התובעים דורשים בתובענה דנן, לתקן ולעדכן את מתח הדרגות שלהם, לקצר פז"מ בדרגת שהיה, תשלום כוננויות, דרגות אישיות, פיצויי הלנת שכר וכן לגבי התובעת מס' 19, זכאות נוספת לדרגת פרישה. 2. העובדות הרלוונטיות בתיק זה: א. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, הנו תאגיד סטטוטורי הפועל בהתאם לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995, (להלן: "החוק"). ב. הנתבע הנו גוף מתוקצב כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985 והנו כפוף להוראות הממונה על השכר. ג. התובעים עובדים כמנהלי תחום/סגן מנהל תחום יעוץ לקשיש בסניפי הביטוח הלאומי ברחבי הארץ. ד. התובעים הנם עובדים סוציאליים בהכשרתם ובמקצועם. ה. התובעים משתייכים לארגון העובדים הסוציאליים והם מדורגים לפי דירוג העובדים הסוציאליים. 3. ראיות ועדים הגישו תצהיר והעידו - התובעות דוד שלומית, רחל גרינברג ורפאלה גניגר. מטעם הנתבע מר עוזיאל ברנע, מנהל משאבי אנוש. 4. תנאי העסקת התובעים אל מול תנאי העסקתם של עובדים אחרים במל"ל טענתם המרכזית של התובעים הנה, כי במסגרת עבודתם הם מבצעים עבודה סוציאלית מובהקת - פרטנית, קבוצתית וקהילתית, עבודה הנמצאת בליבת פעילותו של מנהל הגמלאות. לטענתם, פעילותם שווה לפעילות המנהלים וסגני המנהלים באגף השיקום המשתייכים אף הם למנהל הגמלאות של המל"ל ומדורגים אף הם בסולם הדירוג של העו"ס. התובעים טענו, כי בניגוד למנהלי תחום מקבילים דוגמת מנהלי תחום השיקום (בדרוג העובדים הסוציאליים), הרי שהגדרת תפקידם הנה - מנהלי תחום, בעוד שמנהלי תחום אחרים, כדוגמת מנהלי תחום השיקום, מוגדרים כמנהלי תחום בכירים. כן טענו התובעים, כי מתח הדרגות של מנהל תחום שיקום עומד על דרגות ב' - א(1) לדרוג העו"ס ואילו הם נמצאים במתח דרגות ד' - ב'. טענתו המרכזית של הנתבע הנה, כי התובעים מועסקים במחלקת הייעוץ לקשיש בסניפי המוסד לביטוח הלאומי. תחום הייעוץ לקשיש שייך למינהל הגמלאות ואולם תחום הייעוץ לקשיש שונה במהותו מתחום השיקום. מדובר בשוני מהותי ורלוונטי אשר בגינו, התובעים אינם מועסקים באותם תנאים כפי עובדי השיקום. התובעים מועסקים על פי מדרג התפקידים ומתח הדרגות הצמוד ללוח התפקיד כפי שאושר ונקבע על ידי נציבות שירות המדינה. 5. ההלכה על מנת להוכיח טענת הפליה על התובעים לעמוד בתנאי בסיסי והוא - קיומו של יחס שונה, או הבחנה בינם לבין עובדים אחרים השווים להם/בעלי מאפיינים דומים להם. על התובעים למעשה להוכיח, קבוצת שוויון עליה הם נמנים אשר בתוכה מתקיים יחסה שונה בין חברי הקבוצה. כבר נפסק, כי בבסיסה של כל תביעה בעילה של הפליה פסולה עומדת טענה בדבר יחס בלתי שווה לאנשים בעלי מאפיינים דומים. תביעה שכזו מניחה קיומה של "קבוצת שוויון", אשר בתוכה מתקיים יחס שונה בין חברי הקבוצה, "חובת השוויון, שבדרך