תביעה להכיר בליקויים מהם הוא סובל בכפות ידיו ובברכיו כ"פגיעה בעבודה" 2. לאחר שהתובע נחקר על תצהיר עדותו הראשית, גיבשו הצדדים רשימת עובדות מוסכמות כדלקמן: א. התובע, יליד שנת 1944, אשר עבד משנת 1970 ועד חודש אפריל 2009, (כ- 40 שנים), כמשווק עצמאי של בננות. ב. עבודתו הייתה מבוצעת במשך 6 ימים בשבוע, 12 - 10 שעות בכל יום עבודה, (משלוש בבוקר עד שלוש בצהריים לערך), למעט יום שישי, בו עבד 5 שעות. בחודשים יולי - אוגוסט לא היתה עבודה היות וזו לא הייתה העונה. פגיעת ה- CTS בכפות הידיים: ג. במהלך עבודתו כמשווק בננות נאלץ התובע להרים מדי יום עבודה ולאורך שעות ארוכות אשכולות רבים של בננות, (כ- 75 - 50 אשכולות שמשקל כל אשכול הוא 50 - 35 ק"ג), תחילה ממחסן הבננות אל משאית החלוקה ומאוחר יותר ממשאית החלוקה אל חנויות הירקות וכן במהלך שקילת האשכולות, סידור האשכולות במשאית, הצגת האשכולות לרוכלים וכיוב', כך שכל אשכול הורם ו/או נפרק מס' כמפורט להלן. ד. אופן הרמת האשכול: התובע הרים את האשכולות בשתי צורות עיקריות, כדלקמן: (1) בדרך הראשונה, התובע היה תופס את גזע האשכול הכבד באמצעות אצבעות כפות הידיים ואז היה מרים את האשכול לגובה החזה ומוביל אותו למקום הרצוי, (היות וגזע האשכול הינו צר, הגזע היה מוכנס בין אצבעות 4 -3 בכדי שתהיה אחיזה נוחה ואז האשכול היה מורם), פעולת ההרמה והנשיאה של האשכולות בוצעה תוך כיפוף ויישור של שורשי כפות הידיים והאצבעות והפעלת לחץ רב על שורשי כפות הידיים והאצבעות. (2) בדרך השנייה, התובע תפס את גזע האשכול הכבד באותה הצורה כמו בדרך הראשונה רק שבמקום להרימו לגובה החזה, הוא הניף את האשכול לכיוון הכתף כשהזרוע מורמת מעל גובה הכתף וכף היד ביישור חד של 90 מעלות לאחור, (אקסטנציה), כשהאשכול מונח עליה למשך מספר דקות וכפועל יוצא מכך הופעל לחץ רב על שורשי כף היד. ה. היות והתובע נאלץ בכל יום עבודה להרים כל אשכול מספר פעמים, (מהשדה למשאית, הסידור במשאית, שקילת האשכולות, מהמשאית לחנויות וכיוב'), פעולת הרמת האשכולות בוצעה מאות רבות של פעמים ביום והיה מדובר במאות פעולות קבועות, חוזרות ונשנות מדי יום עבודה של כיפוף וישור שורשי כפות הידיים והאצבעות תוך כדי הפעלת לחץ עליהם. ו. נהיגה: במסגרת עבודתו כמשווק בננות, עבודתו היתה כרוכה בנהיגה לצפון הארץ, (לבית חנינה ולכרמל), לצורך קבלת סחורה ושיווקה לחנויות הירקות במרכז, נסיעה זו ארכה כ- 1.5 שעות לכל כיוון. כמו כן, התובע נהג במסגרת פעולות שיווק אשכולות הבננות כשעה ביום בין החנויות באזור המרכז. סה"כ המדובר בכ- 4 שעות בממוצע לערך של נהיגה מדי יום עבודה. במהלך הנהיגה אחז התובע בהגה המשאית שעות ארוכות מדי יום עבודה ולאורך שנים רבות, וזאת תוך הפעלת לחץ עם כפות הידיים על ההגה. כמו כן, באזור השדות, התובע נהג בשטחים לא סלולים, דבר שחייב אותו להחזיק את ההגה בחוזקה באופן שהסב לכפות ידיו לחץ נוסף. הפגיעה בברכיים ז. במהלך עבודתו כמשווק בננות ביצע התובע תנועות קבועות, חוזרות ונשנות עם ברכיו וזאת כדלקמן: (1) בעת הרמת ופריקת