נוכח צורתו של המגרש, לא ניתן לממש את זכויות הבנייה הקיימות

נוכח צורתו של המגרש, לא ניתן לממש את זכויות הבנייה הקיימות על המגרש (110%) במספר הקומות המותרים על המגרש לפי התוכנית החלה במקום - 3 קומות מעל לקומת עמודים. לפיכך ביקשה העוררת הקלה לבניית קומה הרביעית - הקלה שאושרה על ידי הוועדה המקומית. בניית קומה זו מאפשרת לעוררת את מימוש זכויות הבנייה במגרש אלא ש "אליה וקוץ בה"; סעיף 6 (ט) לתוכנית הר/1653 המתירה הקמת חדרי יציאה על גגות בגודל של 23 מ"ר לכל דירה, קובע כי: "אושרה כהקלה קומה נוספת מעל מספר הקומות המפורט בתוכנית בניין עיר, החלה על האזור, ולא תותר הקמת חדרי יציאה על גג הבניין". לפיכך, אישור ההקלה להקמת הקומה הרביעית מאיינת את זכותה של העוררת להקמת חדרי יציאה על הגג מכח תוכנית הר/1653 ובמקרה דנן - לבניית שני חדרי יציאה על כל גג בגודל כולל של 46 מ"ר . לנוכח האמור ביקשה העוררת להתיר לה את הקמת הדירה הנוספת בקומה החמישית בהקלה תוך תוספת מטרים לדירה האמורה מתוך אחוזי הבנייה המותרים כהקלה במגרש, באופן שגודל הדירה תהיה 93 מ"ר. גודל זה מנומק כגודל מינימאלי הדרוש לשם בניית דירה איכותית ורנטבילית מבחינה כלכלית. בגין בניית דירה זו מבוקשת ההקלה לבניית קומה חמישית חלקית. יודגש כי ההקלה לתוספת דירה כקומה חלקית חמישית מבוקשת רק על גג הבניין הפנימי. הוועדה המקומית, לאחר ששמעה התנגדויות רבות מדיירי הבניינים הסמוכים, החליטה כאמור לאשר את ההקלה לקומה הרביעית, אך לסרב למתן ההקלה לקומה החמישית החלקית המבוקשת. נימוקי הוועדה המקומית לסרובה למתן ההקלה הם כי תוספת הקומה מהווה חריג למרקם הקיים בסביבה הגובלת, שכן הבניינים הגובלים במגרש הנדון הינם כיום בני 3 או 4 קומות מעל לקומת עמודים, חלקם - כולל חדרי יציאה לגג. לדעת הוועדה המקומית תוספת הקומה מהווה אף פגיעה בסביבה הרחוקה יותר, ולאוו דווקא רק בבניינים הגובלים. לטענתה הקומה החמישית החלקית המבוקשת תהיה חריג לסביבה. הוועדה המקומית הדגישה בפנינו את ההתנגדויות הרבות של דיירי הבניינים הגובלים וכי אלו השפיעו על החלטת הוועדה שלא לאשר ההקלה, אף שזו הדגישה כי אין הדבר אומר שלולי ההתנגדות האמורה ההקלה הייתה מאושרת. עוד טוענת הוועדה המקומית כי היה על העוררת לצפות, שעה שבה רכשה את המגרש, את הקשיים התכנוניים הקיימים במגרש הנדון, לרבות את העובדה כי לא ניתן לממש במגרש זה, לנוכח צורתו, את מלוא זכויות הבניה המותרות על פי התוכניות החלות במקום. שמענו במהלך הדיון גם את מר סמואל רלו המתגורר בקומה השלישית של הבניין ברחוב יבניאלי 3, אשר טען לפגיעה הקשה שתיגרם לו, אם תאושר ההקלה, שכן חדרי השינה של דירתו פונים לכיוון המגרש הנדון, ולדבריו במקום נוף לכוון מערב הוא יראה בניין אשר יסתיר לו את האור, והוא ירגיש כמתגורר בכלוב. כידוע, ועדת הערר אינה יושבת כערכאת ערעור הבוחנת את שיקול הדעת של הוועדה המקומית, אלא היא נכנסת לנעלי הוועדה המקומית ומחליפה את שיקול דעת הוועדה המקומית בשיקול דעתה וכפי שנקבע ב ע"מ 402/03 עמותת העצמאיים באילת נ' ועדת הערר לתכנון ובנייה (מחוז דרום) פ"ד נ"ח (3) 199. "ועדת הערר היא מוסד התכנון הבכיר והמקצועי בעניין אישורים לשימוש חורג. בהרכב הועדה הושם דגש על מומחיות חבריה בענייני תכנון ובנייה... ועדת הערר מצויה מעל הועדה המקומית בהיררכיה התכנונית, והחלטתה של ועדת הערר שעניינה שימוש חורג היא החלטה סופית מטעם רשויות התכנון. במסגרת סמכותה של ועדת ערר, במסגרת ערר