מינוי מומחה רפואי נוסף (אורטופד) אליו יועברו העובדות המוסכמות

למנות מומחה רפואי נוסף (אורטופד) אליו יועברו העובדות המוסכמות וחוות דעת מטעם הצדדים ("המומחה הנוסף"). 2. ביום 24.1.12 מונה ד"ר אלכסנדר רוזנטל והועברו אליו העובדות הבאות: א. התובע יליד 8.1.48 ועבד כנהג בעיריית נתניה מ- 1972 ועד 2004. ב. בשנים 1972-1977 עבד התובע כ- 7 שעות ביום על טרקטור, בפינוי גזם מרחבי העיר, עבד בניקוי החוף ובמזבלה העירונית. ג. בשנת 1977 ארעה לתובע תאונה שהוכרה כתאונת עבודה ע"י הנתבע - עת הרים התובע משא כבד ונגרמו לו כאבי גב, שהקרינו גם לרגל. בשל התאונה לא עבד התובע 8 חודשים וחזר לעבודה תוך איסור לנהוג בטרקטור. התובע הועבר לעבוד כנהג משאית אשפה. ד. החל מ- 1977 ועד 1997 עבד התובע כנהג משאית אשפה במשך 4-5 שעות ביום, ובערבי חג עבד שעות רבות יותר. המשאיות היו ישנות מסוג סקניה ו/או ליילנד. למשאית היה כיסא מכני רגיל, לא הידראולי או אוטופדי וללא הגה כוח, עם גיר ידני, וללא בולם זעזועים. בכל עצירה נמצא גבו של התובע בתנודה של עצירה, הן בשל העצירה והן בשל המהמורות שהיו בדרכים. ה. בשנת 1993 ארעה לתובע תאונת עבודה נוספת בגב - עם הקרנה לרגל והתובע לא עבד 3 חודשים שלאחר מכן חזר לעבודתו כנהג. העבודה כנהג משאית אשפה התחלקה בין הנהגים לפי אזורים שונים והיתה תחלופה כי היה הבדל בקושי בין האזורים. בכל אזור היו 120 מיכלי אשפה גדולים או כ- 800 פחים קטנים ומעבר לכך קיבלו הנהגים פרמיות. המכלים הגדולים היו באזורים העירוניים והפחים הקטנים היו באזורי הוילות. ו. במהלך איסוף האשפה נאלץ התובע לבצע כ- 100 עצירות לצורך איסוף המכלים בנוסף לעצירות מתחייבות מרמזורים, תמרורים ומעברי חציה. כשדובר בפחים קטנים - דובר במספר עצירות הרבה יותר גדול בכל משמרת. בכל עצירה חש התובע בטלטלה בגב. ז. ב- 1997 ועד 2004 עבד התובע באותה עבודה אך על משאיות חדשות עם כיסא הידראולי וגיר ידני. ח. ב- 2004 נותח התובע בשל בלט דיסק והפסיק עבודתו כנהג משאית. 3. בחוות דעתו מ- 12.3.12 משיב המומחה הנוסף לשאלות שהוצגו לו כדלקמן: א. שאלה: מהו לקויו של התובע בגב? תשובה: התובע סובל מכאב גב תחתון הקורן לאורך גף שמאל תחתון כאשר ממצאי בדיקות הדימות מתאימות לתחלואה ניוונית של עמ"ש/ OA SPINE. ב. שאלה: האם יש קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע כמתואר בעובדות לעיל לבין המחלה ממנה הוא סובל? תשובה: יש קשר סיבתי בין כאב גב תחתון לבין עבודתו בישיבה ממושכת על כלים רוטטים (טרקטור ומשאית מהדור הישן) ותנוחת הישיבה שנדרשה ממנו במהלך שנות כטרקטוריסט ונהג משאית אשפה. במאמר הסקירה המצורף נמצא קשר מובהק בין כאבי גב תחתון, ישיבה ממושכת, ויברציה