תביעה להכיר בכאבי הגב מהם סובל התובע כפגיעה בעבודה וזאת בגין אירוע תאונתי מיום 28.4.08 על פי הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995. 2. העובדות הרלוונטיות פורטו בהחלטה מיום 4.9.11 כדלקמן: א. התובע עבד כקצב מזה כחמש שנים. כשארעה התאונה עבד התובע כשכיר בחנות הרשת של מיסטר זול קואופ ירושלים (מאז נקנתה על ידי "סופר מחיר") בגבעתיים. ב. עד התאונה עבד התובע במשרה מלאה במשמרות ובנוסף גם שעות נוספות לפי דרישת המקום. ג. במשמרת ערב תפקיד התובע הוא למכור חלקי בשר שונים טריים או קפואים. במהלך המשמרת התובע אמור להביא מהמקרר שנמצא במחסן חלקי בשר שונים הארוזים בארגזים. המרחק בין דלפק המכירות למקרר שבמחסו הוא כעשרים מטר. יש עגלה שעליה מעמיסים את הארגזים ומביאים אותם מהמקרר לדלפק שם צריך להרים את הארגז ולמלא את הויטרינה של הקצביה בעופות. ד. לפני חג הפסח בשנה שעברה יצאה הנחיה חדשה, כי את הבשר יש לשמור בארגזי פלסטיק ולא קרטונים. מה שהוסיף למשקל האריזה עוד קילו אחד בערך. בכל ארגז כזה יש כעשרה עופות ומשקלו בין 15.5 ל- 19 ק"ג. ה. ביום 28.4.08 עבד התובע במשמרת ערב. הגיע בשעות אחה"צ, כאשר עד השעה שלוש נמצאים כחמישה עובדים. לקראת הסגירה בערך בשעה שש או שבע בערב, הלך התובע למקרר כדי להביא ארגז פלסטיק של עופות. הרים את הארגז ואז חש התובע באופן פתאומי תוך כדי הרמה כאב חד בגב התחתון לכיוון כל צד שמאל והרגל. התובע לא הצליח להתרומם. רצה לעשות צעד אחד ברגל שמאל וכמעט נפל, לא הצליח להחזיר את הארגז. נאחז במדפים כדי שלא ליפול ולאבד שיווי משקל. התובע צעק לרומן חלדורוב, שהוא העובד שעבד באותה משמרת עם התובע. הוא הגיע לעזור לו ולקח במקומו את הארגזים. התובע ישב עד סיום המשמרת כשמר רונן חלדורוב ממשיך את העבודה במקומו. ו. כשהתובע הגיע הביתה לקח כדורים נגד כאבים וקיווה שבלילה הכאב יעבור. למרות הכאבים למחרת ניסה התובע לחזור לעבודה. התובע הגיע לשם אבל לא היה מסוגל לעבוד מרוב כאבים. התובע לא נשאר והלך ישר לרופאת המשפחה ד"ר פרידמן שם סיפר על כאבי הגב. ז. לאחר ארבעה ימים, ניסה התובע לחזור לעבודה אך בשל הכאבים נאלץ לשוב הביתה. ביום 6.5.08 פנה בשנית לרופאה שהפנתה אותו למוקד חירום. ח. התובע המשיך בטיפולים ובבדיקות עד שאובחן כי הינו סובל מפריצת דיסק. 3. באותה החלטה מיום 4.9.11, מונה ד"ר אליהו סלטי כמומחה יועץ רפואי (להלן - המומחה) והופנו אליו השאלות הבאות: "א. מהן הפגימות הרפואיות מהן סובל התובע בגבו? ב. האם קיים קשר סיבתי בין הפגימות הרפואיות לבין תנאי עבודתו של התובע המפורטים בסעיף 3 לעיל?". 