הפעלת גן ילדים ללא היתר לשימוש חורג ממגורים במשך 30 שנה

הפעלת גן ילדים ללא היתר לשימוש חורג ממגורים במשך 30 שנה כפי שהוברר לנו במהלך הדיון, הגן פועל במקום מאז שנת 1978. עד שנת 2000 הופעל הגן על ידי בעלי הבית, ללא היתר לשימוש חורג, ומאז שנת 2000 המקום פעל בהיתר לשימוש חורג, שתוקפו של זה פג בשנת 2004. מאז פועל המקום ללא היתר לשימוש חורג. ככל שהדבר נוגע לגן ברחוב 115- המקום הופעל על ידי העוררת בשנת 2002- בשנתיים הראשונות כפעוטון, ומשנת 2004 כגן ילדים- ללא היתר לשימוש חורג, אף שלטענת העוררת מאז היא פועלת לקבלתו. דיונים קודמים בפני ועדת הערר נושא השימוש החורג בגני הילדים נדון בפני ועדת ערר זו בעבר בערר ת"א/5481/06, לאחר שגם בעבר הועדה המקומית סירבה לתת לעוררת היתר לשימוש חורג לגני הילדים במקום מאותם נימוקים. הערר האמור נמחק תוך שהוסכם שם, כי העוררת תגיש לועדה המקומית בקשות חדשות להיתר לשימוש חורג בצירוף חוות דעת לענין הסדרי התנועה והחנייה המוצעים על ידי העוררים. בעקבות ההחלטה האמורה הגישה העוררת בקשה חדשה להיתר לשימוש חורג לשני הגנים, אשר נתמכה בחוות דעת תנועתית של אינג' קובי וטנברג (להלן: "חוות הדעת"). ההמלצות בחוות הדעת ביחס לגן ברחוב הינם: "להערכתי ניתן להפעיל את גן הילדים בשדרות קרן קיימת לישראל מס' בתל-אביב ללא הפרעה לתנועה בתנאי שתימנע עצירת כלי רכב בשדרות , בחזית הגן. לצורך זה ניתן לנקוט באמצעים הבאים: איסור עצירה בחזית הגן- קיים תמרור (ב- 29 במעלה הרחוב). ונדרש רק סימון אבן שפה באדום לבן. מן הראוי לציין כי עמודי החסימה הקיימים אינם מאפשרים חניה על המדרכה בחזית הגן. אכיפה של אי העצירה בשד' - הצבת מפקח במדים בכניסה לגן, על המדרכה, בשעות הבוקר (07:30 עד 09:00) ובשעות הצהריים (15:00 עד 16:30) על מנת למנוע מההורים לעצור ו/או להוריד ו/או לאסוף את ילדיהם בחזית הגן, תוך עצירה בשד' או על המדרכה. פתרון תנועה חילופי- תנועת ההורים תכוון לרח' קהילת סופיה הסמוך, והנמצא במרחק הליכה, כפי שגם אושר ב- 2004 על ידי ועד התנועה וכלול בנספח. הסברה- הנחייה להורים לגבי הורדה ואיסוף הילדים והדרכה לדרך הנכונה לעשות זאת באמצעות עלונים, ימי הורים ואסיפות הורים. ההדרכה תפנה את ההורים אל הרחובות קהילת סופיה ורוזאנס, הנמצאים במרחק הליכה סביר מהגן. יש לציין כי בסיור במקום נראו אמהות אוספות את ילדיהן וצועדות לרחוב קהילת סופיה." נוסח דומה מופיע בחוות הדעת ביחס לגן ברחוב 115, למעט לענין ההמלצה הראשונה שכן, שם לא מוצבים עמודי חסימה על המדרכה, והמדרכה כבר מסומנת באדום לבן. העוררת טוענת כי הפתרונות המוצעים על ידי המומחה מטעמם, בצרוף הדרכה והנחייה להורי הילדים, די בהם כדי למנוע מצב בו ההורים יחנו את רכבם ברחוב לשם העלאת והורדת הילדים, ודי באלה כדי למנוע את המפגע התחבורתי- בטיחותי הנטען על ידי הועדה המקומית. כמו כן הציעה העוררת כי ההיתר לשימוש חורג המבוקש יינתן לתקופה של שנה בכל פעם, כאשר הפרת התנאי של איסור חנייה ברחוב יביא לאי חידוש ההיתר