שימוש חורג ממגורים לגן ילדים התרת שימוש חורג לגן ילדים רבות נכתב על התרת שימוש חורג בגני ילדים. הפסיקה קובעת כי קיים צורך ציבורי ראשון במעלה לקיום גני ילדים באזור מגורים, למרות אי הנוחות והמטרדים שקיומם של אלה עשוי לגרום לסביבה. ראה לענין זה עת"מ 14/98 - אוסקר ואח' נגד הוועדה המקומית לתו"ב ראשל"צ. וכן בעת"מ 1155/00 משולם צעירי נ' ועדת ערר ואח'. לפיכך נטיית רשויות התכנון היא לאשר היתרים לשימושים חורגים לגני ילדים באזורי מגורים למרות אי הנוחות והמטרדים שאלה עלולים לגרום לסביבה הקרובה- ולא מצאנו מקום להאריך בענין זה במקרה דנן. לאור האמור, שיקול הדעת של הועדה המקומית להתיר את השימוש החורג בנכס הנדון לשימוש של גן ילדים נראה לנו סביר באופן עקרוני, ולפיכך אין מקום להתערבות מצדנו בהחלטה זו. אם זאת אנו בדעה כי יש לקצר את תקופת השימוש החורג שיאושר, וכן לקבוע כי תקופה זו לא תוארך, וזאת מן הנימוקים שיובאו להלן. זמניות ההיתר לשימוש חורג היתר לשימוש חורג מתוכנית (להבדיל מהיתר לשימוש חורג מהיתר) הינו מעצם טבעו והגדרתו לתקופה מוגבלת. כך קובע סעיף 148 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה 1965 כי: "היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש; היתר לשימוש חורג מהיתר או הקלה יכולים להינתן לתקופה מוגבלת מראש." לענין זה ראה דברי השופט סוקול, בעת"מ (חי') 1324/05 הלנה קוטליאר נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה חיפה: " נראה עוד כי ההיתר לשימוש חורג נועד בעיקרו להוות הסדר זמני של שימוש בנכס ולא הסדר קבוע. מקום שמתבקש שימוש החורג מן התכנית לפרק זמן ממושך, הרי שככלל תהא הדרך הנאותה לפעול לשינוי התכנית " וכן נקבע בעע"ם 9914/03 גולדשטיין נ. היימס () " היה והחלטתה של המשיבה 2 תעמוד על כנה, קרי ההחלטה בענין הארכה ל-5 שנים נוספות, המשמעות היא שהמערער יזכה לאישור לשימוש חורג........ לתקופה מצטברת של 16 שנים ........... כפי שציינה המשיבה 4 בהחלטתה, שימוש חורג הוא מטבעו שימוש המוגבל בזמן. כמאמר סעיף 148 לחוק: "היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש". מתן היתרים חוזרים ונשנים לשימוש חורג, באופן שהתקופה המצטברת הינה כה ארוכה, אינו מתיישב עם יסודותיו של החוק. הדרך הראויה והנכונה היא להביא לשינוי ייעוד על דרך קבלתה של תוכנית חדשה. " לפיכך בבואנו לתת היתר לשימוש חורג, ובעיקר להאריך היתר קיים, שומה עלינו לבדוק האם מוצדק הדבר לאשר את הארכת ההיתר באופן שהצטברות תקופות השימוש החורג מגיעה לכדי תקופת שימוש ארוכה, או שמא יהיה זה מן הראוי לתת ביטוי לזמניות של השימוש החורג בהגבלת אורך התקופה, כך שאם עושה השימוש החורג יהיה מעונין להמשיך את השימוש לטווח ארוך, יהיה עליו לפעול לשינוי התוכנית החלה במקום בדרך של שינוי היעוד או הוספת יעוד. דרך פעולה זו הינה לדעתנו נכונה מבחינה תכנונית שכן, אם השימוש החורג הופך למעשה לשימוש של קבע בשל אורכו ובאופן שבו הועדה המקומית מאריכה מפעם לפעם, כדבר שבשגרה, את ההיתר לשימוש חורג, מן הראוי כי המשך השימוש יעבור את כור ההיתוך של אישור תוכנית דהיינו ; הכנת תוכנית, הפקדתה,פרסומה, הגשת התנגדויות ודיון והכרעה בהתנגדויות. הליך זה יאפשר לבחון באופן יסודי אם הדבר נכון מבחינה תכנונית לאפשר את אותה קביעות למעשה במקום המבוקש אם לאו. דרך פעולה זו נכונה ומוצדקת לטעמנו גם מפן נוסף. כידוע, התרת שימוש חורג אינה מזכה את בעלי הנכסים הגובלים בפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה - 1965 (האף שהועדה המקומית גובה היטל השבחה ), למרות שלעיתים שימוש זה גורם לירידת ערך נכסיהם . אין לדעתנו לאפשר מצב בו פגיעה זו בנכסים הגובלים, שאין בצדה פיצוי, תימשך לתקופה ארוכה. במקרה כזה, אם המשך השימוש בנכס לשימוש שאינו תואם את התב"ע יותנה בשינוי התוכנית החלה במקום, הדבר יקים לבעלי הנכסים הגובלים זכות תביעה לפי סעיף 197, פיצוי אשר יוטל למעשה על כתפי מבקש ההיתר בדרך של החתמתו על כתב שיפוי כמקובל. למותר לציין כי האמור לעיל נכון גם במצב בו, כמו במקרה הנדון, השימוש החורג מהתוכנית נעשה במשך שנים ללא היתר כדין. במקרה כזה, על הועדה בבאה לדון בבקשה להיתר חורג, להביא בחשבון התקופה המצטברת הראויה למתן ההיתר לשימוש חורג גם את התקופה בה נעשה השימוש ללא היתר שהרי, ברי הדבר כי אין להעדיף את מי שעשה שימוש חורג בחטא על מי שעשה זאת כדין. אורך התקופה הראויה והסבירה להתרת שימוש בנכס בדרך של "שימוש חורג" ישתנה ממקרה למקרה ומשימוש לשימוש. במסגרת השיקולים לענין אורך התקופה ניתן להביא בחשבון בין היתר את ההשקעה הכספית הנדרשת לצורך התאמת המקום לשימוש החורג, את מידת ההשפעה של השימוש על אופי הסביבה, את כמות המתנגדים ונימוקי התנגדותם, את המצב התכנוני (לדוגמה; האם הרשות המקומית מקדמת תוכנית חדשה במקום תוך בחינת התאמת השימוש החורג לתוכנית זו), את מידת ההפרעה והמטרדים הנגרמים מהשימוש, את חיוניות השימוש מבחינה ציבורית ואת אורך הליכי התכנון הנדרשים לשם שינוי היעוד או הוספת היעוד. אם הועדה המחוזית תמצא כי אין להתיר את שינוי או הוספת היעוד, יהיה על מבקש השימוש להעתיק את הפעילות למקום אחר אשר השימוש המבוקש מותר בו על פי התוכנית החלה במקום, או שיהיה עליו לבקש קבלת היתר לשימוש חורג במקום אחר. במקרה של שימוש חיוני מבחינה ציבורית כגון גן ילדים יעבור במקרה כזה אי הנוחות והמטרד לסביבה הנגרמים כתוצאה משימוש זה לסביבה אחרת - שוב לתקופה מוגבלת, דבר אשר יש בו משום "פיזור הנטל" המחויב מהפעלת שימוש זה באזור מגורים.קטיניםשימוש חורגגן ילדים / פעוטון / משפחתון