תביעה לגמלת תלויים בעקבות פטירת המנוח אשר לטענתה נחשף לחומרים מסרטנים במהלך עבודתו. נציין כי עוד בחייו הגיש המנוח תביעה להכיר במחלתו כ"פגיעה בעבודה". הצדדים הגיעו להסכמה על העובדות הבאות. 2. המנוח נולד ב 1955 .המנוח עבד כפועל ייצור - מכבשן במשך כ-5 שנים (5/2008 - 5/2003) במפעל "מטלסינטר" העוסק בייצור חלקי מתכת וברזל שונים באמצעות כבישה. 3. במהלך עבודתו (עבד כ-45 שעות בשבוע) היה המנוח חשוף לאבק ולאבקות חומרים שונים בהם: מתכת, ברזל, נחושת, כרום, ניקל, מגנזיום, קרבון, סולפר, אירון, פוספור, גרפית, קינולוב, אבץ, פחמן, דונג, אלומיניום, סידן, קובלט, מוליבדן, צורן, אנטימון, ארסן, עופר, ונדיום, גופרית, סיליקון, חמצן וכיוצ"ב. כל זאת שעה שחלל המפעל סגור ומסוגר בקירות ובתקרת ברזל, ללא פתחי אוורור, ללא אמצעי הגנה. יצויין כי החומרים המגיעים למפעל מגיעים במינונים שונים והשימוש בהם נקבע עפ"י דרישת הלקוח המזמין. 4. המנוח לקה בבריאותו כפי המופיע בתיק הרפואי והלך לעולמו ביום 19/9/2010. 5. תהליך הייצור א. חומרי הגלם היו מגיעים ל"חדר חומרי הגלם" שבמפעל כאבקות בשקים ובחביות, ועוברים בו תהליך של ערבול וערבוב באמצעות מכונת צנטריפוגה, היישר מהצנטריפוגה נשפכים החומרים המעורבלים אל תוך פיילה המוצבת מתחתה. לאחר שהפיילה מתמלאת, היא מועברת באמצעות מנוף, לקומה השנייה, ניצבת בדיוק מעל לעמדת המכבשן (המנוח) שבקומה הראשונה; (מתחברת באמצעות צנרת אל המכבש הנמצא בקומה הראשונה. ב. המכבשן (המנוח) היה עולה לקומה השני, פותח את ברז הפיילה והחומר מתחיל לגלוש מהפיילה דרך הצינור והמשפך המחובר אליו, אל תוך מיכל המכבש. ואולם על מנת לאפשר המשך גלישת אבקת החומרים במורד המכבש, אל עבר מיכל המכבש, אין די בפעולה חד פעמית של פתיחת הברז והמכבשן נדרש לעלות מידי פעם לקומה השנייה ולדפוק בפטיש על דפנות הפיילה כשהיא מלאה באבקת חומרים הפיילה לעיתים פעורה ולעיתים מכוסה בברזנט . ג. חלקי המתכת היו גולשים מהכבש, יחד עם ענני אבק מתכתי, אל עבר עמדת המכבשן. המכבשן היה עומד ליד מגלשת המכבש, נוטל את חלקי המתכת, מנקה אותם מאבק אבקת החומרים באמצעות צינור לחץ אוויר ומברשת, שוקל אותם, מכניסם לסלסלות, ומעבירם בעגלה ל"חדר תנורים". בחדר התנורים עוברים חלקי מתכת "שטיפה" נוספת בצינור לחץ אוויר וחימום בתנור (במשמרות צהריים ולילה פעולות אלה נעשות גם הן ע"י המכבשן כחלק מתפקידו). לאחר מכן נערכת בדיקת בקרת איכות, והחלקים נארזים ונשלחים. 6. תנאי עבודה א. חלל המפעל הינו מבנה תעשייה העשוי מאיסקורית מבודדת, קירות מתכת אטומים, חלונות זכוכית מקובעים וסגורים שאינם נפתחים ואטומים ללא פתחי איוורור. לא זו בלבד שאין פתחי איוורור אלא אף קיימים במפעל מאווררים, אות התקין המעביד, הגורמים לאבק החומרים המתכתי להינשא באוויר, כמשב רוח החובט על פניהם של העובדים, אותו הם נאלצים לנשום (1) ראה תמונות 458, 522, 523, 524, 532. ב. המפעל בנוי כאמור מחלל אחד סגור, והוא מחולק בחלוקה פנימית לשתי קומות כאשר תקרת הקומה הראשונה עשויה מרשת ומוטות ברזל והיא זו המהווה את רצפת הקומה השנייה; דרכה עוברים צינורות לשינוע חומרים מקומה שניה לקומה ראשונה. (2) ראה תמונות מס' 319, 437, 