תביעה להכיר בפגיעה בכתפיים כ"פגיעה בעבודה"

תובענה מטעם התובע להכיר בפגיעה בכתפיו ובידיו כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995. המל"ל דחה את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה במכתבו מיום 1.4.2008. מכאן, התביעה שלפנינו. בתיק התקיים דיון הוכחות ביום 23.6.2010 ולאחר שהוגשו סיכומי הצדדים לעניין התשתית העובדתית, ניתנה על ידנו החלטה בתאריך 13.1.2011 בה קבענו את עובדות המקרה, ואף קבענו כי יש מקום למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין בתיק. בהחלטתנו מיום 17.3.2011, במסגרתה הורנו על מינוי מומחה מטעם בית הדין, פירטנו את העובדות הרלוונטיות לענייננו. להלן עובדות המקרה, כפי שנרשמו בהחלטה מיום 17.3.2011 התובע יליד 1944. התובע עבד במפעל ישקר בתפן וכן בחברת בת בשם "מיקרודנט" מנובמבר 1988 ועד מאי 2007. התובע עבד 5 ימים בשבוע. יום עבודתו הרגיל של התובע היה בן 9 שעות, כאשר בדרך כלל עבד שעות נוספות מדי יום, לגרסתו עבד כ- 12 שעות ביום . התובע עבד ככרסם במחלקת ייצור ב מכונות CNC במשך 13 שנה, במחסן כשנתיים ובמחלקת אריזה כשנתיים. ידו הדומיננטית של התובע היא יד ימין. לגרסת התובע, הוא החל להרגיש בכאבים בידיו עוד כשעבד במחלקת כרסום ואולם הוא לא התלונן על כך באותו עת. העבודה במחלקת יצור לגרסת התובע, במסגרת עבודתו במחלקת ייצור/CNC הוא היה מקבל מדי יום ארגזים, שבתוכם הכלים עימם עבד. פעולתו הראשונה היתה הרמת הארגז עם הכלים על ארגז אחר, כדי להקל עליו לאחר מכן להוציא את הכלים מהארגז ולהניחם במכונה. לאחר שהרים את הארגז, היה התובע מוציא את הכלים מהארגז, מניחם במכונה וסוגר את הכלים במכונה עם מפתח אלם. לאחר שהכלים היו מונחים וסגורים במכונה, היה התובע מפעיל את המכונה ומחכה בין 20 ל-45 דקות. כאשר המכונה סיימה לפעול, התובע שחרר את הכלים שהיו סגורים בתוך המכונה תוך שימוש במפתח אלם, הוציא את הכלים מהמכונה והניחם בארגז. לאחר מכן, לקח ארגז חדש והחל לבצע את הפעולות שוב מההתחלה. בסך הכל, התובע מילא את המכונה כמה עשרות פעמים ביום. עבודתו של התובע כללה 2 פעולות עיקריות - הרמת הכלים מתוך הארגז והנחתם במכונה וסגירת/פתיחת הכלים עם מפתח אלם . הרמת הכלים התבצעה ביד אחת, כאשר התובע הרים את היד מעל גובה השכם כאשר ידיו כמעט מאונכות. לגרסת התובע, הוא הרים כ-600 כלים ביום. 3 פעמים בשבוע התובע היה עובד עם כלים קלים ששקלו בין 1 ק"ג ל- 2 ק"ג ופעמיים בשבוע בערך, במשך יום שלם, התובע עבד עם כלים כבדים ששקלו כ- 4.5 ק"ג . סגירת הכלים במכונה התבצעה ידנית עם מפתח אלם. התובע ביצע תנועה סיבובית כדי לסגור את הכלים, כאשר הוא ביצע בין 2 ל-4 פעולות סיבוב לגבי כל כלי עד אשר הכלי היה סגור במכונה כמו שצריך. פעולת הסגירה התבצעה תוך שימוש בכוח פיזי רב ו תוך שימוש בכתף ובמרפק . התובע בצע את פעולת הסגירה הן ביד ימין והן ביד שמאל , כ-60% מהזמן ביד ימין . פרק הזמן שלקח לתובע לסגור את כל החלקים במכונה עם מפתח האלם היה כ-10 דקות, כאשר כל פעולת סיבוב ארכה כ-2 שניות (ובכל כלי צריך היה לבצע בין 2 ל-4 פעולות סיבוב). בכל מחזור הוכנסו למכונה בין 10 ל-20 