הבטחת הכנסה - בעלות על נכסים הרשומים על שם האב

תביעה לגמלת הבטחת הכנסה מחודש נובמבר 2007 ועד סוף ספטמבר 2008 להלן עובדות המקרה: 1. התובע מתגורר בבקה אל גרבייה. 2. בתאריך 13/11/07 הגיש התובע תביעה לנתבע, לקבלת גמלת הבטחת הכנסה. 3. בתאריך 19/6/08 דרש הנתבע מהתובע להמציא לו מסמכים ביחס לבעלות על הנכסים הרשומים על שם אביו המנוח של התובע המפורטים להלן: א) מבנה בגוש 8750 חלקה 1. ב) קרקע בגוש 8750 חלקה 1. ג) קרקע בגוש 8750 חלקה 2. ד) מבנה בגוש 8750 חלקה 2. ה) מבנה בגוש 8750 חלקה 42. ו) קרקע בגוש 8768 חלקה 12. התובע נדרש להמציא אישורים מהרשויות, שבהם יירשם מי מתגורר בכל מבנה בשטחים הללו ומאיזה מועד, האם נבנו מבנים נוספים ובאיזה מצב בניה מצאים המבנים הללו. 4. התובע ניגש לעיריית בקה אל גרבייה וקיבל את האישורים הדרושים לטענתו, אך הנתבע דרש בתאריך 14/8/08 מסמכים נוספים. 5. בתאריך 1/9/08 נדחתה על ידי הנתבע תביעת התובע לגמלת הבטחת הכנסה בגין אי המצאת המסמכים הדרושים. 6. בתאריך 10/3/09 הוגש התביעה לבית הדין. 7. בתאריך 8/3/11 הגיש התובע תצהיר מטעמו לבית הדין (ראה מסמך ת/1) ובו הצהיר כדלקמן: "8.1 הנני מתגורר יחד עם משפחתי בדירה הקיימת על חלקה 2 בגוש 8750 בשטח 110 ממ"ר; 8.2 על חלקה 12 בגוש 8768 מתגורר אחי מואיד עיסא דיק בבית ששטחו 110 ממ"ר ושני מבני שלד השייכים לאחי; 8.3 על חלקה 33 בגוש 8769 מתגורר אחי גאזי עיסא דיק בבית ששטחו 110 ממ"ר; 8.4 על חלקה 1 בגוש 8750 מתגורר אחי מאהר עיסא דיק בבית ששטחו 110 ממ"ר; 8.5 על חלקה 33 בגוש 8769 מתגורר אחי גאזי עיסא דיק בבית ששטחו 110 ממ"ר; 8.6 על חלקה 1 בגוש 8750 מתגורר אחי האני עיסא דיק בבית ששטחו 110 ממ"ר; 8.7 אין לי כל נכסים על חלקה מס' 42 גוש 8750; 8.8 הילדים שלי החלו לבנות את בתיהם לפני תקופה ארוכה, וזאת במהלך חייו של אבי, ואף קיבלו ממנו את הרשות להתחיל לבנות את בתיהם לעתיד בחלקות השייכות לאבי. כאמור הבתים ע"פ אישור העירייה המצ"ב היו במצב שלד נכון ליום 09.07.2008; 8.9 כאמור, לאבי בחייו היה בית אשר התגורר בו יחד עם אמי ובני משפחתי, אך לאחר פטירתו, הפך הבית להיות נכס נטוש, בלתי מוערך ומושקע, ומצבו התכנוני הינו ישן ביותר ואיננו יכול אפילו לשמש למגורי בני אדם. הבית ממוקם על חלקה מס' 1 בגוש 8750 בשטח של 110 ממ"ר; 8.10 לאבי אף היו במהלך חייו מחסנים מסחריים אשר הושכרו לעירייה בקה אלג'רביה, ואת דמי השכירות קיבל אבי לידיו. לפי אישורי העירייה הנכסים אינם ראויים לשימוש כלל, לכן הופסקה השכירות של המחסנים". 