1. תביעה להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) ממנה סובל התובע ביד שמאל כמחלת מקצוע כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995. 2. העובדות הרלוונטיות פורטו בהחלטה מיום 21.2.12 כדלקמן: א. התובע יליד 1965, הינו רואה חשבון במקצועו ועיסוקו מאז 1982 החל משנת 1993. התובע הינו הבעלים של משרד רואי חשבון. התובע עובד בימים א'-ה' בשעות 8:00-19:00 וביום ו' עד השעה 15:00. במסגרת עבודתו הוא עוסק בתחום הביקורת, חשבות והנהלת חשבונות. מרבית עבודתו מתבצעת באמצעות הקלדת נתונים למחשב, כתיבת דוחות ידניים לגופים שונים כגון מס הכנסה מע"מ וביטוח לאומי. כמו כן הוא מקיים פגישות ונותן מענה טלפוני. כ- 70% מזמן העבודה מוקדש לעבודת הקלדה וכתיבה. יד שמאל הינה ידו הדומיננטית וזאת בעקבות פציעה בשנת 1974 עת נפגע בכף יד ימין. 3. בהחלטה מיום 10.5.12 מונה ד"ר דוד יפה כמומחה יועץ רפואי (להלן - המומחה) והופנו אליו השאלות הבאות: "א. מהן הפגימות הרפואיות מהן סובל התובע בידו השמאלית? ב. האם פגימות אלו בידו השמאלית הינן בגדר מחלת מקצוע על פי פריט 13 לחלק ב' לתוספת השניה?" ביום 20.5.12 השיב המומחה לשאלות בית הדין בזו הלשון: " מר נאמן משה אובחן כי הינו סובל מתסמונת התעלה הקרפלית בידיים דו צדדי בשילוב עם גירוי שורשי צווארי C7-8 וזאת על פי בדיקה אלקטרו דיאגנוסטית מתאריך 12.12.06 . ממצאי בדיקה חוזרת מתאריך 16.5.08 נמצא עדות לגירוי שורשי צווארי C6-7 וכן רושם לתסמונת תעלה קרפלית גבולית משמאל. על פי מידע זה מר נאמן סובל מהפרעה משולבת של גירוי שורשי צווארי וגירוי עצבי בשורש היד, מצב המכונה DOUBLE CRUSH SYNDROMW לאור הממצא הגבולי בידיים ככל הנראה כי הבעיה העיקרית הינה בעיה צוארית. על פי הספרות הרפואית כולל הספרים... וכן חוזר נפגעי עבודה בנושא תסמונת התעלה הקרפלית מאת גב' מנצורי לאה, אגף ביטוח נפגעי עבודה מתאריך 3.2.05, הקישור בין תסמונת התעלה הקרפלית ועבודה הינה שנויה במחלוקת. במידה והתסמונת משויכת לסוג עבודה מסוים, בלתי אפשרי להצהיר אם העבודה גרמה לתסמונת או החמירה תסמונת אסיפטומטית קיימת והביאה להופעת ספטומים באדם שהגורמים האישיים העמידו אותו בסיכון להופעתה. הוועדה המייעצת לפגיעות בעבודה, משרד הפנים בלונדון, אנדליה, הסיקה ב- 1992 כי נדרשת חשיפה משמעותית לעבודה המלווה בויברציות על מנת לקבוע כי התסמונת הופיעה בעקבות העבודה. בניגוד לקביעה זו יש המשייכים הפעלה רפיטאטיבית מאומצת של היד כגורם פוטנציאלי להופעת התסמונת. ההגדרה של פעילות רפיטאטיבית ומידת הכח הנדרשת משתנה בין המחקרים השונים אולם בפרסום של SILVERSTEIN משנת 1987 הוגדרה עבודה מאומצת כפעילות בה הכוח הנדרש לביצועה הינו מעל 4 ק"ג. פעילות רפיטאטיבית הוגדרה כפעולה המתבצעת תוך פחות מ- 30 שניות או כאשר מעל 50% מהפעילות חוזרת על עצמה בכל פעילות ומנח שורש היד בעמדת כיפוף או יישור מוגזמים. יש המשייכים עבודה מול מחשב כגורם סיכון להופעת תסמונת תעלה קרפלית אולם יש המשייכים העבודה מול מחשב לשימוש בעכבר ולאו דווקא לעבודת הקלדנות... על פי התיאור העובדתי והתיק הרפואי העבודה מול המחשב מהווה 70% מפעילותו. אופי עבודתו זה אינו זהה לזו של קלדנית, הווה אומר שבעת עבודתו מול המחשב עליו להציב נתונים תוך ביצוע ביקורת תמידית לשם וידוי הנתונים שהוקלדו נכון ולפיכך עבודתו אינה עבודת הקלדה רציפה ולכן לא ניתן לשייך בין עבודתו לתסמונת התעלה הקרפלית בידו השמאלית". 