תביעה להכיר בליקויים בצוואר ובגב התחתון כ"פגיעה בעבודה"

תביעת התובעת להכיר בליקויים מהם היא סובלת בצווארה ובגבה התחתון כ"פגיעה בעבודה" 2. ביום 21.3.12, לאחר שנשמעה עדותה של התובעת, גיבשו הצדדים רשימת עובדות מוסכמות באשר לתנאי ולאופן ביצוע עבודתה של התובעת, כדלקמן: א. התובעת ילידת חודש ינואר 1967, עבדה כסייעת בבית ספר לחינוך מיוחד בטירה, כ- 10 שנים, מחודש אוקטובר 1996 עד סוף שנת 2005. ב. התובעת עבדה 5 ימים בשבוע, מ- 08.00 עד 13.30. מדובר בבית ספר לילדים מגיל שנתיים עד גיל 21 עם דרגות פיגור שונות. התובעת עבדה בכיתה שבה היו בין 6 ל- 8 ילדים. ג. בעבודתה, עשתה התובעת פעולות מגוונות ובין היתר, הרימה מכיסא גלגלים 4 עד 6 פעמים ביום ילדים פגועים, שמשקלם נע בין 10 ל- 40 ק"ג, לפעמים בסיוע סייעת נוספת ולפעמים לא. 3. בהחלטה מיום 6.6.12, מונה ד"ר לב-אל אסא, מומחה לכירורגיה אורתופדית, לשמש מומחה - יועץ רפואי, (להלן:"המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן והמתייחסות לתובעת: א. מהו הליקוי ממנו סובלת התובעת בצווארה ובגבה התחתון? ב. האם יש קשר סיבתי, (גרימה או החמרה), בין ליקוי זה לבין תנאי עבודתה, כמפורט בעובדות המוסכמות? ג. האם נוכל לראות בכל פעולת הרמה שביצעה התובעת בעבודתה, כמפורט בעובדות המוסכמות, משום חבלה זעירה בלתי הפיכה, אשר היא כשלעצמה לא גרמה לליקוי ממנו היא סובלת, אך בהצטרפותן יחד, נגרם הליקוי? ד. האם השפעת תנאי עבודתה של התובעת על הליקוי ממנו היא סובלת פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, (אם קיימים כאלה), על ליקוי זה? לצורך מתן חוות הדעת, נשלח למומחה תיק ובו כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים לעניינה של התובעת, כפי שהוגשו על ידי שני הצדדים. במסגרת המסמכים הרפואיים נשלחה למומחה גם חוות דעת של ד"ר יאסין מטעם התובעת ושתי חוות דעת של ד"ר פלדברין מטעם הנתבע. 4. ביום 25.6.12 ניתנה חוות דעת המומחה במענה לשאלות שהופנו אליו, (להלן: "חוות הדעת הראשונה"). לשאלה א', מהו הליקוי ממנו סובלת התובעת בצווארה ובגבה התחתון, השיב המומחה: "הליקוי ממנו סובלת התובעת בצוארה ובגבה התחתון הנו מחלה ניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות (Degenerative disc disease), להלן מנ"ד, שם נרדף- ספונדילוזיס. מדובר בתהליך מתמשך לאורך שנים רבות, לעיתים אף מגיל הילדות של שינויים במבנה המולקולרי של הדיסקות הבין חוליתיות, שינויים הגוררים עימם באופן משני שינויים נוספים במפרקים שבין החוליות ובחוליות עצמן. הביטוי הקליני השכיח ביותר למחלה זאת הנה כאב גב או צוואר מלווה בהגבלת טווח התנועה. לעיתים הכאב מלווה בכאב הקורן לאורך גף עליון או תחתון כאשר יש פגיעה בשרש עצבי כתוצאה מן השינויים בדיסקות. הגורם השכיח ביותר לכאב קורן מעין זה הנו "פריצת דיסק" שהיא סיבוך של המנ"ד. למרות מה שבעבר נמנו גורמים קונסטיטוציונים וסביבתיים כאחראים למחלה ברור כיום שהשפעתם היא מינורית וגורם הסיכון השכיח ביותר ללקות במחלה הנו הגורם