כלים. לאחר שהכלים היו סגורים בתוך המכונה, המכונה היתה פועלת ובסיום פעולת המכונה היה צריך לשחרר את הכלים מהמכונה, תוך שימוש במפתח אלם (פעולה הפוכה לסגירת הכלים) , ולהחזירם לארגז . העבודה כמחסנאי התובע עבד כמחסנאי במשך כשנתיים, ואולם בהחלטתנו מיום 13.1.11 קבענו, במהלך תקופה זו הוא לא נדרש לבצע פעולות של הרמה וסיבוב. העבודה במחלקת אריזה במחלקת אריזה נדרש התובע לבצע עבודה פיזית, כאשר נדרש להרים ארגזים עם עובד נוסף ששוקלים כ- 40 ק"ג ולהניח אותם על מלגזה. מדובר בכ 20-30 ארגזים ביום אותם נדרש להרים עד לגובה של 1.20 מ'. כמו כן, בעת שעבד במחלקת אריזה היה צריך לפזר קופסאות מפלסטיק סביב השולחן ולהכניס את הכלים לקופסאות ואחר כך לנעול את הקופסאות עם מכסה, כאשר מחזיקים בקופסא ביד אחת ודוחפים את המכסה עם היד השניה. פעולת הסגירה התבצעה עם כח (אם כי, לגרסת מנהל המפעל - לא כח רב מדי) , כאשר התובע עשה שימוש בעיקר ביד ימין. מינוי מומחה רפואי וחוות דעתו בהחלטתנו מיום 17.3.2011 מונה ד"ר פעילן לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בעניין הקשר בין עבודתו של התובע לבין ליקוייו הרפואיים. בתאריך 20.4.2011 ניתנה חוות הדעת הראשונה של המומחה, אשר עיקריה כדלקמן:- בתאריך 26.4.2011 ניתנה על ידנו החלטה לפיה צד מן הצדדים המבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה - יעשה כן. הנתבע ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה, וביום 14.12.2011 הופנו למומחה שאלות הבהרה כדלקמן:- "9.1 המומחה מתבקש להשיב פעם נוספת על השאלות 17.1 - 17.6 כמפורט בהחלטה מיום 17.3.2011. 9.2 בשים לב לשימוש שעשה התובע בכל אחת מהידיים בעבודתו (ימין או שמאל) כמתואר בתשתית העובדתית, ובשים לב לקביעה כי ידו הדומיננטית היא יד ימין - האם בכתף ימין קיימת פגיעה קשה מזו שבשמאל? אנא פרט והסבר תשובתך. 9.3 כיצד הנך מסביר את הפגימה בכתף שמאל כקשורה לעבודתו, לאור אופי העבודה כמתואר בהחלטת ביה"ד? 9.4 האם נכון כי הפגימות בכתפיים הינן פגימות ניווניות כרוניות ולא פגימות חבלתיות. אנא הסבר. 9.5 האם נכון שהתובע סבל משינויים ניווניים רב מרפקיים ולא רק בכתפיים? אנא הסבר. 9.6 אנא פרט מהם הגורמים לשינויים ניווניים במפרקים. 9.7 האם נכון ששינויים ניווניים כנ"ל בגילו של התובע הינם שכיחים ללא קשר לעבודה. אנא הסבר. 9.8 האם נכון כי השינויים הניווניים בכתפיו של התובע אינם חורגים מאלו שנצפים אצל בני גילו. אנא הסבר". המומחה השיב בחוות דעתו מיום 6.1.2012 כדלקמן:- ביום 9.1.2012 ניתנה החלטה לענין סיכומים. התובע הגיש סיכומים מטעמו ביום 2.5.2012 כאשר ביום 31.5.2012 הגיש הנתבע בקשה למינוי מומחה אחר. ביום 15.7.2012 ניתנה החלטה בבקשת הנתבע למינוי מומחה אחר, כאשר בית הדין דחה את הבקשה אך קיבל את בקשתו החילופית של הנתבע להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספים, ועל כן, הופנו למומחה השאלות הבאות:- "בית הדין הנכבד קבע בהחלטתו מיום 17.3.2011 באשר לעבודת התובע במחלקת הייצור, כי הרמת הכלים התבצעה ביד אחת, כאשר התובע הרים את היד מעל גובה השכם כאשר ידיו כמעט מאונכות". (ר עמ''2, סע' 10 