תביעה לחייב את הנתבע לבטל את סכום החיוב בגין קבלת דמי אבטלה ביתר בסך של 5,175 ₪ שקיבל התובע בשנים 2009 ו-2010 מהנתבע. להלן עובדות המקרה: 1. התובע פוטר מעבודתו בחודש 1/09. 2. התובע הגיש תביעה לנתבע, לתשלום דמי אבטלה בתאריך 3/2/09, הנתבע אישר את תביעת התובע ושילם לו דמי אבטלה. 3. בתחילת חודש 3/09 החל התובע לעבוד במשרה בשכר נמוך מחברת ע.ב. אירועים בע"מ ופוטר מעבודתו בחודש 4/09. לדבריו, הוא דיווח בכתב על כך לפקידת הנתבע. 4. התובע היה מובטל במשך כשבועיים ימים ושוב החל לעבוד בעבודה זמנית לימים אחדים בחברת פישמן הנדסה בע"מ. לדבריו, הוא מסר על כך הודעה בכתב לפקיד של הנתבע ביום 20/4/09. עבודת התובע בחברת פישמן הנדסה בע"מ הופסקה. 5. שירות התעסוקה הפנה את התובע בחודש 5/09 לעבודה בחברת ע.ר. צים שיווק ישיר בע"מ. לדברי התובע, גם על עבודה זו מסר הודעה לפקידת הנתבע ביום 9/5/09. 6. התובע קיבל דמי אבטלה מהנתבע במהלך החודשים, מפברואר 2009 ועד סוף ינואר 2010, כשבאותה התקופה התובע עבד, על פי האישורים ותלושי השכר שהוגשו לבית הדין, כדלקמן: א) מ-19/2/09 עד 26/2/09 בחברת דיגיטל לייבלס בע"מ. ב) בחודש 3/09 עבד 22 יום בחברת ע.ב. אירועים. ג) בחודש 4/09 עבד 4 ימים בחברת ע.ב. אירועים. ב) מ-20/4/09 עד 23/4/09 בחברת פישמן הנדסה בע"מ. ד) מ-30/6/09 עד 1/7/09 בחברת ע.ר. צים שיווק ישיר בע"מ. ה) מ-8/7/09 עד 17/7/09 בחברת א.ח.מ.ש. טכנולוגיות מחזור בע"מ. ו) מ-13/8/09 עד 20/8/09 באמצעות חברת יהב כוח אדם (2006) בע"מ. ז) מ-13/10/09 עד 26/10/09 בחברת סהל אלובין בע"מ. ח) מ-1/11/09 עד 17/1/10 באמצעות חברת אביגיל שירותי כ"א בע"מ. ט) מ-25/1/10 עד 19/2/10 באמצעות חברת פאר שירותי כ"א בע"מ. 7. בתאריך 23/10/10 שוב הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום דמי אבטלה והנתבע אישר לתובע תקופת אבטלה נוספת. במהלך תקופת האבטלה הנ"ל עבד התובע כדלקמן: א) מ-25/1/10 עד 19/2/10 באמצעות חברת פאר שירותי כ"א בע"מ. ב) מ-12/5/10 עד 13/5/10 באמצעות חברת טים חן גוונים 2007 בע"מ. ג) מ-25/5/10 עד 16/6/10 באמצעות חברת ציוד בע"מ. ד) מ-4/7/10 עד 3/8/10 לא ידוע לבית הדין מקום העבודה, כי לא הוגש אישור בכתב בנדון. 8. ביום 25/8/10 הודיע הנתבע לתובע, כי נוצר לו חוב על סך 5,175 ₪ בגין קבלת דמי אבטלה מהנתבע בתקופה שבה עבד בפועל והשתכר. 