בקשה להיתר בנייה להצבת מבנה טרומי העוררת הגישה לועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב (להלן: "הועדה המקומית") בקשה להיתר בנייה להצבת מבנה טרומי בגודל של 2.80 מ"ר אשר ישמש כביתן שמירה ואבטחה לחניון ציבורי אותו מבקשת העוררת להפעיל במגרש. הועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב סירבה לתת את ההיתר המבוקש בנימוק כי: "לא לאשר את הבקשה שכן: בהמשך לישיבות משותפות לנציגות התושבים, יו"ר הועדה המקומית, מהנדס העיר, נציגות ממ"י וצוות מרכז- לא ממליצים לקדם היתר לחניון ציבורי/פרטי במתחם. ביתן שמירה מיועד לחנייה בעתיד ולכן לא ניתן לאשרו." על החלטה זו הוגש הערר. ראשית טוענת העוררת נגד העובדה כי הועדה המקומית קיימה ישיבות משותפות עם תושבי האזור (כעולה מנוסח החלטת הועדה המקומית) , ישיבות שלא היה מקום לטענתה לקיים באשר הבקשה לא כללה הליך של הקלה. לטענת העוררת די בהתנהלות זו של הועדה המקומית כדי לבטל את החלטתה. הועדה המקומית מצידה הבהירה כי היא שוקדת על הכנת תוכנית חדשה למגרש, היא "תוכנית קרית ספר" ( להלן: "תוכנית קרית ספר"), וכי המפגשים עם התושבים, כמו גם עם בעלי ענין אחרים במקרקעין נשוא התוכנית כגון ממ"י וארגון אדם טבע ודין, התקיימו במסגרת מדיניות הועדה המקומית לשתף את הציבור הרחב ובעלי ענין אחרים בחשיבה התיכנונית לפני הכנת תוכנית. לטענת הועדה המקומית הישיבה עם התושבים לא התקיימה בקשר להיתר הבנייה אותו ביקשה העוררת, ואיזכור הישיבה בהחלטת הועדה באה להסביר את הרקע לאי אישור הבקשה להיתר . שיתוף הציבור הרחב ובעלי ענין אחרים בשלבים הקודמים להפקדת תוכנית קיימת היום מגמה מצד ועדות מקומיות מסוימות, ובכללן הועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב, לשתף את הציבור הרחב ובעלי עניין אחרים במקרקעין כגון הבעלים, החוכרים, ארגונים ירוקים למיניהם וכיוב', בשלבים הקודמים להפקדת תוכניות. הליך זה, החושף את הכוונות התיכנוניות של הועדה המקומית בפני הציבור הרחב ובעיקר בפני אלה המצויים בתחום התוכנית או גובלים בה, ובפני בעלי עניין אחרים אשר עשויים להיות מושפעים מהתוכנית, וקיום שיח ושיג עם אלה עוד קודם להפקדת התוכנית, מאפשרים לועדה המקומית לקבל היזון חוזר לכוונותיה התיכנוניות ולהביא את אלה בחשבון עוד קודם הבאת התוכנית להפקדה. להליך זה יש יתרונות רבים שכן, הוא מאפשר דו שיח פתוח ולא פורמלי בין אלה שיושפעו מהתוכנית לבין הועדה המקומית, דבר אשר במקרים רבים יביא לכך כי נקודת הפתיחה התיכנונית במועד הפקדת התוכנית תהיה טובה ונכונה יותר. ההליך האמור אומנם מאריך לעיתים את שלבי התכנון המוקדמים, אך הוא עשוי בסופו של יום לקצר את שלב ההתנגדויות לתוכנית. עם זאת, על הועדה המקומית לזכור כי על פי חוק התכנון והבנייה התשכ"ה 1965 השלב הפורמלי לשמיעת התנגדויות הינו במסגרת הדיון בפני הועדה המקומית לאחר הפקדתה. לפיכך אל לה לועדה המקומית להיות נעולה בתפיסתה התכנונית שבאה לידי ביטוי בתוכנית שהופקדה רק משום שזו כבר עברה מעין דיון ואישור ציבורי מקדמי, ועליה לדון בפתיחות בהתנגדויות שתוגשנה לתוכנית, לעיתים על ידי המיעוט שעשוי להפגע מהתוכנית (כגון בעלי נכסים הגובלים באופן ישיר במרכיבים