4. ביום 17.12.12 הופנו למומחה שאלות ההבהרה כדלקמן: "א. בחוות דעתך ציינת, כי "הקישור בין תסמונת התעלה הקרפלית ועבודה הינה שנויה במחלוקת". באיזה אסכולה הינך תומך? ב. כאמור, בהתאם לעובדות מרבית מזמן עבודתו של התובע (70%) מתבצעת באמצעות הקלדת נתונים למחשב וכתיבת דוחות ידניים. (1) האם נכון כי בעת שימוש בעכבר המחשב, בעת הקלדה ובעת כתיבה שורש כף היד נלחץ כלפי השולחן? (2) האם נכון, כי בעת הקלדה קיימות תנועות חוזרות ונשנות של האצבעות העלולות לגרום לבעייה בלחץ התוך עצבי, ולפיכך לחשיפת העצב לתהליך דלקתי הגורם בסופו של דבר להיווצרות של דלקת? (3) האם נכון כי לחץ מתמשך של העצב (לאו דווקא לחץ של העצב המדיאני) יכול לגרום לשיתוק חלקי או מלא של העצב? ג. כאמור, בחוות דעתך הינך מתייחס לחוזר נפגעי עבודה בנושא תסמונת התעלה הקרפלית (CTS). בהתאם לאמור בעמ' 4 לחוזר, CTS על רקע תעסוקתי אופיינית אצל העוסקים בעבודות קלדנות ובעבודה הכרוכה בכתיבה מרובה. (1) האם הינך מסכים עם קביעה זו? (2) אם כן - הינך מתבקש לשוב ולשקול את קביעתך בעניין התובע נוכח העובדות כפי שהן נקבעו על ידי בית הדין?" (3) אם לא - נא נמק את קביעתך? 5. ביום 30.12.12 השיב המומחה לשאלות ההבהרה כדלקמן: תשובה א': בחוות הדעת מטעמי מתאריך 20.5.12 ציינתי כי בהתבסס על הספרות הרפואית הקישור בין תסמונת התעלה הקרפלית ועבודה הינה שנויה במחלוקת. משפט זה מהווה ציטוט מהספר MEDICOLAGAL REPORTING IN ORTHOPEDIC TRAUMA עמ' 506. תשובה ב': 1. על פי חוזר נפגעי עבודה.. קלדניות המפעילות האצבעות באופן רצוף שעות רבות ביום וכן עבודה הכרוכה בכתיבה מרובה שעות רבות ביום ולאורך זמן הינה גורם סיכון לתסמונת התעלה הקרפלית. על פי המאמר EFFECT OF WRIST POSTURE ON CRAPAL TUNNEL PRESSURE WHILR TYPING מהעיתוןJOURNAL OF ORTHOPEDIC RESEARCH 9/2008 מצוין כי ייתכן ועלית הלחץ בתעלה הקרפלית בעת הקלדה הינה עקב העומס המופעל על קצוות האצבעות ולא תנועת האצבעות וכן מצוין כי יתכן למהירות ההדפסה השפעה על הלחץ בתעלה הקרפלית אולם הדבר עדיין לא נבדק. בעת כתיבת חוות הדעת אני מסתמך על הספרות הרפואית ומקבל החלטותיי על פיהן ומנסה לתת הסבר לפתופיזיולוגיה. ייתכן כי בעת השימוש בעכבר ובעת ההקלדה היד נלחצת כלפי השולחן אולם לחץ זה לדעתי אינו משמעותי ולאו דווקא מהווה הגורם לעיליית הלחץ בתעלה הקרפלית. 2. על פי התשובה לסעיף 1 לשאלה זו ייתכן והלחץ בקצוות האצבעות הינו הגורם ולא התנועות החוזרות ונישנות והדבר עדיין נחקר על פי הספרות הרפואית. 3. לחץ ניכר יכול לגרום לכך- נכון. תשובה ג': 1. הנני מסכים עם קביעה זו וזאת בהתבסס על חוזר נפגעי עבודה בנושא תסמונת התעלה הקרפלית... 2. כאשר יש לקבוע כי ההקלדה מהווה גורם סיכון יש ראשית לקבוע האם מדובר במקליד שזהו מקצועו. על פי המאמר OCCUPATION IN RELATION TO THE CARPAL TUNNEL SYNDROME מהעיתוןRHEUMATOLOGY REHABILITATION,1975,14,218 מצוין כי מקליד/ה שזהו מקצועו לוחץ על 7-8 מקשים בשניה ועל מנת לקבוע עי הקלדה מהווה גורם סיכון לתסמונת התעלה הקרפלית יש לעמוד בקצב הקלדה זה ובמקרה הנדון אין אלה פני הדברים. לפיכך אין מקום לשינוי קביעתי כמצויין בחוות הדעת מטעמי מתאריך 20.5.12 ". 6. בהחלטה מיום 20.3.13 התבקש המומחה בשנית להשיב לשאלה המפורטת בסעיף 1(א) להחלטה מיום 17.12.12, היינו באיזו אסכולה הוא תומך. שכן בתשובותיו לשאלות באותה החלטה, לא מופיעה תשובה ברורה לשאלה זו. ביום 2.4.13 השיב המומחה : " .... בהחלטותיי הנני מתבסס על הספרות הרפואית ואם לנתונים העומדים בפני תימוכין בספרות הנני מחליט כי יש לקבוע לטובת התובע, ולפיכך הנני מבית הלל ולא מבית שמאי ". 