תביעה בגין ניהול עסק מתחרה תוך שימוש בקניין הרוחני ובלקוחות

תביעה בגין ניהול עסק מתחרה, תוך שימוש בקניין הרוחני ובלקוחות התובעת זאת, במהלך התקופה בה הנתבעת הועסקה בתובעת וכן בתקופה שלאחר תום יחסי העבודה. להלן התשתית העובדתית הצריכה להכרעה 2. התובעת הינה עמותה אשר הוקמה בשנת 2004 והיא עוסקת בהקניית ידע והעשרה בנושאים הקשורים בטבע ובעלי-חיים. התובעת מפעילה, בין היתר, תכנית להעצמת ילדים בסיכון בפריפריה ובאזורי מצוקה וכן מפעילה תכניות העשרה בגני הילדים. הנתבעת הועסקה בתובעת מאז הקמתה ועד ליום 10.8.08 עת הודיעה על התפטרותה. 3. יצוין כי טרם הקמת התובעת, הועסקה הנתבעת בעסק שנרשם "כעוסק מורשה" בשם "מפגשי טבע" (להלן - מפגשי טבע) אשר נוהל ע"י הגברת רותם שודזיק, מנהלת התובעת, ומר ירמי פטישי שהיה ממקימי התובעת. במסגרת פעילותה, עושה התובעת שימוש בחומרי הדרכה שנכתבו ע"י הגב' שודזיק ומר פטישי והיא מעסיקה מדריכים לצורך העברת הפעילות החינוכית במוסדות חינוך שונים. עם תחילת עבודתה של הנתבעת ב"מפגשי טבע", בחודש 11/01, היא חתמה על הסכם עבודה במסגרתו התחייבה, בין היתר, שלא לפעול כנגד "מפגשי טבע" ולא להעניק שרותים מתחרים לאלו של "מפגשי טבע" וכן, לא לשדל עובדים לעזוב את עבודתם ולא להעסיקם במישרין או בעקיפין (ראה - סע' 14 להסכם ההעסקה, נספח 1 לתצהיר הגב' שודזיק). עם הקמתה של התובעת בחודש 4/04, החלה הנתבעת כאמור, לעבוד בה. זאת, לאחר שנמסר לנתבעת מסמך בו נכתב, בין היתר, כי אין במעבר בין המעסיקים כדי לפגוע בזכויותיה (ראה - נספח 2 לתצהיר הגב' שודזיק). 4. לגרסת התובעת, לאחר סיום עבודתה של הנתבעת נחשפו בפניה שורה של הפרות אמונים שהתבטאו בדרכים מספר כדלקמן: הנתבעת הקימה עסק מתחרה, בעודה מועסקת ע"י התובעת, תוך ניצול משאביה של התובעת. הנתבעת פנתה לגני ילדים ששכרו מעת לעת את שרותי התובעת, הציעה להם את שרותיה באופן עצמאי, שלא כעובדת התובעת, ושלשלה לכיסה את התמורה שניתנה בעד שרותיה. הנתבעת פנתה ללקוחות חדשים והציעה את שרותיה על חשבון התובעת, תוך שהיא עושה שימוש בציוד התובעת. הנתבעת יצרה מצג כלפי לקוחות התובעת כי השרותים הניתנים על ידה, במסגרת עסקה העצמאי, מסופקים ע"י התובעת. זאת, תוך עשיית שימוש בציוד התובעת ובמוניטין שלה. הנתבעת נתנה שרותים לגני ילדים שהתקשרו בעבר עם התובעת ובכך גרמה להפסד הכנסות לתובעת, תוך עשיית שימוש בערכות השייכות לתובעת. זאת גם במהלך התקופה שלאחר תום יחסי העבודה. הנתבעת עשתה שימוש בבעלי חיים השייכים לתובעת. הנתבעת שידלה מדריכות אשר הועסקו בתובעת, לעבוד בשרותה. 