4. בחוות דעתו מיום 12.3.12 שלל המומחה קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לבין פריצת הדיסק המתני וכך קבע: "א. מעיון בתיק הרפואי של התובע ובכלל זה צילומי ה-CT וצילומי ה-MRI מיום 14.8.08 עולה, כי הוא סובל מפריצת דיסק מותני בגובה L5-L4 הלוחץ על העצב היוצא מחוט השדרה לרגלו השמאלית ומכאן גם תלונותיו לכאב מקרין ברגל שמאל. עקב תלונותיו וממצאים אלו הומלץ לו על התערבות ניתוחית. ב. לא נמצא קשר סיבתי בין פריצת הדיסק בגובה L5-L4 ובין האירוע בעבודה מיום 28.4.08 כמתואר בפרק העובדות שבהחלטת בית הדין. מתוך התיעוד הרפואי עולה, כי למחרת האירוע התובע אכן פנה לרופאת המשפחה ד"ר פרידמן. ברישום רפואי מיום 29.4.08 (למחרת האירוע) מרשם בתיקו הרפואי "...כאב גב תחתון, יותר משבוע. קורן לרגל השמאלית..." בבדיקה הקלינית (SLR - כאב בהרמת רגל שמאל לכ-50 מע') נמצאו רמזים ללחץ שורשי שמאלי. מרישום זה ברור, כי התובע החל לסבול מכאבים בגבו התחתון "יותר משבוע" לפני האירוע המתואר ולא הרמת המשא הכבד הוא שגרם לפריצת הדיסק. בעברו נרשמו מספר פעמים תלונות על כאבים בגב תחתון המקרינים לרגלו השמאלית (ראה רישום מיום 7.6.01, 2.2.06 וכו') אך אין לרישומים אלו כל השפעה לעניין הקשר הסיבתי שכן לא התפתחו לכלל פתלוגויה מוכחת. מאידך, הרישום מיום 29.4.08 יש בו כדי לנתק כל קשר סיבתי בין האירוע בעבודה מיום 28.4.08 ובין פריצת הדיסק שאובחנה בהמשך". 5. בהחלטה מיום 9.12.12 הועברו למומחה, שאלות הבהרה , כדלקמן: "א. האם נכון כי פריצת דיסק מוגדרת כמצב בו מעטפת הדיסק נקרעת ותכולתו (הגרעין) פורצת החוצה? ב. האם נכון כי הרמת משא בכיפוף הגב הינה אחד הגורמים להופעת פריצת דיסק טראומתית/חריפה בגב המותני? ג. האם נכון כי ארוע של פריצת דיסק טראומתית מאופיין בדרך כלל בכאב גב חד אינטנסיבי ומשתק המגביל את תפקוד החולה? ד. בהתחשב באופן תיאור האירוע התאונתי שבסעיף ה' לעובדות שנקבעו על ידי כב' בית הדין ולפיו תואר אירוע פתאומי חד ונקודתי של כאב חד לאחריו לא שב התובע לעבודתו ובהתחשב בעובדה, כי רק לאחר האירוע אובחנה פריצת דיסק בגב התחתון, האם יתכן בסבירות גבוהה כי הרמת המשא כפי שמתוארת בעובדות גרמה להופעת פריצת דיסק מתני גם אם הדבר אירע על רקע מצבו הקודם? ה. תשומת לב המומחה מופנית גם לרישום הרפואי מיום 7.5.08 ולפיו: "מזה 10 ימים כאב גב תחתון מקרין לשמאל לאחר הרמת משא כבד". ו. לחילופין, האם הנן מסכים כי האירוע תרם/גרם להחמרה במצבו של התובע?". 6. ביום 26.2.13 התקבלו תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה: "א. לא בהכרח. פריצת דיסק כוללת שלושה מצבים פתופסיולוגים שונים:bulging - מצב בו הדיסק הבין-חולייתי בולט לתוך תעלת השידרה אך כל מעטפותיו שלמות וללא קרע. Protprusion - הדיסק בולט לתוך תעלת השדרה ורק חלק ממעטפות הגרעין נקרעו. הגרעין שהינו חומר ג'לטיני נותר במקומו. Extrusion - מעטפות הגרעין נקרעו במלואן והחומר הג'לטיני (הגרעין) "נשפך" לתוך חלל תעלת השדרה. ב. נכון. ג. לא תמיד. לעיתים פריצת דיסק יכולה להיות קלה בתחילה ומוחמרת בהדרגה בהמשך ואיתה גם עוצמת הכאב ומידת המוגבלות בגב התחתון. ד. לא נכון. התיאור המדויק יותר וזאת על פי התיעוד הרפואי צריך להיות כזה שכאבי הגב של התובע החלו כשבוע ויותר טרם האירוע (הרמת משא כבד) והחמירו