שהוגש לה, היא רשאית להחליף את שיקול דעתה התכנוני של הועדה המקומית בשיקול דעתה התכנוני שלה..." התלבטנו והתחבטנו רבות במקרה זה. מחד אכן נכון הדבר כי הבניינים הגובלים במגרש הנדון וגם הבניינים בסביבה הקרובה הינם בגובה של 3 או 4 קומות מעל לקומת עמודים, לפיכך צודקת הוועדה המקומית בכך שהקומה החמישית המבוקשת תהיה חריגה לסביבה. מאידך צודקת העוררת בטענתה כי המגרש הנדון, בשל צורתו, אינו מאפשר לה לממש את זכויות הבנייה המותרים על פי התוכניות החלות במקום. בעניין זה נעיר כי העובדה שללא מתן הקלה לא ניתן לממש את זכויות הבנייה על מגרש מסויים עשוי אמנם להוות נימוק תכנוני למתן הקלות בקווי בניין ו/או במספר הקומות, אך הקלות אלה לא תינתנה בהכרח. מול ההקלה המבוקשת יש לבחון את הפגיעה בסביבה אשר תיגרם, אם תיגרם, כתוצאה מאישור ההקלה. לאחר שמיעת טענות הצדדים ועל יסוד תוכנית הבניין שהוצג בפנינו, ועיון מעמיק במיקום הבניינים הגובלים בבניין המבוקש, הגענו למסקנה כי יש לאשר את ההקלה המבוקשת. בשל מיקומו של הבניין הפנימי, ספק אם הקומה החמישית החלקית תיצפה ותראה על ידי עוברי האורח. מי שיעבור ברחוב העצמאות לא יראה את אותה קומה בשל היותה בבניין הפנימי. גם העוברים ושבים ברחובות יבניאלי והגליל לא יראו לעניות דעתנו קומה חלקית זו, המוסתרת על ידי הבניינים באותם רחובות. לפיכך תוספת הקומה החלקית לא תגרום לדעתנו לפגיעה ויזואלית ממשית לסביבה. גודל הדירה המבוקשת הינה כאמור כ-95 מ"ר במפלס הקומה החמישית. הדירה מתוכננת בנסיגה לכיוון צפון ובנסיגה חלקית לכיוון מערב. אנו מסכימים עם הטענה כי הקומה החמישית החלקית המבוקשת מהווה חריג ביחס לבניינים הגובלים בו אך לא חריג משמעותי ובעיקר לנוכח השטח הקטן יחסית של אתה קומה חלקית. המדובר על בנייה בנפח קטן יחסית, כאמור כ 100 מ"ר. אנו בדעה כי הפגיעה שתיגרם לדיירי הבניינים הגובלים כתוצאה מתוספת הקומה החלקית האמורה, בגודל המבוקש ולנוכח הנסיגות החלקיות המתוכננות בקומה זו, אינו גבוה עד כדי כך שהדבר יצדיק את אי מתן ההקלה במקרה זה. ביחס לבניין הגובל מצפון, כאמור, הקומה החלקית תיבנה בנסיגה לכיוון זה. ביחס לבניינים הגובלים המצויים ברחוב יבניאלי 3 והגליל 5, הפגיעה הנטענת בנוף ובאוויר (ככל שיש פגיעה כזו), זו נגרמת בעיקר בשל הקומה הרביעית, שאושרה בהקלה. לדעתנו הקומה החמישית החלקית שאינה גדולה במיוחד, אינה פוגעת באופן מהותי בדיירי הבניינים האמורים. גם אם קיימת פגיעה, שאינה משמעותית לדעתנו, הרי שאין זו מצדיקה במקרה זה את אי מתן ההקלה המבוקשת, אשר מצאנו לה הצדקה תכנונית לאור מבנהו של המגרש. כידוע כאשר מוסד תכנון צריך להחליט אם להתיר הקלה, עליו לאזן בין ההצדקה התכנונית לאישור הקלה מחד, לבין הפגיעה הצפויה לנכסים הגובלים כתוצאה מאישור ההקלה מאידך. במקרה הנדון האיזון בין השניים הינו גבולי, אך בסופו של דבר הגענו למסקנה כי הוא נוטה , בנסיבות העניין, לטובת אישור ההקלה. לפיכך החלטנו כאמור להתיר את ההקלה המבוקשת לתוספת הקומה החמישית החלקית. לעניין אישור הדירה השנייה אותה ביקשה העוררת כהקלה, רשמנו לפנינו את הודעת הוועדה המקומית כי במידה והעוררת תציע פתרון חנייה בתחום המגרש שלא על חשבון שטח מגונן, אלא על חשבון מחסנים לדוגמה, כי אז הוועדה המקומית תאשר את ההקלה המבוקשת לשתי דירות. כפי שהצהירה ב"כ העוררת, בהצהרה זו היא באה על סיפוקה בעניין זה. לפיכך אנו מקבלים את הערר לענין תוספת הקומה החמישית החלקית בהקלה.בניהקרקעותזכויות בניה