5. על רקע טענות אלה עתרה אפוא התובעת לשורה של סעדים שונים ובכלל אלה: השבה של שכר העבודה והשווי הכספי של התנאים הנלווים שהוענקו לנתבעת בגין שנת עבודה אחת, פיצויים בגין "גניבת עין", הפרה של זכויות יוצרים ושימוש בציוד השייך לתובעת, פיצוי בגין הפרת סוד מסחרי, פיצוי בגין הפרת חוזה, פיצוי בגין "לשון הרע" ופיצוי בשל מניעת רווחים המבוסס על הרווחים שהתקבלו מלקוחות התובעת במהלך השנה שקדמה לסיום יחסי העבודה. כמו כן, עתרה התובעת לצו למתן חשבונות, תוך שהיא עותרת לקבלת המסמכים המלמדים על הגורמים עימם יצרה הנתבעת קשר במהלך תקופת עבודתה ובמהלך 12 החודשים שלאחר סיום עבודתה וכן, לקבלת מסמכים המלמדים על השימוש שעשתה הנתבעת בציוד התובעת ומסמכים המלמדים על התמורה שהתקבלה אצלה בגין פעילותה המפרה. כמו כן, עתרה התובעת למתן צווי מניעה וצווי עשה האוסרים על הנתבעת לעשות שימוש בסודות מסחריים או למסור אותם לצדדים שלישיים וכן, לאסור על הנתבעת למסור ציוד של התובעת לצדדים שלישיים או לעשות בו שימוש וכן למסור לידיה של התובעת כל מסמך/ קובץ מדיה מגנטי שבו אוחסן מידע הקשור לתובעת. הסכום הכולל של התביעה הועמד אפוא על סך של 562,425 ₪ בגין כלל הסעדים הכספיים שהתבקשו. 6. הנתבעת מצידה לא הכחישה את העובדה כי היא אכן הפעילה עסק עצמאי למתן שרותים דומים לאלה שנתנה התובעת בעודה מועסקת על ידי התובעת. הנתבעת אף לא הכחישה את העובדה כי במסגרת עסק זה היא אכן התקשרה גם עם לקוחות שהיו בעבר לקוחות התובעת. הנתבעת גם לא הכחישה את העובדה כי היא נתנה שרותים דומים לאלה שנתנה התובעת לאחר תום יחסי העבודה למי שהיו בעבר לקוחות התובעת. זאת, תוך שהיא טוענת כי היא לא הסבה בכך כל נזק לתובעת - שכן לדבריה, שירותים אלה ניתנו אך ורק לאלה מן הלקוחות שהתובעת החליטה שלא להתקשר עימם עוד או לאלה מהם שהעדיפו אותה על פני התובעת. הכרעה 7. אשר לדעתנו יאמר - כי סבורים אנו כי התנהלות הנתבעת, כפי שהוכחה בפני בית הדין וכפי שהיא עולה גם מעדות הנתבעת עצמה, הינה פסולה ואינה עולה בקנה אחד עם הסכם העבודה שבין הצדדים ועם חובת תום הלב המתחייבת ביחסי עבודה. עם זאת יאמר - כי התובעת לא השכילה להוכיח את כל עילות התביעה שעל יסודן תבעה סעדים שונים לרבות פיצוי כספי מן הנתבעת והיא אף לא הוכיחה את היקף הנזקים שנגרמו לה לטענתה על יסוד עילות התביעה השונות. היקף נטען שהתבסס בעיקרו על טענות בעלמא, בלא שהוצגו מסמכים לתמיכתו ואשר רק חלק קטן הימנו קיבל אישוש באמצעות עדותה של הנתבעת. בנסיבות אלה, נפסקו אפוא לזכות התובעת, סעדים כספיים נמוכים משמעותית מאלה שנתבעו, על פי שיקול דעת בית הדין, ובאופן הנותן ביטוי הולם לחומרת ההתנהלות של הנתבעת כפי שזו הוכחה בפני בית הדין ולהיקף התעשרותה של הנתבעת, שלא כדין ועל חשבונה של התובעת, כעולה מן הראיות במלואן. 