9. בתאריך 14/9/10 הגיש התובע את תביעתו לבית הדין נגד הנתבע, בעניין החוב שנדרש לשלם בחזרה לנתבע. בתאריך 22/2/11 הגישה ב"כ התובע כתב תביעה מתוקן לבית הדין. 10. במהלך הדיון שהתקיים בבית הדין ביום 19/6/12 הסכים התובע, כי ינתן נגדו פסק דין על סך 5,030 ₪ שישלם לנתבע בתשלומים חודשיים שווים של 250 ₪ כל אחד. 11. לאחר מתן פסק הדין הנ"ל התחרט התובע, חזר בו מהסכמתו, הגיש ערעור לבית הדין הארצי, בתיק עב"ל 40741-07-12 וביקש לבטל את פסק הדין שניתן בבית דין זה. 12. בתאריך 1/11/12 ניתן פסק דין על ידי כב' השופטת רונית רוזנפלד, ובהסכמת הצדדים פסק הדין מיום 19/6/12 בוטל והתיק הוחזר לבית הדין, לצורך קיום דיון לגופו באשר לסכום החוב, וכך אמנם נעשה. 13. ביום 7/12/12 הגישה גב' נגה קרפל, מנהלת מחלקת אבטלה, תעודת עובד ציבור המפרטת כיצד נוצר החוב של התובע, שסומנה נ/4. תעודת עובד ציבור, נ/4, מפרטת את פרטי חובו של התובע. 14. בתאריך 18/3/13 העידה בבית הדין הגב' קרפל נוגה, אשר הגישה לבית הדין תעודת עובד ציבור מיום 7/12/12 (ראה מסמך נ/4). במהלך חקירתה הנגדית של הגב' נגה קרפל ביום 18/3/13 טען התובע, כי הוסיפו לו ימי אבטלה נוספים על ידי שירות התעסוקה, וכי ברצונו להביא אישור משירות התעסוקה ביחס לחודש 5/10. העדה הסכימה לבדוק את האישורים משירות התעסוקה, אם התובע ימציא לה את האישור כנדרש. התובע המציא את האישור לבית הדין ביום 18/4/13. 15. בתאריך 18/4/13 הגיש התובע לבית הדין אישור בכתב משירות התעסוקה מיום 4/4/13 המאשר, כי בחודש 5/10 היה זכאי התובע לתשלום בגין תשעה ימי אבטלה לאור התייצבותו בשירות התעסוקה כדורש עבודה. 16. האישור מיום 18/4/13 נבדק על ידי גב' נוגה קרפל, אשר קבעה ביום 29/4/13, כי התובע היה צריך לקבל דמי אבטלה בגין 7 ימים בלבד וזאת בסך של 992 ₪, כאשר בפועל קיבל התובע סך של 1,647 ₪ עבור חודש 5/10 וזאת בשל תיקוני מפות מלשכת התעסוקה (ראה הודעת ב"כ הנתבע בנדון לבית הדין ביום 8/5/13 בצירוף המסמכים הנלווים). 17. בתאריך 4/6/13 שלח התובע מכתב לבית הדין בצירוף תדפיס מבנק הדואר, כי בחודש 6/10 הנתבע העביר לו רק את הסך של 824 ₪ בתאריך 17/6/10 ולא העביר לו סכום נוסף של 823 ₪ כנטען על ידי הנתבע. 18. בתאריך 11/6/13 הוגשה בקשה והודעה מב"כ הנתבע, לצרף שני דפים ממערכת כספית אבטלה המוכיחים, לטענתה, כי הכספים הועברו לתובע כדלקמן: בתאריך 6/6/10 הועבר סך של 825 ₪ ובתאריך 24/6/10 הועבר סך של 823 ₪ בזיכוי לבנק הדואר, לחשבונו של התובע, ובציון תעודת הזהות שלו שמספרה 22884316. 19. בהחלטת בית הדין מיום 7/7/13 צוין, כי ליד שני סכומי הכסף שהועברו לחשבון התובע במהלך חודש 6/10 מופיע קו המסמל מינוס, הן ליד הסך של 824 ₪ והן ליד הסך של 823 ₪ וב"כ הנתבע חויבה להגיש לבית הדין תעודת עובד ציבור נוספת המסבירה את נושא העברת הסך של 823 ₪ בתאריך 29/6/10 ו/או קיזוזו על ידי הנתבע על חשבון החוב של התובע. 