בניית גדר שחוסמת כניסה לחניה ללא היתר בניה העוררים מתגוררים בבית צמוד קרקע בהרצליה. על החלקה בנויים שלושה בנינים צמודי קרקע כאשר בכל בנין שתי דירות צמודות בקיר משותף, כאשר בית העוררים מצוי בבנין המערבי, בצד המערבי של הבנין. בהיתר הבניה המקורי של הבית משורטט בפינה הדרום-מערבית של המגרש מבנה עליו נכתב "סככה". שרטוט דומה מופיע גם ביתר הבתים, כאשר בחלק מהמקומות נרשם עליהם "סככה" ובחלק מהמקומות נרשם "סככת חנייה". התב"ע החלה במקום,הר/1445א' , קובעת בסעיף 14ב' - חובה לסמן בהיתר הבנייה מקום חנייה , וכן אכן נעשה. העוררים טוענים כי כאשר הם קנו את הבית לפני כ- 20 שנה הסככה האמורה לא היתה קיימת, לא היתה במקום חנייה, המקום שנרשם כ"סככה" היה כבר אז חלק מהגינה, ומפלס הקרקע במקום היה כבר אז גבוה בכ- 80 ס"מ ממפלס הרחוב. כמו כן טוענים העוררים כי ברוכשם את הבית היתה כבר קיימת במקום גדר אבן אשר היתה בנויה לפני אותו קטע של המגרש אשר הוגדר בהיתר הבניה כ "סככה" גדר אשר היוותה חלק והמשך לגדר החזית עם הרחוב. במילים אחרות לטענת העוררים, ברוכשם את ביתם כבר היתה במקום גדר אשר חסמה למעשה את הכניסה לסככה. מתוך עיון בהיתר הבנייה ברור לחלוטין כי אותה "סככה" שצוינה בהיתר הינה סככת חנייה. לפיכך, כל הפעולות המתוארות לעיל, אשר ככל הנראה בוצעו על ידי הדייר הקודם, ביטלו למעשה את מקום החנייה במגרש העוררים. למותר לציין כי הקמת הגדר האמורה, החוסמת את הכניסה לחנייה, נעשתה ללא היתר בנייה. העוררים ביצעו בביתם מספר עבודות ללא היתר בנייה כדין, ובין היתר הם הגביהו חלק מגדרות ביתם לרבות את אותו חלק בגדר החוסמת את הכניסה לחנייה. בגין עבודות בנייה אלה הוגש נגד העוררים כתב אישום והוצא צו הריסה. העוררים הגישו בקשה להיתר בנייה להכשרת כל עבודות הבנייה אשר בוצעה על ידם , ובכלל זה לאישור הגבהת הגדר החוסמת את הכניסה לחנייה . הועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה דחתה את הבקשה בנמקה את סירובה כדלקמן : "הגדר חוסמת כניסה לחניה בתחום המגרש. יש לציין החניה בתחום המגרש הפרטי". על החלטה זו מערערים העוררים. לאחר ששמענו את הצדדים ועל סמך המסמכים, התוכניות והתמונות שהוצגו בפנינו במהלך הדיון, החלטנו לדחות את הערר. על פי התב"ע החלה במקום קיימת חובה כי יהיה מקום חנייה אחד בתחום המגרש לכל יחידת דיור. גם לפי היתר הבנייה של בית העוררים קיים מקום חנייה אחד בתחום המגרש. ביטול מקום החנייה בתחום המגרש נוגד את היתר הבנייה, והשימוש שנעשה בבית העוררים מבלי שיהיה בתחום מגרשם מקום חנייה מהווה שימוש בסטייה מההיתר. אין זה חשוב לעניננו מי ביצע את שתי העבירות: ביטול מקום החנייה הקבוע בהיתר הבנייה וסיפוחו לגינה ובניית הגדר החוסמת את הכניסה לחנייה ללא היתר בנייה. לפיכך צדקה הועדה המקומית בסרובה לתת את ההיתר המבוקש אשר מנציח את השימוש בסטייה מהיתר בבית העוררים ללא מקום חנייה בתחום המגרש. כמו כן צדקה הועדה המקומית משזו התנתה את מתן היתר הבנייה המבוקש ביתר מרכיביו בכך, כי יצוין