ותנוחת ישיבה לא נוחה. ג. שאלה: האם כל תנועה של התובע כמתואר בעבודתו גרמה לפגיעה זעירה בגבו, שאפשר ליחסה לזמן מסויים ולמקום מסויים בגבו? תשובה: לא. לא ניתן לייחס לכל תנועה כמתואר בעבודתו גרימת נזק בזמן ומקום מסוים בע"ש. ד. שאלה: ההיתה אותה פגיעה זעירה, בלתי הפיכה, כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות נוצר הליקוי, או שמא הליקוי הינו תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך או תהליך תחלואתי טבעי? תשובה: סבלו של התובע נובע משילוב של מצבו הקונסטיטוציונלי (שינויים שחיקתיים) ואופי עבודתו (שילוב של תהליך תחלואה טבעי המוחמר בעקבות תנאי עבודתו). בהקשר זה חשוב לציין כי אין התאמה מובהקת בין ממצאים רדיוגרפים המתארים תהליכים שחיקתיים בשלד לבין כאב רלבנטי בעוד שנמצא קשר בין עבודה בתנאים המתוארים על ידו לבין סבל מכאבי גב תחתון. ה. שאלה: האם השפעת העבודה על הליקוי היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים בחיי היומיום? תשובה: השפעת העבודה הייתה משמעותית יותר מהשפעת גורמים אחרים בהסתמנות הקלינית של כאב גב תחתון הקורן לגף תחתון (כאב סיאטי). ו. שאלה: האם מוכר בספרות הרפואית קשר בין העצירות המתוארות של המשאית כמתואר לעיל לליקוי בגב שאירע לתובע, והאם שונה הוא ממחלה כאמור באוכלוסיה? תשובה: מצו"ב מאמר סקירת ספרות ובו מסקנות החוקרים לגבי קשר ישיר בין כאב גב תחתון, ויברציה של הגוף ותנוחת ישיבה בלתי נוחה. מתיאור אופי עבודתו לאורך כעשרים שנים ניתן לקבוע כי הוא משתייך לקבוצת האנשים העובדים בישיבה ממושכת, משך שנים רבות, בכלים רוטטים ובתנוחה לא נוחה. באנשים אלו שכיחות הסבל הרלבנטי גבוהה פי 3 מאשר באוכלוסיה הכללית. לפיכך, אני מעריך כי קיים קשר בין כאב הגב התחתון מהם התובע סובל באופן כרוני לבין עבודתו במהלך השנים 1972-2004. 4. בהחלטה מ- 8.8.12 נדחתה בקשת התובע להצגת שאלות הבהרה. בהתאם לבקשת הצדדים בדבר ניסיון להגיע להסכמה, משלא הושגה כזו ומשהודיע הנתבע כי מבוקש ליתן פס"ד, משאין שינוי בהחלטתו - הוגשו סיכומי הצדדים. 5. ולהכרעתנו - א. אין חולק כי ככל שסבור התובע כי הוחמרו פ"ע שהוכרו - עליו לפנות לנתבע בהליך החמרה בעניינן, ע"מ שתבחן תביעת ההחמרה לכל פ"ע כמתחייב. כזו אינה נבחנת "אגב" הליך פ"ע אחר. בענייננו, בין יתר העובדות שהיה על המומחה לשקול היו פ"ע קודמות שהוכרו - פגיעות שיכול שתהיינה רלוונטיות לפגיעה הנדונה (לבחינת הרקע לה). ב. ד"ר רוזנטל מונה כמומחה נוסף ולא כמומחה אחר בהליך, בהתאם - טענת התובע בסיכומיו (ס' 4) ראוי היה כי לא תטען. נזכיר כי פסה"ד בביה"ד הארצי ניתן עפ"י הסכמה בין הצדדים. ג. המומחה הנוסף קבע כי עסקינן בתחלואה