20. בתאריך 17/7/13 הוגשה הודעה מטעם הנתבע בנדון, בצירוף תעודת עובד ציבור נוספת מיום 11/7/13, מאת הגב' נגה קרפל. "עבור חודש 5/10 המבוטח קיבל סכום של 824 ₪ בתאריך 17/6/10 לחשבונו בבנק הדואר 09-001-2892461. בתאריך 29/6/10 זוכה חשבונו בפעם השניה עבור חודש 5/10 בסך 823 ₪ גם כן לחשבון בבנק הדואר 09-001-2892461. היום 11/7/13 עשיתי בדיקה נוספת עם מחלקת הכספים במשרד הראשי ואכן 2 הסכומים הועברו למבוטח ולא חזרו לביטוח הלאומי. לכן המבוטח לחודש 5/10 קיבל סך כולל של 1,647 ₪ והיה אמור לקבל 992 ₪ בלבד. עבור חודש זה נותר חוב ע"ס 293 ₪ כולל הצמדה". (ההדגשה הוספה - א.ק.) כן טענה ב"כ הנתבע, כי התובע הגיש תדפיס מבנק הדואר רק של התאריכים 16-17/6/10 לבית הדין ולא של כל חודש 6/10 והדבר אומר דרשני. 21. גם הפעם, בתשובתו בכתב לבית הדין מיום 18/8/13, האשים התובע את הנתבע בשקרים וכי רק הסכום של 824 ₪ הועבר לחשבונו על פי התדפיס של בנק הדואר וכי הנתבע מקליד נתונים שיקריים בתדפיסיו שהוגשו לבית הדין. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 22. בבית הדין הארצי טען התובע במסגרת הדיון בערעורו, בתיק 40741-07-12, כי הוא חייב לנתבע רק את הסך של 2,141 ₪ במקום 5,030 ₪, כפי שתובע ממנו הנתבע. על כן הסכום הנ"ל הינו בגדר הודאת בעל חוב ואינו שנוי במחלוקת. 23. התובע טען בבית הדין, כי בכל חודש שבו עבד וקיבל בו זמנית דמי אבטלה מהנתבע, הוא טרח לעדכן מיד את הנתבע שהוא עובד בתקופת האבטלה. מן הראוי לציין, כי באף אחד מהמכתבים שצירף לכתב התביעה המתוקן, שהינם הודעות על תחילת עבודה ביום ההודעה, אין חותמת של הנתבע, כי המכתב התקבל אצל הנתבע באותו מועד, אם בכלל. 24. התובע צירף לכתב התביעה המתוקן שהוגש לבית הדין בתאריך 22/2/11 שלושה מכתבים המיועדים לנתבע, הנושאים תאריכים שונים, ובהם נכתב כדלקמן: "1) תאריך 1/3/09 הנדון: תחילת עבודה הריני להודיעכם שהתחלתי לעבוד ב-ע.ב. אירועים בתאריך 1/3/09. 2) תאריך 20/4/09 הנדון: תחילת עבודה הריני להודיעכם שהתחלתי לעבוד במפעל פישמן הנדסה בתאריך 20/4/09. 3) תאריך 9/5/09 הנדון: תחילת עבודה הריני להודיעכם שהתחלתי לעבוד ב-ע.ר צים בתאריך 10/5/09". 25. על פי תעודת עובדת הציבור, הגב' נגה קרפל, מיום 26/10/10 מתברר, כי התובע "לא דייק" בטענתו דלעיל. מסתבר, כי מ"מערכת מטלות" הקיימת בנתבע התקבל מידע במחלקת אבטלה ממחלקת הגביה, כי התובע עבד בתקופה שקיבל דמי אבטלה. המידע התקבל בחודש 7/10 עבור חודש 5/09 ובחודש 8/10 התקבל מידע עבור החודשים מרץ-אפריל 2009. בכל פעם שהנתבע מקבל מידע כזה ממחלקת הגביה הוא יוצר חוב לתובע. גב' קרפל הדגישה בתעודת עובד ציבור שהגישה, כי התובע לא הודיע לנתבע בחודשים הללו, כי עבד. המידע על כך התקבל רק ממחלקת הגביה ולא מהתובע עצמו. 26. כל תקופת עבודה של התובע במהלך קבלת דמי אבטלה באותו חודש יצרה אצל הנתבע משימה של שלילת זכאות ועריכת חישוב מחודשת ביחס לזכאות התובע לדמי אבטלה באותו חודש והדבר סירבל את ההתחשבנות עם התובע להחזרת חובותיו לנתבע. 