כתב אישום בגין עבירה של אי העמדת מגורים הולמים - עבירה לפי 2 (ב) (4) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991 (להלן - חוק עובדים זרים). 2. הנאשמת הינה חברה שעסקה בין היתר בתחום של אספקת עובדים זרים בענף הבנייה. במועד הרלוונטי לכתב האישום היה מוסכם בין הנאשמת לבין חברת מוטיב הנדסה בע"מ (להלן - חברת מוטיב או המזמינה), כי הנאשמת תספק לה עובדים שיועסקו אצלה בביצוע עבודות בענף הבניה. המזמינה ביצעה עבודות שיפוץ ברחוב ברקת ב"בית הגפן" בחולון (להלן - האתר) באמצעות עובדים שסיפקה הנאשמת. 3. על פי כתב האישום, בביקורת מגורים שערכו מפקחי המאשימה באתר ביום 31.7.07 בסמוך לשעה 11:30, נבדקו מגוריהם של תשעה מן העובדים (ששמותיהם מפורטים בסעיף 5 לכתב האישום) אשר התגוררו באתר במגורים שסיפקה להם הנאשמת. נמצא כי הנאשמת לא העמידה לשימוש העובדים מגורים הולמים עבירה לפי סעיפים 1ה ו- 2(ב)(4) לחוק עובדים זרים, כאשר הליקויים הנטענים אשר פורטו הם , בין היתר, כדלקמן: א. חומרי בניין חוסמים את הגישה למבנה ב. היעדר תאורה בכניסה למבנה. ג. תאורה מאולתרת במגורים. ד. מגורונים שבורים ללא חלונות. ה. היעדר ארונות אישיים במגורים. ו. מטבח מלוכלך. ז. היעדר ארונות אחסון במטבח ח. בלון גז צמוד לכיריים. ט. אשפה זרוקה, כיריים מלוכלכים י. הצפת מים בשירותים. יא. היעדר חדר אוכל. יב. שירותים מלוכלים ללא מושב ומכסה ב. נזילת מי ביוב מתחת למגורים ו. אין אמצעי כיבוי אש. ז. לא היו הוראות שימוש והדרכה למבנה והמתקנים שבו, לרבות הוראות בטיחות, בשפת העובדים. הנאשמת כפרה בנטען בכתב האישום מלבד אותם סעיפים שעניינם עיסוקה של הנאשמת, הקשר שלה עם המזמינה וביצוע עבודות על ידי המזמינה באתר. 4. בדיון ההוכחות העידו מטעם המאשימה: מר נעמד דניאל והגב' איריס אלדר, מפקחים וחוקרים במשרד התמ"ת נכון לתקופה הרלוונטית וכן מר אביב מאיר בעליה של המזמינה. מטעם הנאשמת העידו מר חיים בן ג'ויה מי שהיה אחראי על נושא העובדים הזרים אצל הנאשמת ומר יובל גוזלן מנהל עבודה בחברה המזמינה. 5. במהלך העדויות הוגשו הראיות הבאות מטעם המאשימה: תאור מקרה מיום 31.7.07 מסומן ת/1; דוח ביקורת מיום 31.7.07 - ת/2; שש תמונות, מסומנות - ת/3; מסמך מאת הגב' שלומית- ת/4; הודעה על עריכת ביקורת מיום 2.8.07 - ת/5; הודעת מפקח עבודה מיום 2.8.07 - ת/6; דו"ח ביקורת חוזרת ומזכר מיום 5.9.07- ת/7 ; חקירת חיים בן ג'ויה מיום 7.10.07 - ת/8 ; גיליון חקירת אביב מאירי מיום 30.12.07- ת/9 ; רשימת עובדים- ת/10; מכתב מיום 18.11.07- ת/11; תע"צ מאת הגב' זהבה קדוש- ת/12. מטעם הנאשמת הוגשו הראיות הללו: מכתב מיום 19.2.09 בצירוף חשבונית- נ/1 ; מכתב מיום 27.4.09 - נ/2 ; כרטסת וחשבוניות- נ/3 ; חשבוניות וכרטסת של הנאשמת ושל חב' הסעות איתן הררי- נ/4. טענות הנאשמת 6. א. כתב