שונים של התוכנית) או של בעלי אינטרסים שונים מאלה שהועדה שמעה את עמדותיהם בשלבים המוקדמים. כך לדוגמא, למרות הסכמה ציבורית רחבה המובעת עוד בשלבים המוקדמים לקיומם של מבני ציבור בתוכנית, יש עדיין לשמוע בלב פתוח ובנפש חפצה את התנגדותם לקיומם מצד מי שאמור לגבול בהם. סיכומו של דבר, אין אנו רואים פסול בהליך אותו קיימה הועדה המקומית, ואנו אף מברכים עליו, ואין בו כדי להביא לפסלות החלטת הועדה המקומית שלא לתת את היתר הבנייה המבוקש. לגופו של ענין טוענת העוררת כי על פי התוכניות החלת במקום מותר להפעיל במגרש חניון ציבורי ומשכך הדבר, חייבת היתה הועדה המקומית לאשר לה את הבקשה להקמת ביתן השמירה במגרש. תחולת תוכנית G אין מחלוקת כי על המגרש חלה תוכנית G. היעודים במגרש על פי תוכנית זו הם: "מוסדות צדקה, מושב זקנים, מרפאות ותחנת מגן דוד אדום, בתי תפילה, מועדונים עירוניים, בתי ספר וגני ילדים, תחנת מכבי אש ומחסני העירייה, בתי יתומים, אולמי הרצאות, אולמות לתזמורת ולמחולות, בנינים לאספות ציבוריות וכן בנינים ציבוריים אחרים לפי הסכמה מיוחדת של הועדה המחוזית." וכן נקבע כי: "הועדה המקומית תהיה מוסמכת להרשות כל תכלית שאינה כלולה ברשימת התכליות, אם לדעתה דומה היא לכל תכלית אחרת כמפורט ברשימת התכליות". טוענים העוררים, כי ניתן מכח תוכנית זו לעשות שימוש במגרש לצורך הפעלת חניון. לטענתה ניתן לומר כי המבנה המבוקש הינו בניין ציבורי ולפיכך ניתן להתירו לפי הסיפה לסעיף הייעודים. איננו מקבלים טענה זו. העובדה כי מבנה השמירה מיועד לשמש מגרש חנייה ציבורי אינו הופך אותו למבנה ציבורי ומכל מקום- נדרשת הסכמה מיוחדת של הועדה המחוזית לכל בניין ציבורי שאינו כלול ברשימת התכניות, אישור שכמובן אינו קיים במקרה דנן. כמו כן, לא התקיים הליך שבו הועדה המקומית החליטה להרשות במגרש תכלית שאינה ברשימת התכליות הדומה לתכלית אחרת מרשימת התכליות ולפיכך גם מכח הסעיף המאפשר תוספת תכליות לא ניתן להתיר את השימוש במגרש לחנייה ציבורית. האם תוכנית 2604 חלה על המגרש הטענה המרכזית של העוררת הינה, כי על המגרש חלה תוכנית 2604, וכי לפי תוכנית זו מותר להפעיל במקום חנייה ציבורית. במהלך הדיון בפנינו הסכימה הועדה המקומית לטענת העוררת כי במקום שבו חלה תוכנית 2604 מותר להפעיל חנייה ציבורית, אלא שלטענת הועדה המקומית תוכנית זו אינה חלה על המגרש הנדון וזאת מן הטעם הבא: לטענת הועדה המקומית, על פי הוראות תוכנית 2604 הוחרגו ממנה מספר תוכניות המצויות בתוך תחום התוכנית, חלקן מאושרות וחלקן בהליכי אישור. לענין זה מפנה הועדה המקומית לפרק 13 לתוכנית שכותרתו "יחס התוכנית לתוכניות תקפות" בו נקבע כדלקמן: " 13. יחס התוכנית לתוכניות תקפות: על תוכנית זו תחולנה הוראות התוכנית הראשית, על שינוייה, שאינן כלולות בפירוט שלעיל. במידה ויהיה ניגוד בין הוראות תוכנית זו והתוכנית הראשית תכרענה הוראות תוכנית זו. הוראות תוכנית זו אינן חלות בתחום התוכניות הבאות: מספר ושם התוכנית סטטוס ילקוט פרסומים תאריך פרסום למתן תוקף 2302 - מרכז גולדה2438 - ביה"ס לאומנויות2451 - ביה"ח איכילוב2451א'- ביה"ח איכילוב2518 - ויצמן/ברקוביץ2677 - קרית ספר מאושרתמאושרתמאושרתמאושרתהליכי אישורהליכי אישור 