כלל רואים אותה כמקשה אחת, היא בעצם חובה כפולה. כדי לצאת ידי חובה צריך, ראשית, להחליט מהי קבוצת השוויון. החלטה זאת ניתנת לביקורת שיפוטית כמו כל החלטה מינהלית: אפשר לפסול אותה אם היא מבוססת על שיקולים זרים, לוקה בחוסר סבירות, וכיוצא באלה. שנית, לאחר שקבוצת השוויון נקבעה, חובה להחליט באופן שוויוני בתוך קבוצה זו. גם החלטה זאת, כמובן, ניתנת לביקורת שיפוטית; אפשר לפסול אותה אם היא מפלה על יסוד שיקולים זרים, וכיוצא בכך", (בג"צ 3792/95 תאטרון ארצי לנוער נגד שרת המדע והאומנויות, פ"ד נ"א (4) 259). 6. כאשר אנו בוחנים את הראיות הקיימות בתיק עולה המסקנה, כי התובעים ועובדי תחום השיקום אינם קבוצה שווה אשר מתקיים בה יחס שונה בין שווים. התובעים, עובדים סוציאליים במקצועם, עובדים במל"ל בתחום הייעוץ לקשיש. עובדי הנתבע המדורגים בדירוג העובדים הסוציאליים מועסקים בשני תחומים עיקריים. בתחום השיקום ובתחום הייעוץ לקשיש. מהראיות שהובאו בפנינו עלה, כי קיים שוני מהותי ורלוונטי בין שתי הקבוצות. עבודת עובדי השיקום, האחריות המוטלת על כתפיהם וליבת פעילותם רחבה בהרבה מפעילותם של עובדי הייעוץ לקשיש. עובדי השיקום פועלים מתוקף חוק הביטוח הלאומי והתקנות. עבודתם משתרעת על היקף ניכר מתשלומי הגמלאות עליהם מופקד מנהל הגמלאות. עובדי השיקום עוסקים ופועלים בתחום נכות כללית, נפגעי עבודה ונפגעי פעולות איבה. פעילותם משתרעת הן על המבוטח עצמו והן על שארים ותלויים. לעומת זאת, עובדי הייעוץ לקשיש עיקר עבודתם הנה השגחה , ביצוע ביקורי בית ובדיקת זכויות הקשיש באמצעות מתנדבים. מספר העובדים בתחום השיקום עומד על כ - 180 עובדים ואילו מספר העובדים בתחום הייעוץ לקשיש עומד על סך של כ - 45 עובדים. מנהל השיקום, מנהל עובדים מקצועיים בתחום העבודה הסוציאלית ואחראי על העסקתם בתחום נכות כללית, נפגעי עבודה ונפגעי פעולות איבה. מנהל יעוץ לקשיש ממונה על מספר עובדים מצומצם יותר ועל היקף פעילות ותחום אחד בלבד. עובדי השיקום מבצעים עבודה סוציאלית מקצועית בעוד עובדי הייעוץ לקשיש עוסקים בעיקר בהפעלת המתנדבים. לאור כל האמור לעיל שוכנענו, כי אין מדובר בקבוצת שוויון. ההבדלים בין שתי הקבוצות הנן משמעותיים, רבים ורלוונטיים. יובהר, כי אנו מקבלים את טענות התובעים כי הם מבצעים עבודה קשה וחשובה אולם עם זאת אין מדובר באותו תפקיד, באותה מערכת של זכויות המטופלות על ידי התחום האחר ובאותו היקף אחריות. 