האם השוואת הליך זכות ההתנגדות אותה מעניקה התוכנית להקלה, יש בה כדי להעניק זכות ערר למי שהתנגדותו נדחתה לועדת הערר המחוזית כמו במקרה של דחיית התנגדות להקלה כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה . השוואת אופן יידוע הציבור על בקשה להיתר בנייה שתוכנית מעניקה עליה זכות התנגדות לדרך בה מפרסמים הקלה, או השוואת הליך שמיעת ההתנגדויות לדרך בה נשמעות התנגדויות בהקלה, אין כדי להעניק בהכרח זכות למי שהתנגדותו נדחתה לועדת הערר המחוזית. היפוכו של דבר נכון. לדעתנו בדרך כלל בהליך של שמיעת התנגדויות , וכאשר הזכות להגשת ההתנגדות באה מתוקף הוראה בתוכנית, אין זכות ערר לועדת הערר המחוזית למי שהתנגדותו נדחתה, גם אם התוכנית השווה את הליך ההתנגדות להקלה. רק במקרים יוצאי דופן עשויה השוואה שכזו להעניק זכות ערר על דחיית התנגדות לועדת הערר המחוזית. כך לדוגמה קבענו בערר 5285/07 דיירי המבדיל 13 נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת גן, כי למי שהתנגדותו לתוספת זכויות בנייה לפי תמ"א 38 נדחתה יש זכות ערר לועדת הערר המקומית. גם שם באה זכות ההתנגדות לבקשה להיתר מכח התמ"א אשר קבעה בסעיף 27 כי " דרכי הפרסום, שמיעת ההערות וההחלטה בבקשה להיתר ייעשו בדומה לקבוע בסעיף 149 לחוק " . במקרה זה קבענו כי לנוכח מהות והיקף הזכויות אותן מותר לועדה המקומית להוסיף מכח התמ"א - זכויות לתוספות בנייה נרחבות, יש מקום להשוואה מוחלטת בין הליך ההתנגדויות שנקבע בתמ"א לבין הקלה,לרבות לענין מתן זכות ערר על דחיית ההתנגדות לועדת הערר המחוזית. בניההקלה (תכנון ובניה)שאלות משפטיותערר