על פי חוות דעת התובעת סובלת בגבה "ממחלה ניוונית שחיקתית יסודית ומתקדמת של הגב אשר הוחמרה במידה מסויימת ע"י תנאי עבודתה וזאת במנגנון של מיקרו טראומה". לאור האמור מתעוררת שאלת מידת אותה החמרה עקב תנאי עבודתה- האם היא מגעת כדי 20% ומעלה ביחד למחלתה של התובעת". 5. ביום 9.4.13 השיב המומחה ד"ר בשוראי את תשובתו המנומקת והמפורטת לשאלת בית-הדין וקבע: "התובעת סובלת ממחלה ניוונית שחיקתית של עמוד השדרה המתני. זו מחלה שכיחה המתבטאת בהרס הדרגתי ואיטי של הדיסקים הבין חולייתיים, ושל המפרקים הקטנים שבין החוליות. המחלה מתבטאת לרוב בכאבי גב, ובכאבים הקורנים לרגליים. מחלה זו מכונה במספר שמות נפוצים המתייחסים לבעיה מנקודת מבט קלינית (כאבי גב, LBP, סכיאטיקה) או מנקודת מבט אנטומית תאוריית של הממצאים בבדיקות הדימות (בלט דיסק, פריצת דיסק, ספונדילוזיס). ביטויים ראשוניים של המחלה הופיעו אצל התובעת שנה טרם תחילת עבודתה בניקיון, ובשנה הראשונה לעבודתה. (1995-6). מחלה זו טיבה שהיא מחמירה עם השנים גם ללא קשר לטיב התעסוקה של הלוקה בה, אך בהחלט תיתכן תרומה נוספת להחמרה ע"י מנגנונים שונים של עומס יתר על הגב. בתיאור תעסוקתה של התובעת בהחלט מתקיים מנגנון של מיקרו טראומה - סדרת פעולות של התכופפות תוך שאיבת אבק וגם התכופפות מרובה שאינה סדרתית בשאר יום העבודה. לסיכום - אני מעריך שמדובר במחלה ניוונית שחיקתית יסודית ומתקדמת של הגב, אשר הוחמרה במידה מסויימת, מידה שאינה מגעת כדי 20% ומעלה, ע"י תנאי עבודתה של התובעת במנגנון של מיקרו טארומה. הכיצד? להיווצרות המחלה נדרשות שנים רבות. הן באשר מדובר בסיבות "טבעיות" והן כאשר מדובר במנגנון של מיקרו טראומה. העובדה שהמחלה הייתה קיימת עוד טרם תחילת עבודתה, תומכת בכך שתרומת המנגנון הקשור לעבודתה, לא היה להיווצרות המחלה אלא לכל היותר להחמרה מסויימת במחלה. 6. ביום 18.4.13 הגישה ב"כ התובעת בקשה לשאלת הבהרה נוספת ולאחר התנגדות הנתבע נדחתה בקשתו בהחלטה מנומקת ביום 1.5.13. על החלטה זו הגישה התובעת בקשת רשות עירעור וביום 28.7.13 ניתן פסק דינו של בית-הדין הארצי, לאחר שהתקיים דיון מוקדם בערעור ביום 15.7.13, בו הצדדים נתנו הסכמתם להעביר שאלת הבהרה "על מנת להסיר כל ספק ולאפשר לתובעת למצות את ההליך עד תום". בפסק-הדין נוסחה שאלת ההבהרה למומחה בזו הלשון: "על פי קביעתך, מחלתה של התובעת הוחמרה במידה מסויימת על ידי תנאי עבודתה במנגנון המיקרו טראומה, מידה שאינה מגעת כדי 20% ומעלה. אנא פרט והסבר את הפרמטרים שהובילו למסקנתך". שאלה זו הועברה למומחה בהחלטתי מיום 28.7.13. 