להחלטה, ההדגשות לא במקור). כמו כן קבע בית הדין כי ידו הדומיננטית של התובע היתה יד ימין (ר' עמ' 1, סע' 7 להחלטת בית הדין מיום 17.3.2011). מנגד, נקבע התובע ביצע עבודה גם בשתי ידיים, כאשר סגירת הכלים עם מפתח אלם התבצעה הן ביד ימין והן ביד שמאל. לאור האמור לעיל - ישיב המומחה לשאלות הבאות:- 16.1 האם יש במיקוד עובדות אלו לשנות את חוות דעתך? 16.2 האם נכון, לאור הקביעה שהרמת הכלים מעל גובה השכם התבצעה ביד אחת (כשהיד הדומיננטית הינה יד ימין) כי אין קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין תסמונת הצביטה בכתפיים, גם לא על דרך של החמרת מצב? 16.3 במידה ותשובתך שלילית - נא הסבר ופרט את תשובתך וכן הסבר ופרט, לאור העובדות שקבע בית הדין הנכבד, את הפגימה בכתף שמאל, וכיצד ובאיזה אופן היא קשורה לדעתך, לעבודה". ביום 27.7.2012 השיב המומחה לשאלות כדלקמן:- בעקבות חוות הדעת, ביום 1.8.13 ניתנה החלטה לעניין סיכומים וביום 27.8.2012 הגיש ב"כ התובע סיכומים מטעמו. ביום 20.11.2012 הגיש הנתבע בקשה למתן ארכה להגשת סיכומים וביום 20.2.2013 הוגשה בקשה למינוי מומחה אחר וסיכומים מטעם הנתבע. לאחר שקיבל את תגובת התובע, החליט בית הדין כי יש מקום להפנות למומחה שאלת הבהרה אחת נוספות, כדלקמן:- בהמשך לתשובותיך לשאלות שהועברו אליך ביום 15/7/12 - הנך מתבקש לתת את הדעת לכך כי פעולת הרמת הכלים התבצעה רק באמצעות יד אחת - היא היד הדומיננטית יד ימין, ולא על ידי שתי הידיים לסירוגין כפי שהנחת בתשובותיך. בכל הנוגע לפעולת סגירת הכלים עם מפתח אלם - פעולה זו היא שהתבצעה על ידי שתי הידיים, הן יד ימין והן יד שמאל. לאור הבהרת נקודה זו - הנך מתבקש להשיב מחדש על השאלות שהופנו אליך בהחלטה מיום 15/7/12 (שאלות מס' 16.1 - 16.3). המומחה הגיב כדלקמן בחוות דעתו מיום 1.5.2013:- ביום 1.5.2013 ניתנה החלטה נוספת לעניין סיכומים. טענות הצדדים בסיכומיהם לאחר קבלת חוות דעת המומחה לטענת התובע - לאור חוות דעת המומחה ותשובות לשאלות ההבהרה יש לקבל את התביעה במלואה ולקבוע כי כל מצבו של התובע הינו כתוצאה מעבודתו. וועדה רפואית תחליט ביחס לשאלה האם קיים מצב קודם או לא, אך על בית הדין לקבוע כי מדובר במחלת מקצוע ו/או מיקרוטראומה ותו לא. יש לחייב את הנתבע בשכ"ט עו"ד לאור העובדה שהתקיימו הוכחות והוגשו בקשות רבות. הנתבע בסיכומיו פירט, כי אינו מסכים לקביעות בית הדין בעניין העובדתי ואף הוסיף כי בית הדין אינו כבול להחלטותיו ויכול לקבוע אף עתה, כי התשתית הראייתי למינוי הינה כפי שצוין בסיכומי הנתבע. בפן הרפואי חזר הנתבע על טענתו כי יש למנות מומחה אחר בתיק, כפי שצויין בבקשות קודמות, כאשר המומחה בתביעתו חרג לחלוטין מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין. מקריאת תשובות ההבהרה עולה תמונה של מומחה שהסתמך על עובדות לא נכונות החורגות מהעבודות שנקבעו על ידי בית הדין ועל אף שבית הדין שב והפנה אותו לעובדות הנכונות - הוא סירב לקבלן. בית הדין לא דחה בקשות שהוגשו על ידי הנתבע למינוי מומחה אחר, אלא ניסה לתקן את טעויות המומחה באמצעות העברת שאלות הבהרה, אך המומחה לא ההין לתקן את טעויותיו האקוטיות. החלטת בית