האישום פגום בצורה מהותית שכן בעת עריכת הביקורת נכח באתר עובד זר אחד בלבד והוא העובד היחיד שזוהה על ידי המפקחים והוא גם אשר לטענתם, אישר להם להיכנס למגורים ואולם לא נגבתה ממנו כל עדות ולא תועדה כל שיחה עם העובד האמור כנדרש. בעת הביקורת אף לא נכח נציג מטעם הנאשמת ו/או מטעם חברת מוטיב. חרף האמור, כתב האישום הוגש בגין עבירה המתייחסת לתשעה עובדים אשר כלל לא זוהו, לא נבחנו פרטיהם לא הוצג דרכונם לנציג המפקחת ולמעשה פרטיהם הושגו ונסמכו אך ורק על הודעה אשר נשלחה ממזכירת הנאשמת דאז, הגב' שלומית אשר אף לא זומנה להעיד אודות תוכנו של המסמך. ב. בהתאם להוראות סעיף 6(א)(2) לחוק עובדים זרים נדרשת הסכמת העובדים לביצוע ביקורת במגורי העובדים. הסכמת עובד אחד להיכנס למגוריהם של 8 עובדים אחרים ומבלי שנוהלה עמו שיחה בשפתו או בשפה אחרת שהוא מבין כמוה כאי מתן הסכמה, ומשכך הרי שמדובר בביקורת שנערכה שלא כדין. ג. אין חולק כי בעת עריכת הביקורת לא עמדו הקרוונים בתנאי הדין הנדרשים לצורך העמדת מגורים הולמים, ואולם לטענת הנאשמת באותו מועד ואף בעת עריכת הביקורת החוזרת לא שימשו הקרוונים הללו למגורי העובדים. המסגרת הנורמטיבית 7. חוק עובדים זרים מסדיר את העסקתם של עובדים זרים בישראל ובין היתר את תנאי עבודתם ומחייתם. בחוק נקבעו הוראות מפורטות ומחייבות, בין השאר לעניין תנאי העבודה המינימאליים המחייבים כלפי עובד זר כגון - אישור רפואי, חוזה עבודה, ביטוח רפואי, מגורים הולמים ועוד. על חשיבותו של החוק עמד בית הדין הארצי הארצי בע"פ 18/06 פיבר טכניק בע"מ נ' מדינת ישראל משרד התעשיה המסחר והתעסוקה ואח': "הדרך הנכונה להבטיח את זכויותיו הבסיסיות של העובד הזר היא קביעת נורמות העסקה מחייבות בחקיקה ויצירת מערך של פיקוח ואכיפה על הוראות החוק. לכך נועדו הוראות חוק עובדים זרים ויש לברך על פעולות הביקורת והאכיפה הננקטות על ידי המדינה מכוח חוק זה". 8. יסודות העבירות נשוא כתב האישום נקבעו בהוראות סע' 2(ב) לחוק עובדים זרים כדלקמן: "(ב) מי שעשה אחד מאלה- ... העביד עובד זר בלי שהעמיד לשימושו מגורים הולמים בהתאם להוראות סעיף 1ה או ניכה משכרו של העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף". סעיף 1 ה' לחוק שעניינו מגורים הולמים, קובע: "(א) המעביד העמיד, על חשבונו, לשימוש העובד הזר, מגורים הולמים למשך כל תקופת עבודתו אצלו ועד מועד שלא יפחת משבעה ימים לאחר סיומה, ואם נותרו מיום סיום העבודה ועד סיום תקופת שהייתו של העובד הזר בישראל פחות משבעה ימים - עד מועד שלא יפחת ממספר הימים שנותרו". התנאים בהם צריך לעמוד מבנה המגורים, על מנת שיראו בו כמגורים הולמים על פי סעיף 1ה' לחוק, פורטו בתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)(מגורים הולמים), התש"ס - 2000. דיון והכרעה 9. במשפט הפלילי נטל השכנוע מוטל על כתפי התביעה והיא זו הנושאת בעול הוכחת האשמה ואין היא יוצאת חובה זו, אלא אם כן יש בכל חומר הראיות, זה מטעמה וזה מטעם הנאשם, כדי להוכיח את כל יסודות העבירה נשוא האישום במידה של למעלה מספק סביר. די בכך שהנאשם יעורר ספק סביר בגרסת המאשימה על מנת שיזוכה מכל האשמה. 