407, 436, 430. ג. לאחר שהפיילה המלאה בחומרי מתכת, מועברת באמצעות מנוף, לקומה השנייה ומתחברת בתחתיתה באמצעות צנרת, למכבש הניצב במקביל לה, בקומה הראשונה; המנוח היה עולה לקומה השנייה, ופותח את צינור הפיילה הקבוע בתחתיתה באמצעות ידית ברז צהובה ראה תמונה 423, תחתית הפיילה נפתחת והחומר שבפיילה מתחיל לגלוש דרך הצינור אל תוך מיכל המכבש. ד. החיבור בין הפיילה ובין המכבש לצורך שינוע החומרים נעשה באמצעות צנרת, כאשר צינור הקבוע בתחתית הפיילה (שצורתה כקונוס - תחתיתה צרה ופיתחה העליון רחב) מתחבר לצינור הנמשך כלפי מעלה מחלקו העליון של המכבש ראה תמונה מס' 429. מיד בהמשך לנקודת החיבור בין צינורות אלה, ממש מתחתה, מותקן מעין "מגש" עגול ממתכת אליו נשפכים חלק מעודפי אבקת החומרים, הגולשים החוצה בין היתר בעקבות פער שיש בין קוטר הצינור התחתון (הנמשך מהמכבש) לבין קוטר הצינור הקובע בתחתית הפיילה ראה תמונה מס' 420 (3). ה. לאחר פתיחת הידית התובע היה יורד לעמדת המכבשן ראה תמונות 452, 451. (במבט על) וראה תמונות 456, 455, 320 (במבט קרוב יותר) (4). ו. חלקי המתכת יוצאים מהמכבש וגולשים (יחד ענני אבקת חומרים) אל עבר עמדת המכבשן, כשהם מאובקים וממש טובלים באבק אבקת חומרים. המכבשן, ניצב בסמוך לפתח המכבש, קולט את החלקים הגולשים במורד המגלשה (כמו גם את ענני האבק המתכתי), נוטל בידיו את חלקי המתכת ממשטח המגלשה, המשופעת באבקת חומרים; שוקל אותם, מנקה אותם משכבות האבק המתכתי באמצעות צינור לחץ אוויר ומברשת ומעבירם לסלסלות מתכת. חלק מסוגי המתכת היה דורש ניקיון של כל פריט מחלקי המתכת בנפרד, וחלק מסוגי המתכת דורש נקיון של מספר פרטי חלקי מתכת, במקובץ. בנקייון של כל פריט בנפרד, המכבשן נוטל לידיו את חלקי המתכת מתוך המגלשה, שהיא כאמור מלאה באבק מתכת, מנקה כל חלק באמצעות צינור לחץ אויר ומברשת, ומעבירו לסלסלת מתכת. בניקיון של מספר חלקי מתכת במקובץ, המכבשן מסדר את חלקי המתכת על גבי המגלשה, באמצעות צינור לחץ אוויר ומברשת, מנקה ביחד עם חלקי המתכת, גם את המגלשה, המשופעת כאמור באבקת חומרים, ואשר עליה סדורים החלקים ומעבירם לסלסלות מתכת. המנוח נאלץ לשאוף אל קרבו אבק מתכות זה הנישא באוויר כתוצאה משימוש בצינור לחץ אוויר ובמברשת להסרת האבק המתכתי. 7. סביבת העבודה של המנוח השתקפה בתמונות שצורפו כדלקמן: א. תמונה על המגלשה, החלפים והאבק המתכתי על המגלשה ראה תמונות 528, 529, 305, ו-463, (5). ב. ניקיון המגלשה במברשת ראה תמונות 479 - 484 (6). ג. סידור ידני של החלפים והאבק על המגלשה ראה תמונות 521, 519, 520, 478, 477, 476, 530, 525 (7). ד. נקודות צינור האוויר המחובר אל דופן המגלשה ומכוון לכיוונו של העובד לצורך ניקוי כל חלק וחלק ראה תמונות 512 ו-513 (8). ה. צינור לחץ אוויר לניקוי המגלשה, חלקי הפיילה והמכבש ראה תמונות 494, 490, 491, 489, ו-487 (9). ו. מגלשות עמוסות באבק חומרי מתכת ראה תמונות 464, 465, 529, 474, 305 ו-528 (10). ז. סלסלות המתכת ראה תמונה 492 (11). 