ניוונית של עמוד השדרה, כי עסקינן בקשר סיבתי בין כאב גב תחתון לעבודתו בישיבה ממושכת - אך לא ניתן לייחס כל תנועה כמתואר בעבודתו לנזק בזמן ובמקום מסויים בעמוד השדרה, וקבע כי השפעת עבודתו הייתה משמעותית מגורמים אחרים. התובע מפנה לפס"ד [ב"ל 1440/04 (ב"ש) בן דוד בועז נ' המל"ל] לקביעת המומחה הוודאית שקיים קשר סיבתי, שבכל עצירה חש בטלטלה בגבו וכך עפ"נ שנים רבות ובהתאם הפגיעות המצטברות, הן שהביאו לנזק ויש להכיר בפגיעתו. הנתבע בסיכומיו מפנה לכך כי המומחה הנוסף אינו קובע ליקוי אלא כאב, אותו קשר לישיבה ממושכת על כלים רוטטים ולהתייחסותו ל"תנוחה לא נוחה", לכך כי לא קשר בין הליקוי (בע"ש) לתנאי העבודה וקבע כי לא כל תנועה גרמה נזק במיקום ובזמן מסויים לע"ש, והליקוי הוא תוצאה ממצבו הטבעי (הגם שקבע כי "סבלו", שאיננו ליקוי, קשור לשילוב הגורמים). ד. מקובלות עלינו לחלוטין טענות הנתבע ונתייחס לדברים ראשון ראשון ואחרון אחרון: ראשית, עסקינן כמפורט לעיל במומחה נוסף (כפי שנקבע במפורש ע"י כבוד ביה"ד הארצי). ממילא, אין ביה"ד נדרש להתעלם (כתובע בסיכומיו) מחוו"ד המומחה הראשון, בטרם פסה"ד הארצי. בהתאם - נכון להפנות לכך כי ה"ליקוי" שנקבע ב- 2 חווה"ד הוא כי עסקינן ב"כאבי גב". שנית ובהתאם לכך, משברי כי "כאב" אינו ליקוי כקביעת הפסיקה (גם לאחרונה; ראה עב"ל 54278/12/11 יוסף לוי נ' המל"ל) - די ולוּ בכך לדחיית התביעה. שלישית, ישיבת התובע על "כלים רוטטים" אינה קביעה עובדתית בענייננו. כל שנקבע כעובדה הוא עצירת הרכבים (כמפורט בעובדות). כך, "תנוחת ישיבה לא נוחה", או "ישיבה ממושכת בתנוחה לא נוחה" (מעבר לשאלת העובדה) - כבר נקבע כי אינם תשתית לתורת הפגיעות הזעירות (עב"ל 378/08 אדיבי נ' המל"ל). רביעית, המומחה הנוסף (כמומחה הראשון) קובע כי אין בפנינו נזק בכל תנועה ותנועה, קרי: אין עסקינן במיקרוטראומה (ולוּ במובנה העובדתי הבסיסי)! חמישית, הליקוי מקורו במצב תחלואתי טבעי (כך המומחה הנוסף, כך המומחה הראשון), ה"סבל" שקבע המומחה הנוסף הוחמר ע"י העבודה (והתנוחה הלא נוחה) - וכבר נקבע שאין מנגנון החמרה במיקרוטראומה (כהפניות הנתבע לעב"ל 338/96 המל"ל נ' יוסף עובדיה; עב"ל 46933/07/10 זילברמן נ' המל"ל). שישית, אכן המומחה הנוסף אינו מתייחס לאבחנה עובדתית בהקשר לשנות העבודה והכלים הרלוונטים. ה. לאור כל האמור - משעפ"י 2 חווה"ד שבפנינו אין בפנינו ליקוי, אין ליקוי שנגרם כתוצאה מעבודת התובע כתאורה העובדתי, ודאי אין עסקינן בהחמרה הנוגעת למצבו הטבעי (ולמושא הפגיעות שהוכרו ושהובאו בעובדות) ומשאין בפנינו פגיעה בעבודה עפ"י תורת הפגיעות הזעירות - אין לנו אלא לדחות התביעה. אין צו להוצאות.רפואהמינוי מומחהמומחה רפואימומחה