הופסקה זכאות לגמלת הבטחת הכנסה בשל אי קיום דרישות להמצאת מסמכים התובע קיבל גמלת הבטחת הכנסה החל מחודש 4/2004 כדורש עבודה. בעקבות חקירה שביצע הנתבע בחודש 5/10, ממנה עלה כי לתובע זכויות בנכס שירש מאביו, נדרש התובע להמציא מסמכים בנוגע לנכס, ומשלא עשה כן הודיע הנתבע לתובע ביום 7.7.10 על הפסקת זכאותו. ביום 11.7.10 מסר התובע לנתבע הצהרה לפיה אביו נפטר לפני שבע שנים והוא גר בחלק מנכס אביו המנוח בסילוואן-עין חלווה. התובע תיאר את הנכס כך: "הנכס בנוי משתי קומות, כל קומה שתי דירות. דירה א' בקומה ראשונה מתגורר אחי פרג', דירה ב' הייתה של הוריי, כיום דירה זו ריקה ולא ראויה למגורים, מיועדת לבני סופיאן בן 33, עובד כנהג הסעות, הוא זה שעושה תיקונים בבית. חשבונות המים, חשמל, לדירה זו על שמי, ארנונה על שם בני סופיאן. קומה ב' בנכס גם 2 דירות: דירה א' בקומה השניה גר אני, דריה ב' בקומה השניה מתגורר בני סופין. אחי פרג' נתן לו לגור בדרה זו אין לפרג' ילדים גדולים, מדובר במגורים זמניים עד שסופיאן יתקן את דירת אבי המנוח. חשבון החשמל והארנונה בדירה זו על שם אחי סופיאן, חשבון המים משותף לכולנו". התובע צייר תרשים המדגים את חלוקת הדירות במבנה כך: תובע סופיאן- מגורים זמניים דירת האב, ריקה, מיועדת לסופיאן אח התובע פרג' בעקבות מתן הצהרתו מיום 11.7.10, נמסרה לתובע דרישה להמצאת מסמכים הבאים: הסכם או חוזה בין התובע לבין סופיאן. הסכם חלוקת הנכס שנערך בין התובע לבין אחיו. חשבונות מים, חשמל לדירת אביו המנוח של התובע. אישור על תחולת ארנונה לדירת הבן סופיאן. ביום 3.8.10 נשלחה לתובע תזכורת וביום 18.8.10 הודיע הנתבע על הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה לתובע החל מ-6/10 בשל אי קיום הדרישה להמצאת מסמכים. בכתב התביעה המתוקן שהגיש בהליך זה, טען התובע כי לאביו הייתה קרקע אותה רכש בשנת 1943 שאינה רשומה בטאבו וכי לא הוצא צו ירושה לאחר פטירת האב (ב-2003). התובע פירט את חלוקת הדירות במבנה ובמסגרת זו פירט כי הורי התובע התגוררו בקומת הקרקע של המבנה, שבקומה הראשונה שלו גר התובע, והתובע קיבל את דירות הוריו ואת דירתו כחלקו בירושה לאחר פטירת האם בשנת 2006. התובע טען כי דירת ההורים אינה מתאימה למגורים ועומדת ריקה והתובע וויתר עליה לטובת בנו סופיאן אשר משלם בגינה ארנונה משנת 2009 אך טרם נכנס לגור בה. יצוין כבר עתה כי הפירוט של חלוקת הדירות במבנה שמסר התובע בכתב התביעה המתוקן אינו תואם להצהרתו לפני פקיד התביעות מיום 11.7.10. בכתב התביעה המתוקן הסביר התובע כי למעט המבנה שהוא קיבל, כלל העזבון עוד ארבעה מבנים, כאשר כל אחד מאחיו ג'מאל, ג'מיל, פרג' וערב. במסגרת כתב התביעה המתוקן טען התובע כי המציא לנתבע את כל המסמכים שנדרש להמציא ואשר ניתן היה להמציא, ובכלל זה אישורי ארנונה על שמו של סופיאן בנו לדירת הורי התובע, חשבונות מים וחשמל למבנים וכן יפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר מיום 31.7.10 על פיו התובע מוותר לטובת בנו סופיאן על הדירה של הוריו. התובע טען כי לא יכל להמציא הסכם בדבר חלוקת עזבון אביו משלא נעשה הסכם כזה. כן טען התובע כי מסר לנתבע העתק יחיד של הסכם בין בנו סופיאן לבין אחיו פרג', על פיו התיר פרג' לסופיאן