היתר בנייה להקמת מתקן תקשורת- 3 עוקצים על גג מבנה מרכז מסחרי הועדה המקומית טענה בתגובתה מספר טענות חלופיות להצדקת אי מתן היתר הבנייה המבוקש ואולם, בתום הדיון שהתקיים בפנינו הוסכם כי ועדת הערר תיתן את החלטתה בשתי שאלות עקרוניות שעלו במהלך הדיון: האחת: האם ניתן לתת היתר בנייה להצבת מתקן התקשורת המבוקש על המבנה בכלל ועל גבי פיר המעלית המצוי במבנה בפרט, לנוכח טענת הועדה המקומית כי פיר המעלית במצבו היום נבנה שלא כדין וללא היתר, והשניה: מה משמעות המכתב שנשלח על ידי העוררת לועדה המקומית גבעתיים מיום 15.1.04, והאם יש במכתב זה משום התחייבות מצד העוררת שלא להקים בעתיד מתקני תקשורת על גבי המבנה, לרבות הקמתם בהיתר כדין. בהחלטת הביניים של ועדת הערר מיום 5.7.07 נאמר כי: "הועדה רשמה לפניה את הצהרת הועדה המקומית כי באופן עקרוני, אם לא תהיה מניעה להקמת האנטנות בגין שתי השאלות העקרוניות דלעיל, כי אז ניתן יהיה לתת היתר להתקנת האנטנות המבוקשות על גג פיר המעלית, בכפוף לעמידת החברה המבקשת בכל תנאי החוק". חוקיות פיר המעלית הועדה המקומית טוענת כי פיר המעלית במבנה הוגבה מגובה של 10.5+ מ' לגובה של 16.00 מ+ מ' ללא היתר בניה כדין. לפיכך טוענת הועדה המקומית, לא ניתן לתת לעוררת היתר להצבת מתקני תקשורת על גג פיר המעלית שכאמור לטענתה נבנה באופן לא חוקי. העוררת לעומת זאת טוענת כי במסגרת היתר הבנייה (היתר שינויים) שהוצא למבנה ביום 17.7.01 הותר גם להגביה את פיר המעלית לגובה הקיים היום, ולפיכך ניתן גם לאשר להקים עליו את מתקני התקשורת המבוקשת. הועדה המקומית העבירה לועדת הערר אחרי הדיון את היתר הבנייה המקורי של הבנין מיום 19.5.97. בהיתר זה, בשרטוט המציג את חתך הבנין, שהוא חתך אנכי דרך חלקי הבנין, מוצג פיר המעלית אשר נבנה במהלך הקמת הבנין. בחתך זה גובה הפיר הוא 10.5+ מ'. ביום 17.7.01 ניתן היתר בנייה נוסף לבנין. במלל של טופס היתר בנייה זה נאמר כי העבודה המותרת היא "קירוי חלק מהשטח באזור הכניסה לבנין". ב"גרמושקה" של ההיתר, נאמר ב"תיאור הבקשה"- "קירוי מחומר קל בשטח שרות בגובה מבנה כפול ובגובה מבנה מעלית", ובטבלה "השטחים המבוקשים לבניה בכל מפלס בנפרד (עפ"י תוכנית הבנייה)" לא צוינו שטחים כל שהם. בשרטוט המציג את חתך הבנין ב"גרמושקה" של ההיתר מיום 17.7.01, בחתך אנכי דרך חלקי הבנין, מסומן פיר המעלית באופן הבא: קיים סימון של "קצה המעלית הקיימת", מנקודת "קצה המעלית הקיימת" משורטט באדום המשך של פיר המעלית עד לגובה של 16.00+ מ' , כאשר שטח זה מסומן באותו חתך במילים: "הגבהת מעלית קיימת". הועדה המקומית טוענת כי אין בהיתר האמור על נספחיו משום מתן היתר בנייה להגבהת פיר המעלית מגובה 