בקשה להיתר לשימוש חורג להפעלת פאב לתקופה של חמש שנים, בקומת הקרקע של הבנין הפאב כבר פועל במקום ללא היתר לשימוש חורג. הועדה המקומית אישרה את הבקשה, וערר זה הוגש על ידי השכנים, אשר התנגדותם למתן ההיתר נדחתה על ידי הועדה המקומית. השתלשלות הליכי התכנון בועדה המקומית "הועדה המייעצת" של הועדה המקומית לתכנון ובניה קבעה ביום 25.7.06 כי: "עפ"י מגבלות תב"ע 2052 א' חל איסור על הקמת עסקים של אלכוהול שאינם חלק ממסעדה או בית קפה. התב"ע מגדירה איסור על מכירת אלכוהול במזנונים והעסק בו מדובר הינו פאב והעסק אינו תואם הוראות התב"ע ולא ניתן לאשר אותו." ביום 12.12.06 התקיים דיון נוסף של הועדה המייעצת אשר החליטה כי: "הנושא הובא לדיון חוזר בעקבות פניית בעל העסק ואימו שביקשו לבחון את עמדת הועדה בשנית. העסק בו מדובר הינו פאב לילי שסגור ביום השוכן בסמוך לשני פאבים הפועלים כבר במקום ברחוב בן יהודה 186 כך שנוצר מתחם צפוף של שלושה פאבים. תב"ע 2052 א' קבעה איסור על מכירת אלכוהול במזנונים מתוך כוונה למנוע הקמת פאבים ברחוב אך אין בהתייחסות לאיסור למכירת אלכוהול בלבד, דבר האופייני רק לפאבים. בנסיבות אלה בהם התב"ע אינה אוסרת במפורש את השימוש לאלכוהול בלבד. יש מקום לאפשר פירסום לבעל העסק ולאפשר להביא את הבקשה לדיון בועדת התנגדויות ולפני הועדה המקומית למרות שפעילותו של העסק מנוגדת לרוח או לכוונות שעמדו מאחורי תכנית 2052 א'". ( ההדגשה שלנו ו.ע.ת.א). בעקבות פרסום הבקשה להיתר לשימוש חורג הוגשו התנגדויות שנשמעו על ידי צוות ההתנגדויות. תחת הכותרת "חוו"ד ביקור במקום" נאמר כי: "לאחר סיור במקום במהלך 2 ערבים הפאב אינו מהווה מטרד לשכנים. בסמיכות לו מאושרים 2 פאבים נוספים. ממליץ לאשר שימוש חורג ל- 5 שנים" האף שבפרוטוקול לא מובהר מי סייר במקום במהלך שני ערבים התברר במהלך הדיון, כי המדובר בביקור של סגן ראש העיר מר ארנון גלעדי, אשר ביקר במקום בשני מועדים שונים, בביקורי פתע, פעם בשעה 1:30 לערך ופעם בשעה 23:00 לערך. בסופו של דבר החליטה הועדה המקומית לתת למשיבים היתר לשימוש חורג להפעלת הפאב לחמש שנים. המצב התכנוני במקום חלה תוכנית 2052 א' (להלן: "התוכנית"). התוכנית קובעת אזורים בהם קיימות מגבלות לקיום בתי אוכל לסוגיהם. ביחס לרחוב בן יהודה נקבעה מכסה מרבית של בתי אוכל, בקטע הרחוב שבין ארלוזרוב לבין ירמיהו, כאשר ניתן לאשר בתי אוכל חדשים באזור זה רק אם כמותם עומדת במסגרת המכסה המאושרת בתוכנית. במטרות התוכנית נקבע כי מטרתה: "קביעת מגבלות והוראות לגבי בתי אוכל בצפון תל-אביב במטרה למנוע מפגעים אקולוגיים לאוכלוסיה המתגוררת בסביבה." המונח "בתי אוכל" הוגדר בסעיף ההגדרות של התוכנית: "מסעדה, בית קפה, מזנון- כהגדרתו בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל) תשמ"ג 1983. בתקנות אלה מוגדר המונח "מזנון" כ: "מזנון או כל מקום אחר שבו מכינים או מגישים מאכלים או משקאות לצריכה במקום". לפי הגדרה זו, פאב הוא על פי התוכניות בבחינת "מזנון", והוא נכנס בגדר המגבלה הכמותית אשר נקבעה בתוכנית. לדברי ב"כ הועדה המקומית, קיימים היום ברחוב בן יהודה בקטע הרלוונטי 11 עסקים אשר עונים על ההגדרה של "מזנון" לפי התוכנית, בעוד שמותר כי יהיו בקטע זה של הרחוב