לשימוש חורג. הועדה המקומית מתנגדת למתן ההיתר המבוקש. לטענתה, רחוב הינו ציר תנועה ראשי וסואן. לטענת הועדה המקומית, קבעה הועדה המקומית ביום 1.5.05 מדיניות בענין אישור גני ילדים בצירי תנועה ראשיים. המדיניות שנקבעה הינה כי: "לא יאושרו במסגרת שימוש חורג גני ילדים הנמצאים בצירי תנועה וברחובות ראשיים, שהחנייה אסורה בהם, אלא אם יוכח, להנחת דעת מהנדס העיר, שקיים פתרון סביר להעלאת והורדת הילדים במטרה לשמור על בטחונם." לטענת הועדה המקומית, מנהל אגף התנועה של העירייה בדק את שתי הבקשות ואת חוות הדעת של אינג' קובי וטנברג שהוגשה מטעם העוררת, וזה המליץ, תוך יישום המדיניות שהובאה לעיל, שלא לאשר את הבקשה להיתר לשימוש חורג, ובעיקר לאור הנסיון של העירייה כי הורי הילדים אינם מקפידים להחנות את רכביהם במקומות שהועדו לכך, וכי במקרים רבים הם חונים, בסופו של דבר, בפתח גן הילדים לשם הורדת והעלאת ילדיהם, תוך סיכון התנועה וסיכונם האישי. וכך קובע אינג' שלמה פלדמן, מנהל אגף התנועה של העירייה במכתבו מיום 16.1.07 "1. אגף התנועה אישר בשני גנים שרחוקים יחסית מצומת - רוזאניס פתרונות חלופיים ברחוב קהילת סופיה. בבדיקה בשטח לפי חוות דעת אגף הפיקוח העירוני מינהלת הרובע ותלונות תושבים ההורים אינם מנצלים את הפתרונות החלופיים ורובם ממשיכים להוריד את הילדים בחזית הגנים תוך סיכון התנועה וגרימת לחצי תנועה ברחוב . לפיכך ובגלל הקרבה לרמזורים והסיכון של התנועה והפגיעה בקיבולת התנועה ברחוב איננו ממליצים מבחינה תנועתית על הפתרונות החלופיים אשר אינם מיושמים. למיטב ידיעתי העירייה אינה יכולה להציב מפקח בשכר הממומן ע"י גורם חיצוני ולכן הפתרון אינו ישים. למיטב ידיעתי לעובד חברת אבטחה אין כל סמכות בנידון." הועדה המקומית טוענת עוד, כי גם הצבת פקח/סדרן מטעם העוררת נבחן על ידי הועדה המקומית, וכי הועדה סברה כי גם פתרון זה לא ימנע מהורים להעלות ולהוריד ילדים במקום. הועדה טוענת כי נסיון החיים ומציאות עירונית מראים כי הורים מעדיפים פתרונות קרובים ומהירים ככל הניתן. סיכומו של דבר: הועדה טוענת כי התרת הפעלת גני הילדים במקומות המבוקשים מהווה מפגע תחבורתי-בטיחותי, לאור החשש הסביר לדעתה, כי למרות כל האמצעים שיינקטו, יהיו הורים אשר יחנו את רכביהם ברחוב קרן קיימת או במקומות אסורים בסמוך, באופן שאלה יסכנו את התחבורה הקיימת בציר תנועה הסואן של רחוב קרן קיימת. דיון והחלטה כידוע, נטיית בתי המשפט וועדות ערר המחוזיות, לרבות ועדת ערר זו, להתיר שימוש חורג לגני ילדים באזורי מגורים למרות העובדה כי הפעלת גני ילדים אלה גורמים לעיתים תכופות למטרדים לסביבה הקרובה, ובעיקר- מטרדי רעש, הפרעות לתנועה ובעיות חנייה. כך נקבע בענין עת"מ 14/98 - אוסקר ואח' נגד הוועדה המקומית לתו"ב ראשל"צ ואח', קובע כב' השופט הד"ר עודד מודריק לעניין איזון האינטרסים השונים: "תפעול פעוטונים הינו שירות קהילתי חשוב, החייב מטבע ברייתו להימצא בקרבה לסביבות מגורים, העותרים לא הראו מדוע המיקום הספציפי שנדחה מתאים פחות