בהדרגה כפי שגם צפוי במקרים רבים ואחרים של פריצת דיסק. הרמת המשא הכבד לא שינתה את מצבו הרפואי של התובע. ברישום מיום 29.4.08 (למחרת האירוע) מתוארים כאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל. תלונותיו אלו של התובע המתייחסות למצבו שבוע קודם לאירוע מתאימות באופן מלא לממצאי ההדמיה הנראים בצילומי ה- MRI מיום 17.8.08 שבוצעו לאחר האירוע כולל הלחץ על שורשי העצבים של רגלו השמאלית. מכל אלו ברור כי מצבו הרפואי של התובע לאחר התאונה היה זהה למצבו הרפואי שבוע קודם לתאונה. הטענה כאילו רק לאחר האירוע החבלתי אובחנה פריצת דיסק הינה עובדה שבהגדרה שכן כל הסימנים הקליניים לפריצת הדיסק היו קיימים בתובע עוד קודם לאירוע בעבודה גם אם לא הודבקה כותרת אבחנתית למצבו הרפואי. לסיכום ניתן לומר כי לא נמצאה עדות קלינית או הדמיתית לכך כי האירוע החבלתי הביא להחמרה כלשהי במצבו הרפואי של התובע". תשובה לשאלות ה' ו- ו' מצויה בתשובותי הקודמות". 7. ביום 5.8.13 הועברו למומחה שאלות הבהרה נוספות, כדלקמן: "א. בתשובותיך לשאלות ההבהרה הקודמות התייחסת לשלושה מצבים פתופיסיולוגיים שונים המוגדרים כפריצת דיסק. האם תוכל לפרט מהם הסימנים הקליניים המאפיינים כל אחד מן המצבים? ב. אנא הסבר כיצד וכתוצאה מאילו גורמים יכול להיגרם שינוי/מעבר בין מצב פתופיסיולוגי אחד לשני? ג. על פי הרישומים הרפואיים באיזה מצב פתופיסיולוגי נמצא התובע? ד. באישור הרפואי מיום 29.4.08 (למחרת האירוע) ואשר אליו אתה מתייחס בחוות דעתך מצוין אמנם כי התובע סבל מכאבי גב יותר משבוע אולם אין התייחסות דומה ביחס לתלונה על הקרנת כאבים שמופיעה בהמשך. כמו כן באישור רפואי מיום 7.5.08 מצוין כי "מזה 10 ימים כאב גב תחתון מקרין לאחר הרמת משא כבד". ראה גם התיאור המופיע בסעיף ה' לעובדות שהועברו לכבודו. האם הינך מסכים כי ניתוח הרישומים והעובדות מלמד למעשה על כך שתופעת ההקרנה הופיעה רק לאחר הרמת המשא הכבד (היינו האירוע)? ה. אם כן ובהתחשב באופן תיאור האירוע התאונתי, כמפורט בסעיף ה' לעובדות שנקבעו על ידי בית הדין, האם יש בכך כדי לשנות עמדתך ביחס לקיומה של תרומה כלשהי שיש לאירוע הרמת המשא על המצב הפתופיסיולוגי שבו נמצא התובע ו/או לגרימת שינוי במצב הפתופיזיולוגי שבו היה מצוי עובר לאירוע התאונתי?". 8. ביום 26.8.13 ניתנו תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה הנוספות: "א. המצבים הפתופסיולגים המוגדרים כפריצת דיסק ושתוארו על ידי בתשובות לשאלות הבהרה קודמות הינם דרך של חלוקה סמנטית בלבד כפי שנהוגה ברפואה האורטופדית. לא בהכרח יש קשר סימפטומטי בין מצב פתופסיולוגי כזה או אחר (מבין השלושה שתוארו ( ובין חומרת התסמינים הקליניים בבדיקת החולה. לעיתים מצב המתואר כ- bulging יכול לגרום מעצם היותו בולט לתוך תעלת השדרה, ללחץ על חוט השדרה/שורשי העצבים ומאידך מצב המוגדר כ- extrusion יכול להיות א-סימטומטי לחלוטין ולהתגלות כממצא אקראי בלבד וללא סימני לחץ כלשהם. חשוב לציין כי צילומי ההדמיה (C.T MRI ואפילו צילומי רנטגן) הינם בדיקות עזר המשמשות ככלי עזר בידי הרופא הבודק. רק כאשר קיימת התאמה מלאה בין הסימנים הקליניים ובין ממצאי ההדמיה ניתן משקל אבחנתי לבדיקות העזר השונות. ב. חבלה ישירה, חבלה בלתי ישירה )תנועה בלתי מבוקרת של הגב התחתון) שינויים מיקרוסקופים המתרחשים בדיסק הבין חולייתי בין אם שינויים ניווניים המתרחשים במהלך השנים ובין אם שינויים על דרך המיקרוטראומה אשר אף הם מתרחשים במהלך שנים רבות. חשוב לציין כי גם במצבים המתוארים לא|הכרח יתרחש המעבר ממצב פתופסיולגי אחד למשנהו. ג. על פי ממצאי בדיקת ה- MRI מיום 14.8.08 סובל התובע מבקע עם קרע של האנולוס (protrusion) בגובה L1 -L2 אך ללא עדות ללחץ על השק הדורלי או השורשים. בגובה L4 - L5 הודגם בקע זהה הלוחץ על השורש השמאלי והיכול להסביר את הקליניקה. ממצאי ה- MRI במקרה זה הם דוגמא טובה לנאמר בתשובה א' והמסביר כיצד אותו מצב פתופיסיולוגי ( protrusion) יכול להיות בלתי סמפטומטי בגובה L1 -L2 וסימפטומטי בגובה אחר L4-L5. ד. השואל טועה ומטעה וקובע עובדות שאינן עולות מן התיעוד הרפואי. באישור הרפואי מיום 29.4.08 קיימת התייחסות מפורשת לעניין הקרנת הכאב לרגלו השמאלית הן בתיאור התלונות מפי החולה והן בממצאים קליניים שנמצאו בבדיקת הרופא. באישור זה מתוארות תלונותיו של החולה "... כאב גב תחתון יותר משבוע קורן לרגל שמאל..." והממצאים הקליניים שנמצאו בבדיקה והמאשרים קיומו של לחץ שורשי לשמאל אשר החל שבוע קודם לחבלה הנידונה. בבדיקה הקלינית נמצא מבחן SLR חיובי משמאל כאשר לחולה נגרם כאב כבר ב- 50 מע'. במצבים בהם לא קיים לחץ שורשי כלל, מבחן SLR צריך להיות שלילי, דהיינו ללא כאב. אינני מסכים לקביעתו של השואל כאילו " ניתוח הרישומים והעובדות מלמד... שהופעת ההקרנה הופיעה רק לאחר הרמת המשא הכבד". האישור הרפואי מיום 29.4.08 הינו ברור ומדויק. אישור זה מתאר הן את תלונותיו של התובע לעניין הכאב המקרין ומועד תחילתם של כאבי הגב והן את הרגל ( שמאל) אליה הכאב מקרין. תלונותיו של התובע תואמות באופן מלא את הבדיקה הקלינית שביצע הרופא הבודק לאחר ששמע את תלונות החולה. ה. אין כל מקום לשינוי בחוות דעתי בכל הקשור לקשר הסיבתי הנטען. הדברים הוסברו באופן ממצה בתשובותיי לשאלות שהועלו. על מנת להסיר כל ספק אבהיר פעם נוספת כי מצבו הקליני של התובע לפני התאונה היה זהה לחלוטין לזה שלאחריה, דהיינו כאבי גב תחתון שהחלו שבוע קודם לתאונה, כללו כבר אז הקרנה לרגל שמאל ונמשכו גם לאחר התאונה הנדונה. הממצאים הקליניים שנמצאו בבדיקה מיום 29.4.08 "אישרו" את תלונותיו של התובע הן לעניין כאבי הגב והן לעניין הכאב המקרין והרגל אליה מוקרן הכאב. ההבדל היחיד הינו שלפני התאונה לא בוצעו צילומי MRI אלא רק לאחריה אולם ממצאי הבדיקה הקלינית תואמים את תלונותיו של התובע כפי שהחלו שבוע קודם לתאונה ונמשכים ברצף גם לאחריה". 