לפי התוכנית רק שמונה עסקים מסוג זה. ב"כ הועדה המקומית אף אמר בדיון כי "תכלית התב"ע היתה לאסור פאבים". ב"כ המשיב מס' 2 - בעל הפאב - טענה בפנינו כי כלל אין צורך בהיתר לשימוש חורג להפעלת הפאב, תוך הפניית הועדה לסעיף 9.3.7 לתוכנית הקובע : "מגבלת שימוש": במזנונים לא תותר מכירת משקאות משכרים". מכאן המשיב ללמוד כי התוכנית עוסקת רק במזנונים שאינם פאב, אשר בהם אסור למכור משקאות משכרים, אך אין הוא עוסק בפאב , שכמהות עיסוקו הוא מכירת משקאות משכרים. לפיכך לטענת המשיב הבקשה להיתר לשימוש חורג הוגשה מטעמי זהירות בלבד. אין אנו מקבלים טענה זו. אין ספק כי המונח "מזנון" כולל בחובו גם פאב - לאור ההגדרה הרחבה של מונח זה בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל) תשמ"ג- 1983 אליו מפנה סעיף ההגדרות. לפיכך סעיף 9.3.7 אוסר למעשה לחלוטין הפעלת פאבים ברחוב בן יהודה שכן, אם "מזנון" כולל פאב, ובמזנון אסור לפי התוכנית למכור משקאות משכרים, הרי שגם בפאב אסור למכור משקאות משכרים, ומכיוון שעצם מהותו של פאב היא מכירת משקאות משכרים, משמעות הדבר היא כי על פי התוכנית אסור למעשה להפעיל פאבים בקטע של רחוב בן יהודה עליו חלה התוכנית, כך שיש ללא ספק צורך בהיתר לשימוש חורג לשם הפעלת פאב במקום המבוקש. כאן המקום לציין כי גם אם ניתן לפרש את משמעות האמור בעיף 9.3.7 לעיל בשני אופנים, יש להעדיף את הפרשנות האוסרת לחלוטין הפעלת פאבים בקטע הרחוב של בן יהודה בו עוסקת התוכנית, לאור חובתנו לפרש את התוכנית בפרשנות "תכליתית". כך נאמר בעת"מ 1052/04 טאובר נ. הועדה החוזית לתכנון ובנייה ירושלים, דינים מחוזי לה (1) 824 : "לשון התכנית משמשת נקודת מוצא אך בכך אין להסתפק. יש להביא בחשבון את התכליות העומדות מאחורי התכנית ולשאוף למתן פרשנות ראויה שתגשים את מטרות התכנית. ............ לשון הסעיף משמשת כבית קיבול למשמעות המשפטית שתיקבע בסוף התהליך הפרשני וכן משמשת היא בית קיבול לתכלית הסובייקטיבית והאובייקטיבית של הוראות התכנית. אולם אין זה הכרחי כי תכלית התכנית, כמו תכלית חקיקה, תילמד דווקא מלשונה. על פי הפרשנות התכליתית הפרשן רשאי להסיק את דבר תכלית החקיקה מכל מקור אמין, בין פנימי (לשון החקיקה) ובין חיצוני ובלבד שניתן יהיה למצוא לתכלית עיגון ולו מינימלי בלשון החקיקה (א' ברק, פרשנות במשפט, כרך שני, ירושלים 1993). כך, אין מניעה כי תכלית הסעיף תובן לאור הלשון שננקטה בהוראות תקנון תכנית 2005 עצמו, המהווה מקור פנימי לבחינת תכלית התכנית.........    הועדה המחוזית נקטה הליך פרשני נכון וראוי בכך שהתחקתה אחר התפיסה התכנונית שעמדה בבסיס התכנית. " וכן נאמר ב בג"צ 4854/01בג"צ 4854/01צומת אלופים בע"מ נ' ועדת ערר מחוזית - מחוז חיפה, פ"ד נז(5), 17, עמ' 26-27 , "...בבוא בית המשפט לפרש תכנית בנייה עליו לפרשה בהתאם לתכלית התכנית ומטרותיה, וכן לחתור לפרשנות העולה בקנה אחד עם האינטרסים התכנוניים החיוניים של האזור עליו חלה התכנית.  