מאזורי מגורים אחרים...". עוד מביא כב' השופט מודריק מדבריו של כב' הנשיא וינוגרד בת"א 1965/94 (מלון גני שלמה המלך רע"מ נגד עיריית נתניה) : "כולם מסכימים שיש צורך לציבור במתקני שעשועים או בתי ספר או בגני ילדים. גם המבקשים מסכימים לכך, אך למה שהם יהיו דווקא ליד בתיהם של המבקשים? בוודאי מוטב שיהיו ליד בתיהם של אחרים. כולם מסכימים שקשישים, חולי נפש, מפגרים - ראויים לדיור מוגן או למוסד שיטפל בהם. הרי לכל אחד יש במשפחתו קשיש ויכול ח"ו להיות חולה נפש או מפגר או נזקק אחר. אבל למה שבית זה יוקם דווקא במגרש שליד ביתו או מולו? מוטב שיקימו אותו ליד בתיהם של אחרים ושאני אוכל להביא את אבי הקשיש לבית אבות זה או למוסד זה כשהוא מרוחק מביתי. כמובן שגם לאחרים - שלמגרש הסמוך שלהם אנו שולחים את היזמים לבניית בית האבות וכו' - יש מה לומר. הם יעדיפו שבית האבות, המוסד הדיור המוגן יוקמו דווקא ליד הבית שלנו והרחק מהבית שלהם. וכן הדבר לגבי בתי ספר וגנים ומוסדות ממוסדות שונים". עם זאת, אין לאדם זכות קנויה כי יוענק לו היתר לשימוש חורג, ומתן היתר כאמור נתון בגדר שיקול הדעת של הועדה המקומית או של ועדת הערר הבאה בנעליה. קיומו של סיכון בטיחותי בקיום הפעילות המבוקשת בבקשה להיתר לשימוש חורג עשוי להוות שיקול מכריע לאי מתן ההיתר המבוקש. במקרה דנן טוענת הועדה המקומית, טענה המגובה ביועציה המקצועיים, כי מתן ההיתר המבוקש עלול להוות מפגע בטיחותי בתחום התחבורתי, בשל החשש כי הורים יעצרו את רכביהם בקרבת גני הילדים לשם הורדת והעלאת ילדיהם, בציר תחבורה עמוס ביותר או בקרבתו. ועדת הערר יצאה לסיור במקום. חברי הועדה שהו ברחוב - במדרכה המצויה מול שני הגנים, משעה 7:30 עד שעה 8:15 בבוקר. התרשמותנו הבלתי אמצעית הינה, כי רחוב הינו אכן ציר תנועה ראשי סואן ביותר בשעות הבוקר, ובעיקר בציר הצפוני, המוביל ממזרח למערב, ציר אשר שני גני הילדים גובלים בו. צפינו בהורים המחנים את רכביהם ברחוב על המדרכה, מעט לפני הגן ברחוב , כאשר חלק מהרכב בולט אל תוך הכביש לשם הורדת ילדיהם. יצוין כי בביקורנו במקום, אותם הורים אשר החנו את רכבם כאמור הביאו את ילדיהם לגנים אחרים בסביבה, ולא לגן ברחוב . ביחס לגן ברחוב 115- לא חזינו בשום רכב אשר חנה ברחוב לשם הורדת ילדים לגן ואולם, בפועל לא ניתן להחנות במקום רכבים, הן בשל רוחב המדרכה בחזית הגן, והן בשל העובדה כי הגן מצוי כאמור מטרים ספורים לפני רמזור. עם זאת ראינו הורה אשר החנה את רכבו מיד לאחר הפנייה לרחוב רוזאנוס, בתוך הצומת ובמקום המסומן בצבע אדום לבן. למעשה עצר אותו הורה את רכבו במקום אסור- בתוך הצומת, במקום הראשון והקרוב ביותר בו ניתן היה להחנות את הרכב מבלי לחסום נתיב תנועה שלם ברחוב . במהלך הדיון הוצג בפני העוררת והמומחה מטעמה מסמך "הנחיות לתכנון רחובות בערים" שהופק על ידי משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה. על פי הגדרות הנחיות אלה, רחוב הינו "רחוב עורקי". על פי אותן הנחיות לא ניתן לעשות שימוש של גני ילדים ברחוב עורקי (הדבר נכון גם ביחס ל"רחוב מאסף"). לא היה בפי העוררת תשובה מניחה את הדעת כיצד ומדוע לדעתם עלינו לחרוג מהנחיות אלה, מה גם שהנחיות אלה הינם משנת 1983, כאשר מאז ועד היום כמות ונפח התנועה בצירים עורקיים ומאספים רק גדל, ובפרט ברחוב קרן קיימת הנדון. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, עיינו בחוות הדעת המקצועיות ועל סמך ביקורנו במקום, החלטנו לדחות את הערר. רחוב קרן קיימת אינו מאפשר בשום פנים חנייה של כלי רכב לשם העלאת והורדת נוסעים. כל חנייה במקום (גם כאשר חלק מהרכב חונה על המדרכה) מסכן את התנועה ברחוב בשל הצרת נתיב התנועה ואת עצמם, וכן כאשר הרכב החונה מנסה לחזור ולהשתלב בתנועה הזורמת. אנו בדעה כי עם כל הרצון הטוב של העוררת, יכולת השליטה שלהם בהורי הילדים, המביאים את ילדיהם לגן ולוקחים אותם בתום הפעילות הינה מוגבלת ביותר. אכן צודקת הועדה המקומית, כי נסיון החיים מראה, כי נטיית הורי הילדים היא לעצור את רכביהם במקום הקרוב ביותר הניתן לשם הורדת/ העלאת ילדיהם. בפני ועדת ערר זו נדונו תיקים רבים למתן היתר לשימוש חורג לגני ילדים, ובכולם חוזרת אותה תופעה: עצירת מכוניות במקום הקרוב ביותר "רק לדקה" לשם העלאת/הורדת הילדים. פתרון החנייה המוצע במקרה דנן, ברחוב קהילת סופיה, מצריך מההורים ללכת כברת דרך, על מנת להביא את ילדם לגן, דבר שאינו עומד בדרך כלל במבחן המציאות. השאלה כמה מההורים יאמצו פתרון חנייה זה הינה פונקציה של רמת המשמעת העצמית של ההורים, במידה בה ההורים ממהרים בשל תנאי מזג אוויר. אין זה מופרך לחשוב כי דווקא ביום גשום וסוער, שבו הראות לקויה, יעדיפו הורים רבים להחנות את רכבם קרוב ככל האפשר לגן, גם אם הדבר ייעשה תוך חנייה ברחוב או ברחוב רוזאנס- בסמוך לגן ברחוב 115. גם חניית רכבים ברחוב רוזאנס, בתוך הצומת ומיד לאחר הפנייה מרחוב , מסכנת את הפונים ימינה מרחוב . הדבר יהיה נכון גם ביחס להורה שממהר מאוד בבוקר. גם המומחה של העוררת אינו מאמין בפתרונות של תימרור, צביעת אבני השפה באדום לבן והסברה להורים. מסיבה זו הוא ממליץ מעבר לכל אלה להציב במקום שומר/מאבטח מטעם העוררת, אשר ימנע חניית רכבים של הורים במקום. אין אנו יכולים לקבל פתרון זה. לשומר/מאבטח כאמור אין כל סמכויות אכיפה, והענות ההורים להוראותיו הינה רק ענין של רצון טוב, ותו לא. הוכחה מוחשית לאמור לעיל ראינו בביקורנו במקום. על אף שהעוררת הצהירה בפנינו כי היא קיבלה השנה רק 15 ילדים לשני הגנים, אשר לטענתה היא החתימה את הוריהם על כך שהם לא יחנו את רכבם במקום אסור לשם הורדת הילדים, הרי שראינו כיצד אחד ההורים בכל זאת החנה את רכבו במקום אסור, במקום בו המדרכה מסומנת בצבע אדום לבן, בתוך הצומת מיד לאחר הפנייה מרחוב לרחוב רוזאנס. מקרה זה ממחיש את כוחו המוגבל של החתמת ההורים. המציאות חזקה אף מהפסיקה אליה הפנה אותנו ב"כ המשיבים. אנו בדעה כי במקרה דנן אין מדובר בחשש למטרד תחבורתי-תנועתי, כפי שקיים במקרים רבים של גני ילדים, כאשר העלאת והורדת ילדים מביאה להאטת התנועה