לבנות דירה על גג הדירה של פרג' ולגור בה משך שש שנים. במסגרת כתב ההגנה המתוקן טען הנתבע כי דין התביעה להידחות בשל אי המצאת מסמכים שנדרשו ולחילופין - בשל הכנסות מנכסים. לעניין זה העלה הנתבע טענה כי ממצאי חקירה שנערכה בעניינו של התובע העלו כי לתובע נכסים נוספים בשועפט, בענתא וכי לאשת התובע זכויות בנכס מירושת אביה באזור חברון. בדיון המוקדם שנערך בתיק הוגדרו המחלוקות: האם כדין נדחתה התביעה לגמלת הבטחת הכנסה החל מ-6/10 על פי סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה? האם יש לתובע נכסים שניתן לייחס בגינם הכנסה רעיונית ואם כן באיזה שיעור? בתצהיר עדותו הראשית הכחיש התובע את טענת הנתבע כי הינו בעל זכויות בנכסים נוספים בשועפט, בענתא ובחברון. בשים לב לטענות הנתבע בכתב הגנתו ולאמור בתצהירו של התובע, נראה כי אם ייקבע שהנתבע הרים את הנטל להראות כי לתובע זכויות בנכסים נוספים על זכויותיו בנכס אביו בסלוואן, כי אז עומד לנתבע נימוק נוסף לדחיית התביעה, קרי: אי גילוי זכויות התובע בנכסים הנוספים. במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הזכויות בדירת הורי התובע, המיועדת לטענת התובע לסופיאן, ייוחסו לתובע והן יוערכו על פי מצב הדירה לפני ביצוע השיפוצים על ידי סופיאן, וייוחסו לתובע עד ליום 1.1.09 במלואן, והחל מ-1.1.09 למשך 5 שנים ובכפוף לכך שסופיאן ירשום את הדירה על שמו במס רכוש אם אין מניעה חוקית לכך. מעבר לכך, אנו סבורים כי הנתבע הביא די ראיות להוכחת טענתו כי התובע לא מסר לנתבע פירוט אודות זכויות בנכסים שיש לו בענתא או בנכסי ירושת אשתו בחברון. להלן פירוט הדברים: התובע העיד בתצהירו לגבי כי בשנת 1979 רכש דירת חדר בענתא ומכר אותה לתושב המקום בשנת 1987 תמורת 5,000 דינר. לטענתו, הן הרכישה והן המכירה של הדירה נעשו ללא הסכם. ואולם, בעדותו של התובע, הוא טען כי היה לו נכס בענתא אך הוא מכר אותו לפני 16 שנים (כלומר ב-1996) וכי יש לו מסמך המוכיח זאת. התובע המציא מסמך שלטענתו נערך על ידי הרוכש כארבעה או חמשה חודשים לפני כן לבקשתו, הואיל והוא איבד את ההסכם המקורי. הנתבע הביא ראיות שיש בהן כדי לסתור את גרסת התובע, כדלהלן: אימו של התובע, גב' יוסרה אשקיר ז"ל, נשאלה בחקירה מיום 3.11.98 אם נכונים ממצאי החקירה שבידי המוסד, לפיהם לתובע ולאחיו ערב נכסים בענתא, והיא השיבה "נכון, יש להם נכס פרטי בכפר ענתא אך לא גרים שם אלא כאן בסלואן והדירות שבכפר ענתא מושכרות...". בהמשך הוסיפה אם התובע כי לתובע נכס בדאחית אל סלאם ובעדותו אישר התובע כי מדובר בענתא. כלתו של התובע, גב' רשא אשקיר הנשואה לבן התובע נדאל, מסרה בחקירתה מיום 16.11.05 בדירתה בשועפט את הדברים הבאים: "ש. מתי עזבתם את ביתכם ב"ענתא" ועברתם לדירה הזו? ת. עברנו לדירה הזו לפני ארבעה חודשים בערך. ש. מי מתגורר בבית המשפחה ב"ענתא" הכפר? ת. הבית ריק כעת והחשמל בו מנותק. ש. האם הבאת את כל הרהיטים שלך לדירה זו? ת. אני הבאת את כל הרהיטים שלי לדירה זו". אחיו של התובע, פרג', מסר לחוקר הנתבע שלמה כהן בחקירתו בסלוואן מיום 28.12.96 כי "לאחי עוראבי יש כאן ירושה בנכס אבי אך מזה לפחות 3 שנים שעבר מכאן לבית שבנה בענתא ליד ביה"ס שבשכונת השלום..". כלת התובע, גב' סאוסן אשקיר, אשתו