בהחילנו את כללי הפרשנות על תכנית עלינו לשאוף לכך שהפרשנות תאזן באופן ראוי בין המטרות והתכליות של התכנית והאינטרסים התכנוניים שהיא מייצגת, לבין הפגיעה שעשויה להיגרם לאלה המצויים במתחם התכנית." במקרה דנן מטרת התוכנית הינה ברורה והיא באה לידי ביטוי ברור בסעיף המטרות של התוכנית שם נאמר כי מטרתה: "קביעת מגבלות והוראות לגבי בתי אוכל בצפון תל-אביב במטרה למנוע מפגעים אקולוגיים לאוכלוסיה המתגוררת בסביבה." מטרה זו אינה מתישבת עם הפרשנות אותה מציע המשיב לתוכנית אשר משמעותה, כי בקטע הרחוב הנדון של בן יהודה בו קיימת מגבלה כמותית של הפעלת בתי אוכל (כמשמעותו בתוכנית) יהיה מותר להפעיל כמות בלתי מוגבלת של פאבים, שכן לפי פרשנותו, התוכנית אינה חלה על פאבים. לעומת זאת פרשנותנו לסעיף מתישבת עם מטרות התכנית, להגביל את כמות בתי האוכל למיניהם בתחום התוכנית ואת ההפרעה מהפעלתם לסביבה. לפיכך אנו דוחים את טענת המשיב וקובעים כי התוכנית חלה על פאבים, ואשר על כן יש צורך במקרה הנדון בהיתר לשימוש חורג להפעלת פאב במקום המבוקש, בין אם תתקבל הפרשנות כי על פי התוכנית אסור בכלל להפעיל במקום פאב, ובין אם הדבר מותר, כי אז כמות המזנונים באזור ( אשר הפאב נספר בכללם) עולה כבר היום על הכמות המותרת בתוכנית. הצדדים הפליגו בטיעוניהם לענין השאלה, האם הפעלת הפאב גורם או אינו גורם למטרד לסביבה. ואולם, לדעתנו זו אינה השאלה המרכזית בעניננו , אלא שאלה משנית. השאלה בה יש להכריע לדעתנו במקרה דנן בראש ובראשונה היא, האם קיימת הצדקה להתיר במקרה דנן הפעלת פאב בדרך של שימוש חורג במקום המבוקש בניגוד להוראות התוכנית. כאן נציין כי ועדת הערר אינה כבולה בנימוקי הועדה המקומית, וכאשר היא דנה בערר על התרת שימוש חורג היא מוסמכת לדון ולהכריע בנושא הנדון בפניה מבלי להיות מוגבלת רק לבחינת סבירות ונכונות נימוקי הועדה המקומית בהחלטתה. "ועדת הערר היא מוסד התכנון הבכיר והמקצועי בעניין אישורים לשימוש חורג. בהרכב הועדה הושם דגש על מומחיות חבריה בענייני תכנון ובנייה... ועדת הערר מצויה מעל הועדה המקומית בהיררכיה התכנונית, והחלטתה של ועדת הערר שעניינה שימוש חורג היא החלטה סופית מטעם רשויות התכנון. במסגרת סמכותה של ועדת ערר, במסגרת ערר שהוגש לה, היא רשאית להחליף את שיקול דעתה התכנוני של הועדה המקומית בשיקול דעתה התכנוני שלה..." [עמ' 402/03 עמותת העצמאיים באילת נ' ועדת הערר לתכנון ובנייה (מחוז דרום) פ"ד נ"ח (3) 199]. לפיכך, למרות העובדה כי הועדה המקומית כלל לא דנה בשאלה דלעיל, אנו מוסמכים לדון בשאלה זו, ואף להכריע את גורל הבקשה להיתר על בסיסה. התרת שימוש חורג בניגוד לתוכנית שמטרתה להגביל שימושים התוכנית קיבלה תוקף בשנת 1994 ומטרתה היתה להגביל את מספר בתי האוכל באזורים מסוימים, לרבות באזור המבוקש. המדובר בתוכנית יוצאת דופן, אשר מטרתה היתה לעשות "סדר תיכנוני" לענין כמות בתי האוכל באזורים עליהם חלה התוכנית, וכפי שאמר ב"כ הועדה המקומית בדיון: "לפני 1994 היה כאוס תיכנוני בבן יהודה ובדיזנגוף, התב"ע נועדה להסדיר את אותו כאוס תיכנוני". כפי שעולה מהתוכנית, מטרתה היא למנוע את הפיכת הקטע ברחוב בן יהודה (בין רחוב ארלוזורוב לרחוב ירמיהו) עליו חלה התוכנית לאזור בו קיים ריכוז גדול של בתי אוכל לסוגיהם. מטרה זו באה לידי ביטוי גם בהמלצות הועדה המיעצת של הועדה המקומית אשר קבעה כי: "פעילותו של העסק ( הכוונה לפאב ו.ע.ת.