10. מחומר הראיות עולה, כי במועד הרלוונטי לכתב האישום היינו ביום 31.7.07, ערך מפקח הנאשמת דני נעמד באתר שהתייחסה לתנאי המגורים של העובדים. המפקח דני נעמד, אשר אף העיד בבית הדין מטעם המאשימה, ערך במועד הביקורת דו"ח תיאור המקרה- ת/1 וכן דוח ליקויים- ת/2. 11. הנאשמת מצידה, לא חלקה למעשה על התנאים הקשים ששררו במקום בו ביקרו מפקחי המאשימה אלא שלגרסתה אין המדובר במקום בו שוכנו העובדים. על פי גרסת הנאשמת, הקרוונים הועברו לאתר רק יום קודם לעריכת הביקורת ואילו העובדים באותה עת ובמועד הביקורת שוכנו באתר הקרוי "צורגו" בראשון לציון. 12. כתב האישום נסמך בעיקרו על מכתבה של הגב' שלומית, מזכירת הנאשמת באותה עת, מיום 31.7.07 (ת/4). מסמך זה, כך העיד המפקח דני נעמד, נשלח על ידי הגב' שלומית לבקשתו, עת התקשר אליה מהאתר במועד ביצוע הביקורת וביקש כי תמציא לו רשימת שמות של העובדים שגרים באתר (עמ' 5 לפרוט' ש' 4-6). במכתב עצמו מפורטים שמות תשעת העובדים הזרים כאשר צוין בו כי הם לנים באתר "בית הגפן" בחולון החל מיום 29.7.07. 13. עוד טענה המאשימה כי בחקירתו מיום 7.10.07 (ת/8) העיד מר חיים בן ג'ויה כי העובדים לנים במגורונים באתר ע"פ חוזה שבין הנאשמת לבין החברה המזמינה ואף העד אביב מאירי ציין בחקירתו מיום 30.12.07 (ת/9) כי אינו יודע האם העובדים שהועסקו בבית הגפן ישנו באותה תקופה של הביקורת באתר. 14. המאשימה העידה לעניין זה את מר אביב מאירי, בעליה של חברת מוטיב הנדסה בע"מ היא החברה המזמינה. מר מאירי העיד (עמ' 11 לפרוט' ש' 14-22), כי מוטיב הנדסה התחילה לעבוד באתר עוד לפני שהועברו לשם הקרוונים ובכדי לחסוך בזמן נסיעה יקר ובעלות הנסיעות של העובדים מאתר אחר לאתר בבית הגפן, הוחלט על העברת הקרוונים לאתר. לגרסתו הקרוונים המדוברים אשר נטען כי שימשו את העובדים למגורים, הועברו לאתר ביום 30.7.07- יום אחד בלבד טרם הביקורת, כאשר העובדים המשיכו ללון במקום מסודר שנקרא בשם "צורגו" בראשון לציון. עוד הוסיף מר מאירי כי ביום 31.7.07 מועד עריכת הביקורת, הם התחילו לארגן את החיבורים של הביוב והחשמל ולהשמיש את הקרוונים למגורים. בחקירתו הנגדית הסביר מר מאירי, כי נוכח כמות העובדים הגדולה המועסקים אצל מוטיב ורשומים אצל הנאשמת, הגיעו הצדדים להסכמה שחברת מוטיב תדאג לנושא המגורים וההסעות בשיתוף הנאשמת ובפיקוחה. כך שבפועל חברת מוטיב היא שדאגה למגורי העובדים מבחינה אדמיניסטרטיבית ועדכנה את הנאשמת אשר הייתה נושאת בתשלום הנדרש. לעניין העובדים הרלוונטיים