8. בתאריך 31/7/11 ערך השמאי, מר גלעד יצחקי, הערכת נכסים לחלקות המפורטות בתצהירו של התובע. בבדיקת השמאי התברר, כי התובע גר בחלקה 2 בגוש 8750, כאמור בתצהירו, כאשר בדירה נוספת באותה חלקה גר בנו הרווק מוחמד. כן התברר, כי על חלקה 1 באותו גוש ניצב בניין בן 3 קומות, כאשר קומת הקרקע הינה קומה מסחרית הכוללת שלוש חנויות ומעליה שתי קומות מגורים לבניו של התובע. 9. הנתבע החליט לייחס לתובע את שווי זכויות הבניה של הדירות במבנה בן שלוש הקומות, הממוקם בחלקה 1, בגוש 8750 וכן את שווי הדירה בה מתגורר הבן מוחמד בחלקה 2 בגוש 8750 - לתובע ושלל את זכאות התובע לגמלת הבטחת הכנסה בעקבות גובה ההכנסה הרעיונית מהדירות הללו. מכאן התביעה לבית הדין. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 10. בתיק הוגשה, כאמור, הערכת שמאי של מר גלעד יצחקי מטעם הנתבע, שנערך ביום 31/2/11 (ראה מסמך נ/8) ותמונות של הבניין בשלמותו שסומנו נ/9-נ/10. מתברר, כי בחוות הדעת של השמאי קיימת טעות קולמוס וכי נרשם בטעות שהתובע מתגורר בחלקה 1 בגוש 8750 ולא בחלקה 2 באותו הגוש. שתי החלקות צמודות, כאשר בחלקה 2 קיימת שתי דירות. התובע מתגורר בדירה הנמצאת בקומה הראשונה בבניין דו קומתי, כשמעליה דירה הנמצאת בקומה השניה, כשהדירה מוזנחת. שטח חלקה 1 בגוש 8750 הוא 1,233 מ"ר. יחד עם זאת, טעות הקולמוס אינה מתייחסת לשווי הקרקע ולבעלותו של התובע בפועל על שתי החלקות הצמודות הללו. 11. בחלקה 1 בגוש 8750 בנוי בניין של שלוש קומות הצמוד בקיר משותף לבית התובע שבחלקה 2 באותו הגוש. קומת הקרקע של הבניין היא קומה מסחרית הכוללת שלוש חנויות. מעל הקומה המסחרית יש שתי קומות מגורים שבנייתן בעת מועד הביקור טרם הושלמה. התובע טען, כאמור, כי אביו המנוח הוריש את הקרקע הנ"ל לבניו של התובע והם בנו עליו את הבניין הנ"ל. 12. אביו המנוח של התובע, מר דיק עיסא ז"ל, נפטר בתאריך 10/2/08 (ראה מוצג נ/3), והוא היה הבעלים של הקרקע שבמחלוקת. התובע לא העביר עד היום את חלקות 1 ו-2 בגוש 8750, ששם בנויות כל הדירות שבמחלוקת, על שמו במס רכוש ובטאבו. בעיריית בקה-ג'ת רשומה רק דירה אחת, בחלקה 2 בגוש 8750, בשטח של 112 מ"ר על שם התובע (ראה מסמך נ/5) מיום 2/6/08. 13. התובע הודה בבית הדין במהלך עדותו בתאריך 30/1/13, כי אביו נתן לו את הבניין הדו קומתי ששם נמצאת דירת מגוריו, בחלקה 2 בגוש 8750, וכן דירה נוספת הממוקמת בקומת הקרקע. בתחילה גר התובע בקומה השניה ואחרי שאביו נפטר הוא ביקש רשות מאחיו להתגורר בקומת הקרקע ומאז הוא גר בקומת הקרקע. הדירה בקומה השניה מיועדת לבן מוחמד. על חלקה זו ניצבים מספר בתי מגורים ושטחה 3,911 מ"ר. בבניין הצמוד בן השלוש קומות, קומת המסחר ובה שלוש חנויות מושכרות על ידי הבן אחמד, והוא מקבל עליהם דמי שכירות. בקומה הראשונה מתגורר בן נוסף של התובע, שהינו נשוי ובקומה השניה אמור לגור הבן סבאח. 14. להערכת השמאי, מר גלעד יצחקי, שווי הקרקע בחלקה 2 בגוש 8750 לדירה של 112 מ"ר הוא 58,000 ₪ ושוויה הבנייה הוא 200,000 ₪. באשר לחלקה 1, שהינה חלקה פינתית בשטח 1,233 מ"ר עם פוטנציאל מסחרי שמומש בקומת הקרקע, השווי למועד הקובע בחודש 11/07 היה 560 ₪ למ"ר. סך הכל 690,000 ₪. 