7. מדרגים ודרגות בשירות המדינה -כללי בשירות המדינה מועסקים עובדים בעלי תפקידים שונים ומגוונים. עובדים אלו מדורגים על פי סולם דרגות שונה, בהתאם לתפקידם, מעמדם, השכלתם ועוד מאפיינים הייחודיים לכל אחד ואחד מהתפקידים. העובדים בשירות המדינה מיוצגים על ידי ארגונים יציגים אשר אמונים יחד עם המדינה, על תנאי שכרם של העובדים. מדובר בתנאי העסקה אשר נקבעו לאחר משא ומתן מתמשך וניסיון רב שנים. בהתאם לסולם הדרגות ולדירוגים השונים של העובדים מושפעים יתר הזכויות הנובעות מתפקידם של העובדים. אכן, קיימות נקודות השקה, בעלי תפקידים דומים אשר מבצעים תפקידים דומים אולם מדורגים בדרגות שונות לאור השכלתם, תפקידם והארגון אליהם הם משויכים. עם זאת, אין בכך כדי להעניק לקבוצה מסוימת את תנאי העסקתם של הקבוצה האחרת, כל עוד המעסיק עומד בתנאים הקובעים בחוק לעניין זה. העובדה, כי קבוצה מסוימת זכאית לזכויות נוספות או אחרות, פרי משא ומתן שנוהל בין הארגון היציג של הקבוצה למעביד, אינה יוצרת זכות לקבוצה האחרת לקבלת אותם תנאים ואין בה, משום אפליה כפי שטענו התובעים. 8. התובעים מעוסקים כדין על פי תקן ודרגה בהתאם להוראות נציבות שירות המדינה הנתבע, כגוף מתוקצב כפוף אף הוא לכללים אשר נקבעים על ידי נציבות שירות המדינה והממונה על השכר במשרד האוצר ותנאי העסקתם של התובעים, נקבעו על ידי הנתבע, בהתאם למגבלות והכללים החלים עליו. על פי הראיות שהובאו בפנינו, מדרג התפקידים ומתח הדרגות הצמוד לכל תפקיד הנו בהתאם ללוח התפקוד כפי שאושר ונקבע על ידי נציבות שירות המדינה. לוח התפקידים והדרגות של מחלקת השיקום והמחלקה לייעוץ לקשיש, כפי שנקבע על ידי הנציבות, נכון לחודש 1/92, צורף כנספח א' לכתב ההגנה. על פי לוח התפקידים אין הגדרה של מנהל תחום בכיר /סגן מנהל תחום בכיר המחלקת הייעוץ לקשיש. עוד עלה, כי במסגרת הסכמי עבודה שנערכו בשנים 2000-2002 במסגרת אישור לשינויי תקינה שודרגו התפקידים במחלקת השיקום ובמחלקת הייעוץ לקשיש, לוח הדרגות המעודכן צורף כנספח ב' לכתב ההגנה. בהתאם ללוח המעודכן, אין הגדרת תפקיד של מנהל תחום בכיר או סגן מנהל תחום בכיר -מחלקת הייעוץ לקשיש. כמו כן הובהר על ידי הנתבע, כי מתן הסעד המבוקש (הן לעניין הפער בדרגות והן לעניין קבלת דרגה נוספת), משמעו העלאת מתח הדרגות הצמוד לתובעים - פעולה המהווה שינוי תקינה וכי על הנתבע לקבל את אישורו של הממונה על השכר לכך. שינוי תקינה מסוג זה איננו דבר שבשגרה וראה ההלכה הקבועה לעיל לעניין אי התערבות בית הדין בעניין תקן תקינה ודרגה כל עוד מדובר בהחלטה הנמצאת במתחם הסבירות. מר ברנע העיד בעניין זה והבהיר בעדותו את הקושי בשינוי תקינה, "מתפקידי משנת 05 ולא משנת 02, ככל שהזמן עבר ועובר וככל שמסכת העובדים הסוציאליים במל"ל עלתה שלבים מול הממונה על השכר, אני רק התחלתי אז להבין מה הקושי בלפרוץ את הטבלאות של נציבות שרות המדינה בנושא שינוי התקינה. כאשר הוגשה... בתווך התפקידים שקיימים בטסלאות משנים את התקינה לעובדים הסוציאליים כמו ליתר העובדים כדי לפרוץ את תקרת מתח הדרגות של עוסים הדבר הזה אינו בסמכותו של המל"ל. זה עניין של שימוע", (עמ' 28 לפרוט' ש' 3-7). וכן בתשובה לשאלת בית הדין בעניין, "אני משיב שהדרוג של העוסים יש לו הוא מקבלת התייחסות במסגרת ההסכמים של ההסתדרות העובדים הסוציאליים וגם הסכמי הביטוח הלאומי. יש במדרג אצלנו, אני לא יכול לפרוץ את מתח הדרגות מעבר למה שנקבע. יש שימוע על העובדים הסוציאליים. גם בדירוג המנהלי אני לא נותן יותר מעבר ל 43", (עמ' 28 לפרוט' ש' 23-27). 