10.5+ מ' לגובה 16.00+ מ', ולפיכך לטענתה החלק המוגבה של פיר המעלית כאמור נבנה ללא היתר, ואילו לטענת העוררת יש לראות באופן שבו מוצגת הגבהת פיר המעלית ב"גרמושקה" משום מתן היתר בנייה להגבהה זו. אנו בדעה כי הדין עם העוררת. לענין קביעת עבודות הבנייה המותרות בהיתר בנייה, המסמך הקובע הינו ה"גרמושקה". מסמך זה תומך לדעתנו באופן מובהק בטענה כי הותר למבקשי היתר הבנייה של הבנין הנדון להגביה את פיר המעלית עד לגובה של 16.00+ מ'. המלל בטופס היתר הבניה מהווה בדרך כלל תאור כללי של העבודה המבוקשת, והוא אינו ממצה במקרים רבים את תאור כל העבודות המתוארות בגרמושקה. לפיכך, מלל זה יכול לסייע במקרים מסויימים לבירור העבודות שאושרו, אך לא ניתן להביא מתוך מלל זה ראיה הסותרת עבודות המתוארות ב"גרמושקה" של ההיתר. קו אדום ב"גרמושקה" של היתר בנייה מהווה סימן מוסכם לביצוע עבודות בנייה. לפיכך יש לראות בסימון החלק המוגבה של פיר המעלית (החלק של פיר המעלית מגובה 10.5+ מ' עד 16.00+ מ') בצבע אדום משום הצגת עבודות בנייה לתוספת גובה זה לפיר. המלל המופיע בתשריט החתך "הגבהת מעלית קיימת" מחזק מאוד את עמדת העוררת, כי היתר הבנייה אכן התיר את הגבהת פיר המעלית לגובה של 16.00+ מ', ולפיכך הגבהה זו בוצעה כדין. טענת הועדה המקומית כי לא התבקשו שטחים לבניית הגבהת הפיר בטבלת "השטחים המבוקשים בכל מפלס בנפרד" שב"גרמושקה" אינה מוכיחה דבר שכן, הגבהת פיר מעלית קיים אינו מהווה תוספת שטחים. יתכן אכן כי כטענת הועדה המקומית נפלו פגמים טכניים בהצגת הגבהת המעלית המבוקשת בבקשה להיתר בנייה, ואולם, בענין זה אין לועדה המקומית אלא להלין על עצמה על כך שהיא לא הקפידה עם מבקש ההיתר שימלא אחר כל הוראות התקנות לענין הצגת הבנייה המבוקשת. לנוכח האמור אנו קובעים כי הגבהת פיר המעלית במבנה נעשתה כדין, על פי היתר הבנייה מיום 17.7.01, ולפיכך מבנה פיר זה חוקי. משמעות מכתב העוררים לועדה המקומית מיום 15.1.04 בעקבות משא ומתן שהתנהל בין חברות פלאפון, סלקום והעוררת לבין הועדה המקומית לתכנון ובנייה, הוסכם כי החברות יסירו את המתקנים הסלולריים אשר הותקנו על ידם בעבר ללא היתר על גג המבנה. אין חולק כי בעקבות מו"מ זה מסרה העוררת מכתב לועדה המקומית מיום 15.1.04 שזה לשונו: " הנדון: מתקן תקשורת - מרכז מסחרי, רחוב בורוכוב 54 גבעתיים בהמשך לסיכום אשר הושג בין הצדדים, הריני לאשר כי חברת פרטנר תקשורת בע"מ תסיר את מתקן התקשורת שבנדון (לרבות מתקני העזר) וזאת לא יאוחר מתום 6 חודשים ממועד מכתבי זה. למען הסר ספק, הריני מאשר כי לאחר הסרת המתקן שבנדון לא יהיו לחברתנו מתקני תקשורת במרכז המסחרי, ללא היתר בנייה כדין." לטענת הועדה המקומית, ההסכמה