האשכולות הכבדים התובע כופף את ברכיו ואז נשא את אשכולות הבננות, כשברכיו כפופות, כאשר כובד המשקל והלחץ מופעל עליהן. כאמור בסעיף 5, פעולת ההרמה ופריקת האשכולות בוצעה מאות רבות של פעמים ביום, כך שבסך הכל היה מדובר במאות פעולות מדי יום עבודה של כיפוף הברכיים ויישורם וזאת לאורך 40 שנות עבודה, (70 - 50 אשכולות ביום כאשר כל אשכול הורם והורד מספר פעמים). (2) יתרה מכך, במסגרת עבודתו נאלץ התובע לעלות ולרדת מתא הנהג של המשאית ומארגז המשאית, פעמים רבות מדי יום עבודה באופן שיצר לחץ ועומס על הברכיים בעת הטיפוס והירידה, (התובע שיווק לעד 20 חנויות בכל יום עבודה, מצב שהצריך את הירידות והעליות הרבות). יצוין, כי פעמים רבות נאלץ התובע לקפוץ ממדרגות המשאית, זאת מכיון שהמדרגות היו גבוהות מהרצפה באופן שלא היה ניתן להרים את הרגל אל המדרגה. 3. בהחלטה מיום 25.10.11 מונה ד"ר אורי בלנקשטיין, מומחה לכירורגיה אורתופדית, לשמש מומחה - יועץ רפואי, (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן והמתייחסות לתובע: א. מהם הליקויים מהם סובל התובע בברכיו ובשורשי כפות ידיו? ב. האם יש קשר סיבתי, (גרימה או החמרה), בין הליקויים מהם סובל התובע כאמור לבין תנאי עבודתו כפי שפורטו בעובדות המוסכמות על ידי הצדדים? ג. האם השפעת תנאי עבודתו של התובע על הליקויים מהם הוא סובל פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, (אם קיימים כאלה), על הליקויים כאמור? 4. ביום 23.11.11 הוגשה חוות דעת המומחה, (להלן:"חוות הדעת הראשונה") . לשאלה א', מהם הליקויים מהם סובל התובע בברכיו ובשורשי כפות ידיו, השיב המומחה: "בברכיו סובל התובע מכאבים על רקע תהליך ארטרוטי ניווני טבעי מתקדם. בשורשי כפות ידיו סובל התובע מתסמונת תעלה קרפלית (C.T.S.) דו צדדי. בבדיקת E.M.G. בתאריך 01/04/2009 - הודגם C.T.S. דו צדדי ימין בינוני, שמאל קל. בתאריך 16/06/2009 עבר ניתוח לשחרור התעלה הקרפלית שורש כף יד ימין. " לשאלה ב', האם יש קשר סיבתי, (גרימה או החמרה), בין הליקויים מהם סובל התובע לבין תנאי עבודתו, השיב המומחה: "לדעתי אין קשר סיבתי לא כגרימה ולא כהחמרה, בין הליקויים מהם סובל התובע לתנאי עבודתו. בעבודתו כמשווק עצמאי של בננות כולל הרמת אשכולות כבדים ונהיגה על משאית - - לא היה עומס על שורשי כפות הידיים בכיפוף כפי חדגוני מאות פעמים ביום. - לא עבד עם מכשירים רוטטים. - לא סבל משברים בשורשי כפות הידיים. בברכיים - אובחנו שינויים ניווניים דו צדדי - מצב זה לא נגרם כתוצאה מהרמת ופריקת אשכולות כבדים כשברכיו מכופפות, לא נגרם מעליה וירידה מתא הנהג של המשאית ומארגז המשאית. מצב זה נגרם כולו כתוצאה מתהליך ניווני טבעי שכיח בגילו. במיוחד לאור העובדה כי לא סבל מפציעות או שברים בברכיים." (ההדגשות במקור - א.