27. בתאריך 27/1/10 קיבל הנתבע מכתב מהתובע, שבו דורש התובע דמי אבטלה לתקופה מיום 17/1/10 עד 24/1/10 בגין 7 ימי אבטלה. התובע ציין במכתבו, כי עבודתו הופסקה ביום 17/1/10, אך "שכח" לציין, כי החל מיום 25/1/10 הוא כבר עובד במקום חדש באמצעות חברת פאר שירותי כ"א בע"מ. 28. הנתבע טוען, כי לתובע נוצר חוב בגין קבלת דמי אבטלה שלא כדין בחודשים 3-5/09 וכן בחודש 5/10. העדכונים על מקומות העבודה השונים של התובע הוגשו טיפין-טיפין לנתבע והמידע הגיע, כאמור, למחלקת אבטלה ממחלקת הגביה במהלך החודשים יולי-אוגוסט 2010). כך, למשל, בדיון בת הדין ביום 18/3/13 "נזכר" התובע לטעון לראשונה, כי בחודש 5/10 הוסיף לו שירות התעסוקה שני ימי אבטלה נוספים וביקש לפנות לשירות התעסוקה, על מנת להמציא אישור בכתב בנדון. מנהלת מחלקת אבטלה, הגב' נוגה קרפל, הסכימה לבדוק את האישור אם ימציא התובע אישור כזה משירות התעסוקה. האישור הגיע לבית הדין, הועבר ביום 18/4/13 לנתבע ונבדק על ידו כנדרש. 29. יש להדגיש, כי התביעה בתיק זה הוגשה לבית הדין עוד ביום 14/9/10 ורק ביום 18/4/13 "נזכר" התובע להביא אישור משירות התעסוקה על ימי התייצבותו בחודש 5/10 בשירות התעסוקה, וזאת לאחר שכבר היה גם ערעור בתיק זה בבית הדין הארצי לעבודה, בתיק עב"ל 40741-07-12. 30. עלינו לציין, כי לתובע מוסר עבודה והוא מוכן לעבוד בכל עבודה מזדמנת אפילו ימים ספורים בלבד, וזאת בתקופות אבטלה. יחד עם זאת, התובע "אינו אדם מסודר", בלשון המעטה, מבחינת ניהול תיקו נגד הנתבע. התובע כתב מכתבים רבים לבית הדין בכתב ידו ובצפיפות רבה, כך ש"מרוב עצים לא רואים את היער". יתר על כן, התובע מתבטא בצורה מעליבה ופוגעת כלפי הגב' נוגה קרפל וכלפי עובדי הנתבעת וזאת ללא כל הצדקה עניינית לכך, כי התובע עצמו תרם רבות בהתנהלותו לבעיות שנוצרו בעניינו. 31. מתעודת עובד ציבור מיום 4/12/12 (מסמך נ/4), של הגב' נוגה קרפל, מתברר כדלקמן: א) בחודש 11/12 נערך עדכון אחרון ביחס לחודשים מרץ-אפריל 2009 וזאת בעקבות שליחת תלושי שכר לנתבע על ידי עו"ד רמי יפרח, שטיפל, כנראה, בעניינו של התובע. ב) בחודש 3/09 התובע קיבל מהנתבע סך של 3,123 ₪ דמי אבטלה בעקבות התייצבות של 27 ימים בשירות התעסוקה. בחודש הנ"ל עבד התובע 22 ימים אצל ע.ב. אירועים וקיבל שכר בסך 2,519 ₪ ולכן התובע היה אמור לקבל רק סך של 723 ₪ כדמי אבטלה. ג) בחודש 4/09 - התובע קיבל מהנתבע סך של 2,211 ₪ דמי אבטלה בעקבות התייצבות של 20 ימי אבטלה. במהלך אותו חודש עבד התובע בשני מקומות עבודה: ע.