במו"מ שהתנהל עם שלושת חברות הסלולר היתה, כי האנטנות שהותקנו על ידן ללא היתר יוסרו, וכי החברות ימצאו מקום חלופי להתקנתן. לטענת הועדה המקומית זו גם הסיבה שהועדה המקומית הסכימה לתת לחברות הסלולר שהות של שישה חודשים עד להסרת האנטנות. לפיכך לטענתה יש לראות במכתב האמור משום התחייבות מצד העוררת שלא לבקש בעתיד היתר בנייה להתקנת מתקני תקשורת על המבנה. העוררת מצידה שמה את יהבה על הסיפא למכתב, כי "לאחר הסרת המתקן שבנדון לא יהיו לחברתנו מתקני תקשורת במרכז המסחרי, ללא היתר בנייה כדין". (ההדגשה שלנו ו.ע.ת.א) משמע- כי לא יהיו במקום אנטנות ללא היתר בנייה כדין, אך יכול שיהיו במקום אנטנות שיש להן היתר בנייה כדין. גם בענין זה אנו בדעה כי הצדק עם העוררת. אם ההסכמה בין הצדדים היתה כי לאחר הסרת האנטנות בתום שישה חודשים לא יהיו עוד לעוררת אנטנות במקום בעתיד, כי אז המילים "ללא היתר בנייה כדין" מיותרות. תוספת מילים אלה מעידה לדעתנו על כך, כי העוררת שמרה לעצמה את האפשרות והזכות לבקש בעתיד להקים אנטנות סלולריות על המבנה בהיתר וכדין. אין אנו מקבלים את הטענה כי הועדה המקומית לא ייחסה חשיבות לסיפא של ההתחייבות, כפי שנטען על ידה במהלך הדיון. המדובר במכתב קצר, וחזקה על הועדה המקומית ויועציה המשפטיים כי הם בחנו כל מילה במכתב תמציתי זה. לא זו אף זו, נוסח מכתב ההתחייבות של חברת פלאפון זהה לחלוטין לנוסח מכתב העוררת מיום 15.1.04, מה שמחזק את הסברה כי נוסח המכתבים תואם מראש עם הועדה המקומית על מנת שיהיו מקובלים על הועדה, וכי לא מדובר בניסוח מקרי אותו ניסחה העוררת. נוסח מכתב ההתחייבות לדעתנו ברור. הנוסח אינו שולל מהעוררת את הזכות והאפשרות לבקש להקים אנטנות סלולריות על המבנה בהיתר בנייה כדין. משכך הדבר אין מקום לקבל פרשנות של מסמך שאין מה לפרש בו. טענת הועדה המקומית מהווה לדעתנו טענה בעל פה, בדבר הסכמות שגובשו לפני כתיבת מסמך ההתחייבות, כנגד הנוסח המפורש של אותו מסמך, ולפיכך הקובע והמחייב הוא הנאמר במסמך. לפיכך אנו קובעים כי אין במכתב ההתחייבות של העוררת מיום 15.1.04 כדי למנוע מהעוררת להגיש בקשה להיתר בנייה להקמת מתקני התקשורת המבוקשים על ידה בבקשה להיתר בנייה נשוא ערר זה. לנוכח האמור, ולאור הצהרת הועדה המקומית במהלך הדיון כמובא ברישא להחלטה זו כי אם לא תהיה מניעה להקמת האנטנות בגין שתי השאלות העקרוניות שנדונו לעיל, ניתן לתת היתר להתקנת האנטנות המבוקשות, אנו מקבלים את הערר ומורים לועדה המקומית להוציא לעוררת היתר בנייה להקמת מתקני התקשורת המבוקשות בהיתר הבנייה נשוא ערר זה, בכפוף לעמידת העוררת בכל התנאים הקבועים בדין.אנטנות סלולריותבניהמרכז מסחריגגמבנההיתר בניה