9. עמדת הממונה על השכר במשרד האוצר ביום 10/2/11, לאחר הגשת כתב התביעה נשלח לממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר מכתב בנדון תביעת עובדי יעוץ לקשיש, (הם התובעים) מטעמו של מר עוזיאל ברנע, מנהל אגף משאבי אנוש בנתבע. במכתב, פרט מר ברנע את תביעתם של התובעים לשנות את התקן הקיים, להשלמת כוננויות, למתן דרגת פרישה, לקיצור פז"מ של תקופת שהיה בדרגה וכן לקבוע הפרש של דרגה אחת בין המנהל לסגן. בתשובתו של מר ברק שטרוזברג, סגן בכיר לממונה על השכר נדחו כל דרישות התובעים ונקבע, כי מדובר בדרישה לשינוי שכר וכי בהתאם לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב, לא ניתן לאשר זאת ואף נאמר, כי אין כל הצדקה לכך. 10. פררוגטיבה של המעביד הלכה פסוקה היא, כי אין בית דין זה מחליף את שיקול דעתו של המעביד ובפרט, כאשר מדובר בהחלטה ניהולית הנוגעת לתפקיד, מתח דרגות הצמוד לתפקיד וכיוצא בזה. מדובר בהחלטה ניהולית אשר הנה בתחום סמכותו של המעסיק בלבד, מכוח הפררוגטיבה הניהולית שלו. כל עוד מדובר בהחלטה הנמצאת בתחום הסבירות, אין בית דין זה יתערב בה. התובעים לא הביאו כל צידוק או סיבה ממשית להתערבות בית הדין בהחלטה זו של הנתבע אשר כאמור הנה בתחום התקן, הדרגות והתקינה של התפקיד. ראה בעניין זה פסיקתו של בית הדין הארצי בפרשת צויזנר, "כלל הוא כי בית-הדין לא ישים שיקול-דעתו תחת שיקול-דעתה של הרשות המוסמכת, וכי לא יתערב בהחלטתה לשנותה, אלא אם כן נמצא כי אותה החלטה ניתנה בחריגה מסמכות, או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים או באי-סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. בית-הדין אף לא ישים שיקול-דעתו תחת זה של הרשות אפילו היה הוא עצמו בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה בה הרשות ללכת, כל עוד מצויה אותה אפשרות במיתחם הסבירות", (ע"ע 1123/01 בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים בתל אביב יפו - יצחק צויזנר, פד"ע לו 438). 11. לאחר שהוגשו סיכומי הנתבע הגישו התובעים השלמת טיעון וצירפו שני מסמכים. האחד, חוזר כללי 04/2012 והמסמך השני - מכרז פנימי לתפקיד מנהל תחום ייעוץ לקשיש. יובהר, כי אין במסמכים אלו, כדי לשנות מהחלטתנו. לגבי החוזר הכללי - הוא עוסק בקשר שבין מחלקת הסיעוד לייעוץ לקשיש ומטרתו, רענון הנחיות בדבר עבודה משותפת של יחידות הייעוץ לקשיש ויחידות הסיעוד למען שיפור השירות ומיצוי זכויות התקן. לגבי המכרז הפנימי - מדובר במסמך המתאר את תפקיד מנהל תחום יעוץ לקשיש ואין בו כדי לשנות מהחלטתנו בדבר השוני בין תפקיד זה לתפקיד תחום בכיר שיקום. 