8. מהראיות עולה - כי במהלך התקופה שהנתבעת הועסקה ע"י התובעת והחל מחודש 11/07 היא הקימה עסק שסיפק חוגי העשרה למוסדות חינוך שונים בתחום בו עסקה התובעת (ראה- עמוד 15 לפרוטוקול שורות 19-22). מהראיות עולה עוד, כי בסמוך לאחר פתיחת העסק המתחרה של הנתבעת, ובעוד הנתבעת עדיין מועסקת בתובעת, היא פנתה למספר גני ילדים שהתקשרו בעבר עם התובעת. זאת, לאחר שלדבריה נאמר לה כי התובעת אינה מתכוונת להמשיך ולהתקשר עם גנים אלה (ראה -עמ' 17לפרוטוקול ש' 9-14). עם זאת, הנתבעת הודתה כי היא היתה מודעת לכך שיש בכוונת "מפגשי טבע" להתקשר עם גני ילדים אלה (ראה -עמ' 17לפרוטוקול ש' 21-25). 9. לכשעצמנו, לא שוכנענו בגרסת הנתבעת לפיה, היא אכן פנתה למוסדות חינוך שהתקשרו בעבר עם התובעת, בין במהלך תקופת עבודתה ובין לאחריה, והציעה להם שרותים מתחרים מתוך ידיעה שאין לתובעת כוונה להתקשר עם מוסדות אלה. הרושם המתקבל הוא כי הנתבעת עשתה כן מתוך ידיעה שבכך היא מסבה נזק לתובעת או מתחרה בה שלא כדין ולכן, אף הסתירה הסתר היטב את פעילותה כאמור. מה עוד שלפי גרסת הנתבעת עצמה, היה ידוע לה כי "מפגשי טבע" - עסק הקשור בטבורו לתובעת - התכוון לקיים פעילות מול מוסדות חינוך אלה (ראה - עמ' 17 לפרוטוקול ש' 11-26; עמ' 18 לפרוטוקול ש' 1-4; עמוד 19 לפרוטוקול שורות 13-15). בנוסף עולה מהראיות - כי במהלך התקופה בה הועסקה הנתבעת בתובעת ובעת שהתקשרה עם לקוחותיה של התובעת היא אף עשתה שימוש בציוד השייך לתובעת (ראה - עמ' 20 לפרוטוקול ש' 16-20). כמו כן הוכח כי הנתבעת, במסגרת העסק המתחרה שהקימה, נתנה שרותים ל-2 מלקוחות התובעת ("בית עמנואל" ו"חוויות רחובות") - במהלך התקופה שלאחר סיום עבודתה, כאשר המסקנה המתבקשת באופן הגיוני מן הראיות, כמו גם מן העובדה הידועה כי הפעילות החינוכית מתחילה בתחילת שנת הלימודים היא - כי הנתבעת פנתה ללקוחות אלה והציעה להם את שרותיה בתקופה בה היא עדיין הועסקה בתובעת (ראה - עמ' 23 לפרוטוקול ש' 2-22). כמו כן הוכח כי במהלך עבודתה של הנתבעת בתובעת היא הסתייעה לפחות במדריכה אחת שהועסקה ע"י התובעת לצורך מתן שרותים במסגרת העסק המתחרה שהקימה. זאת כאמור בעודה משמשת כעובדת של התובעת (ראה - עמ' 23 לפרוטוקול ש' 8-13, 16-20). עם זאת ומנגד - לא הוכח כי הנתבעת עשתה שימוש ברכוש ובתכנים השייכים לתובעת לצורך מתן שרותים ללקוחות, לאחר סיום עבודתה בתובעת וכן, כי היא חטאה ב"לשון הרע" או הציגה מצג שווא לגבי זהות הגורם הנהנה מן התמורה שהתקבלה מלקוחות התובעת. 