ביזיון בית המשפט: היסוד הנפשי הליך לפי פקודת בזיון בית משפט הינו שילוב בין הליך אזרחי לבין הליך מעין פלילי. אשר ליסוד הנפשי הנדרש, נפסק שמאחר שאין מדובר בהליך פלילי מובהק, אין צורך בהוכחת יסוד נפשי כמו בעבירה פלילית, ודי בהוכחת "מודעות" למעשה ההפרה, כשהמודעות יכולה להילמד גם מעצימת עיניים או רשלנות (עע 12888-09-10 הפלחה מבואות ירושלים נ' יפה יצחק (30.12.10)). בית הדין הארצי קבע כך, בקשר ליסוד העובדתי הנדרש לצורך ביסוסה של דרישה צד למתן סעד לפי הפקודה: "בדוננו בהליך של ביזיון בית המשפט, אנו דנים בהליך מעין פלילי, על כן אין לבסס תביעה בהליך זה מבלי לבסס תחילה את הטענה, כי המעשה שנעשה על ידי הנתבע יש בו משום ביזוי הצו של בית המשפט. לשם כך עלינו, ראשית לכל, לפרש את הצו של בית המשפט, שנטען שהנתבע ביזה אותו. הפירוש ייעשה באופן סביר, היינו, כפי שאדם סביר יפרש את הצו. באם ניתן לפרשו במספר אופנים, יש לתת לצו בית המשפט פירוש על פי תכליתו של הצו. כאשר הפירוש עמום וניתן לפירוש סביר במספר אופנים, יש ליתן לו פירוש שהוא לטובתו של הנתבע. זאת מאחר ומדובר בהליך מעין פלילי, שסנקציה עונשית בצידה" (דב"ע נו/5-18 אמונים פיתוח ושירותי הספקת כוח אדם נ' שרעבי (12.12.96)). ביזיון בית המשפטמחשבה פלילית / היסוד הנפשי