- כיצד נגרמו לתובעת פגיעות זעירות ובלתי הפיכות בכתף ימין? נא הסבר ופרט. י. כיצד נגרם הקרע בשרוול המסובב כצירופן של הפגימות האמורות לעיל- אם היו? נא הסברך. יא. מה השכיחות של קרעים בשרוול המסובב אצל בנות גילה (ילידת 1953) ללא קשר לעיסוקן או מקצוען? נא פרט יב. היות שעבודתה דומה בשתי ידיה כיצד תסביר שמדובר בפגיעה בכתף ימין ולא דו צדדית? נא הסברך?" 5. ביום 27.12.12 השיב המומחה לשאלות ההבהרה כדלקמן: " שאלה א' : המאמרים שנשלחו ע"י עו"ד גלעד רגב דנים במטופלים העוסקים בעבודות פיסיות קשות כמו כורים, סבלי בשר וכו', ולא בתופרות (מאמר 1) ; או דנים בהתפתחות כאבי צוואר אצל עובדי משרד, ולא בהתפתחות שינויים ניווניים בתופרות (מאמר 2); או בכאבים באמה ולא בהתפתחות שינויים ניווניים בתופרות (מאמר 3). שאלות ב-ד: לכן חושבני שמדובר בתחלואה טבעית המתפתחת כבר מגיל 40-50 ובהמשך באופן טבעי. שאלות ה-ח: הממצאים ההדמתיים בצילומים מאוגוסט 2000 ובהמשך ב- MRI מדובר בהתפתחות של שינויים ניווניים מפוזרים בחוליות הצוואר, עם היצרות התעלה השדרתית (היצרות ספינאלית) ולא תוצאה של עבודתה כתופרת כשראשה מוטה כלפי מטה. שאלות ט-י: לפי צורת העבודה המתוארת בפרוטוקול של הטיפול בבגדים בזמן התפירה, מדובר בתנועות רפטטיביות (חוזרות) ורבות אשר עלולות לגרום לתהליך של טנדיניטיס ב"שרוול המסובב" ובהמשך לקרע של "השרוול המסובב". שאלה יא': שכיחות קרעים בשרוול המסובב שהתגלתה אצלה ב- 2009 בגיל 46 ללא חבלה או מיקרוטראומה הינה נמוכה מאד. זאת בניגוד למטופלות בגילאי 65- 70 ויותר אשר אצלן קיימת שכיחות גבוהה יותר. שאלה יב: לפי תאור צורת העבודה האי כל הפעילויות הקשורות בהכנת הבגדים לתפירה נעשות ביד ימין שהיא השולטת אצלה, והחזקתם ביד שמאל. 6. בסיכומיו טוען בא כוח התובעת כי יש לקבל את התביעה במלואה ולהכיר בפגימות אשר נגרמו לה כמפורט בכתב התביעה. לשיטתו לאור קביעתו הנחרצת של פרופ' וולפין בנוגע לפגיעה בכתף ימין , ככזו הקשורה בקשר סיבתי לתנאי עבודתה, הרי שאין מקום לערוך "הפרדה אבחנה מלאכותית" בין איבר אחד בגוף, הכתף לבין איבר סמוך אשר קיים קשר וחיבור ישיר בינו לבין הכתף, דהיינו הצוואר או עמ"ש צווארי של התובעת לטענתו, אף בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה יש לחזק את טענת התובעת, שכן עבודה רפטטיבית של תופרת הנדרשת משך כל שעות היום לבצע תנועות חוזרות ונשנות כאשר הראש, הצוואר וחגורת הכתפיים מורכנים כלפי מטה וכאשר היא נדרשת לעבודה פיסית מאומצת, בוודאי שיש בה לענות על הקריטריונים הנזכרים במאמרים הרלוונטיים אליהם הופנה המומחה וממילא רשימת העבודות שם אינה רשימה סגורה. ב"כ התובעת מציין גם כי המומחה בתשובותיו לשאלות ה-ח מאשר כי מדובר ב"התפתחות" של שינויים ניווניים בחוליות הצוואר - לשון אחרת ל"החמרה ממשית" של הממצאים משנת 2000 ואילך. ובכל זאת נמנע המומחה מלהסביר מדוע אין לתלות החמרה זו בעבודת התובעת. הנתבע מנגד מבקש בסיכומים מטעמו לדחות את תביעת התובעת כולה. הנתבע טוען כי במסגרת שאלה ט' לשאלות ההבהרה ביקש להעמיד את המומחה על אי דיוקו כי תופרת אינה כרופאת שיניים וכשחקנים של ספורט לגובה. ואולם המומחה המענה לשאלות התחמק מתשובה והתעלם מכך שלגבי תופרת אין תנועה לגובה של הכתף והיד. המומחה אף לא הסביר מדוע תופרת הפועלת פעולות וחוזרות בשתי הידיים, נפגעה אך היד אחת. 8. לאחר שנתנו דעתנו לטענותיו של כל צד, מצאנו לאמץ את מסקנת המומחה כמפורט בחוות דעתו לפיה קיים קשר סיבתי בין הקרע בשרוול המסובב בכתף ימין לבין עבודתה וכי קשר שכזה אינו מתקיים באשר לפגימות הנוספות. 9. ככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליהן ולא יסטה מקביעותיהן, אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6.6.05; עבל 167/07 עמרם אביטל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 11.5.08). בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעל הדין, (דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 2.11.99; עב"ל 341/96 שמעון מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377). 10. במקרה שבפנינו, לא ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה . חוות דעתו של המומחה הינה ברורה, מנומקת ומבוססת. המומחה סוקר במפורט את הפגימות מהן סובלת התובעת, כפי שהן עולות מהחומר הרפואי שעמד לפניו. המומחה קובע במפורש כי, לבד מן הפגיעה בכתף ימין, אין כל קשר סיבתי בין יתר הפגימות בצוואר ובברכיים לבין תנאי עבודתה של התובעת ומסביר כי מדובר בהליך תחלואתי טבעי. המומחה התייחס מפורשות לשאלות שנשאל במסגרת שאלות ההבהרה שהופנו אליו, ולא שינה מסקנתו ולפיה, אין כל קשר בין הפגימה בצוואר לבין תנאי עבודתה של התובעת. יחד עם זאת חזר וקבע כי בהתבסס על התשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין קיים קשר בין הקרע בשרוול המסובב של הכתף לבין תנאי העבודה ואופיה. 11. נוכח חוות דעת זו, אנו מקבלים את התביעה באופן חלקי ככל שהיא מתייחסת לפגיעה בכתף ימין של התובעת. אנו מצהירים, כי פגיעה זו הינה בגדר תאונה בעבודה כמשמעותה בחוק. אנו דוחים את התביעה בכל הקשור לפגיעה בצוואר ובעמוד השדרה הצווארי. הנתבע ישא בהוצאות התובעת ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. מחלת מקצועצוואררפואהכתפיים