א) מנוגדות לרוח או לכוונות שעמדו מאחורי תוכנית 2052 א'." נשאלת השאלה, מה ההצדקה לחרוג מהמטרה התכנונית העומדת בבסיס התוכנית ולהתיר הפעלת פאב במקום בחריגה מהכמות המרבית שנקבעה בתוכנית, ויתכן אף, כפי העולה מהוראות התוכנית (לפי סעיף 9.3.7), בניגוד לכוונת התוכנית כי בכלל לא יופעלו עסקים בהם נמכרים משקאות משכרים לצריכה במקום באזורי ההגבלה שנקבעו בתוכנית. היינו מצפים מהועדה המקומית להתמודד בהחלטתה עם שאלה זו, ובעיקר לאחר שהועדה המיעצת של הועדה המקומית התנגדה במפורש למתן ההיתר מנימוק זה. תוכנית הקובעת כמות מרבית של בתי אוכל לסוגיהם באזור מסוים הינה ללא ספק תוכנית יוצאת דופן. כפי שהובהר לנו במהלך הדיון על ידי ב"כ הועדה המקומית, המניע לייזום ואישור תוכנית זו היתה- בלימת המגמה שהסתמנה בשנת 1994 להפיכת רחובות דיזנגוף ובן יהודה, בקטעים הצפוניים לרחוב ארלוזורוב, לאזורים של בתי אוכל למיניהם, מגמה אשר הועדה המקומית רצתה למנוע. התוכנית מיצגת לדעתנו דוגמא ברוכה של נקיטת פעולה מצד הועדה המקומית מתוך ראייה תכנונית כוללת ולשם השגת תוצאה רצויה מבחינה תכנונית לענין ריכוז עסקים מסוג מסוים וקביעת אופי האזור. המשיב והועדה המקומית לא הביאו בפנינו ולו נימוק אחד המצדיק סטייה מהמטרות התכנוניות של התוכנית בדרך של התרת הפעלת הפאב כשימוש חורג. אומנם ב"כ הועדה המקומית ניסה בטיעונו לפנינו לטעון כי המדובר ב"פאב שכונתי" להבדיל מ"מגה פאב", ואולם אין בכך כדי למנוע את הכרסום שייווצר במטרות התוכנית אם נתיר את הפעלת הפאב במקום. רק נימוק כבד משקל יכול להצדיק במקרה זה את מתן ההיתר לשימוש חורג המבוקש, נימוק שלא הובא בפנינו. כאן המקום לציין, כי כפי שנמסר לנו על ידי ב"כ העוררים בהודעה בכתב שנמסרה לנו לאחר שמיעת הדיון, כבר קיימים היום חמישה פאבים בין בן יהודה 182 לבן יהודה 196 (כולל הפאב הנדון), רובם ככל הנראה ללא היתר לשימוש חורג. לפיכך ברור הדבר, כי קיימת כבר היום מגמה של ריבוי פאבים באזור- בניגוד גמור להוראות התוכנית ומטרותיה - מגמה אותה יש לדעתנו לבלום. אישור ההיתר לשימוש חורג המבוקש יפעל בענין זה בכיוון ההפוך. לדעתנו אישור ההיתר לשימוש חורג המבוקש יחזק מגמה זו של פתיחת פאבים באזור. לעומת זאת אי התרת הבקשה להיתר לשימוש חורג יעביר מסר ברור, כי בכוונת הועדה המקומית לפעול ליישום הוראות התוכנית ומטרותיה. ואולם הדבר ישיג את ייעודו רק אם בד בבד רשויות האכיפה והתביעה העירונית יפעלו בנחרצות גם נגד אותם פאבים הפועלים באזור ללא היתר לשימוש חורג. לאור האמור אנו מחליטים לקבל את הערר ולבטל את החלטת הועדה המקומית להתיר למשיב מס' 2 שימוש חורג להפעלת פאב ברחוב בן יהודה 188. דעת מיעוט - חבר הועדה איתי הוז אכן אין מדיניות דומיננטית וקובעת לגבי פתיחת מקומות בילוי ושעות פעילות באזורים נרחבים בת"א. ת"א הינה עיר דינמית, מובילה, במספר רב של תחומים כאשר אחד בתחומים היותר מפותחים והיחודים ברמה בין לאומית הינה תרבות הלילה של העיר - על כל המשתמע. אין אני רואה סיבה לצאת חוצץ כנגד החלטת העיר בנושא, לא התרשמתי מדברי השכנים שאכן יש פגיעה קשה או ירידה באיכות החיים עקב פעילות הבר בבניין, ועל כן אני חושב שיש לאשר את השימוש החורג. הצעתי: כי על העירייה לקדם קו מובן וברור לגבי מקומות הבילוי השונים - תוך שיתוף פעולה עם הציבור. קומת קרקעשימוש חורג