10. בפסיקה נקבע כידוע, כי עובד המתחרה בפעילות המעביד בעודו מועסק ע"י המעביד חוטא בהפרה חמורה של הסכם העבודה ושל חובת תום הלב. קל וחומר שעה שהעובד עושה שימוש לצורך כך ברכוש המעביד או נעזר בעובדים אחרים המועסקים על ידי המעביד (ר' ע"ע (ארצי) 189/03 גירית בע"מ נ' מרדכי אביב ( ניתן ביום 18.12.2003). המסקנה המתבקשת לפיה, העסק שהקימה הנתבעת יסודו בחטא, משליכה אפוא על האופן בו יש לראות את פעילות הנתבעת גם בתקופה שלאחר סיום יחסי העבודה. במיוחד שעה שעולה שבתקופה זו כ-70% מהכנסות העסק שניהלה הנתבעת מקורם היה בלקוחות התובעת. לקוחות אליהם פנתה כאמור הנתבעת עוד בתקופת עבודתה אצל התובעת. 11. על רקע זאת השאלה הנשאלת אפוא היא - מהם הסעדים הכספיים והאחרים שיש להושיט לתובעת וזאת, בשים לב לתשתית העובדתית שהוכחה ובשים לכך שהתובעת לא הציגה בפני בית הדין (מעבר לטענות סתמיות) מסמכים המלמדים על היקף הנזקים שנגרמו לה מהפעילות המפרה של הנתבעת, ובכלל אלה נתונים המלמדים על היקף ההכנסות והרווחים שהפיקה בעבר מהלקוחות עימם התקשרה הנתבעת. זאת, הן במהלך עבודתה של הנתבעת בתובעת והן לאחר סיומה (ראה - עמ' 6 לפרוטוקול ש' 24-26; עמ' 7 ש' 1-13). עוד יאמר, כי מדוח רווח והפסד של התובעת לתקופה הרלבנטית לתביעה, המתייחס לשנים 2008-2009 עולה - כי לא זו בלבד שהכנסות התובעת לא ירדו במהלך התקופה הרלבנטית לתביעה, אלא שהן דווקא עלו. זאת, שעה שהתובעת לא סיפקה לבית הדין הסבר מספק באשר לעובדה זו (ראה - נספח ה' לכתב התביעה, עמ' 13 לפרוטוקול ש' 1-20). 12. בנסיבות אלה - בהן לא הוצגו ראיות של ממש לסתירת הטענה של הנתבעת לפיה היקף פעילותה בתקופה בה עבדה בתובעת היה מצומצם ביותר - סבורים אנו כי יש לקבל את גרסת הנתבעת באשר להיקף ההכנסות הנמוך שהיא הפיקה מהתנהלותה המפרה בתקופת עבודתה בתובעת. היקף אשר הסתכם באלפי שקלים בודדים (עמוד 16 לפרוטוקול שורות 11-12). כמו כן, יש לקבל בנסיבות אלה, את גרסתה ביחס להיקף הרווחים שהיא הפיקה בשנה הראשונה שלאחר תום תקופת העסקתה בתובעת שהסתכם לשיטתה, בכ-120,000 ש"ח. סכום אשר כ-70% ממנו זקפה הנתבעת לרווחים שצמחו מלקוחות התובעת בעבר - "בית עמנואל" ו- "חוויות רחובות" (ראה - עמ' 3 לפרוטוקול ש' 18-21; עמ' 4 ש' 3-8). נוסיף ונציין כי גירסה זו ביחס לשיעור הרווח של הנתבעת סבירה בעיננו שכן היא תואמת את שיעור הרווח לו טענה התובעת שמקורו בלקוחות אלה. זאת בשים לב לכך שהתובעת ציינה בכתב התביעה ובתצהיר שערכה (ללא צירוף אסמכתאות) כי ההכנסה השנתית שהיא הפיקה מלקוחות אלה הסתכמה בסך של 88,030 ₪ (סך של 58,050 שמקורו "בחוויות רחובות" וסך של 29,980 ₪ שמקורו בלקוח "בית