ל.). לשאלה ג', האם השפעת תנאי עבודתו של התובע על הליקויים מהם הוא סובל פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, השיב המומחה: "השפעת תנאי עבודתו של התובע על הליקויים מהם הוא סובל פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. תסמונת תעלה קרפלית (c.t.s.) בשורשי כפות הידיים ושינויים ניווניים טבעיים בברכיים, הינם תופעות שכיחות מאוד בגילו, ניתן למצוא אותם באוכלוסיה הכללית ללא קשר למקצוע או לעיסוק, כולל אנשים שאינם עובדים עבודה פיזית כלל." (ההדגשה במקור - א.ל.). 5. בשלב זה, הגיש התובע בקשה לפסול את המומחה בנימוק, כי הוא מעניק חוות דעת עבור חברות הביטוח הפרטיות ולכן, נטען ע"י ב"כ התובע, כי מידת האובייקטיביות שלו מוטלת בספק. בהחלטה מיום 13.3.12 נדחתה בקשתו של התובע. בית הדין הבהיר, כי הלכה פסוקה היא כי טענה מסוג זה יפה לדיני הנזיקין בה חברת הביטוח ניצבת מול הניזוק, אך אינה רלוונטית למקרה של פגיעה בעבודה כנגד המוסד לביטוח לאומי, כאשר במקרה זה, המומחה אינו מזוהה עם מי מהצדדים, (עב"ל 218/09, אריאלי רותם נ' המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 11.9.09). 6. בהחלטה מיום 23.5.12, הופנתה למומחה שאלת ההבהרה כדלקמן: בחוות דעתך אתה קובע, כי "לא היה עומס על שורשי כפות הידיים בכיפוף כפי חדגוני מאות פעמים." תשומת לבך מופנית לכך שבעובדות המוסכמות נקבע בפירוש, כי "פעולת ההרמה והנשיאה של האשכולות בוצעה תוך כיפוף ויישור של שורשי כפות הידיים והאצבעות והפעלת לחץ רב על שורשי כפות הידיים והאצבעות" כמו כן, נרשם: "פעולת הרמת האשכולות בוצעה מאות רבות של פעמים ביום והיה מדובר במאות פעולות קבועות, חוזרות ונשנות מדי יום עבודה של כיפוף ויישור שורשי כפות הידיים והאצבעות ותוך כדי הפעלת לחץ עליהם." (ההדגשה במקור - א.ל.). האם הקביעות העובדתיות כאמור עמדו נגד עיניך בעת קביעת מסקנתך כמצוטט לעיל או שמא הינך מוצא לשנות ממסקנתך לאורן? 7. ביום 17.6.12 השיב המומחה לשאלה שהופנתה אליו כדלקמן, (להלן: "חוות הדעת השנייה"). "בעריכת חוות דעתי 23/11/2011, עמדו לפני הקביעות העובדתיות של בית הדין לעבודה. לדעתי, פעולת הרמת ונשיאת האשכולות לא נעשתה בכיפופים חדגוניים קיצוניים של שורשי כפות הידיים. כיפוף וגם יישור של שורשי כפות הידיים לא גורם ללחץ על התעלות הקרפליות. מה שיכול לגרום לתסמונת קרפלית הינם כיפופים חדגוניים קיצוניים מקסימליים בלבד של 70 מעלות בשורשי כפות הידיים מאות פעמים ביום, או עבודה עם כלים רוטטים כמו פטישי אוויר. הרמת אשכולות של בננות, סידורם במשאית ושקילתם, הינם פעולות פיזיות אך, אינן גורמות לעומס על שורשי כפות הידיים ולתסמונות התעלות הקרפליות. גם הנהיגה במסגרת עבודתו כמשווק בננות, לא גרמה לעומס על שורשי כפות הידיים. לאחר עיון בשאלת ההבהרה ועיון חוזר בתיקו הרפואי אין מקום לשנות מסקנותיי בחוות דעתי מתאריך 23/11/2011." 