8. כשחלה האטה בגלישת חומרי המתכת מהפיילה שבקומה העליונה אל עבר המכבש, כדי לגרום לחומרים לגלוש אל תוך המכבש, עולה המכבשן לקומה השנייה ודופק בפטיש - התלוי על הפיילה והמיועד לצורך זה במיוחד - על דפנות הפיילה (כשהיא מלאה החומרי מתכת ורק לעיתים מכוסה בפיסת ברזנט) ראה תמונות 419, 416, 440, 438. פעולה זו יוצרת עוד ענני אבק אשר לא רק נישאים כלפי מעלה אל ער פניו של הדופק על הפיילה, אלא גם יורדים כלפי מטה לעבר הקומה הראשונה מעל ראשיהם ואל עבר פניהם של המכבשנים האחרים הניצבים אותה עת בעמדת מכבשן סמוכה. (12) יצוין כי במפעל קיימים מספר עמדות של מכבשנים וקומה השנייה קיימים כבדרך קבע מספר משפכים שיוצרים ענני אבק. ראה תמונה 407 (13). 9. ליד עמדת המכבשן נמצא דלי פתוח אליו מועבר באמצעות צינור חלק משאריות אבק המתכת היוצאות מן המכבש, המנוח היה מחזיר שאריות אלה לחדר חומרי הגלם ראה תמונות 508, 509, ו-510 (14). 10. כאמור, כשהמנוח היה עובד במשמרת צהרים ולילה, לאחר שסידר את חלקי המתכת בסלסלות,חלק בלתי נפרד מתפקידו היה העברת הסלסלות המלאות לחד התנורים, וניקוי כל סלסלה וסלסלה בנפרד, גם כן באמצעות צינור לחץ אוויר (המותקן בצמוד לתנור); בטרם הוא מכניסה לתנור. ראה תמונות 503, 502, 506, ו-507 (15). 11. למנוח לא סופקו אמצעי מגן, פרט למסכה פשוטה העשויה מחומר דמוי נייר שכיסתה את פיו ואת אפו, כשלא היתה הקפדה על חבישתה. מה גם שהמסכה עצמה נסתמה בתוך כחצי שעה ולאחר מכן אי אפשר היה לנשום דרכה ולכן רוב רובם של העובדים היו ללא מסכות כלל. 12. המקום היה אטום, ללא איוורור. חלונותיו מיועדים להארה בלבד, ואינם ניתנים לפתיחה. 13. בהסכמת הצדדים מינינו את ד"ר דורית ויינברג כמומחה רפואי מטעם בית הדין אשר התבקשה להשיב על השאלות הבאות: א. מה היתה המחלה ממנה סבל המנוח? ב. מה היתה הסיבה לפטירת המנוח? ג. האם קיים קשר סיבתי בין הסיבה ממנה נפטר המנוח לבין תנאי עבודתו? ד. האם ניתן לראות בתנאי עבודתו של המנוח פגיעות חוזרות ונשנות שכל אחת מהם הביא במצטבר לפטירתו של המנוח? 14. בתאריך 13.2.13 מסרה המומחית את חוות דעתה בה קבעה בין השאר: "א. מה היתה המחלה ממנה סבל המנוח? על פי סיכום ביקור ד"ר אלון בן נון מנהל מח' כירורגיה חזה בשיבא מה - 23.5.08 מר קפלן עבר בירור עקב שיעול ונמצא תהליך תופס מקום באונה ימנית תחתונה החשוד מאוד כגידול ממאיר ראשוני של הריאה. יש לציין כי באוגוסט 2006 עבר בירור חולשה. אז בוצע CT שפוענח כתקין אך ברוויזיה ניתן בהחלט לראות את התהליך באונה התחתונה מימין אשר גדל מאז באופן ניכר. לאור זאת הוחלט על ניתוח לכריתת התהליך. על פי סיכום אשפוז בי"ח שיבא מה - 10.6.08 המנוח אושפז לכריתת גוש באונה ימנית תחתונה של הריאות. בתשובה היסטולוגית של הגוש שהוצא בניתוח נמצא גידול ריאתי ראשוני מסוג אדנוקרצינומה. על פי סיכום ביקור במרפאה אונקולוגית בי"ח שיבא מה - 11.12.08 היה מדובר על גידול ב - STAGE I A ללא גרורות. על פי חוות דעת פסיכיאטר ד"ר דרנל מה - 26.12.11 בבדיקות מה - 25.8.10 נמצא כי סובל מפיזור גרורתי של סרטן הריאות בקליפת המח, במוחון ובקרומי המח. טופל במכון האונקולוגי בשיבא. במהלך אשפוזו קיבל טיפול קרינתי לחזה צוואר ומח. אשפוז אחרון היה ב - 10.9.10 - 16.9.10. לאור זאת מחלתו של המנוח היתה גידול ממאיר של הריאות מסוג אדנוקרצינומה אשר בהמשך הפכה לגידול גרורתי. ב. מה היתה הסיבה לפטירת