בסמוך לגן אלא מדובר לדעתנו במפגע בטיחותי של ממש. חניית כלי רכב בסמוך לגני הילדים, לרבות במצב בו חלק מהרכב חונה על המדרכה, הן ברחוב (ככל שהדבר מתייחס ל ) והן ברחוב רוזאנוס- קרוב לגן ברחוב 115, עלולה לגרום לתאונות בשעות העומס. הנחיות משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה שהובא לעיל תומכות בדעתנו זו. די במסמך זה כדי למנוע את מתן ההיתר לשימוש חורג. יתרה מזו: הועדה המקומית גיבשה מדיניות המונעת מתן היתר לשימוש חורג בצירי תנועה ורחובות ראשיים, ולא יכולה להיות מחלוקת כי רחוב הינו "רחוב ראשי". אומנם, מסמך המדיניות מותיר שיקול דעת למהנדס העירייה להתיר את השימוש החורג במקום בו קיים פתרון סביר להעלאת והורדת הילדים, אך במקרה שלנו לא הוצג פתרון כזה. כאמור, הפניית ההורים להחנות את רכבם ברחוב קהילת סופיה אינו מהווה פתרון סביר בעיננו, ואף המציאות בשטח הוכיחה לנו כי פתרון זה אינו ישים. לפיכך, לא מצאנו במקרה דנן כל סיבה להתערב בשיקול הדעת של מהנדס העירייה ושל הועדה המקומית שלא להתיר את השימוש החורג המבוקש בשני הגנים בשל המפגע הבטיחותי, בהיבט התחבורתי, הקיים בהפעלתם של אלה במקרה הנדון, ואנו חושבים כי שיקול זה מצדיק את אי מתן ההיתר המבוקש. גם אין אנו מקבלים את ההצעה לתת למשיבים תקופת נסיון, ואת ההצעה לחדש בכל פעם את השימוש החורג לשנה, תוך בדיקת עמידת המשיבים בתנאים לענין אי חניית הורי הילדים ברחוב . אין לועדה המקומית אפשרות של ממש לפקח על מילוי התנאי האמור. אומנם ב"כ העוררים הפנה אותנו לפסיקה שבה ניתן היתר לשימוש חורג לתקופת נסיון, ואולם, שם המתנגדים לבקשה היו בעלי הנכסים הגובלים, אשר שומה עליהם שהם יפקחו על מילוי התנאי וידווחו לועדה המקומית על אי קיומו, מצב שלא קיים במקרה דנן. כמו כן, מכיון שמדובר לדעתנו במצב של סיכון בטיחותי אין מקום להעניק תקופת נסיון. ככל שהדבר מתייחס לגן הילדים ברחוב קיימת לדעתנו סיבה נוספת שלא להתיר את המשך השימוש במקום כגן ילדים. כאמור, המקום, שהינו בית מגורים בייעודו, פועל מאז 1978 כגן ילדים דהיינו, כמעט 30 שנה. בענין אורך התקופה של שימוש חורג בנכס דנה ועדה זו ב ערר מס': תא/5528/06 ניצה זיו נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב (). שם קבענו כי : " היתר לשימוש חורג מתוכנית (להבדיל מהיתר לשימוש חורג מהיתר) הינו מעצם טבעו והגדרתו לתקופה מוגבלת. כך קובע סעיף 148 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה 1965 כי: "היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש; היתר לשימוש חורג מהיתר או הקלה יכולים להינתן לתקופה מוגבלת מראש." לענין זה ראה דברי השופט סוקול, בעת"מ (חי') 1324/05 הלנה קוטליאר נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה חיפה (): " נראה עוד כי ההיתר לשימוש חורג נועד בעיקרו להוות הסדר זמני של שימוש בנכס ולא הסדר קבוע. מקום שמתבקש שימוש החורג מן התכנית לפרק זמן ממושך, הרי שככלל תהא הדרך הנאותה לפעול לשינוי התכנית " (ההדגשה שלנו ו.ע.ת.א) וכן נקבע בעע"ם 9914/03 גולדשטיין נ. היימס (): " היה והחלטתה של המשיבה 2 תעמוד על כנה, קרי ההחלטה בענין הארכה ל-5 שנים נוספות, המשמעות היא שהמערער יזכה לאישור לשימוש חורג........ לתקופה מצטברת של 16 שנים ........... כפי שציינה המשיבה 4 בהחלטתה, שימוש חורג הוא מטבעו שימוש המוגבל בזמן. כמאמר סעיף 148 לחוק: "היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש". מתן היתרים חוזרים ונשנים לשימוש חורג, באופן שהתקופה המצטברת הינה כה ארוכה, אינו מתיישב עם יסודותיו של החוק. הדרך הראויה והנכונה היא להביא לשינוי ייעוד על דרך קבלתה של תוכנית חדשה. " (ההדגשה שלנו ו.ע.ת.א) לפיכך בבואנו לתת היתר לשימוש חורג, ובעיקר להאריך היתר קיים, שומה עלינו לבדוק האם מוצדק הדבר לאשר את הארכת ההיתר באופן שהצטברות תקופות השימוש החורג מגיעה לכדי תקופת שימוש ארוכה, או שמא יהיה זה מן הראוי לתת ביטוי לזמניות של השימוש החורג בהגבלת אורך התקופה, כך שאם עושה השימוש החורג יהיה מעונין להמשיך את השימוש לטווח ארוך, יהיה עליו לפעול לשינוי התוכנית החלה במקום בדרך של שינוי היעוד או הוספת יעוד. דרך פעולה זו הינה לדעתנו נכונה מבחינה תכנונית שכן, אם השימוש החורג הופך למעשה לשימוש של קבע בשל אורכו ובאופן שבו הועדה המקומית מאריכה מפעם לפעם, כדבר שבשגרה, את ההיתר לשימוש חורג, מן הראוי כי המשך השימוש יעבור את כור ההיתוך של אישור תוכנית דהיינו ; הכנת תוכנית, הפקדתה,פרסומה, הגשת התנגדויות ודיון והכרעה בהתנגדויות. הליך זה יאפשר לבחון באופן יסודי אם הדבר נכון מבחינה תכנונית לאפשר את אותה קביעות למעשה במקום המבוקש אם לאו. דרך פעולה זו נכונה ומוצדקת לטעמנו גם מפן נוסף. כידוע, התרת שימוש חורג אינה מזכה את בעלי הנכסים הגובלים בפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה - 1965 (האף שהועדה המקומית גובה היטל השבחה ), למרות שלעיתים שימוש זה גורם לירידת ערך נכסיהם . אין לדעתנו לאפשר מצב בו פגיעה זו בנכסים הגובלים, שאין בצדה פיצוי, תימשך לתקופה ארוכה. במקרה כזה, אם המשך השימוש בנכס לשימוש שאינו תואם את התב"ע יותנה בשינוי התוכנית החלה במקום, הדבר יקים לבעלי הנכסים הגובלים זכות תביעה לפי סעיף 197, פיצוי אשר יוטל למעשה על כתפי מבקש ההיתר בדרך של החתמתו על כתב שיפוי כמקובל. למותר לציין כי האמור לעיל נכון גם במצב בו, כמו במקרה הנדון, השימוש החורג מהתוכנית נעשה במשך שנים ללא היתר כדין. במקרה כזה, על הועדה בבאה לדון בבקשה להיתר חורג, להביא בחשבון התקופה המצטברת הראויה למתן ההיתר לשימוש חורג גם את התקופה בה נעשה השימוש ללא היתר שהרי, ברי הדבר כי אין להעדיף את מי שעשה שימוש חורג בחטא על מי שעשה זאת כדין." גם מנימוק זה אין לדעתנו מקום להאריך את ההיתר לשימוש חורג ברחוב , כאשר השימוש החורג כבר נמשך הרבה מעבר לסביר, ויש להחזיר את הבית לשימושו ולייעודו המקורי של מגורים. מכל הנימוקים דלעיל החלטנו לדחות את הערר. קטיניםשימוש חורגגן ילדים / פעוטון / משפחתון