8. בהחלטה מיום 29.1.13, לבקשת התובע ובהסכמת הנתבע, הופנתה למומחה שאלת הבהרה נוספת בהתייחסות למאמרים רפואיים בסוגיה שבמחלוקת. להלן השאלה: "מצ"ב לעיונך המאמרים הבאים: א. " Disease Carpal Tunnel Syndrome as an Occupational " ב.Environmental and Occupational Medicine " ". האם לאור האמור במאמרים אלה, יש כדי לשנות את המסקנה שלך כמפורט בחוות הדעת שלך?" 9. ביום 18.2.13 השיב המומחה לשאלת ההבהרה כדלקמן, (להלן: "חוות הדעת השלישית"). "עיינתי במאמרים המצורפים: CARPAL TUNEL SYNDROME AS AN OCCUPATIONAL DISEASE. ENVIEROMENTAL AND OCCUPATIONAL MEDICINE. *האטיולוגיה (הסיבה) להופעת תסמונת תעלה קרפלית - איננה ידועה ב- 50% מהמקרים של אנשים הסובלים מהתסמונת, לפי המאמר ENVIEROMENTAL AND OCCUPATIONAL MEDICINE. * במאמר CARPAL TUNEL SYNDROME AS AN OCCUPATIONAL DISEASE נרשם, כי פעולות קיצוניות בכיפוף כפי וגבי בשורשי כפות הידיים יכולות לגרום לתסמונת. -עבודתו של התובע - לא הצריכה כיפופים קיצוניים בשורשי כפות הידיים. *עבודתו של התובע - עבודה פיזית רבגונית כולל נהיגה, שלא גרמה לעומס על שורשי כפות הידיים. גם לאחר עיון במאמרים המצורפים - אין לשנות ממסקנותיי בחוות דעתי (23/11/2011)." 10. בהחלטה מפורטת מיום 13.8.13 נדחתה בקשה נוספת של התובע לפסול את המומחה ולמנות מומחה רפואי אחר במקומו. במסגרת החלטה זו נקבע, כי המומחה לא סטה מהתשתית העובדתית כטענת התובע וכי התובע לא הצליח להוכיח כי המומחה נוקט באסכולה המחמירה באופן קיצוני עמו. 11. עיקרי טענות ב"כ התובע: ב"כ התובע שב וחזר בסיכומיו על הטענות שנטענו בבקשה הנוספת לפסילת המומחה ובכלל זה כי המומחה סטה מהתשתית העובדתית. עוד טען, כי לא אחת הכיר בית הדין בפגיעה בשורשי כפות הידיים כפגיעה בעבודה לאחר שהוכח כי התובע הפעיל לחץ משמעותי על כפות ידיו ואצבעותיו. זאת, על אף שלא הוכח ביצוע כיפוף חד גוני קיצוני בשיעור של ? 70 כדרישת המומחה. לדידו, גם הספרות הרפואית תומכת בטענתו בדבר קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לליקויים מהם הוא סובל וכי ממילא משעסקינן בתחום הביטחון הסוציאלי, מקום בו יש ספק, על הספק לפעול לטובת המבוטח. לאור האמור, ביקש ב"כ התובע לקבל את תביעת התובע או לבחון שוב את האפשרות למינוי מומחה רפואי נוסף. 12. עיקרי טענות ב"כ הנתבע: לאור קביעות המומחה בשלושת חוות הדעת, השוללות קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקויים מהם הוא סובל בכפות ידיו ובברכיו, יש לדחות את התביעה. 13. לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד ועיינתי בשלושת חוות הדעת של המומחה, שוכנעתי כי יש לדחות את התביעה. 14. ככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיה אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן, (דב"ע נו/244 - 0 המוסד לביטוח לאומי - יצחק פרבר (לא פורסם); עב"ל 167/07 עמרם אביטל - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 11.5.08). בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעל הדין, (עב"ל 341/96 שמעון מליחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377). 15. בקשת התובע החוזרת המועלית בסיכומיו למנות מומחה נוסף בתיק זה, נדחית. תשומת לבו מופנית להחלטה המפורטת בנדון מיום 13.8.13. למעלה מן הצריך, הבקשה נשקלה בשלב זה שוב ולא מצאתי לשנות מההחלטה בנדון. 