המנוח? בחומר הרפואי שהוצג בפני לא נמצא רישום רפואי מתקופת פטירתו של המנוח. על פי רישום הפסיכיאטר ד"ר אדם דרנל מה - 26.12.11 בבדיקות מה - 25.8.10 נמצא כי סובל מפיזור גרורתי בקליפת המוח, במוחון ובקרומי המח. לאחר האבחון החל מר קפלן ב - 29.8.10 לקבל טיפול בהקרנה למח. אשפוז אחרון היה ב - 10.9.10 - 16.9.10. מתוך רישום זה ניתן להסיק שהמנוח נפטר עקב סרטן ריאות גרורתי. ג. האם קיים קשר סיבתי בין הסיבה ממנה נפטר המנוח לבין תנאי עבודתו? המנוח לקה כאמור בסרטן הריאות מסוג אדנוקרצינומה. על פי כתב התביעה מצויין כי לא עישן מעולם. סרטן ריאות באנשים לא מעשנים מהווה כ - 15% - 10 ממקרי סרטן הריאות, וסוג הסרטן הדומיננטי בלא מעשנים הינו אדנוקרצינומה. (1) (2). גורמי סיכון נוספים לסרטן הריאות מלבד עישון כוללים טיפול בהקרנות, חשיפה לעישון בסביבה, חשיפה לגורמים סביבתיים כאסבסט וגז רדון, חשיפה למתכות שונות, פיברוזיס ריאתי, זיהום ב - HIV וגורמים גנטיים (3). בתיק הרפואי של מר קפלן לא מצאתי עדות למחלות רקע עם סיכון יתר לסרטן הריאה. אין לי מידע האם היה חשוף לגורמים סביבתיים נוספים, והאם היתה חשיפה תעסוקתית קודמת לגורמי סיכון לפני עבודתו במפעל מטלסינטר. על פי הרשום בהחלטת בית המשפט מיום 16.10.12 המנוח מר גריגורי קפלן החל לעבוד במפעל מטלסינטר במאי 2003. עבד במשך כ - 5 שנים כפועל יצור - מכבשן. במהלך עבודתו היה חשוף לאבק ולאבקות חומרים שונים בהם: מתכת, ברזל, נחושת, כרום, ניקל, מגנזיום, קרבון, סולפר, אירון, פוספור, גרפית, קינולוב, אבץ, פחמן, דונג, אלומיניום, סידן, קובלט, מוליבדן, צורן, אטימון, ארסן, עופרת, ונדיום, גופרית, סיליקון, חמצן וכיוצ"ב כל זאת שעה שחלל המפעל סגור ומסוגר בקירות ובתקרת ברזל, ללא פתחי אוורור, ללא אמצעי הגנה. על פי הרשות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC ) (4) חלק מהחומרים שברשימה הנ"ל מוכרים כמסרטנים ודאיים לסרטן הריאה: כרום, ניקל וארסן. (לגבי צורן - לא ברור מהרשימה אם מדובר בצורן דו חמצני גבישי אשר גם הוא נחשב כמסרטן ודאי או בצורן אמורפי שאינו מסרטן). מעובדות המקרה כפי שמתוארות בהחלטת בית המשפט עולה תמונה המצביעה על סיכון לחשיפה גבוהה לאבק מתכות עקב פיזור האבק באויר וחוסר אוורור נאות. לעומת זאת, על פי מכתב אליעזר נאות מנכ"ל מטלסינטר מה - 23.5.10 בניטורים סביבתיים שנערכו במפעל בשנים 1993 , 1991 , ו - 2008 נמצא כי שיעור ריכוז המתכות השונות באויר, בעמדות השונות, עמד על סדר גודל של כאלפית מן התקן המותר. אין בחומר שבידי את תוצאות הניטורים עצמם וקשה לי להסביר את הפער בין התאור בכתב התביעה לגבי תנאי העבודה ובין תוצאות הניטורים אולם יש לציין כי הניטורים לא בוצעו בשנים בהן המנוח עבד במפעל, כך שהערך שלהם בהערכת החשיפה הספציפית שלו הינו מוגבל. אחד הגורמים בהערכת סיבתיות הינו קשר זמנים בין החשיפה למחלה. מקובל בספרות הרפואית שקיימת תקופה ארוכה בין חשיפה לגורמים מסרטנים לבין סרטן הריאות. במחקר לגבי כורי פחם בארה"ב שחלו בסרטן הריאות נמצא זמן חביון של כ - 25 שנה מאז החשיפה ועד למחלה בקרב לא מעשנים ו - 19 שנה בקרב מעשנים. (5) בספר רפואה תעסוקתית של LADOU (6) מצויין כי