הקימה, ללא היתר בנייה כדין, גדר העשויה משלבי עץ, בגובה 1.75 מ' אשר הולבשה על הגדר המקורית (גדר מברזל ) שנבנתה על פי היתר הבנייה. גדר זו בנויה בחלקה התחתון מבטון מצופה באבן, בגובה של מטר (ממפלס המדרכה) ומעליו גדר מברזל בגובה של עוד כ - 1.30 מ', סה"כ כ 2.30 מ' ממפלס המדרכה. העוררת טוענת כי גדר זו נבנתה על ידה בשל העובדה כי כל מי שעובר ברחוב יכול להסתכל לתוך דירתה, דבר שפוגע לטענתה בפרטיותה. העוררת הגישה בקשה לאישור הגדר האמורה. על המגרש חלה תוכנית 1111 א 1 (להלן: "התוכנית"). סעיף 18 לתוכנית קובע כי על מנת להבטיח רצף ארכיטקטוני לאורך הרחובות בתחום התוכנית, יוכן תשריט בינוי ועיצוב. בהמשך הסעיף נקבע כי התשריט האמור יאושר על ידי הועדה המקומית לתכנון ובנייה, ויהווה מסגרת מחייבת להוצאת היתרי בנייה בתחום התוכנית. תוכנית כזו אכן אושרה על ידי הועדה המקומית (להלן:"תוכנית הבינוי והעיצוב"). בתוכנית הבינוי והעיצוב שהוצגה בפנינו קיים בין היתר פרט של הגדרות בתחום התוכנית. לפי פרט זה הגדרות תיבננה בחלקן התחתון מבנייה קשיחה של בטון מצופה באבן, ומעליה גדר משלבי ברזל. לאור האמור הגישה העוררת בקשה להקלה שבה שני מרכיבים; התרת בניית גדר מעץ במקום גדר בהתאם לפרט המופיע בתוכנית העיצוב והגבהת הגדר ב 25 ס"מ מעל ל 1.50 מ' המותרים. ההקלה התבקשה הן בקשר לגדר המפרידה בין הגינה לבין הרחוב, והן ביחס לגדר החוצצת בין המדרגות המשותפות המובילות מהרחוב למפלס הכניסה הראשי לבניין המשותף. חלק מדיירי הבית המשותף התנגדו לבקשה, לאור הפגיעה האסטטית שהגדר (אשר כאמור כבר קיימת) גורמת לטענתם לחזית הבניין. הם טענו בין היתר כי העוררת ידעה בשעה בה היא רכשה את דירתה כי העוברים ושבים ברחוב והנכנסים לבנין יוכלו להסתכל לתוך חצר ביתה, ויתכן שאף אל תוך דירתה, ואין לאפשר לה היום לכער, לטענתם, את חזית הבניין על ידי בנית הגדר מעץ המבוקשת על ידה. הועדה המקומית דחתה את הבקשה להקלה בטענה כי הבקשה מהווה סטייה ניכרת מהתוכנית. נקודת המוצא של הועדה המקומית הינה כי תוכנית העיצוב מחייבת לעניין אופן בינוי גדרות הבניינים בתחום התוכנית. לנוכח עמדה זו, כי קיימת חובה לבנות את הגדרות לפי הפרט המופיע בתוכנית הבינוי והעיצוב, קבעה הועדה המקומית כי לא ניתן לאשר את ההקלה המבוקשת לאור הוראות סעיף 2 (2) לתקנות התכנון והבנייה (סטייה ניכרת מתורנית) התשס"ב2002 הקובע כי סטייה ניכרת מתוכנית היא בין היתר : "בנייה בשינוי מהוראות הבנייה הקבועות בתוכנית, המשנה את אופיה של הסביבה הקרובה" והן לאור הוראות סעיף 2 (10) לאותן תקנות הקובעות כי סטייה ניכרת מתוכנית היא בין היתר: "בניה שלא בהתאם לדרישות בינוי ועיצוב המפורטות בתכנית, שנועדו לקבוע את אופיה של הבניה בתחום התכנית או לשמור על אופי וחזות הסביבה" אלא שלדעתנו הועדה המקומית נתפסה לכלל טעות בסיסית, שכן בסעיף 13 לתוכנית הבינוי והעיצוב נקבע , תחת הכותרת "גמישות תיכנונית" כי: "הנחיות העיצוב בתשריטי החזיתות ותכניות הפיתוח והחניה המופיעים בגליונות התשריטים הינם עקרוניים בלבד.