בקשה לאישור בניית קומה אחת בהקלה מעבר למותר על פי תוכנית וזאת כנגד ויתור על קומת מסחר. גובה הבניין המתקבל, כולל הקומה שבהקלה, הוא 84.83 מ' מעל פני הים. לבקשה להקלה האמורה הוגשה התנגדות מטעת רשות שדות התעופה אשר טענה, כי לאור הוראות תמ"א 15 אין להתיר במקום בניית מבנה שגובהו עולה על 82 מ' מעל פני הים. הועדה המקומית דחתה טענה זו, ורשות שדות התעופה הגישה ערר לועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב, בראשותה של עו"ד עופרה פרידמן. ועדת הערר המחוזית דחתה בערר הר/5489/05 את הערר של רשות שדות התעופה מהנימוק, כי לא קיימת כל הוראה בתמ"א 15 אשר יש בה כדי להגביל את גובה הבנייה המותרת ל - 82 מ' מעל פני הים. על החלטה ו הגישה רשות שדות התעופה עתירה מנהלית (עת"מ 2018/06). עמדת פרקליטות מחוז תל אביב אשר ייצגה בעתירה את ועדת הערר המחוזית היתה: " לאחר בחינה נוספת של נסיבות הערר, סבורה ועדת הערר כי נכון יהיה לשוב ולדון בערר, כאשר בדיון החוזר הנוסף תישמע עמדת רשות התעופה האזרחית, וזאת משום מעמדה המקצועי המשליך על הסוגיות שעלו בערר. לאחר עריכת דיון חוזר כאמור, תתקבל החלטה חוזרת על ידי ועדת הערר. ככל שהדברים נוגעים לועדת הערר, אין מניעה מבחינתה כי ההסדר הדיוני שהושג בין הצדדים בדיון ביום 3.10.06 יעמוד על כנו עד למתן ההחלטה החוזרת." בעקבות עמדה זו החליט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב כדלקמן: "משמבקשת העותרת, שהיא האדון להליך המשפטי שהיא יזמה, למשוך את עתירתה, אין אלא להעתר לבקשתה זו. העובדה שאחת המשיבות שצורפה מתנגדת לבקשה זו, אינה יכולה למנוע היענות לה. כמובן שטענותיהם של כל הצדדים, לרבות טענותיה של העותרת ושל המשיבות לגופו של ענין ולענין מעמדה של העותרת ו/או של רשות התעופה האזרחית בדיון המחודש שיתקיים בפני ועדת הערר, עומדות להם והם יהיו רשאים להעלותם בפני ועדת הערר, כמו גם בפני ביהמ"ש המנהלי, אם וכאשר תוגש עתירה מנהלית חדשה, לאחר שתתקבל ההחלטה המחודשת ע"י ועדת הערר. אני מוחק את העתירה ללא צו להוצאות." לאור החלטה זו חזר הדיון לפנינו. בפתח הדיון החלטנו כדלקמן: "לפנינו תיק שכבר נדון בפני ועדה זאת והתקבלה בו החלטה של יו"ר הקודם של הועדה, העו"ד עפרה פרידמן. לאחר שהוגשה עת"מ, רשות שדות התעופה משכה את העתירה. עם זאת, בהחלטה קיימת אמירה של כב' השופט ישעיה ממנה עולה, לכאורה, כי משיכת העתירה שנעשתה על בסיס הודעת הפרקליטות כי יש מקום להחזיר את הדיון בתיק לדיון בפני ועדת הערר, שם תישמע רשות התעופה האזרחית, אשר לא נשמעה בערר. לפיכך, ובהתבסס על החלטת בית המשפט ועל תגובת הועדה המקומית, אנו מחדשים את הדיון בתיק שכבר נשמע ומאפשרים גם לרשות התעופה האזרחית להביע את דעתה. לאחר שמיעת רשות התעופה האזרחית, נאפשר לכל מי שנמצא היום בדיון להשמיע תגובה קצרה וניתן החלטה." לנוכח האמור שמענו את עמדת רשות התעופה האזרחית. כעולה הן מהודעת הפרקליטות והן מהחלטת ביהמ"ש, הדיון הוחזר אלינו על מנת לשמוע את עמדת רשות התעופה האזרחית. בשל כך מתעכב הוצאת היתר הבנייה למשיבה מס' 2 מזה תקופה ארוכה. ציפינו כי רשות התעופה האזרחית תגיש לנו מבעוד מועד את עמדתה וטענותיה, וכי זו תופיע בפנינו עם משנה סדורה של טענות אשר לא נטענו בהליכים הקודמים. בפועל לא קיבלנו כל טענות בכתב. עו"ד עדי שפריר שהופיעה בפנינו מטעם רשות התעופה האזרחית הודיעה לנו בפתח הדיון כי מי שטיפל בנושא עזב לפני שבועיים, וכי היא "לא מתמצאת במטרייה". דומה כי רשות התעופה האזרחית נזכרה בקיומו של תיק זה ברגע האחרון, שהרי, אם היא היתה נערכת מבעוד מועד, היה אותו אדריכל שעזב את הרשות רק שבועיים לפני הדיון מספיק להכין את תגובת הרשות לפני עזיבתו. ניתן היה לצפות ליחס יותר רציני מגוף ציבורי, במיוחד כאשר מימוש הזכויות הקנייניות