ברוב הגידולים הסרטניים תקופת החביון בין תחילת החשיפה למחלה הינה של 25 - 12 שנה. על פי הרשות לחומרים טוקסיים (7) כרום IV הינו קרצינוגני לסרטן הריאות עם תקופה לטנטית של 35 - 20 שנה. במאמר פרופ' ריבק בעיתון רופא המשפחה בנושא סרטן תעסוקתי מציין כי בדרך כלל נדרשת תקופה של שנים רבות (40 - 10 שנה) מתחילת החשיפה ועד להתפתחות סרטן (8). במקרה שלפנינו המנוח החל להחשף לחומרים במפעל בשנת 2003 , ועל פי רביזיה של החומר הרפואי נתגלו סימנים ראשונים של גידול סרטני בריאה כבר בשנת 2006. תקופת החביון הקצרה במקרה זה אינה מתאימה לידוע בספרות הרפואית לגבי משך התפתחות סרטן ריאה. לאחר ששקלתי את החומר שעמד בפני, הרי שלאור משך הזמן הקצר יחסית בין תחילת החשיפה ובין התפתחות סרטן הריאה אני בדעה שמירב הסיכויים הינם שהגידול הסרטני בריאה ממנו נפטר התובע אינו נובע מחשיפה התעסוקתית במפעל מטלסינטר". הכרעה 15. על פי הפסיקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות. אלא שבקביעה זו, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגש על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים. (ראו: דב"ע (ארצי) תשן/48-0 המוסד נ' עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321; דב"ע (ארצי) לו/8-0 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374). בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. (ראו: דב"ע (ארצי) נו/244-0 המוסד נ' יצחק פרבר, (לא פורסם)). בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין.( ראו:דב"ע (ארצי) 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד, ניתן ביום 2.11.99). לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים. אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין. במקרה הנוכחי, לא ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה. 16. במקרה שלפנינו קבעה המומחית כי חלק מהחומרים שהמנוח נחשף אליהם, מוכרים כמסרטנים וודאיים שיכולים לגרום לסרטן הריאה. יחד עם זאת, המומחית מצאה כי עפ"י המחקרים הקיימים בתחום, תקופת החביון של מחלה מסוג סרטן הריאות הינה בין 10 ל -40 שנים. במקרה של המנוח חשיפתו לחומרים במפעל החלה בשנת 2003 ואילו סימנים ראשונים של גידולים סרטניים בריאה נמצאו בשנת 2006. תקופת חביון קצרה כזו אינה מתאימה למקובל והידוע בספרות הרפואית ועל כן על על יסוד כך קבעה המומחית כי המנוח נפטר מגידול סרטני בריאות שאינו נובע מחשיפה תעסוקתית. 17. המומחה מטעם התובעת פרופ' קרמר לא התייחס בחוות דעתו לתקופת החביון של המחלה ומבחינה זו אין בסיכומי התובע אשר מפנים בעיקרם לחוות הדעת של ד"ר קרמר כדי להועיל. עוד נטען בסיכומי התובע כי מומחה בית הדין טעה כאשר התייחס לתקופת החביון מבלי להתייחס לכמות חשיפה. בנקודה זו יובהר כי לא היו בפני בית הדין נתונים מוכחים על כמויות החשיפה ועל כן טענה זו שהובאה רק בסיכומים מבלי שהופיעה בחוות דעת רפואית כלשהי, לא יכולה להתקבל בשלב זה. סוף דבר 18. משלא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלת המנוח לבין תנאי עבודתו, התביעה נדחית ללא צו להוצאות. רפואהקצבת תלוייםחשיפה לחומרים מסוכניםסרטן