הדין שלא למנות מומחה אחר אינה מהווה מעשה בית דין. המומחה קבע את העובדות על פי דעת עצמו במקום לפנות לבית הדין מקום שבו העובדות היו חסרות. מסקנת המומחה כי התובע ביצע עבודות חוזרות ונישנות של הידיים מעל ובגובה הכתפיים סותרת את הקביעות העובדתיות של בית הדין. מחוות דעתו של המומחה עולה, כי הוא אינו יכול להעריך את מידת השפעת הנטייה הקונסטיטוציונלית ליצירת שינויים ניווניים ואת מידת השפעת תנאי עבודתו של התובע ולכן קבע כי כל אחד מהגורמים השפיע על מצבו של התובע בשיעור של 50%. בנסיבות של תיק זה היה על המומחה לומר כי הוא אינו יכול לקבוע את מידת השפעת עבודת התובע על החמרת מצב כתפיו. כאשר כל קביעה אחרת הינה בגדר סברה לא מבוססת בלבד. קביעות המומחה נותרו שרירותיות. יש למנות מומחה אחר, מאחר והמומחה חרג מן העובדות שנקבעו עלידי בית הדין. לחילופין - היות והמומחה אינו יכול להעריך את מידת ההשפעה הקונסטיטוציונית ליצירת שינויים ניווניים ואת מידת השפעת תנאי עבודתו של התובע - דין התביעה להידחות. דיון והכרעה לאחר שעיינו בחוות הדעת של המומחה, ולאחר שעיינו בסיכומי הנתבע ובטענותיו בהתייחס לחוות הדעת - אנו סבורים כי יש מקום לקבל את תביעתו של התובע וזאת בהתבסס על קביעותיו הרפואיות של המומחה אשר עומדות במבחן הסבירות וההיגיון וכי לא קיימת הצדקה עובדתית או משפטית לסטות ממסקנותיו. בתיק זה ניתנו 4 חוות דעת שונות של המומחה וזאת בשל כך שלא היה ברור באופן חד משמעי שהמומחה מתייחס לעובדות אשר נקבעו על ידי בית הדין בצורה אבסולוטית לגבי הפעולות שביצע התובע. אשר על כן, בית הדין, מיקד שוב ושוב את המומחה בעובדות אשר נקבעו, ואנו סבורים כי חוות דעתו האחרונה של המומחה מלמדת על כך שהמומחה התבסס בחוות דעתו על העובדות שנקבעו על ידי בית הדין. קביעת המומחה התבססה על מגוון הפעולות שביצע התובע באופן חוזר ונישנה כאשר המומחה קבע שעבודת התובע גרמה להחמרה במצבו. נציין, כי ממילא, אין זה מתפקידו של בית הדין לקבוע בשלב זה את אחוזי הנכות של התובע ומהם אחוזי הנכות אותם ניתן לייחס מעבודתו (בשונה מתהליכים ניווניים) ועניין זה ייקבע, במידת הצורך, על ידי וועדה רפואית בבוא המועד. בית הדין אינו סבור שהמומחה היה נעול בדעתו וכי הוא ניסה להצדיק את חוות דעתו הראשונית אשר הייתה מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין בחוות דעת נוספת. בסופו של יום עמדו בפני המומחה כל העובדות הרלוונטיות לגבי עבודת התובע והם הבסיס לחוות דעתו. נציין עוד, כי אין אנו סבורים שיש מקום לשנות את הקביעות העובדתיות שנקבעו על ידי בית הדין. בנסיבות אלה, על יסוד חוות דעתו של המומחה, אנו מקבלים את התביעה וקובעים כי עבודתו של התובע גרמה לו לפגיעה בעבודה בידיו ובכתפו וזאת על דרך המיקרוטראומה. הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪. במסגרת החלטתנו לעניין ההוצאות לקחנו בחשבון את הבקשות הרבות אשר הוגשו על ידי הנתבע וכן את העובדה שהבקשות לא הוגשו בזמן ובשל כך נאלץ התובע להכין סיכומים (הגם אם קצרים) שלוש פעמים. הצדדים רשאים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מתאריך המצאת פסק הדין.הכרה בתאונת עבודה