16. בענייננו, שלושת חוות דעת המומחה, ברורות, מנומקות ומפורטות. בכל חוות הדעת, שלל המומחה במפורש קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקויים מהם הוא סובל בכפות ידיו ובברכיו. המומחה קבע, כי הליקוי ממנו סובל התובע בכפות ידיו הוא תסמונת התעלה הקרפלית. הוא הסביר, כי בעבודת התובע כמשווק עצמאי של בננות, במסגרתה הרים אשכולות כבדים ונהג על משאית, לא היה עומס קיצוני על שורשי כפות הידיים בכיפוף כפי חדגוני בזווית של ?70. לדידו, התובע לא עבד עם כלים רוטטים ולא סבל משברים בשורשי כפות הידיים. לפיכך, קבע המומחה, כי אין קשר סיבתי, לא כגרימה ולא כהחמרה, בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו. באשר לברכיים, קבע המומחה, כי התובע סובל מכאבים על רקע תהליך ארטרוטי ניווני טבעי מתקדם. לאור האמור, שלל המומחה גם קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין ליקוי זה בברכיו. עוד ציין המומחה, כי את אותם הליקויים מהם סובל התובע בכפות ידיו ובברכיו, ניתן למצוא באוכלוסייה הכללית שבגיל התובע, ללא קשר למקצוע או לעיסוק, כולל אצל אנשים שאינם עובדים עבודה פיזית כלל. בפני המומחה הוצגו מאמרים רפואיים מטעם התובע והוא התייחס אליהם במפורש בחוות דעתו השלישית. מסקנת המומחה מקובלת עליי ולא מצאתי כל פגם משפטי המצדיק את שינויה. 17. טענת התובע כי המומחה סטה מהתשתית העובדתית, אינה מקובלת עליי. אכן, התשתית העובדתית כפי שגיבשו הצדדים היא שצריכה לשמש בסיס לחוות דעת המומחה. כפי שצוין בהחלטה מיום 13.8.13, המומחה לא התעלם מהתשתית העובדתית שהונחה לפניו. נהפוך הוא, על יסוד אותה תשתית עובדתית בדבר תיאור עבודת התובע, לרבות אופן הרמת האשכולות, הגיע המומחה למסקנה לגבי היעדר קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי ממנו הוא סובל בכפות ידיו. יודגש, כי בשאלת הבהרה שהופנתה למומחה בהחלטה מיום 23.5.12 הופנתה תשומת לבו לכך שבתשתית העובדתית כפי שגיבשו הצדדים נקבע, כי פעולת הרמת האשכולות הפעילה לחץ על שורשי כפות הידיים והאצבעות. בתשובה לכך, פירט והסביר המומחה, כי פעולות כיפוף ויישור של שורשי כפות הידיים כשלעצמן לא גורמות ללחץ על התעלות הקרפליות. מה שיכול לגרום, לדבריו, לתסמונת התעלה הקרפלית, הינם כיפופים חדגוניים קיצוניים מקסימליים בלבד של ?70 בשורשי כפות הידיים מאות פעמים ביום, או עבודה עם כלים רוטטים כמו פטישי אוויר. בעניינו של התובע תוך התייחסות לתשתית העובדתית, קבע המומחה, כי הרמת אשכולות של בננות, סידורם במשאית ושקילתם, לא מצריכים כיפופים קיצוניים בשורשי כפות הידיים, בזווית הקיצונית כמפורט לעיל. לדידו של המומחה, גם הנהיגה של התובע במסגרת עבודתו, לא גרמה לעומס על שורשי כפות הידיים. מסקנת המומחה ניתנה לאחר שהוא ניתח את העובדות, הפעיל שיקול דעת מקצועי - רפואי, ומסקנתו מקובלת עליי. 18. לאור האמור, התביעה נדחית. בהסתמך על האמור בשלושת חוות דעת המומחה, נקבע בזאת, כי הליקויים מהם סובל התובע בכפות ידיו ובברכיו אינם בבחינת "פגיעה בעבודה". אין צו להוצאות.הכרה בתאונת עבודה