של סופיאן אשקיר, נחקרה ביום 29.12.10 בסלוואן, בנוכחות התובע, על ידי החוקר השאם פרג', ונשאלה: "ש. מה ידוע לך על בית חמיך בעתנא שבשטחים? ת. אני יודעת שהוא נטוש. אף פעם לא הלכתי אליו ולא מכירה אותו הרי מאז נישואיי משפחת חמי נמצאים כאן וכפי שאמר לך חמי הוא נטוש". יצויין כי החוקר פרג' רשם בהמשך הדברים כי "חמיה התערב וציין כי הבית בענתא שתי קומות דירה בכל קומה ואינן מאוכלסות שנים רבות ונטושות והוסיף כי משנות השמונים מכר את הבית בענתא לאחי אשתו חלמי רגבי שגר בחברון תמורת חלק של אשתו מירושת הוריה בחברון ומתבטא בחלקת אדמה בחברון כ-750 מטר וציין עוד התובע כי בנכס בענתא קיים שעון חשמל אחד לשתי הקומות שעד היום רשום על שמו גם שעון המים". כלות התובע רשא וסאוסן ואחי התובע פרג' העידו מטעם הנתבע. כלת התובע התכחשה בעדותה לכך שאי פעם התגוררה בענתא וטענה כי גרה אצל אביה בדחייאת אל סלאם, בין ענתא לשועפט. ואולם, עדות זו אינה מקובלת עלינו שכן התובע בעדותו אישר כי בנו נדאל וכלתו רשא גרו ב"בית המשפחה" בענתא, אלא שלטענתו מדובר בבית ש"היה של המשפחה" אך "עכשיו זה לא שלי". לאור האמור, אנו סבורים שלהודעתה של כלת התובע רשא מיום 16.11.05 ערך ראייתי רב להוכחת טענת הנתבע כי אין לקבל את גרסת התובע בתצהירו לפיה מכר את נכסו בענתא ב-1987 או את גרסתו המתוקנת בעדותו כי מכר אותו בשנת 1996. אשר לעדותו של אחי התובע פרג': פרג' אישר את חתימתו על הודעתו מיום 28.12.96 אך טען שמעולם לא נחקר על ידי חוקר הנתבע אודות אחיו התובע, וטען שהודעתו זוייפה. מר שלמה כהן העיד מטעם הנתבע ואישר כי גבה את הודעת פרג' ב-28.12.96, ובשים לב למועד עדותו של פרג' בבית הדין, אנו סבורים כי לא זכר את חקירתו ואיננו מקבלים את טענתו כי הודעתו זוייפה על ידי הנתבע. גם להודעת פרג' ערך ראייתי רב להוכחת גרסת הנתבע. כלת התובע סאוסן אישרה בעדותה את דבריה לחוקר. התובע עצמו אישר בעדותו את דברי החוקר השאם פרג' בדבר התערבותו של התובע בחקירה וטענתו כי מכר לחלמי רגבי ממשפחת אשת התובע את הנכס בענתא תמורת זכויות בנכס שאשתו ירשה מאביה באזור חברון. במקום אחר בעדותו טען התובע כי הדירה בענתא שייכת לחלמי רג'בי וכי תמורת הנכס בענתא הוא ואשתו קיבלו תוספת לנכס שאשתו ירשה באזור חברון. מכלול הראיות דלעיל מצביע על כך שמסתברת יותר גרסת הנתבע לפיה לתובע זכויות בנכס בענתא מאשר גרסת התובע לפיה אין לו זכויות כאלה. התובע מסר במהלך ההליך מספר גרסאות אודות המועד בו מכר לכאורה את הנכס בענתא. כמו כן טען תחילה כי עסקת המכירה בוצעה ללא הסכם בכתב ובמהלך עדותו טען כי היה הסכם בכתב, ולאחר מכן אף טען כי ההסכם המקורי אבד והרוכש ערך לבקשתו העתק של ההסכם המקורי לפני מספר חודשים, אותו הביא עמו התובע לדיון ההוכחות. דומה כי אף לגרסת התובע, גם אם הוא מכר את זכויותיו בנכס בענתא למר חלמי רג'בי (גרסה שאינה מתיישבת עם מגוריהם של נדאל ורשא בנכס), הרי שתמורת אותן זכויות קיבל התובע תוספת לזכויות שירשה אשתו באזור חברון, זכויות שאף אותן נמנע מלגלות לנתבע בעת שהגיש את תביעתו לגמלת הבטחת הכנסה. אשר על כן הגענו למסקנה כי לא שגה הנתבע משדחה את תביעת התובע לגמלת הבטחת הכנסה. התביעה נדחית, ללא צו להוצאות. מסמכיםהבטחת הכנסה