הגנטי." לשאלה ב', האם יש קשר סיבתי, (גרימה או החמרה), בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הליקוי ממנו היא סובלת בצווארה ובגבה התחתון, השיב המומחה: "התובעת החלה מתלוננת על כאב גב תחתון כשנה לאחר שהחלה עובדת כסייעת בבי"ס לחינוך מיוחד. די בכך בכדי לשלול קשר סיבתי בין מחלתה (מנ"ד) שהיא מחלה המתפתחת לאורך שנים רבות, ובין תנאי עבודתה. זאת ועוד, כאמור בתשובתי הקודמת, גורם הסיכון העיקרי ללקות במחלה הנו תורשתי ואינו תלוי בתנאים סביבתיים." לשאלה ג', האם נוכל לראות בכל פעולת הרמה שביצעה התובעת בעבודתה, משום חבלה זעירה בלתי הפיכה, אשר היא כשלעצמה לא גרמה לליקוי ממנו היא סובלת, אך בהצטרפותן יחד, נגרם הליקוי, השיב המומחה: "לא ניתן לראות בכל פעולת הרמה שבצעה התובעת בעת עבודתה כמתואר בפרק "העובדות המוסכמות", כארוע של חבלה זעירה." לשאלה ד', האם השפעת תנאי עבודתה של התובעת על הליקוי ממנו היא סובלת פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, השיב המומחה: "השפעת תנאי עבודתה של התובעת על הליקוי ממנו היא סובלת פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים ובראשם הגורם הגנטי." 5. בהחלטה מיום 7.1.13 הופנו למומחה שאלות הבהרה לגבי חוות הדעת הראשונה. ביום 7.2.13 השיב המומחה לשאלות הבהרה, (להלן: "חוות הדעת השנייה"). להלן פירוט השאלות ותשובות המומחה בהתאמה: שאלה א' - בטרם העסקתה של התובעת כסייעת בבית הספר לחינוך, לא נרשמו לגביה תלונות על כאבי גב תחתון או צוואר. האם יש בנתון זה כדי לשנות מחוות דעתך? תשובת המומחה: "התובעת החלה לעבוד כסייעת בבית הספר ב- 1996. הרישומים המוקדמים ביותר בתיקה הרפואי הנם מ 1995 , כך שאין ביכולתי לאשש את הטענה שקודם להעסקתה כסייעת בבית ספר לא נרשמו לגביה תלונות על כאב גב או צואר. הגיל (29) בו החלה לסבול ממחושיה הנו גיל שבו מתחילים להופיע מחושים הקשורים למחלה הניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות ללא קשר לתנאי העבודה. אשר על כן אין בנתון הנ"ל בכדי לשנות את דעתי. " שאלה ב' - האם אין בתנאי עבודתה של התובעת כפי שפורטו בעובדות המוסכמות כדי להחמיר את הליקוי ממנו היא סובלת? תשובת המומחה: "מרגע שהחלה סובלת מכאב גב תחתון החלה גם סובלת בעת ביצוע פעולות שונות בעבודה. תנאי העבודה לא היה בהם בכדי להחמיר את התהליך החולני אך היה בהם בכדי להחמיר את המחושים שנגרמו מפאתו." 6. בהחלטה מיום 22.7.13, הופנתה למומחה שאלת הבהרה נוספת והיא: "בסעיף ב' לחוות הדעת הראשונה, מיום 25.6.12, המומחה ציין כי התובעת החלה מתלוננת על כאב גב תחתון כשנה לאחר שהחלה לעבוד כסייעת בבית הספר לחינוך מיוחד. בסעיף א' לחוות הדעת השנייה מיום 3.3.13, התייחס המומחה לתלונות רלוונטיות משנת 1995, דהיינו כשנה לפני שהחלה התובעת לעבוד כסייעת. המומחה מתבקש להבהיר אי בהירות זו. ממתי החלו התלונות? על מה? והאם יש בכך כדי לשנות ממסקנתו?". ביום 2.9.13 השיב המומחה לשאלת ההבהרה הנוספת כדלקמן, (להלן: "חוות הדעת השלישית"): "שאלה א' לה