אישור בניה קיימת שבוצעה ללא היתר מגמת הפסיקה, המתבססת על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה היא, להעניק היתר בנייה לבנייה שבוצעה שלא כדין וללא היתר, במידה והבנייה הבלתי חוקית שבוצעה ניתנת לאישור על פי התוכניות החלות במקום, והיא אינה כוללת כל הקלה מהתוכנית. כך לדוגמא נקבע בעת"מ 1352/04 חיה קבסה ג'יאן נ' הועדה המקומית נתניה כי : " המחוקק לא ראה פסול בכך שמי שבנה ללא היתר בנייה מנסה לקבל היתר בנייה בדיעבד, וסעיף 207 לחוק קובע כי בית-המשפט רשאי להאריך את מועד הביצוע של צו הריסה שיפוטי שהוטל על אדם שהורשע בגין בנייה ללא היתר, אם ראה טעם לעשות כן: "בית-המשפט רשאי, בזמן מתן צו לפי סעיפים 205 או 206 ובכל עת לאחר מכן, לקבוע את המועד לביצועו ורשאי הוא להאריך מועד שקבע, אם ראה טעם לעשות כן בבית-המשפט המוסמך בדרך של המרצת פתיחה." על פרשנותו של סעיף 207 לחוק אומר כב' השופט חשין ב-רע"פ 4357/01 יעקב סבן נ' הוַעדה המקומית לתיכנון וּלבנייה "אונו", פ"ד נו(3) 49, 57: "נכון וראוי לפרש את החוק על דרך הענקת שיקול-דעת רחב ועמוק לבית-משפט, ולו כדי למנוע בנסיבות אלו ואחרות תוצאות קשות ובלתי צודקות. אם, למשל, יש סיכוי כי המבנה יזכה בהכשר תוך זמן קצר, מה צדק ומה טעם יש בפירוש המצמצם את סמכותו של בית-המשפט? וכי נאמר Fiat Iustitia, Pereat Mundus (ייעשה צדק וייחרב העולם)? או: Dura Lex - Sed Lex (קשה הוא החוק, אך חוק הוא)? וכי נאמר, בלשוננו-שלנו: ייקוב הדין את ההר? מה טעם בכל אלה, אם נוכל לצרף את הטוב אל המועיל ונפרש את החוק על דרך ההרחבה? אכן, הנוהג עד-כה היה על דרך הפירוש המרחיב, ואנו לא נמצא לנו טעם טוב לסטות ממנו." ואכן, עוד טרם כניסתו של החוק לתוקף, נהגו בתי-המשפט להאריך מועד ביצוע צו ההריסה, וזאת על-מנת לאפשר למי שבנה ללא היתר להסדיר את עניין קבלת ההיתר. ב-ע"פ 131/58, 212/58 היועץ המשפטי לממשלה נ' מנחם לוי, וערעור שכנגד, פ"ד, כרך י"ב(3) 1962, קבע כב' הנשיא אולשן: "בדרך כלל ניתנת ארכה (כשהיא ניתנת) כדי לאפשר לנוגע בדבר לבוא בדברים עם השלטונות הנוגעים בדבר כדי להסדיר את עניין מתן הרשיון." סעיף 239(ב) לחוק מעלה כי המחוקק היה מודע לאפשרות קיומם של הליכים פליליים בגין בנייה ללא היתר והליכים מינהליים לקבלת היתר בנייה המתנהלים בו-זמנית, והוא לא פסל אותם, אלא איפשר לבית-המשפט, במקרים מסויימים, על-פי שיקול-דעתו, להשהות את הטיפול בהליך בקשת היתר הבנייה בדיעבד, עד לגמר ההליכים הפליליים: "משניתן צו הפסקה שיפוטי או הוגש כתב-אישום, רשאי בית-המשפט להורות למוסדות התיכנון להימנע מלטפל בבקשה להיתר נושא צו ההפסקה או כתב-האישום עד לגמר ההליכים בבית-המשפט." בהצעת החוק מס' 