עמנואל" ר' סעיף 27 לכתב התביעה). על רקע זאת, נוכח הפסול שבהתנהלות הנתבעת, נוכח הקשר הסיבתי עליו ניתן ללמוד שבין עצם הקמת עסקה של הנתבעת (שיסודו בחטא) לבין הרווחים שהפיקה בשנת הפעילות הראשונה שלאחר סיום עבודתה ולהיותם התעשרות שבאה לנתבעת שלא כדין (במיוחד ביחס לאותו חלק ברווחים שנבע מלקוחות התובעת) - הרי שיש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בגין הפרת הסכם העבודה בסך של 88,000 ₪. (סכום המורכב מן ההתעשרות שלא כדין שיש לייחס לנתבעת בשיעור של אלפי שקלים בודדים במהלך תקופת עבודתה בתובעת (4,000 ₪) ומן הרווח שהפיקה הנתבעת עקב ההתקשרות עם לקוחות התובעת במהלך השנה הראשונה לאחר סיום עבודתה בשיעור של 70% מהרווח של עסקה אותה שנה (84,000 ₪)). מעבר לסכום זה, סבורים אנו כי יש מקום לחייב את הנתבעת אף בפיצוי כספי נוסף, בלתי ממוני, בגין הפרת הסכם העבודה כפיצוי הרתעתי וענישתי בשל חומרת התנהלותה, ללא קשר להיקף הנזק שגרמה לנתבעת או להיקף הרווחים שגרפה שלא כדין מהתנהלותה הפסולה - בסך של 40,000 ש"ח. סוף דבר 13. לאור כל האמור לעיל, הרי שהתביעה מתקבלת בחלקה, כדלקמן: א. הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי כספי בסך כולל של 128,000 ₪. ב. התביעה להשבת מלוא השכר אשר שולם לנתבעת במהלך השנה האחרונה לעבודתה בתובעת - נדחית. זאת, שעה שאין חולק על כך כי הנתבעת עסקה במתן שרותים אשר הניבו רווחים לתובעת ונוכח עמדתנו ביחס להיקף הפיצוי הראוי בנסיבות הענין. ג. רכיבי התביעה הנוגעים לתשלום סכומים נוספים כפיצוי בגין גניבה, לתשלום פיצוי בגין גניבת סוד מסחרי ופיצוי בגין לשון הרע - נדחים, משלא הוכחה תשתית עובדתית לקבלת התביעה בעילות אלה. ד. אשר לעתירה למתן חשבונות הנוגעת לתמורה שקיבלה הנתבעת מצדדים שלישיים - הרי שסעד זה אינו נדרש ויש בו להאריך את ההליך שלא לצורך. זאת, נוכח המסקנה אליה הגענו לפיה ניתן להעריך על בסיס הראיות שהוצגו בפנינו את היקף ההתעשרות שלא כדין של הנתבעת, הן במהלך עבודתה והן בתקופה הרלבנטית שלאחר סיומה. ה. התביעה למתן צווי עשה האוסרים על הנתבעת לעשות שימוש בסודות מסחריים של התובעת או בציוד השייך לה - נדחית. זאת, משלא הוכח כי התובעת אכן נטלה רכוש או סוד מסחרי השייך לתובעת לאחר סיום עבודתה וכי היא עשתה בהם שמוש לאחר תום תקופת העסקתה. ו. כמו כן אנו מחייבים את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט לתובעת בסך של 13,000 ₪. על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים שנפסקו לעיל, תוף 30 יום ממועד קבלת פסק דין זה. קניין רוחניעסק מתחרהלקוחותסעיף הגבלת תחרות / מניעת תחרות