9. ביום 30.9.13 הוגשה בקשה מטעם התובע למינוי מומחה אחר או נוסף אשר נדחתה בהחלטת בית הדין מיום 24.10.13. טיעוני הצדדים 10. בסיכומיו חוזר התובע על טיעוניו שהועלו במסגרת הבקשה למינוי מומחה אחר או נוסף, כאשר בתמצית נטען כי מן הרישומים הרפואיים ובשילוב עם העובדות המופיעות בהחלטה למינוי מומחה עולה כי תופעת ההקרנה לרגל שמאל החלה רק לאחר הרמת המשא הכבד - האירוע הנטען. תמיכה לכך, לשיטת התובע, ניתן למצוא הן במסגרת הרישום הרפואי מיום 29.4.08 אשר עורכו עושה אבחנה בין כאבי הגב מלפני שבוע לבין הקרנת הכאבים והן מהמסמך הרפואי מיום 7.5.08 ולפיו : "מזה 10 ימים כאב גב תחתון מקרין לרגל לאחר הרמת משא כבד". אף על פי כן ולמרות שהופנה המומחה למסמך מיום 7.5.08 במסגרת שאלות ההבהרה, סרב המומחה לשנות עמדתו ואף התעלם מאותו מסמך. לטענת התובע המומחה מתעלם מחובתו להיצמד לעובדות שנקבעו על ידי בית הדין ובוחר להיצמד אך ורק לתיעוד הרפואי ובאופן ספציפי למסמך רפואי מיום למחרת התאונה ואף בוחר לתת לו פרשנות יחידה שאינה עולה ממנו בהכרח - פעולת המומחה באופן האמור הינה בבחינת חריגה מסמכות. התובע מוסיף כי כעולה מהחלטת בית הדין גרסתו נתקבלה במלואה ונקבע כי היא עקבית וללא סתירות. מה גם שבמסמך עליו מסתמך המומחה לא צוין כי ההקרנה היא מלפני שבוע והדבר נאמר בהתייחס לכאבי הגב בלבד. 11. התובע מוסיף כי קיימת גם סתירה בין מסקנת המומחה לפיה הרישום מיום 29.4.08 מנתק כל קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין פריצת הדיסק שאובחנה בהמשך וזאת כאשר בחוות דעתו הראשונה התייחס המומחה לרישומים מסוג זה בעבר וציין לגביהם כי אין לרישומים אלו כל השפעה על הקשר הסיבתי שכן לא התפתחו לכל פתולוגיה מוכחת. 12. לחילופין מבקש התובע כי גם אם תתקבל קביעתו של המומחה עדיין לאור השתלשלות העניינים יש להכיר בכך שהאירוע התאונתי תרם תרומה מכרעת לאובדן כושר העבודה של התובע. הנתבע טוען מנגד כי טענות התובע הן במישור הרפואי וכי הקביעה אם ההקרנה החלה בתאריך זה או אחר הינה קביעה רפואית אשר בסמכות המומחה הרפואי בלבד. בכל מקרה אין להעדיף את פרשנות התובע על פני חוות דעתו הברורה והחד משמעית של המומחה. דיון והכרעה 13. על פי הפסיקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות. אלא שבקביעה זו, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגש על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים (דב"ע תשן/48-0 המוסד נ' עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321 ; דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374). ככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליהן ולא יסטה מקביעותיהן, אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6.6.05; עבל 167/07 עמרם אביטל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 11.5.08). בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעל הדין (דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 2.11.99; עב"ל 341/96 שמעון מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377). 