ב. אירועים - בגין 4 ימי עבודה קיבל שכר בסך של 687 ₪. פישמן הנדסה - קיבל שכר בסך של 707.94 ₪ בגין 3 ימי עבודה. סה"כ השתכר התובע סך של 1,394.94 ₪ בגין 7 ימי עבודה. ד) בחודש 5/09 - התובע קיבל מהנתבע סך של 2,909 ₪ דמי אבטלה בעקבות התייצבות של 25 ימי אבטלה. בחודש הנ"ל עבד התובע 18 ימים (ראה מסמך נ/5) ולכן היה זכאי לקבל מהנתבע רק את הסך של 841 ₪ בגין 7 ימי אבטלה ולא מעבר לכך. ה) בחודש 5/10 - עבד התובע, הן בחברת טים חן גוונים 2007 בע"מ - יום אחד, והן בחברת ציוד בע"מ - 6 ימים. בגין החודש הנ"ל מסר שירות התעסוקה לנתבע 5 מפות התייצבות, שכל פעם תוקנו מחדש בעניין זכאות התובע לימי אבטלה, שגרמו לעדכונים וחישובים מחדש אצל הנתבע. על פי הרישומים של הנתבע, התובע היה זכאי באותו החודש רק ל-7 ימי אבטלה בסך של 992 ₪. יש לציין, כי בתאריך 18/4/13 הגיש התובע מפת התייצבות שישית לבית הדין משירות התעסוקה מיום 4/4/13 והפעם על 9 ימי זכאות לאבטלה בחודש 5/10. 32. התובע המציא אישור מחברת ציוד בע"מ מיום 16/6/10, שהוגש לדבריו לנתבע בתאריך 20/6/10, כי עבד בחברה הנ"ל מיום 25/5/10 ועד יום 17/6/10 בגין 6 ימים עבודה, כשבנוסף עבד יום נוסף, אחד בלבד, ב-12/5/10 בחברת טים חן גוונים בע"מ. התובע התייצב בשירות התעסוקה ביום 26/5/10, כשכבר עבד בחברת ציוד בע"מ מיום 25/5/10, לכן ההתייצבות הנ"ל אינה מקנה לו ימי אבטלה נוספים. סך הכל יש לתובע 7 ימי זכאות לדמי אבטלה בחודש 5/10 ולא 9 ימים, כטענתו. 33. בגין חודש 5/10 קיבל התובע מהנתבע סך של 824 ₪ בתאריך 17/6/10 שהועבר לחשבונו בבנק הדואר ושמספרו 09-001-2892407 (להלן: "החשבון"). הנתבע העביר פעם נוספת לתובע, לחשבונו בבנק הדואר, בתאריך 29/6/10 סך של 823 ₪. סך הכל העביר הנתבע לתובע, לטענתו, בחודש 5/10 סך של 1,647 ₪, כאשר התובע היה אמור לקבל רק את הסך של 992 ₪ כדמי אבטלה. 34. התובע הגיש לבית הדין תדפיס מבנק הדואר, המתייחס לתאריכים 17/6/10, על הפקדת סך של 824 ₪ בחשבונו על ידי הנתבע ובאותו היום משך מזומנים מחשבונו בסך של 818 ₪ וכן, כי ביום 29/6/10 משך שוב מזומנים בסך של 818 ₪ מחשבונו (ראה מכתבו של התובע לבית הדין מיום 4/6/13). התובע לא המציא לבית הדין את דף עובר ושב מחשבונו בבנק הדואר לכל חודש 6/10, אלא יצר רושם, כי הנתבע לא העביר לחשבונו את הסך של 823 ₪ בתאריך 29/6/10. 35. בתאריך 11/6/13 הגישה ב"כ הנתבע לבית הדין שני דפים ממערכת כספית אבטלה של הנתבע המוכיחים, כי הנתבע ביצע שתי פעולות של תשלום דמי אבטלה לתובע עבור חודש 5/10 ואשר נקלטו בחשבונו בתאריכים 17/6/10 ו-29/6/10. 