היתר לשימוש חורג מהיתר מתעשייה למסחר אותו אישרה הועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה (להלן:"הועדה המקומית") למשיבה מס' 2, חברת גב ים לקרקעות בע"מ (להלן: "המשיבה") בשטח של 763 מ"ר בקומת הקרקע של הבניין המצוי ברחוב המדע הרצליה, גוש 6518 חלקה 337 (להלן: "הבניין"). העוררת, שהינה בעלת הבניין המצוי מדרום לבניין נשוא ערר זה, הגישה ערר המפרט באריכות את השתלשלות העניינים, לטענתה, בכל הקשור לבקשה להיתר לשימוש חורג. במהלך הדיון הארוך והממצה שהתקיים בפנינו התברר, כי לנוכח העובדה שחדר האשפה הכולל את הדחסנית אושר על ידי הועדה המקומית בחזית המזרחית של הבניין (ולא בחזית הדרומית כפי שביקשה המשיבה) הרי שבעניין זה אין לעוררת עוד כל טענות. לפיכך כל שנותר מהערר הינו טענות העוררת ביחס להסדרי החנייה והתנועה. להלן תאור השתלשלות העניינים הצריכה לעניין. המשיבה הגישה בשנת 2007 בקשה לשיפוץ הבניין ולתוספת של שתי קומות לבניין, בהתאם לזכויות הבנייה שהוענקו בתוכנית הר/1900. תוכנית זו התירה אף לעשות שימוש ב- 20% מהשטח העיקרי בבניין לצורכי מסחר. ביום 23.9.07 ניתן היתר בנייה להרחבת הבניין. במסגרת אותו היתר חושבה כמות מקומות החנייה הנוספת הנדרשת בשל תוספת שתי הקומות, תוך שנלקח בחשבון כי 20% משטח הבניין עשוי לשמש בעתיד למסחר. לפי תחשיב הועדה המקומית נדרשה המשיבה להוסיף 76 מקומות חנייה רגילות ושש מקומות חנייה תפעולית. בהיתר נקבע כי מקומות החנייה הנוספים יוסדרו בחניון תת קרקעי של חמש קומות אשר ייבנה (ואשר נבנה בימים אלה בפועל) בבניין המצוי מערבית לבניין נשוא ערר זה, באותו מתחם שבבעלות המשיבה. כמו כן קבעה הועדה המקומית את מיקומן של החניות התפעוליות. המשיבה הגישה ביום 28.3.08 בקשה לתיקון היתר הבנייה מיום 23.9.07 אשר כללה בין היתר בקשה לשינויים פנימיים, הקמת מבנה דחסנית לאשפה, הסדרי חנייה ותנועה זמניים עד לסיום הקמת מרתף החנייה בבניין הסמוך והיתר לשימוש חורג למסחר (מהיתר) בשטח של 763 מ"ר. הועדה המקומית החליטה ביום 31.8.08 לאשר את השימוש החורג המבוקש וכן החליטה הועדה המקומית על הסדרי חנייה עד שיושלם החניון התת קרקעי. חנייה זמנית זו אושרה בחצר בניין "קודק" המצוי בחלקה הסמוכה, שני בניינים מערבית לבניין הנדון,גם הוא באותו מתחם . העוררים טוענים נגד הסדר חנייה זמני זה. כמו כן טענו העוררים להעדר כמות מספקת של חניות תפעוליות בהתאם לתוכניות החלות במקום. כמות החניות הרגילות והתפעוליות הנדרשות בגין תוספת הבנייה בבניין המשיבה (הכולל את השימוש של מסחר בחלק מהבניין) קרי 76 מקומות חנייה רגילות ושש מקומות חנייה תפעוליות, אשר אושרה בהיתר הבנייה מיום 23.9.07 אינה ניתנת לתקיפה היום, למעלה משנה לאחר הוצאת ההיתר. לא זו אף זו, גם לגופו של ענין העוררים לא הצליחו לבסס בפנינו את טענתם כי כמות זו אינה תואמת את דרישות תוכנית הר/1900. טענתם כי היה על הועדה המקומית לחייב תקן חנייה בגין כל הבניין, לרבות בגין שטחי הבניין המקורי, בהתבסס על האמור בסעיף 17 ו. 4 לתוכנית הר/1900 אין לה על מה לסמוך שכן, הסעיף האמור מתייחס