לאישום, חזר והדגיש כי אלה התגוררו בעת הביקורת באתר "צורגו" שבראשון לציון (עמ' 13 לפרוט' ש' 3-14). מר מאירי ציין כי בעקבות חקירתו מיום 30.12.07 הבין בעצם כי קיימת בעיה, שכן עד אז היה סבור כי העניין נפתר וכי בעקבות הביקורת החוזרת קיבלו את טענות החברה, ועל כן יזם פגישה עם נאיף, נציג המאשימה והציג בפניו את כל העובדות וכל הנתונים והאישורים של ההובלה מיום 30.7. חשבוניות בגין שינוע קרוונים מיום 30.7.07 הוצגו וסומנו נ/1. מכתבים שיצאו מאת חברת מוטיב המאמתים את האמור סומנו נ/1 ו- נ/2. 15. עד ההגנה מר חיים בן ג'ויה, אשר היה אחראי לעניין העובדים הזרים מטעם הנאשמת, חזר בחקירתו ואישר את נוהל העבודה מול חברת מוטיב לפיו חברת מוטיב דואגת אדמיניסטרטיבית למגורי העובדים ומעדכנת את הנאשמת (עמ' 19 ש' 5-6). העד אף חזר על הגרסה ולפיה העובדים שעבדו אצל חברת מוטיב באותה תקופה, התגוררו באתר "צורגו" - מקום שעבר עשרות ביקורות של משרד העבודה ועמד בכל התנאים. (עמ' 19 ש' 5-6). בתוך כך הוצגו והוגשו לבית הדין אסמכתאות על תשלום לאתר צורגו עבור הלנת עובדים לחודשים יולי ואוגוסט 2007 בדמות כרטסת וחשבוניות שסומנו נ/3. כמו כן אסמכתאות על הסעת עובדים לאתר העבודה בחולון לחודשים יולי ואוגוסט 2007 - נ/4 המחזקות את גרסת הנאשמת באשר בשורת פירוט הנסיעה נרשם: " נסיעה מראשל"צ לחולון" ו- "חזרה מחולון". 16. לגבי המסמך שנשלח על ידי הגב' שלומית (ת/4), העיד מר ג'ויה כי אינו יודע על מה התבססה שלומית עת הוציאה את המכתב, כי היא לא הייתה מעולם בשטח ואין לה בהכרח ידיעה פוזיטיבית מזמן אמת היכן לנים העובדים. עוד ציין בעדותו כי "עד שהאיש שטח מעביר עובד וחוזר למשרד עוברים עמה ימים ומוזר לי הדיווח הזה " (עמ' 20 ש' 16-18). בנקודה זו חשוב לציין כי המאשימה לא הזמינה את הגב' שלומית עורכת המסמך להעיד בדבר תוכנו כמו כן לא הציגה כל הסבר לשאלה מדוע לא הובא מי מבין העובדים עצמם למתן עדות ואף לא נחקר על ידה. הלכה פסוקה היא, כי אי הבאתו של עד רלוונטי, יוצרת חזקה לרעת גרסתו של הטוען. 17. בהתייחס לאמירתו בשלב החקירה לפיה העובדים לנים באתר בחולון, השיב מר ג'ויה כי שאלה זו הופנתה אליו במסגרת החקירה ביום 7.10.07 ובמועד זה אכן לנו העובדים באתר, כך שתשובתו התייחסה למועד בו נשאל ולא למועד הביקורת. 18. מטעם הנאשמת העיד גם מר יובל גוזלן אשר שימש באותה עת כמנהל העבודה מטעם חברת מוטיב באתר בחולון. בעדותו חזר וציין העד, כי העובדים של הנאשמת לא לנו כלל באתר, לא בעת הביקורת השנייה וקל וחומר שלא בעת הביקורת הראשונה שכן הקרוונים אשר הועברו לשם טרם הושמשו למגורים וכי הביקורת השנייה נערכה במהלך עבודות ההכנה (ראה לעניין זה עמ' 26 ש' 1-3 וכן ש' 8-12). עוד ציין מר גוזלן בעדותו, כי הקרוונים הועברו לאתר יום קודם למועד הביקורת הראשונה וכי עוד טרם הספיקו לחבר את הצנרת ולהשמיש את הקרוונים למגורים (עמ' 27 ש' 18-19 ועמ' 28 ש' 13-14). 