15. כאמור, בניין המגורים בו גר התובע בחלק מחלקה 2 בגוש 8750 ושבו מחזיק התובע לרבות הבניין בן שלוש הקומות שהקים לבניו על חלק מחלקה 1 בגוש 8750, רשום כאמור עדיין במס רכוש על שם אביו המנוח של התובע, מר דיק עיסא ז"ל ואשר הלך לעולמו עוד בתאריך 10/2/08, כעולה מהצהרתו לפקיד התביעות (ראה מוצג נ/3), אולם בפועל מי שמחזיק בנכסים אלו הינו התובע, הגם שלא העביר את הנכסים על שמו במס רכוש ובטאבו לאחר פטירת האב. 16. אין מחלוקת, כי הדירה הפנויה מעל דירת התובע, בשטח 112 מ"ר, שהתובע התגורר בה בעבר, ושאותה העריך השמאי מטעם הנתבע, ושהנה מעל הדירה בה מתגורר התובע בחלק מחלקה 2, הנה נכס נדל"ן ורשומה על שמו של התובע בעירייה. מהנכס הנ"ל ניתן להפיק הכנסה מאחר ומדובר בדירה שניתנת לשיפוץ להשכרה או למכירה ולהפיק ממנה הכנסה (ראה עדות השמאי, מר גלעד יצחקי, בעמ' 14 לפרוטוקול הדיון מיום 30/1/13, שורות 16-18). לכן כדין חישב הנתבע את שווי הדירה הנ"ל בהכנסות התובע. 17. בתביעות לגמלת הבטחת הכנסה נפסק בפסקי דין רבים, כי ניתן לייחס בעלות על קרקע מסוימת לאדם ספציפי על פי הנתונים הקיימים בפועל בשטח, ולא לבחון את זכות הבעלות הרשומה בלבד לפי חוק המקרקעין או במס רכוש (ראה בנדון את פסה"ד עב"ל 1133/00 המוסד לביטוח לאומי נ' מחמוד נימר מיום 14/4/02). 18. סעיף 9(א)(4) לחוק הבטחת הכנסה קובע מפורשות כי: "'הכנסה רעיונית' תחשב גם מסכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו, ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה". לכן אין חשיבות לכך שהתובע לא מפיק בפועל הכנסה מהדירה הזו, מאחר שלעניין תכליתו של חוק הביטוח הלאומי די בכך שיכול הוא להפיק הכנסה ממנה אם ישפצה (ראה בנדון את פסה"ד עב"ל (ארצי) 381/99 נהלה חזאן נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 59, 57; דב"ע (ארצי) מג/162-04 דהן נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 351; ועב"ל (ארצי) 522/05 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף סעיד חטיב, ניתן ביום 24/7/07). 19. טענת התובע בסיכומיו, כי דירה זו שייכת לאחיו גאזי לא נתמכה בתצהיר או בעדות בבית הדין מטעם אחיו של התובע גאזי ואף לא באישור מהעירייה (ראה בנדון מוצג נ/5). התובע בעצמו הציג דירה זו כדירה בבעלותו בפני השמאים של הנתבע שביקרו בנכס לצורך עריכת חוות דעת שמאי, והודיע בבית הדין, כי הדירה רשומה על שמו בעירייה והוא מחזיק בה כבעלים. בנוסף, התובע לא הביא הערכת שמאי מטעמו ביחס לשווי הדירה ולכן הערכת השמאי, מר גלעד יצחקי, תקפה ביחס לשווי הדירה. 