לקווי הבנייה של הבניין בלבד. לפיכך השאלה היחידה העומדת להכרעה במקרה הנדון הינה, האם מותר היה לועדה המקומית לקבוע הסדרי חנייה זמניים לבניין, לרבות לשימוש החורג נשוא ערר זה, בבניין "קודק", ולאפשר את איכלוס הבניין ואת השימוש החורג בו על בסיס אותם הסדרי חנייה זמניים. המחוקק צפה את המציאות שבה בניית בניין תסתיים בטרם הסתיימו כל עבודות הפיתוח, לרבות הכשרת מקומות החנייה שנדרשו בהיתר. לפיכך הותקנו תקנות התכנון והבנייה (חיבור מבנה לתשתיות לפני השלמת תנאי ההיתר) התשנ"ב- 1991 . תקנות אלה מתירות לוועדה המקומית לחבר בניין שבנייתו הושלמה לפי תנאי היתר הבנייה לתשתיות, אף אם עבודות הפיתוח שפורטו בסעיף 2(ב) לאותן תקנות טרם בוצעו או הושלמו. אחת העבודות אותן ניתן לסיים בשלב מאוחר יותר (בכפוף למילוי תנאי אותן תקנות) היא הסדרת החנייה שנקבעה בהיתר. משמע, על פי התקנות האמורות מותר היה לועדה המקומית על פי שיקול דעתה להתיר את חיבור הבניין לתשתיות ואת איכלוסו (לרבות לצורך השימוש החורג למסחר) מבלי שהוסדרו 76 מקומות החנייה שנדרשו בהיתר כלל, ותוך מתן אורכה לבנייתם/ הכשרתם של אלה לתקופה הנדרשת להשלמת החניון בבניין המערבי (כחצי שנה). במקרה הנדון הועדה המקומית לא נקטה בדרך זו של דחיית מילוי תנאי ההיתר לענין תקן החנייה הנדרש עד להשלמת החניון, אלא הועדה המקומית דרשה מהמשיבה לספק עד להשלמת החניון התת קרקעי הסדרי חנייה במקום אחר, באותו מתחם שבבעלות המשיבה. על דרך הקל וחומר ברור הדבר כי דרישה זו, להסדרת מקומות חנייה זמניים בבניין "קודק", אין בה כל פגם, והיא עדיפה ללא ספק על הדרך החלופית שעמדה לרשות המשיבה והועדה המקומית על פי התקנות דלעיל דהיינו, ויתור מוחלט על מקומות החנייה עד להשלמת החניון התת קרקעי. לפיכך אנו קובעים כי מותר היה לועדה מקומית לקבוע בהיתר מיום 31.8.08 חנייה זמנית בבניין "קודק", וכי ניתן לאשר את השימוש החורג בבניין על בסיס קיומן של חניות זמניות אלה. בשולי הדברים נעיר כי הבעלים של העוררת אשר היה נוכח בדיון, מר אקרשטיין, אמר לנו במהלך הדיון כי מבחינת העוררת אין כל בעיות חנייה בסביבה, כי בבניין העוררת קיימת חנייה רגילה ותפעולית המספקת את כל צרכי העוררת ואורחי העוררת, וכי הדבר המפריע לו למעשה הוא הסדרי התנועה הזמניים שמופעלים במקום והמשבשים לטענתו מזה תקופה ארוכה את הכניסה והיציאה לבניין שבבעלות העוררת. נושא זה אינו נובע ואינו קשור בהיתר הבנייה נשוא ערר זה. לעניין כמות החניות התפעוליות, אלה נקבעו כאמור בהיתר מ 23.9.07 אותו לא ניתן לתקוף היום. גם לגופו של עניין לא מצאנו פגם בהחלטת הועדה המקומית בענין זה, מה גם ששתי חניות תפעוליות האמורות לשרת את השימוש החורג נשוא ערר זה צמודות לקיר הדרומי של הבניין. לפיכך הערר נדחה. בשולי הדברים אנו רואים לנכון להעיר לועדה המקומית כי על פניו (שכן לא שמענו טיעונים לעניין זה- שאינו קשור בערר) סגירת שטח שצ"פ במחסום וייחודו של שטח זה לחברת P.T.C לצורכי חנייה אינו עולה בקנה אחד עם היעוד של שצ"פ. ראוי כי הועדה המקומית תבדוק ותשקול חוקיות סגירה זו. שימוש חורגתעשיה