העוררים טוענים כי התוכנית אינה "תוכנית בסמכות מקומית" ולפיכך היא אושרה על ידי הועדה המקומית שלא כדין. העוררים לא פירטו טענה כללית זו. תחת זאת הם הפנו אותנו לטענותיהם בנדון בהתנגדות שהוגשה על ידם לועדה המקומית. לא ניתן להגיש ערר "על דרך ההפנייה", וכבר בשל כך יש לדחות את טענת העוררים. גם לגופו של עניין, לא מצאנו כל טענה בכתב ההתנגדות אשר יש בה כדי לבסס את טענת העוררים כי התוכנית אינה בסמכות מקומית. לא היה ניתן לשנות את הבינוי שנקבע בתוכנית הר/1706א' בסעיף 4 לתוכנית הר/1760א' נקבע כי: "הבינוי בתוכנית זו מהווה חלק בלתי נפרד מהתוכנית. שינויים לא מהותיים יהיו מותרים באישור הועדה המקומית." לטענת העוררים, מאחר שהשינויים בתוכנית הם ללא ספק "שינויים מהותיים", לא היה ניתן לאשר אותם. טענה זו מוטב שלא היתה באה לעולם שהרי, ברור הדבר כי אין בקבוע בסעיף 4 לתוכנית הר/1706א' כדי למנוע את שינוי הבינוי בתוכנית מאוחרת יותר, במסגרת המותר לועדה המקומית לפי סעיף 62(א)(5) לחוק התיכנון והבנייה התשכ"ה- 1965. כל שקובע הסעיף דלעיל הוא, כי כל עוד מבוקש היתר בנייה במסגרת התוכנית האמורה, ועל פיה, תוכנית הבינוי מחייבת. לפיכך טענה זו נדחית. מרתפים כאמור לעיל, התוכנית קובעת בין היתר כי המרתפים בתחום התוכנית יכולים להיבנות בגובה של 2.60 מ'. הוראה זו משנה את המצב התיכנוני הקיים על פי תוכנית הר/2000/א' המתירה בניית מרתפים בגובה של 2.20 מ' בלבד. העוררים טוענים כי לא ניתן לאשר במסגרת תוכנית בסמכות מקומית את הגבהת המרתפים שכן לטענתם, הגבהה זו הופכת את המרתפים משטח שירות (כאשר גובה המרתפים הוא 2.20 מ') לשטח עיקרי (כאשר גובהם יהיה 2.60 מ'). אין אנו מקבלים טענה זו. במקרה דנן אנו מסכימים עם טענת הועדה המקומית כי במרתפים המותרים לבנייה במבני מגורים, מכח תוכנית הר/2000/מ', מותר לעשות גם שימושים למטרות עיקריות כגון: ספורט, חוגים ומשחקים ככל שמדובר בבניית דירות. בבתים פרטיים המגבלה היחידה שנקבעה (בנוסף לשימושים שהותרו ביחס לבניין דירות) כי "לא תותר בניית והתקנת מטבח במרתף". ממגבלה זו ניתן להבין כי גם שימושים עיקריים נוספים, כגון מגורים מותרים במרתף, כל עוד לא מותקן במקום מטבח. לפיכך המרתפים לפי תוכנית הר/2000/מ' הינם בדרך כלל שטחים עיקריים, אלא אם הם משמשים למטרות שירות. תוכנית הר/2000/מ' קובעת כאמור כי גובה המרתף יהיה 2.20 מ', משמע, על פי התוכנית האמורה המרתפים שהם שטח עיקרי חייבים להיבנות בגובה של 2.20 מ'. הגבהת הגובה ל- 2.60 מ' בתוכנית נשוא ערר זה אינה משנה דבר ביחס לשימושים המותרים במרתפים, כך שהמרתף היה ונותר שטח עיקרי. יוצא כי הגבהת המרתפים שהותרה בתוכנית נשוא ערר זה ל- 2.60 מ' לא שינתה את המרתף משטח שרות לשטח עיקרי כטענת העוררים. אין אנו נדרשים לשאלה כיצד ההוראה המחייבת גובה של 2.20 מ' במרתפים שהינם כאמור שטח עיקרי מתיישבים עם הוראת סעיף 2.03 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל- 1970 שכן, נושא זה אינו נדרש לדיון והכרעה בערר זה וממילא לא שמענו טענות בנדון. די אם נפנה את תשומת לב הועדה המקומית לעניין זה. התנגדות לגבהים שנקבעו בתוכנית טענה נוספת אותה טוענים העוררים היא, כי הגבהים אשר נקבעו בתוכנית מונעים פתרון לבעיית הביוב ב"שכונת הפרחים" בדרך של זרימה גרביטציונית. לפיכך הם דורשים להתאים את הגבהים בתוכנית כך שהם יאפשרו פתרון לנושא הביוב בשכונת הפרחים. על "שכונת הפרחים" חלה תוכנית הר/1990 אשר קיבלה תוקף בשנת 1973. כפי שהוברר במהלך הדיון בפנינו, שטח השכונה נמוך ביחס לסביבתו, דבר אשר מונע זרימת ביוב וניקוז בדרך גרביטציונית. בשל כך נקבע בתוכנית הר/1990 כי פתרון הביוב יהיה באמצעות בורות סופגים. העוררים טוענים כי מפלסי הגובה שנקבעו בתוכנית נשוא ערר זה מונעים כל פתרון לבעיית הביוב ב"שכונת הפרחים" בדרך גרביטציונית. במהלך הדיון בפנינו התברר כי אין כל קשר בין אי היכולת לבנות מערכת ביוב גרביטציונית ב"שכונת הפרחים" לבין הגבהים שנקבעו בתוכנית נשוא ערר זה. המומחים מטעם העוררים, גב' אנקה ראף אמרה במהלך הדיון בפנינו ברוב הגינותה המקצועית (הראויה לציון), כי "באופן גרביטציוני לא ניתן היה בשום מקרה לפתור את הבעיה" ובמילים אחרות, כי גם לו הגבהים בתחום התוכנית הנדונה היו נמוכים יותר, הרי שהדבר לא היה מאפשר את סילוק מי הביוב מאזור "שכונת הפרחים" בזרימה גרביטציונית בשל פני הקרקע הנמוכים של שכונה זו. לנוכח האמור אנו קובעים כי אין כל בסיס לדרישת העוררים להנמיך את מפלסי הגובה בתוכנית על מנת לאפשר פתרון לבעיית הביוב ב"שכונת הפרחים" שכן כאמור, הנמכה כאמור לא תסייע. לא מצאנו ממש בטענת העוררים כי הגבהים שנקבעו בתוכנית פוגעים בבתים המצויים ב"שכונת הפרחים". מפלסי הגובה שנקבעו נראים לנו סבירים והגיוניים במסגרת הפיתוח הסביבתי של התוכנית. כמו כן השתכנענו כי התוכנית נקטה באמצעים הדרושים לשם שמירה על הברושים המצויים לאורך הגבול המזרחי של "שכונת הפרחים". סוף דבר אנו דוחים את הערר על נימוקיו השונים. סמכות מקומיתשאלות משפטיות