עניתי בתשובתי מיום 3.2.3013 היתה - כזכור - "בטרם העסקתה של התובעת כסייעת בבית הספר לחינוך, לא נרשמו לגביה תלונות על כאב גב תחתון או צואר. האם יש בנתון זה כדי לשנות מחוות דעתך?". בתשובתי התייחסתי לעובדה שלא היו לפני רישומים הקשורים למצבה הרפואי של התובעת אלא משנת 1995 ומאחר שלא סביר שלא היו קיימים רישומים רפואיים כלשהם מאז לידתה הרי שתשובתי - במילים אחרות - הייתה, פשוט, שאין לי יכולת לדעת מה נרשם בתיק הרפואי שלה בתקופה שעד 1995. למען הסר ספק: לא ציינתי בדברי כי מצאתי בתיק הרפואי של התובעת רישום המתייחס לתלונות כל שהן אודות כאבי גב או צואר בשנת 1995. ועוד זאת, בחוות דעתי הראשונה מיום 25.6.12 כבר יצאתי מההנחה שאמנם התובעת לא התלוננה על כאב גב תחתון או צואר אלא כשנה אחר שהחלה לעבוד כסיעת בחינוך מיוחד וטענתי שיש בכך לשלול את הטענה שהמחלה התפתחה בגין עבודתה. שכן המחלה המדוברת, מחלה ניוונית של הדיסקות, היא מחלה המתפתחת לאיטה לאורך שנים רבות ולכן ודאי הוא שהמחלה החלה מתפתחת אצל התובעת הרבה לפני שהחלה בעבודתה בחינוך מיוחד." (ההדגשה שלי - א.ל.). 7. עיקרי טענות ב"כ התובעת: א. העבודה של התובעת היתה כרוכה במאמץ פיזי רב. מאמץ זה יוצר קשר סיבתי בין הליקוי ממנו היא סובלת בצווארה ובגבה התחתון לבין תנאי עבודתה. במסגרת עבודתה נדרשה התובעת להרים ילדים מוגבלי תנועה כשהיא מבצעת פעולה זו באופן חוזר ונשנה מידי יום ביומו משך תקופה ממושכת. עבודת התובעת דרשה גם כיפוף ויישור בלתי פוסק של הגב, עובדה שגרמה לה לפגיעה בעמוד השדרה. ב. בטרם החלה התובעת לעבוד כסייעת בבית הספר לחינוך מיוחד, היא לא סבלה מבעיות רפואיות או אורתופדיות. אלה החלו רק לאחר שהיא התחילה לעבוד כסייעת. ג. בחוות דעת המומחה נפלו סתירות שיש בהן כדי לשלול את מסקנתו. 8. עיקרי טענות ב"כ הנתבע: לאור האמור בחוות דעת המומחה ובהסתמך על כך שהמומחה שולל קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הליקוי ממנו היא סובלת בצווארה ובגבה התחתון, יש לדחות את התביעה. 9. לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד, עיינתי בשלושת חוות דעת המומחה ובסיכומי הצדדים, שוכנעתי כי יש לדחות את התביעה. 10. המומחה - היועץ הרפואי הממונה על ידי בית הדין הוא המנחה את בית הדין בקביעות בשאלות שברפואה. ככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיה אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן, (עב"ל(ארצי) 43444-11-11 מרדכי צמח - המוסד לביטוח לאומי (10.4.13), עב"ל(ארצי) 47434-06-11 עיסא עארף - המוסד לביטוח לאומי (25.4.12), עב"ל(ארצי) נחום ברוך - המוסד לביטוח לאומי (19.2.12), עב"ל(ארצי) 54278-12-11 יוסף לוי - המוסד לביטוח לאומי (31.10.12) ועב"ל(ארצי) 51763-03-11 נסים אשכנזי - המוסד לביטוח לאומי (1.3.12)) . בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעל הדין, (דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); עב"ל 341/96 שמעון מליחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377). 