1260 מיום 5.9.1974, עמ' 385, נאֱמר כי מקובל לאחר הוצאת צו הפסקה שיפוטי שנאשם פונה אל מוסדות התיכנון בבקשה לקבלת היתר בנייה, עוד בטרם הסתיימו ההליכים המשפטיים, וזאת כהגנה חלקית לפחות בבית-המשפט, וּבתי-המשפט וּמוסדות התביעה נקלעים לעתים למצב מביך כאשר נאשם מציג בפניהם היתר בנייה עוד בטרם נסתיימו הליכי התביעה. חרף האמור לעיל לא הוצע בהצעת חוק זו לאסור על מוסדות התיכנון לטפל בבקשה לקבלת היתר בנייה למי שכבר בנה ללא היתר, אלא רק לאפשר לבית-המשפט שנתן את הצו השיפוטי או שהוגש לו כתב-אישום בעבירה שאפשר לתת עליה צו כזה, להורות למוסדות התיכנון להשהות הטיפול בבקשה להיתר הבניה עד גמר ההליכים בבית-המשפט. ב-ע"פ (חיפה) 2339/01 הוַעדה המקומית לתיכנון וּבנייה השומרון נ' איריס קזז זהבי, תקדין-מחוזי2001(2), 36369, אומר כבוד השופט י. גריל כי ראוי כיום, לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שבית-המשפט ישתמש בסמכות זו בדרך מצומצמת, ורק במקרים קיצוניים חריגים, למשל כאשר נתבצעה בנייה תוך סטייה ניכרת מהתוכנית החלה על הקרקע או הבניין. בצד הוראות החוק הנ"ל ביקר בית-המשפט בחריפות את התופעה של פנייה לקבלת היתר בנייה לאחר בניית מבנים ללא היתר, באומרו: "התופעה של מבנים ללא היתר ופנייה לקבלת היתר רק לאחר שנקבעו עובדות מוגמרות בשטח - תופעה נפוצה היא, ויש לפעול להכחדתה. יש במעשים כאלה פגיעה חמורה בשלטון החוק והסדר הציבורי, וככל שמציאות עגומה זו מתמשכת, המציאות היא חמורה יותר, ונדרשת מדיניות ענישה תקיפה ומוחשית כדי להדבירה." (כב' השופט ד' לוין ב-ר"ע 23/83 פור נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(1) 533, 535). חרף ביקורת נוקבת זו, שבצידה המלצה לעֲנישה מחמירה, לא שלל בית-המשפט את האפשרות של מתן היתר בניה בדיעבד לבנייה שנבנתה ללא היתר. ב-רע"פ 10348/03 בצר נ' מדינת ישראל - הוַעדה המקומית לתיכנון וּבנייה מגדל העמק, תקדין-עליון 2004(1), 1307, דן כב' השופט חשין במתן היתר בנייה רטרואקטיבי והשפעתו על ענישת עבריין בנייה: "אכן, אין ספק כי המחוקק לא כיוון ליתן בידי רשויות התכנון המנפיקות היתרי בנייה, סמכות לחון עברייני בנייה אשר אינם מקיימים צווי הריסה. סמכות חנינה ניתנה אך לנשיא המדינה - לו ולא לאחר זולתו; גם לא לוועדה המעניקה רשיונות בנייה. אמנם, לעובדה כי ניתן היתר בנייה יכול שיהא משקל לעניין הסנקציה שתלווה את אי-קיום צו ההריסה, אך אין בה כדי למחות את הפליליות שבמעשה..." גם מפסק-דין זה אין ללמוד שלא ראוי להעניק היתר בנייה או לאשר תוכנית לגבי בנייה שנבנתה ללא היתר, אלא שניתן לעשות כן מבלי שהדבר יגרע מפליליוּת הבנייה אלא יגרום להקלה בעונש. " בניהבניה ללא היתר