7. ביום 25.8.13 השיב המומחה לשאלה לאחר שחזר על מלוא חוות דעתו הקודמת שצוטטה לעיל, כדלקמן: "כפי שציינתי בתשובתי לשאלת ההבהרה הקודמת, המחלה התפתחה משך שנים, ובאה לידי ביטוי משמעותי כשנה טרם תחילת עבודתה של התובעת בניקיון, ובשנה הראשונה לעבודתה. שני ביטויים אלה של מחלתה קשורים להתפתחות טבעית של המחלה שכן מספר חדשי עבודתה טרם התבטאות המחלה עדיין לא מספיקים לבסס מנגנון משמעותי של מיקרו טראומה. החל מתחילת עבודתה בניקיון פעלו על גבה 2 מנגנונים של החמרת המחלה בד בבד. האחד - המשך פעילותם של התהליכים הניווניים שחיקתיים הקשורים לגיל ותורשה. השני - מנגנון של מיקרו טראומה. אנסה לכמת את תרומת המנגנונים. אגדיר כי טרם תחילת עובדתה חומרת מצבה הייתה כ - 70% עד 80% ממצבה הסופי - וזאת עקב המנגנון הטבעי. מרגע תחילת עבודתה פעלו 2 המנגנונים בד בבד וכל אחד מהם תרם כ- 10% עד 15% למצבה הסופי. קיבלנו כי תרומת המנגנון הטבעי היא כ- 85% עד 90%. ותרומת עבודתה 10% עד 15% שהם פחות מ- 20% עליהם נשאלתי". 8. לאחר שהוגשה תשובתו של המומחה כאמור התבקשו הצדדים להשלים טיעוניהם בתיק זה. ב"כ התובעת טענה כי עלה מהחומר הרפואי כי לאחר שני התקפי גב תחתון בלבד בשנים 95-96' ועד 2005, במהלכם עבדה התובעת בניקיון, לא היו תלונות ולכן יש סתירה בתשובת המומחה וקביעתו אשר אינה עולה בקנה אחד לטענת התובעת אל מול החומר הרפואי. התובעת טוענת כי כאשר המומחה טוען בחלק מתשובתו כי ב- 95' מדובר בביטויים ראשוניים ובחלקה האחר בביטוי משמעותי של המחלה, את הספק שמעלה חוות הדעת יש לקחת לטובתה של התובעת ולהכיר בתביעתה. 9. מנגד הנתבע טען כי דווקא למקרא חוות הדעת הברורות והמפורטות של המומחה וכן תשובותיו הממצות והמנומקות לשאלות ההבהרה , יש לאמץ את חוות דעתו כי אין קשר סיבתי בין אופי עבודת התובעת לבין הליקוי הרפואי בגבה. 10. לאחר שבחנתי את מכלול טענות הצדדים, את כל חוות הדעת המצויות בתיק ובפרט תשובותיו המפורטות והמנומקות של ד"ר בשוראי לשאלות ההבהרה על כל דקויותיהן, אני קובעת כי יש לאמץ את חוות דעתו של ד"ר בשוראי במלואה על כל נימוקיה. לא למותר לציין כי משקלה של חוות דעת רפואית הניתנת ע"י מומחה מטעם בית-הדין, הוא משמעותי, קל וחומר כאשר חוות הדעת של ד"ר בשוראי ובפרט תשובותיו לשאלת ההבהרה היו מנומקות ומעוגנות בחומר הרפואי וכן באסמכתאות רפואיות. לא זו אף זו, שאלת ההבהרה האחרונה שהופנתה למומחה כפי שהוגדרה באופן מפורש ע"י השופטת גליקסמן בערעור, הייתה שאלה אשר נועדה להסיר את הספק ולמצות את ההליך בשאלת הקשר הסיבתי. כך גם התייחס המומחה לשאלה זו והשיב עליה באופן מפורט ומנומק, למען הסר כל ספק. על כן אין אלא לאמץ את חוות דעתו החד משמעית והברורה של המומחה הקובע כי מחלתה של התובעת היא מחלה ניוונית שחיקתית יסודית ומתקדמת בגב אשר הוחמרה במידה שאינה מגעת כדי 20% ומעלה ע"י תנאי עבודתה במנגנון המיקרו טראומה. המומחה מוסיף, מנמק ומסביר את תרומת המנגנונים של החמרת המחלה וקובע מפורשות כי תרומת המנגנון הטבעי הוא 85% עד 90% ותרומת עבודתה 10% עד 15%. 11. לאור כל האמור וכאמור לאור חוות הדעת המפורטת והמנומקת התביעה נדחית. הנתבע ביקש כי יפסקו הוצאות כנגד התובעת בתיק זה, ברם התובעת יוצגה בתיק זה על ידי הסיוע המשפטי, ועל כן הגם שבמקרה רגיל היו נפסקות הוצאות, אין צו להוצאות. עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גברפואה