של המשיבה מס' 2 מוקפאות כבר כשנה על מנת לשמוע מה יש לרשות התעופה האזרחית לטעון ולהוסיף בעניין מעבר למה שכבר נאמר ונטען בהליכים הקודמים על ידי רשות שדות התעופה. לגופו של עניין טענו בפנינו נציגי רשות התעופה האזרחית כי על פי התקנים אשר נקבעו באמנות בינלאומיות אשר ישראל הינה צד להן, ובעיקר לנוכח אמנת "אנקס 14", יש להטיל מגבלות בנייה בתחום העיר הרצליה בהתאם לתקנים בדבר המישורים האופקיים שנקבעו באותה אמנה והאוסרים ברדיוס בו מצוי הבניין נשוא הערר בנייה בגובה העולה על 82 מ' מעל פני הים. טענה זו לא נתמכה על ידי נציגי הועדה רשות התעופה האזרחית באסמכתא משפטית כל שהיא. יצוין כי נציגי רשות התעופה האזרחית לא טענו בפנינו כי לא ניתן להתיר את הגובה המבוקש בשל הוראת תמ"א 15. אין אנו מקבלים טענה בלתי מבוססת זו. על פי חוק התכנון והבנייה התשכ"ה- 1965, המותר והאסור בתחום הבנייה נקבע בתוכניות השונות- החל מתוכניות מתאר ארציות ועד לתוכניות מפורטות נקודתיות. אין חולק כי על פי התוכנית החלה במקום ניתן היה לאשר את ההקלה בקומה שהתבקשה על ידי המשיבה מס' 2. על מנת להגביל את המותר על פי הוראת התוכנית החלה במקום ועל מנת למנוע את האפשרות לחרוג מהוראותיו בדרך של הקלה, יש צורך בהוראה מפורשת בתוכנית אשר מצויה בדרגה גבוהה יותר בהיררכיה התיכנונית. הוראה הכלולה באמנה בינלאומית שמדינת ישראל צד לה, אין בה כדי להטיל מגבלה תיכנונית. ככל שקיימות הוראות באמנות בינלאומיות שישראל צד להן ושיש בהן כדי להטיל מגבלת בנייה באזור הקרוב לשדות תעופה, יש להטמיע הוראות אלה בתוכניות, כאשר המקום הטבעי לכך הוא בהוראת תמ"א 15. לפיכך אנו דוחים את טענת רשות התעופה האזרחית כי יש להימנע מלאשר את ההקלה המבוקשת בשל כך כי על פי אמנת "אנקס 14" אסור לבנות במקום המבוקש בניין בגובה העולה על 82 מ' מעל פני הים. היינו יכולים לסיים את החלטתנו כאן שכן כאמור, כוונתנו היתה רק לתת אפשרות לרשות התעופה האזרחית להביא את טענותיה לפנינו, ולא לאפשר פתיחת הדיון כולו מחדש. ואולם, מאחר שגם הצדדים האחרים לערר הרחיבו את הטיעון בפנינו מעבר להתייחסות לטענות רשות התעופה האזרחית, נעמוד על קצה המזלג גם על טענות אלה, זאת לא לפני שנאמר כי אנחנו סומכים את ידנו על החלטת ועדת הערר המחוזית בתיק ערר הר/ 5489/05 . אנו קובעים כי בהוראות תמ"א 15 אין הוראות המגבילות את גובה הבנייה המותרת בעיר הרצליה. כמו כן, אנו מקבלים את טענת הועדה המקומית בעניין זה כי על פי הוראות התמ"א יש צורך בהכנת ובאישור תוכנית מפורטת, אשר במסגרתה ייקבע האיתור המדויק של השדה בהרצליה ושבה ייקבעו מגבלות הגובה בתחום אותה תוכנית. כפי שהוברר לנו, לא רק שטרם אושרה תוכנית מפורטת כאמור, אלא שהצעת תוכנית מפורטת כאמור נדחתה לאחרונה על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה. האמור מקבל חיזוק מקביעת ביהמ"ש העליון בשבתו בבית משפט גבוה לצדק בבג"צ 5598/00 שם נקבע בין היתר כי: "כעולה מגישה זו ומההוראות המיוחדות של תמ"א 15, ניתן לומר כי עניינו של שדה התעופה הרצליה טרם הוכרע סופית, אף כי הוא נכלל בתוכנית ארצית מאושרת, הכללתו בתוכנית כפופה כאמור, לאישורה של תוכנית מפורטת שתוכן על ידי הועדה המחוזית תוך תקופת זמן מוגבלת של שלוש שנים- תקופה העומדת עתה בפני סיום. על רק מכלול הנסיבות שהיו בפני המועצה ביחס לשדות התעופה בכלל ולשדה בהרצליה בפרט, אין לומר כי המתכונת האמורה שנקבעה בתמ"א לוקה באי סבירות קיצונית." לנוכח האמור, גם לגופן של הטענות אשר הועלו בפנינו שוב על ידי מי שהיה צד להליכים הקודמים, דעתנו היא כי אין ממש בטענות רשות שדות התעופה כי על פי המצב במשפטי הקיים לא ניתן לבנות במקום המבוקש בניין אשר הגובה שלו עולה על 82 מ' מעל פני הים. לפיכך אנו דוחים את הערר.בניההקלה (תכנון ובניה)