בקשה לבניית מעלית חיצונית לבית משותף קיים

הבקשה היא לבניית פיר מעלית חיצוני בעורף הבניין- בצידו המערבי. גודל הפיר- 2.75 מ'. לצורך בניית פיר המעלית התבקשה הקלה בקו הבניין האחורי של המגרש, באופן שבו המרחק בין דופן פיר המעלית לבין גבול המגרש בצד מערב יהיה 0.96 מ' במקום 1.30 מ' (הקלה של 34 ס"מ). ב"כ העוררת טען בפנינו כי הבנייה המבוקשת נוגדת את התב"ע החלה במקום ואנו מסכימים לטיעון זה. הרי בשל סטייה זו מהוראות התוכנית התבקשה הקלה. בניית מעליות בבנינים קיימים כפי שועדה זו כבר החליטה בעבר, היא רואה חשיבות ציבורית ותכנונית בהקמת מעלית בבניינים קיימים. כך קבענו בערר הר/ 5077/07 יצחק עטרי נ. הועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה פיתוח, כי: " האינטרס הציבורי והתכנוני הינו לאפשר התקנת מעליות בבנינים קיימים, ככל שהדבר ניתן מבחינה טכנית. הדבר משפר את איכות החיים בבנינים אלה ומשדרג את ערך הדירות, בעיקר בקומות הגבוהות. לעיתים תכופות מתגוררת אוכלוסיה מזדקנת בקומות הגבוהות של בנינים ללא מעלית, ומבחינת אוכלוסיה זו אין מדובר רק בהעלאת ערך דירתם, אלא באיכות חיים יום יומית, ולעיתים אף בעצם יכולתה להמשיך להתגורר בדירותיהם. על מנת להגשים אינטרס זה תוקן חוק המקרקעין התשכ"ט- 1969 בשנת 1996 באופן שנקבע בסעיף 59 ו' לחוק, כי שני שלישים מבעלי הדירות בבית משותף קיים יכולים להחליט על התקנת מעלית, בתנאים המפורטים באותו הסעיף. אחד התנאים בסעיף הוא כי " ניתן להתקין את המעלית באופן שלא יהיה בו כדי לגרום פגיעה מהותית בדירות האחרות או בחלקן, ברכוש המשותף או בחזות הבית" , דהיינו, חוק המקרקעין צפה את האפשרות ואיפשר את המצב כי תהיה פגיעה שאינה "מהותית" בחלק מהדירות בניין, כתוצאה מהתקנת המעלית. על מנת לאפשר את מימוש האינטרס הציבורי ותיכנוני להקים מעליות בבנינים קיימים, הוספו בשנת 2002 לתוספת השניה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאים ואגרות) תש"ל- 1970, הוראות מיוחדות בדבר התקנת מעליות בבניין קיים, אשר קבעו תנאים מקלים וגמישים על מנת לאפשר הקמת מעליות בבנינים קיימים. לפיכך, גם אם התקנת מעלית גורמת לאי נוחות מסוימת ושאינה מהותית לחלק מהדיירים בבניין, הרי שאין הדבר מצדיק מניעת התקנת מעלית בבניין קיים, כל עוד זה עומד בדרישות החוק, שכן כאמור, האינטרס הציבורי והתכנוני מחייב לאפשר התקנת מעליות בבנינים קיימים. " מן הכלל אל הפרט במקרה דנן, אין מקום פיזי בתוך מעטפת הבניין בו ניתן יהיה להקים את המעלית. לפיכך, החלופה היחידה האפשרית היא הקמת מעלית חיצונית לבניין. גרעין חדר המדרגות של הבניין מצוי בחלקו המערבי של הבניין- באמצע הבניין. לפיכך, רק אם המעלית תמוקם בצידו המערבי של הבניין, תתאפשר כניסה מהמעלית אל חדר המדרגות קרי דבר שיאפשר גישה לכל הדירות בבניין. מיקום המעלית בצידי הבניין או בחזית הבניין, יאפשר כניסה מהמעלית לחלק מהדירות בלבד וכן, הכניסה מהמעלית תהיה ישירות לדירות. בנסיבות אלה, כאשר המקום המועדף מבחינה תכנונית היא הקמת המעלית בעורף הבניין - דבר המחייב את בנייתה בתוך מרווחי הבנייה, קיימת הצדקה תכנונית לאישור ההקלה המבוקשת. משהחלטנו כי קיימת הצדקה תיכנונית להתרת ההקלה המבוקשת, עלינו לבדוק את מידת הפגיעה הצפויה לעוררת, המתנגדת להקמת המעלית, והאם יש בפגיעה זו כדי להצדיק שלא לאשר את ההקלה המבוקשת. כפי שעולה מהתוכניות שהוצגו בפנינו, דירתה של העוררת, המצויה במגרש הגובל בצד מערב, כלל אינה מצויה מול פיר המעלית המבוקש, והמרחק בין פיר המעלית המבוקש לבין דירת העוררת הוא כ- 5.5 מ'. ב"כ העוררת טען בפנינו כי הקמת פיר המעלית במקום המבוקש יגרום למטרדי רעש מהמעלית, ולתנועה מוגברת של אנשים. כמו כן טוענת העוררת כי הועדה המקומית לא בדקה את החלופה של בניית המעלית בתוך פיר חדר המדרגות של הבניין או בחזית- במקום בעורפו. לענין טענות הרעש- המדובר בטענה בעלמה. במקרה דנן מדובר במעלית הידראולית שכידוע זו אינה גורמת למטרדי רעש לסביבה. לענין הטענה באשר להגברת תנועת האנשים במקום- אין כל בסיס לטענתה זו שהרי, הכניסה למעלית תהיה מתוך חדר המדרגות הקיים, אשר הכניסה אליה היא מחזית הבניין. משכך הדבר, תנועת אנשים אל המעלית תתבצע בתוך הבניין ולא מחוצה לו. לא זו אף זו, העובדה כי קיימת מעלית בבניין אינה מגדילה לפי דעתנו את מספר המבקרים בבניין. לענין הטענות בדבר אי בדיקת החלופות- נחה דעתנו כי בדיקה כזו אכן נעשתה שכן, אדריכל שניידר מטעם הועדה המקומית הביא בפנינו את השיקולים אשר מנעו את הקמת המעלית בתוך הבניין או בחזיתו. יתרה מזו, גם לו נפל פגם בשיקול הדעת של הועדה המקומית, הרי שאנו, הבאים בנעלי הועדה המקומית, השתכנענו כי אכן לא קיימת חלופה להקמת מעלית בתוך המבנה או בחזית המבנה- באופן שזו תשרת את כל דיירי הבניין. לאור כל האמור לעיל אנו דוחים את הערר. בניהבתים משותפיםמעלית