20. ביחס לבניין בן שלוש הקומות בחלקה 1 הצמודה לחלקה 2 בקיר משותף - התובע בעצמו הודה בפני פקידת התביעות (ראה מוצג נ/3), כי הוא קיבל מאביו המנוח עוד לפני חתונתו את הקרקע הצמודה לדירת מגוריו ועליו התחיל לבנות דירות בניו, כאשר את השלד לדירות התחיל לבנות עוד בשנת 1995, קרי, כשאביו עדיין היה בחיים. בנוסף, הוכח בבית הדין כי התובע קיבל פיצויים ממקום עבודתו בעירייה ומימן את הבנייה לילדיו מכספי הפיצויים. 21. כמו כן, התובע בחקירתו הנגדית אישר בבית הדין, בדיון מיום 30/1/13, כי הוא חתם לילדיו על הבקשות להיתרי בניה לוועדת תכנון ובניה בעארה (ראה עדות התובע בעמ' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 30/1/13, שורות 27-31), דבר המבסס את הצהרת התובע לפקידת התביעות מיום 17/2/08 (ראה מוצג נ/3), כי המגרש עליו הוקם בניין השלד האמור הינו בבעלותו. 22. באשר לטענות התובע, כי החנויות בקומה המסחרית לא שייכות לו, לרבות דירות המגורים שמעליהן, אזי התובע לא טרח להביא את בניו למתן עדות בנדון בבית הדין וגם לא הוגשו לבית הדין הסכמי השכירות של שלושת החנויות שלטענתו הינן בבעלות בנו מוחמד. הימנעות התובע מהבאת ראיות התומכות בטענתו בנדון מחזקות את טענות הנתבע, כי התובע הוא המחזיק בפועל בבניין זה בן שלוש הקומות והוא זה שמחזיק בפועל במגרש עליו בנוי אותו בניין. 23. ממכלול כל הראיות הללו, אזי בדין הוערך המגרש הנ"ל שעליו הוקמו קומה מסחרית ועוד שתי קומות מגורים בשטח של 1,233 מ"ר על ידי השמאי, מר גלעד יצחקי, כנכס הנמצא בבעלות התובע ולכן צדק הנתבע כשהעריך את שווי הדירות והקומה המסחרית בחישוב ההכנסות הרעיוניות של התובע מהנכסים, וזאת מאחר ולא הובאו ראיות סותרות המוכיחות, כי אביו המנוח של התובע או ילדיו של התובע, הם אלה שמימנו את הבניה ולא התובע. בנסיבות אלה לא ניתן היה להפריד בין שווי עלויות הבניה לשווי זכויות הבניה. לכן הנתבע חישב כדין חישב את שווי כל הקרקע עליו הוקם הבניין כשווי הנכס שבבעלות התובע. 24. כאמור, על פי הערכת השמאי, מר גלעד יצחקי, שנערכה כדין 1982, הנתבע חישב בהתאם לתקנה 10(א) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982, כי לתובע יש הכנסה רעיונית בסך 5,933 ₪ משווי שני הנכסים המגיעים לסך כולל של 890,000 ₪. מדובר בהכנסה העולה על הסכום של גמלת הבטחת הכנסה שהיתה משולמת לתובע, לפי הרכב משפחתו, שהינו רק בסך 2,146 ₪ נכון לחודש 11/2007. שלילת הזכאות של התובע לגמלת הבטחת הכנסה וזאת בהתאם להוראת סעיף 7(ב) לחוק הביטוח הלאומי, התשמ"א-1980 - בוצעה כחוק על ידי הנתבע. 25. בנסיבות אלה, התביעה לגמלת הבטחת הכנסה -נדחית בזאת. 26. אין צו להוצאות.הבטחת הכנסהבעלות