12. דיון בטענות נוספות שהועלו על ידי התובעים לעניין השוואת מעמדם לעובדים אחרים טענה נוספת שהעלו התובעים הנה לעניין פער הדרגות בין דרגת מנהל תחום לדרגת סגן מנהל תחום. לטענת התובעים, הערה מס' 2 ללוח התפקוד שבהסכם הקיבוצי מיום 16/2/89, מגבילה את פער הדרגות בין המנהלים וסגניהם לדרגה אחת בודדת ואילו הנתבע, על דעת עצמו קבע למנהלי הייעוץ לקשיש מתח דרגות ד' - ב' ואילו לסגני המנהלים מתח דרגות ו' - ד' - הווה אומר, הפרש של שתי דרגות ולא דרגה אחת. הנתבע טען, כי מתח הדרגות ופער הדרגות של התובעים הנו כדין ובהתאם ללוח הדרגות אשר נקבע על ידי נציבות שירות המדינה. 13. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בעניין זה הגענו לכלל מסקנה, כי יש לדחות את טענתם. כאמור לעיל, תפקידם של התובעים שודרג בעקבות שינויי תקינה במסגרת ההסכם הקיבוצי לשנת 2002. עד לאותה העת, כפי שעלה מלוח התפקוד נספח א' מתח התפקיד במחלקת הייעוץ לקשיש כלל תפקיד מרכז ותפקיד מנהל מחלקה. במסגרת שינוי התקינה, שודרג תפקיד מנהל מחלקה לתפקיד מנהל תחום ותפקיד מרכז שודרג לסגן מנהל תחום. הנתבע טען, והדבר מקובל עלינו, כי השימוש במונח סגן מנהל תחום אינו נכון מאחר ושדרוג התפקיד במסגרת שינוי תקינה מוגבלים לעילה אחת במתח דרגות. מאחר ומתח הדרגות לתפקיד מרכז, שהוא התפקיד שביצעו התובעים לפני שינוי התקינה עמד על ז' - ה' הרי שעליה בדרגה אחת מביאה למתח דרגות ו' - ד'. לאור כל האמור לעיל לא מצאנו כי יש מקום לקבל את תביעת התובעים בעניין זה וראה הכרעתנו לעיל לעניין שינוי תקינה ודרגה. 14. מכסת הכוננויות החודשיות התובעים טוענים, כי גם בנושא זה מקופחים הם לרעה. לטענתם, במסגרת הסכם העבודה שנערך בין המל"ל למשרד האוצר בחודש 7/2005 נקבע, כי מכסת הכוננויות תיקבע לפי השתייכותו של העובד למנהל או תחום כלשהו במל"ל. על פי חוזר מטעם הנהלת המל"ל נקבע כי למנהל וסגני מנהלי תחום במנהל הגמלאות תינתן מכסה של 4 ימי כוננות בחודש. דא עקא, הנתבע החריג את התובעים מאותה מכסה ורק ביום 1/7/07 החליט המל"ל לשלם ימי כוננות לתובעים בהיקף של 2 ימי כוננות. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה, כי דין תביעה זו להידחות אף היא. הנתבע הבהיר, כי בעקבות חריגות שכר בנתבע נערך סיכום עם הממונה על השכר בדבר חלוקת מכסת הכוננויות. לנוכח ההבדלים בין מחלקת השיקום לבין מחלקת הייעוץ לקשיש הנתבע החליט, כי אין מקום לכלול את עובדי הייעוץ לקשיש במסגרת הזכאים לכוננויות. עמדה זו של הנתבע, לאור כל המפורט לעיל בדבר השוני בהיקף עבודתם של התובעים אל מול היקף עבודתם של עובדי השיקום, הנה