שינויים שאינם מהותיים לא ייחשבו לשינוי לתכנית זו. מהנדס העיר יקבע אם שינוי מוצע הינו מהותי או לא במסגרת הבקשה להיתר בנייה" דהיינו, ככל שמדובר בהנחיות העיצוב של החזיתות והפיתוח, תשריטי תוכנית הבינוי והעיצוב הם עקרוניים דהיינו, מחד ניתן לסטות מהם אך מאידך הסטייה צריכה להיות לא מהותית. הסמכות לקבוע האם השינוי הינו מהותי אם לאו הוענקה למהנדס העיר. לנוכח ההוראה האמור לא ניתן לאמר כי קיימת בתוכנית העיצוב "דרישת בינוי ועיצוב" מחייבת, וממילא אין לאמר כי לא ניתן לסטות מהוראות אלה בדרך של הקלה. יתרה מזו ; לפי ניסוחו של אותו סעיף, כל עוד הסטייה מהוראות העיצוב לענין החזיתות אינו מהותי, אין צורך באישור הקלה, שכן סטייה כזו מותרת על פי הוראות תוכנית הבינוי והעיצוב. אנו מקבלים את טענת העוררת, כי הבינוי של הגדר שנקבע בתוכנית הבינוי ועיצוב מאפשר להולכים ברחוב להסתכל לתוך דירתה, ולפיכך יש לדעתנו מקום למצא פתרון לבעיה זו. פתרון שכזה ניתן לדעתנו לישם במסגרת הגמישות התיכנונית שנתנה התוכנית לענין עיצוב החזיתות והפיתוח, ואין צורך באישור הקלה . הגדר המבוקשת אכן פוגעת לדעתנו בחזות החיצונית של הבניין, והיא חורגת מהוראות תוכנית הבינוי והעיצוב הרבה מעבר לנדרש על מנת להשיג את התוצאה אותה מבקשת העוררת, דהיינו, מניעת האפשרות להסתכל מהרחוב אל תוך דירתה, וזאת הן לענין החומר ממנו מבקשת העוררת לבנות את הגדר והן לענין הגובה שלו. הגדר המבוקשת מהווה לדעתנו שינוי מהותי מתוכנית בינוי והעיצוב, ולפיכך אין לאשרו ללא הקלה, וגם בדרך של הקלה אין לדעתנו כל הצדקה לאשר גדר זו. לדעתנו האיזון הנכון בין הרצון לשמור על חזות אחידה של הגדרות ברחוב לבין הרצון למנוע פגיעה בפרטיותה של העוררת הינו, התרת התקנת לוחות מזכוכית חלבית או מחומר דומה בחלק הפנימי של גדר הברזל, עד לגובה הגדר. התקנתם של אלה אינו מהווה לדעתנו שינוי מהותי מהוראות העיצוב של הגדרות כמופיע בתוכנית הבינוי והעיצוב, והיא משיגה את המטרה של מניעת צפייה מהרחוב אל תוך דירת העוררת. הפתרון המוצע ימנע מהעוברים והשבים ברחוב מלהסתכל לתוך דירת העוררת שכן ממפלס המדרכה גובה גדר המתכת, בתוספת הבסיס הבנוי, מגיע כאמור לעיל לכ 2.30 מ'. עם זאת נכון הדבר כי הדבר אינו מהווה פתרון ביחס לקטע הגדר החוצץ בין הגינה של העוררת לבין המדרגות שבין המדרכה לבין מפלס הכניסה לבנין, ומי שיעלה במדרגות אלה יוכל להסתכל אל תוך גינת העוררת מעל גדר. ואולם, לדעתנו אין הדבר שונה באופן מהותי מיכולתם של הדיירים המתגוררים בקומות העליונות להסתכל אל תוך גינת העוררת. זווית הראייה מהמדרגות האמורות אינו מאפשר צפייה ישירה אל תוך הדירה, כפי שהמצב לענין מי שהולך ברחוב, ולפיכך אין אנו רואים את אותה מידה של חשיבות למנוע צפייה אל תוך הגינה מכיוון זה. לאור האמור אנו מקבלים את הערר באופן חלקי באופן שאנו מתירים חריגה מהוראות תוכנית הבינוי והעיצוב אך אין אנו מאשרים את הגדר המבוקשת על ידי העוררת. במידה והעוררת תגיש בקשה מתוקנת להיתר בנייה לפי הוראותינו דלעיל, דהיינו, להתקנת לוחות מזכוכית חלבית או מחומר דומה באישור הועדה המקומית בגב גדר המתכת, ומבלי לחרוג מגובה הגדר, כי אז אנו מורים לועדה המקומית לאשר בקשה מתוקת שכזו. דעת יחיד, אדריכל מיכאל גופר: אני מסכים לקביעה באשר לבניית (עיצוב) הגדר לחזית הרחוב. ואולם אני מוצא כי יש להמשיך קביעה זו, שתכליתה שמירת הפרטיות וצנעת הפרט, גם בקטע מהלך המדרגות והכניסה הראשית לבית כך שישאר גובה של 1.75 מ' להסתרת שדה הרטייה מעיני הציבור גם בקטע זה. הפתרון האדריכלי יתואם בהתאם ובתאום עם חזית הגדר לרחוב. בניההיתר בניהגדר