מקום חנייה בתחום המגרש. כשם שועדות מקומיות מתנות כדבר שבשגרה מתן היתר בנייה בהריסת בנייה בלתי חוקית שבוצעה בנכס (ואשר לא ניתן להכשירה באמצעות היתר בנייה) כך מותר לועדה, ויתכן שהיא אף חייבת לעשות כן מבחינת סדרי מנהל תקין, לחייב מבקש היתר בנייה להתאים את המצב בנכס להיתר הבנייה המקורי אם מתברר כי בוצעו בנכס פעולות בניגוד להיתר, כדוגמת המקרה שלנו, אלא אם כן ניתן בהיתר המבוקש לתקן את ההיתר המקורי לשם הכשרת המצב הקיים. כאמור, לדעתנו במקרה דנן לא ניתן להכשיר את המצב בדרך של ביטול החנייה שכן הדבר נוגד את התב"ע החלה במקום. טוען ב"כ העוררים כי ניתן לאשר לעוררים מקום חנייה מחוץ למגרש וסטיה מהוראות התוכנית החלה במקום, לפי סעיף 4 לתקנות התכנון והבנייה (התקנת מקומות חנייה) תשמ"ג - 1983. יש לדחות טענה זו שכן, בתקנה זו מדובר רק על מקרים בהם "תנאים מקומיים, פיזיים ותפעוליים" לא מאפשרים שמירה על תקן החנייה, מצב שלא קיים במקרה דנן, שהרי, יש מקום לחנייה בתחום המגרש. טוענים העוררים כי מפלס הקרקע היום בתחום המגרש גבוה בכ- 80 ס"מ מזה של מפלס הרחוב. הגבהת קרקע זו בוצעה אף היא ללא היתר, במסגרת בניית הקיר וביטול מקום החנייה, לפיכך לא יכולים העוררים להסתמך על עבירה זו לשם מניעת החזרת המצב לקדמותו. הפרשי גובה אלה ניתנים לפתרון על ידי הנמכת מקום החנייה ובניית קירות תמך בהיקף מקום החנייה. עוד טוענים העוררים לאפליה שכן לטענתם, קיימים באזור עוד בתים שאין בתחום מגרשם מקום חנייה, לרבות בחלק מיתר חמשת הבתים בחלקה. העובדה כי קיימים בעלי נכסים נוספים אשר פעלו בניגוד להיתר הבנייה של ביתם ובניגוד לחוק, אין בה כדי לאפשר מתן היתר בנייה לעוררים בניגוד להיתר ולחוק. טוענים העוררים כי לא קיים מחסור במקומות חנייה באזור. לענין זה אנו קובעים כי משנקבע תקן חנייה בתוכנית החלה במקום אין להתיר לסטות מתקן זה בנימוק כי קיימים מספיק מקומות חנייה באזור. עוד טוענים העוררים לחוסר סבירות, חוסר תום לב והעדר מידתיות בהחלטת הועדה המקומית. אנו דוחים טענות אלה על הסף. דרישת ועדה מקומית שלא להתיר את הגבהת גדר האבן שנבנתה ללא היתר בנייה והחוסמת את הכניסה לחנייה שנקבעה בהיתר הבנייה, וכן דרישת הועדה כי המצב בשטח יותאם להיתר הבנייה לשם עמידה בתקן החנייה המחייב - אינה יכולה להיחשב כפעולה בלתי סבירה, חסרת תום לב ובלתי מידתית, מה גם שהעבודות הנדרשות לשם ביצוע התאמה זו אינן בהיקף ובעלות בלתי סבירים. ב"כ העוררים הפנה את הועדה לעת"מ 117/03 - ורדי נ' נינה קופלוביץ. מקרה זה אינו דומה לענינו שכן, שם לא היתה לעורר אפשרות להקים מגרש חנייה בשטח המגרש - להבדיל מהמקרה שלפנינו. גם בעת"מ 2265/05 מירב בלנקה נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה מודיעין אליו הפנה ב"כ העורר את הועדה היה מדובר במקרה בו התב"ע שחלה במקום לא קבעה כי יש לקבוע את מקומות החנייה בתחום המגרש, בעוד שבמקרה דנן התב"ע קובעת כי יש לקבוע מקום חנייה בתחום המגרש. לאור כל האמור הערר נדחה. בניההיתר בניהחניהגדר