7. בסיכומיו מסתמך התובע על תשובתו האחרונה של המומחה לשאלת ההבהרה ככזו התומכת בקבלת התביעה. התובע טוען כי בהגינותו שינה המומחה מסקנתו (אליה הגיע בחוות הדעת מיום 20.5.12) וקובע כי הוא בוחר באסכולה התומכת בקשר הסיבתי ולפיכך קובע כי יש לקבל את התביעה. התובע מוסיף וטוען כי הנתבע לא סתר את החזקה הקבועה בחוק לעניין מחלת מקצוע. בהתאם לעובדות אשר נקבעו על ידי בית הדין מאז שנת 1982 עובד התובע 62 שעות עבודה שבועיות וכ- 70% (כ- 43 שעות שבועיות) מזמן העבודה מוקדש לעבודת הקלדה וכתיבה. לכן בהתאם להלכה הפסוקה ובהתאם לעובדות כאמור התובע עבד "עבודה ממושכת". כמו כן בהתאם לתשובות המומחה בעת ההקלדה והכתיבה נוצר לחץ על העצב המדיאני. מהאמור לעיל עולה כי התובע עונה על הגדרת פריט 13 לחלק ב' לתוספת השניה. 8. הנתבע טוען מנגד כי התובע נתפס לכלל טעות בהבנה ובפרשנות תשובת המומחה לעניין השאלה "באיזו אסכולה הוא תומך? "שכן בתשובתו של המומחה אין כל שינוי בעמדתו כפי שבאה לביטוי בחוות הדעת מטעמו. המומחה נותר בעמדתו כי בשונה מעבודת הקלדנית עבודת התובע בקלדנות אינה רציפה ולפיכך אין כל קשר סיבתי בין הקלדה כאמור לבין הפגימה של תסמונת התעלה הקרפלית. באשר לעניין "הלחץ" שעליו נסמך התובע, הרי שהמומחה סיווג זאת במילה "ייתכן" ובכלל קבע כי לחץ זה אינו משמעותי ואין לו קשר לתסמונת. 9. לאחר שנתנו דעתנו לטענותיו של כל צד, מצאנו לאמץ את מסקנת המומחה כמפורט בחוות דעתו לפיה לא ניתן לשייך בין עבודתו של התובע לתסמונת התעלה הקרפלית בידו השמאלית. דעתנו היא כי התובע טעה בסוברו כי המומחה שינה עמדתו כך שהוא תומך בקבלת התביעה. במענה לשאלת ההבהרה באיזו אסכולה הוא תומך? השיב המומחה כי הוא נמנה על בית הלל, כלומר כאשר לנתונים העומדים בפניו (באופן כללי ולא במקרה הספציפי של התובע בתיק דנן) ניתן למצוא תימוכין בספרות, הוא תומך בקבלת התביעה ובכל מקרה אינו תומך באסכולה השוללת מראש קביעת קשר סיבתי בין תנאי עבודה לבין תסמונת התעלה הקרפלית. מכל מקום המומחה אינו משנה קביעתו לפיה בתיק דנן אין הנתונים תומכים בקבלת התביעה. 10. ככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליהן ולא יסטה מקביעותיהן, אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. (עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.6.05; עב"ל 167/07 עמרם אביטל נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 11.5.08). בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעל הדין, (דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 2.11.99; עב"ל 341/96 שמעון מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377). 11. במקרה שבפנינו, לא ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו. חוות דעתו של המומחה הינה ברורה, מנומקת ומבוססת. המומחה סוקר במפורט את הפגימות מהן סובל התובע, כפי שהן עולות מהחומר הרפואי שעמד לפניו. המומחה סוקר את הספרות הרפואית ואת האסכולות השונות בנושא ולבסוף קובע כי אופי עבודתו של התובע, על פי התיאור העובדתי והתיק הרפואי, אינו זהה לזה של קלדנית ואין המדובר בעבודת הקלדה רציפה ולכן לא ניתן לשייך בין עבודת התובע לבין הפגימה ממנה הוא סובל. המומחה התייחס מפורשות לשאלות שנשאל במסגרת שאלות ההבהרה שהופנו אליו, ולא שינה מסקנתו כי אין כל קשר בין התסמונת ממנה סובל התובע לבין תנאי עבודתו. המומחה אכן מציין כי ייתכן ובעת השימוש בעכבר ובעת ההקלדה היד נלחצת כלפי השולחן אולם מוסיף כי לדעתו לחץ זה אינו משמעותי ולאו דווקא מהווה הגורם לעלית הלחץ בתעלה הקרפלית. כמו כן מסביר המומחה כי על מנת שהקלדה תהווה גורם סיכון לתסמונת התעלה הקרפלית יש לעמוד בקצב הקלדה מסוים אשר אין התובע עומד בו. 12. נוכח חוות דעת זו, הגענו למסקנה כי דין התביעה להידחות. אין צו להוצאות.מחלת מקצוערפואהתסמונת התעלה הקרפלית (CTS)