סבירה ואין מקום להתערב בה. לא זו אף זו, על פי הטבלה המעודכנת נרשמה מכסת כוננויות לעובדי השיקום בנפרד מעובדי הגמלאות. עובדה זו מחזקת את טענת הנתבע, כי לא הייתה כוונה להחיל על התובעים את מכסת הכוננויות של עובדי הגמלאות. שכן אם לכך הייתה הכוונה, עובדי השיקום אף הם לא היו מקבלים מכסת כוננויות נפרדת. לאור האמור לעיל, משהוחלט ביום 1/7/07 לשלם ימי כוננות לתובעים בהיקף של 2 כוננויות אין מקום להתערב בכך ו/או לפצות את התובעים בתשלום רטרואקטיבי של כוננויות. 15. קיצור פז"מ לטענת התובעים, על פי חוזר/הודעה מס' מט'/37 של נציבות שירות המדינה, זכאים כל התובעים בעלי תואר שני, לקיצור תקופת השהיה שנקבעה להתקדמותם בדרגות לכדי מחצית התקופה. כל התובעים בעלי תואר ראשון זכאים לקיצור הפז"מ בדרגות לכדי 2/3 מהתקופה שנקבעה. הנתבע טען, כי על פי עמדת נציבות שירות המדינה, מאחר והעובדים הסוציאליים מתוגמלים על פי רמות התפקיד, הם אינם זכאים לתנאים הניתנים לדירוגים אחרים, (ראה בעניין זה פרשת עדנה גרוס ופרשת רחל טלמור). על פי הודעת נש"מ מט/37 בעניין נוהל קיצור פרקי זמן שהיה בין דרגה לדרגה הוגדרה "דרגה" כ - דרגה בדירוג האחיד, מח"ר הנדסאים, מהנדסים וטכנאים, עיתונאים, מקצ"ט, רוקחים, משפטנים. העובדים הסוציאליים אינם מנויים בהגדרת דרגה כאמור. לאור האמור לעיל, התובעים אינם זכאים לקיצור פז"מ. 16. דרגות אישיות התובעים טענו כי הם זכאים לקבלת דרגות אישיות. גם בעניין זה, התובעים לא הוכיחו את זכאותם. התובעים לא הציגו כל הנחיה או הוראה המתירה מתן דרגות אישיות לעובדים סוציאליים. יובהר, כי מתן דרגה אישית לעובדות המתמנות לתפקיד הממונה על מעמד האישה אין בה כדי להוכיח את תביעתם. מדובר בקבלת דרגה זמנית נוספת כל זמן שהעובדת ממלאת תפקיד זה. הדרגה מתבטלת ביום סיום התפקיד על ידי העובדת. 17. דרגת פרישה לתובעת 19 הנתבע טען, כי על פי הוראות התקשי"ר מאחר ובמועד פרישתה שהתה גברת טלמור בדרגת השיא של משרתה אין היא זכאית לדרגת פרישה. טענה זו לא נסתרה על ידי התובעים. 18. התובעים טענו, כי יש להחיל על תביעתם את פסק הדין שניתן בעניינה של הגברת אילנה סופר אשר עבדה כמנהלת תחום יעוץ לקשיש. הנתבע טען, כי הגברת סופר קיבלה דרגה שניתנה לה במסגרת מעמד אישי בשל נסיבות מיוחדות ולא בשל זכאותה לשינוי תואר תפקידה או מתח הדרגות הצמוד לה. הגברת סופר קיבלה המלצה לשינוי תקינה אשר נדחתה על ידי ועדת התקינה ובית הדין המליץ לסיים את התיק בפשרה בשל פגמים שנפלו בהליך. טענה זו לא נסתרה על ידי התובעים. אשר על כן, מדובר בנסיבות מיוחדות ואישיות אשר אין להשליך מהן על התביעה דנן. 19. לאור כל האמור לעיל התביעה על כל רכיביה נדחית. מתוך התחשבות במצבם של התובעים אין צו להוצאות. התחום הנפשימתח דרגותלחץ נפשי / מתח נפשידירוג שכר (דרגה)