19. ככל הנוגע לביקורת החוזרת, הרי שהתעוררה מחלוקת באשר למועד ביצועה. מדו"ח הביקורת החוזרת ת/7 אשר הגישה המאשימה עולה כי נערכה ביום 5.8.07- כשבוע ימים בלבד לאחר הביקורת הראשונה, מצב שאינו תקין ובניגוד לנהלים אשר קובעים לכל הפחות מתן של 21 ימים לצורך עריכת הביקורת החוזרת. במועד זה, כך לגרסת חלק מהעדים, עדיין לא התגוררו העובדים באתר והשמשת הקרוונים למגורים הייתה בעיצומה (ראה עדות מר מאירי בעמ' 13 ש' 11-12 ועדות מר גוזלן בעמ 25 ש' 23-24 ובעמ' 26 ש' 1-2 ו- 11-12). המאשימה טוענת כי התאריך הינו יום 5.8.07 נרשם בטעות על הדו"ח וכי למעשה הביקורת החוזרת בוצעה חודש לאחר מכן ביום 5.9.07. המפקח דני נעמד העיד כי התאריך השגוי נרשם בטעות על ידו (עמ' 6 ש' 17). כמו כן ציין כי באותו המועד רשם מזכר -ת/7 ולפיו הביקורת החוזרת נערכה ביום 5.9.07 ולא כפי שנכתב בטופס הביקורת (5.8.07). הנאשמת טענה כי מזכר זה כלל לא היה מצוי בחומר החקירה והתקבל אצלה רק מספר ימים לפני דיון ההוכחות בצורה מחשידה. לטענתה חיזוק לכך ניתן למצוא בעובדה כי המזכר נערך בד בבד עם עריכת דוח הביקורת החוזרת ונשאלת השאלה אם אכן כך היה מדוע לא תוקן התאריך על גבי דו"ח הביקורת עצמו (ראה עמ' 9 ש' 12-20). עוד לעניין מועד עריכת הביקורת החוזרת נשאל העד מאירי: "ש: האם נכון שבפועל המאשימה הגיעה לביצוע ביקורת חוזרת אחרי שבוע ולא כפי שהתחייבה? ת: למיטב ידיעתי הביקורת נערכה ביום 5.8 אבל וודאי שלא כמו שהם מנסים לטעון שזה במהלך אחרי חודש ב- 5.9". (עמ' 13 ש' 19-21). אף מר גוזלן העיד כי היה נוכח במהלך הביקורת החוזרת וכי זו נערכה ביום 5.8.07 (עמ' 25 ש' 23-24). המסקנה היא, כי קיים ספק של ממש באשר למועד הביקורת החוזרת במגורי העובדים. 20. טעם לפגם נוסף אשר מצאתי בכתב האישום נעוץ בעובדה כי אין כל עדות לבקשה של המפקחים להיכנס למגורי העובדים והסכמתם לכאורה של העובדים לכך. המפקח נעמד ציין בעניין זה כי היה נוכח עובד אחד אשר "לא הביע התנגדות" שייכנסו למגורים וכי התקשרות ביניהם נעשתה בתנועת ידיים ובהעדר מתורגמן. נוכח העובדה כי מדובר בחמישה "מבני מגורים" ספק בכלל אם הסכמת העובד, ככל שהייתה, תופסת גם לגבי המגורים האחרים. אמנם פגם זה לבדו לא היה בו די בכדי לפסול את כתב האישום ולהביא לזיכוי הנאשמת, אולם נתון זה בהצטרפו לעובדה כי העובדים לא נחקרו ולא זומנו לעדות, מחזקים את הספק באשר ליסודות העבירה. 21. כמבואר לעיל, הנטל המוטל על התביעה במסגרת המשפט הפלילי, להוכיח אשמתו של הנאשם הוא מעבר לכל ספק סביר. לאור כל המקובץ לעיל מסקנתי היא, כי המאשימה לא עמדה בנטל זה. לאור האמור, החלטתי לזכות את הנאשמת מן העבירות המיוחסות לה בכתב האישום.מגורים הולמים (לעובדים)עובדים זרים