11. שלושת חוות דעת המומחה ברורות ומנומקות ולא מצאתי בהן כל פגם משפטי המצדיק סטייה ממסקנות המומחה. המומחה קבע, כי התובעת סובלת בצווארה ובגבה התחתון ממחלה ניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות, (ספונדילוזיס), (להלן: "המחלה"). לדידו, אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת, כמפורט בעובדות המוסכמות, לבין המחלה. המומחה מבסס קביעתו זו על שני נימוקים עיקריים: האחד, כי גורם הסיכון העיקרי ללקות במחלה הוא תורשתי ואינו תלוי בתנאים סביבתיים. השני הוא, כי מדובר במחלה המתפתחת לאיטה לאורך שנים רבות, אף מגיל הילדות, במסגרתה יש שינויים במבנה המולקולרי של הדיסקות הבין חוליתיות, שינויים הגוררים עימם באופן משני שינויים נוספים במפרקים שבין החוליות ובחוליות עצמן. בעניינה של התובעת, מציין המומחה, כי היא החלה מתלוננת על כאב גב תחתון כשנה לאחר שהחלה עובדת כסייעת בבית הספר לחינוך מיוחד. לפיכך, לדידו, די בכך כדי לשלול קשר סיבתי בין מחלתה, שהיא כאמור מחלה המתפתחת לאורך שנים, לבין תנאי עבודתה. המומחה אף מציין, כי הגיל - 29, בו החלה התובעת לסבול כאבים בגב התחתון ובצוואר הוא גיל שבו מתחילים להופיע מחושים הקשורים למחלה הניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות ללא קשר לתנאי העבודה. גם מטעם זה, לדידו של המומחה, יש כדי לשלול קשר סיבתי. קביעת המומחה בדבר היעדר קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין המחלה ממנה היא סובלת היא מסוג הקביעות הרפואיות שמתחום המומחיות של המומחה. ככלל, בית הדין לא מתערב בקביעות רפואיות כאמור. אין סיבה בנסיבות המקרה דנן, המאפשרת חריגה מהכלל. 12. לא מצאתי לקבל את טענת ב"כ התובעת לגבי סתירות בחוות דעת המומחה. בשאלת ההבהרה שהופנתה למומחה בהחלטה מיום 22.7.13, הופנתה תשומת ליבו לכך שבחוות הדעת הראשונה הוא ציין שהתובעת החלה להתלונן על כאבים כשנה לאחר שהחלה לעבוד כסייעת, זאת לעומת התייחסותו בחוות הדעת השנייה לתלונות לכאורה של התובעת משנת 1995, דהיינו כשנה לפני שהחלה לעבוד כסייעת. המומחה התבקש להסביר אי בהירות זו. בחוות הדעת השלישית הסביר המומחה במפורש, כי הרישומים הרפואיים של התובעת משנת 1995, אותם הזכיר בחוות הדעת השנייה, לא התייחסו לכאבי גב או צוואר שלה, אלא הם היו הרישומים המוקדמים ביותר שנמצאו בתיקה הרפואי של התובעת שהובא לעיונו. באשר למועד בו החלה התובעת להתלונן על כאבים, שב וחזר המומחה בחוות הדעת השלישית על קביעתו בחוות הדעת הראשונה והשנייה, לפיה תלונותיה של התובעת על כאבים בגבה התחתון ובצווארה החלו כשנה לאחר שהתחילה לעבוד כסייעת ועובדה זו, לדידו של המומחה, שוללת את הטענה שהמחלה התפתחה בגין עבודתה, שכן המחלה הנדונה מתפתחת לאיטה לאורך שנים רבות. 13. לאור כל האמור, בהסתמך על שלושת חוות דעת המומחה, נקבע בזאת, כי לא קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין מחלתה בצוואר ובגב התחתון. לפיכך התביעה נדחית. אין צו להוצאות. הכרה בתאונת עבודהצוואר