14. במקרה הנוכחי, לא ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין ואין היא בלתי סבירה על פניה. חוות דעתו של המומחה הכוללת תשובות מפורטות לשורה של שאלות הבהרה, הינה ברורה, הגיונית, מנומקת ומבוססת. המומחה סוקר במפורט את הפגימות מהן סובל התובע בגבו, כפי שהן עולות מהחומר הרפואי שעמד לפניו. המומחה שולל קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לבין פריצת הדיסק ממנה סובל התובע על בסיס רישומים רפואיים שקדמו לאירוע הנטען ועל בסיס תעודה רפואית מיום למחרת האירוע. לא מצאנו הצדקה לשלול את האמור בחוות הדעת או לסטות ממנה. כמו כן ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי בית הדין יאמץ את דעתו של בעל המיומנות הרפואית שמונה על ידו להכריע בשאלות, שההכרעה בהן דורשת מיומנות רפואית, ולא ראינו סיבה שלא לאמצה ולהעדיפה על חוות דעתו של פרופ' לוי שהוגשה מטעם התובע. 15. המומחה נתן דעתו לשאלות ההבהרה הרבות שהופנו אליו בצורה ברורה, מקיפה ומנומקת. המומחה מדגיש, כי: "מצבו הקליני של התובע לפני התאונה היה זהה לחלוטין לזה שלאחריה, דהיינו כאבי גב תחתון שהחלו שבוע קודם לתאונה, כללו כבר אז הקרנה לרגל שמאל ונמשכו גם לאחר התאונה הנדונה. הממצאים הקליניים שנמצאו בבדיקה מיום 29.4.08 "אישרו" את תלונותיו של התובע הן לעניין כאבי הגב והן לעניין הכאב המקרין והרגל אליה מוקרן הכאב. ההבדל היחיד הינו שלפני התאונה לא בוצעו צילומי MRI אלא רק לאחריה אולם ממצאי הבדיקה הקלינית תואמים את תלונותיו של התובע כפי שהחלו שבוע קודם לתאונה ונמשכים ברצף גם לאחריה". מקובלת עלינו עמדת הנתבע כי אין להתערב בקביעת המומחה באשר לסוגיית ההקרנה . המדובר בשאלה רפואית אשר הינה בתחום מומחיותו של המומחה. יתר על כן וכפי שבצדק טוען הנתבע המומחה אינו מסתמך רק על הרישום הרפואי מיום 29.4.08 עצמו כי אם נתן דעתו אף לממצאים הקליניים. בתשובתו לשאלה ד' לשאלות ההבהרה הנוספות ציין המומחה: "השואל טועה ומטעה וקובע עובדות שאינן עולות מן התיעוד הרפואי. באישור הרפואי מיום 29.4.08 קיימת התייחסות מפורשת לעניין הקרנת הכאב לרגלו השמאלית הן בתיאור התלונות מפי החולה והן בממצאים קליניים שנמצאו בבדיקת הרופא. באישור זה מתוארות תלונותיו של החולה "... כאב גב תחתון יותר משבוע קורן לרגל שמאל..." והממצאים הקליניים שנמצאו בבדיקה והמאשרים קיומו של לחץ שורשי לשמאל אשר החל שבוע קודם לחבלה הנידונה. בבדיקה הקלינית נמצא מבחן SLR חיובי משמאל כאשר לחולה נגרם כאב כבר ב- 50 מע'. במצבים בהם לא קיים לחץ שורשי כלל, מבחן SLR צריך להיות שלילי, דהיינו ללא כאב". 16. משכך, ולאור מסקנותיו של המומחה בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה - לא נותר אלא לדחות את התביעה שבפנינו. אין צו להוצאות.עמוד השדרההכרה בתאונת עבודהכאבי גב / בעיות גב