36. בתאריך 7/7/13 ניתנה החלטה שחייבה את הנתבע להגיש תעודת עובד ציבור לבית הדין, שבו יינתן הסבר לדו"חות מערכת כספית של הנתבע ששם מופיע קו המסמל כביכול מינוס לפני הסכומים 824 ₪ ו-823 ₪ שהועברו, לטענת הנתבע, לחשבון התובע וכן להסביר את נושא העברת הסך של 823 ₪ ביום 29/6/10 ו/או קיזוזו על ידי הנתבע על חשבון החוב של התובע. 37. ביום 17/7/13 הוגשה תעודת עובד ציבור נוספת מטעם הגב' נוגה קרפל מיום 11/7/13, בו ניתנו הסברים על פי החלטת בית הדין מיום 7/7/13. 38. מתעודת עובד הציבור של הגב' נוגה קרפל מיום 11/7/13 עולה בבירור, כי אכן הסך הנוסף של 823 ₪ הועבר לחשבונו של התובע בנק הדואר ביום 29/6/10 ולא הוחזר מבנק הדואר לנתבע. מכאן, כי אכן גם הסך של 823 ₪ הגיע לחשבונו של התובע, למרות כל הכחשותיו בנדון. על כן אנו דוחים את טענות התובע, כי לא קיבל את הסך של 823 ₪ מהנתבע, כי התובע "לא דייק" באמירת האמת בנדון!... 39. ממסמך נ/4 - תעודת עובד ציבור של הגב' נוגה קרפל מיום 7/12/12 מתברר, כי חובו של התובע לנתבע, נכון ליום 7/12/12, הינו כדלקמן: א) עבור חודשים מרץ-אפריל 2009 - נוצר חוב על סך 4,064 ₪. בעקבות קיזוזים שביצע הנתבע נותר חוב בסך של 2,572 ₪ נומינלי, כאשר בצירוף הצמדה הסכום גדל ל-2,845 ₪. ב) עבור חודש 5/09 - נוצר לתובע חוב על סך 2,161 ₪. בעקבות קיזוזים שביצע הנתבע, נותר לתובע חוב בסך של 1,829 ₪ נומינלי, כאשר בצירוף הצמדה מגיע לסך של 2,007 ₪. ג) עבור חודש 5/10 - נוצר לתובע חוב על סך 708 ₪. בעקבות קיזוזים שביצע הנתבע נותר לתובע חוב בסך של 274 ₪ נומינלי, כאשר בצירוף הצמדה מגיע לסך של 292 ₪. 40. ביום 1/8/13 הודיע הנתבע לתובע, כי יתרת חובו מגיע לסך של 5,197 ₪. התובע שוב פנה לבית הדין ביום 20/8/13, בבקשה למתן צו האוסר על הנתבע לגבות את חובו מהתובע, וכן להורות לבטל את ההצמדות לחוב הנ"ל. 41. ביום 29/8/13 הודיעה ב"כ הנתבע, כי הנתבע מסכים מיוזמתו, לפנים משורת הדין, להקפיא את הליכי גביית החוב מהתובע עד למתן פסק דין בתיק וגביית החוב הוקפאה, כאמור בהודעה הנ"ל. 42. לאור כל האמור לעיל אנו קובעים, כי התובע חייב לנתבע סך של 4,675 ₪, נכון ליום 7/12/12, בערך נומינלי, וזאת בצירוף הצמדה כחוק בגין תשלומי יתר שקיבל מהנתבע בגין דמי אבטלה בחודשים 3-5/2009 וכן בחודש 5/2010 ועל התובע לשלם לנתבע את החוב הנ"ל בהקדם. 43. אין לבית הדין סמכות לבטל את הצמדת החוב ו/או ביטולו, כבקשת התובע, אלא סמכות זו היא רק בידי פקיד התביעות. אנו ממליצים לתובע לגשת בהקדם לפקיד התביעות ולערוך הסדר תשלומים לקיזוז יתרת חובו לנתבע. הבקשה לביטול ההצמדה של החוב, בסך של 4,675 ₪ - נדחית בזאת. דמי אבטלה