7537419242434457 07/03/8813/02/9401/09/9417/11/96 במידה ותוכניות הנמצאות בהליכי אישור יבוטלו/לא יאושרו יחולו עליהן הוראות תוכנית זו." לטענת הועדה המקומית המגרש מצוי בתחום תוכנית קרית ספר ולפיכך, הוראות תוכנית 2604 (לרבות ההוראה המתירה את השימוש של חניון ציבורי) אינה חלה על המגרש. נגד טיעון זה טוענת העוררת שתי טענות: כי ההוראה האמורה הינה חסרת תוקף חוקי שכן לכל תוכנית חייב להיות מצורף תשריט המסמן את גבולות התוכנית. לטענתה לפי סעיף 13 לתוכנית 2604 מתקיים מצב לפיו גבולות התוכנית אינן ברורות שכן אלה תלויים בגבולות התוכניות שבהכנה שהוחרגו, ביניהן תוכנית קרית ספר, תוכניות שאין להן כל מעמד סטטוטורי ומשכך גם תחומן אינו ברור וסופי. בנוסף טוענת הועדה המקומית כי לנוכח העובדה כי מאז ההחלטה להפקיד את התוכנית בשנת 1998 לא נעשה לטענת העוררת דבר בקשר לתוכנית, הרי שחלה הסיפה לסעיף 13 הקובעת כי "במידה ותוכנית הנמצאת בהליכי אישור יבוטלו/לא יאושרו, יחולו עליהן הוראות תוכנית זו". במילים אחרות, לטענת העוררת יש לראות באי קידומה של תוכנית קרית ספר במשך שנים רבות משום אי אישורה, ולפיכך בטלה החרגתה מהוראות תוכנית 2604. לענין הטענה הראשונה טוענת הועדה המקומית כי עיון בתשריט תוכנית 2604 מגלה, כי כל התוכניות המצוינות בסעיף 13 , לרבות שתי התוכניות שהן "בהליכי אישור", תוכנית 2677 שהיא תוכנית קרית ספר ותוכנית 2518 (תוכנית ויצמן/ברקוביץ) מסומנות בתשריט כך שגבולותיהן (וכפועל יוצא גבולות תוכנית 2604) ברורות. עיון בתשריט התוכנית (שהומצא לנו אחרי הדיון בפנינו) מאשר טענה זו. המגרש נשוא ערר זה מסומן בצבע חום ומוקף בקו כחול מקווקו כאשר במקרא נאמר כי זה הסימון ל "גבול תוכנית ומספרה". אומנם נכון הדבר כי מספר התוכנית המצוינת בתשריט ליד המגרש הוא 2663, בעוד שתוכנית קרית ספר מספרה כאמור 2677, אך לטענת הועדה המדובר בטעות סופר שכן, תוכנית 2663 הינה תוכנית שחלה במקום אחר- באבן גבירול פינת השופטים. אנו מקבלים בענין זה את טענת הועדה המקומית, כי בסימון המגרש נשוא ערר זה בתשריט תוכנית 2604 הכוונה היתה לתוכנית קרית ספר, וכי ציון מספר התוכנית כ 2663 הינה תוצאה של טעות סופר. משכך הדבר, הגבולות של תוכנית 2604 ברורים. לטענתה השנייה של העוררת כי בשל חלוף הזמן הרב מהמועד בו הוחלט להפקיד את התוכנית ועד היום יש לראות את התוכנית ככזו שבוטלה ו/או שלא אושרה טוענת הועדה המקומית, כי מאז ההחלטה להפקיד את התוכנית בשנת 1998 מתקיים תהליך ששותפים לו בעלת הקרקע (ממ"י), תושבי לב העיר, עמותת אדם טבע ודין, החברה להגנת הטבע והועדה המקומית לשם גיבוש תוכנית מוסכמת למתחם שתמצא את האיזון הנכון בין רצונות וצרכי כל אותם צדדים. לטענתה תהליך התדברות זה, אשר אכן ארך שנים רבות, הינו חלק מההליך התיכנוני ומכל מקום, בימים אלה הצדדים הגיעו להסכמה המאפשרת את קידום התוכנית לקראת הפקדתה. לפיכך לטענת הועדה המקומית הועדה המקומית אין לומר כי "הליכי האישור", כמשמעותם בתוכנית 2604, הגיע לסיומו בביטול אי אישור התוכנית. אנו מקבלים עמדתה זו של הועדה המקומית. במועד אישור תוכנית 2604 תוכנית קרית ספר עדיין לא הופקדה ואף לא היתה החלטה להפקיד את התוכנית, ובכל זאת התייחסה תוכנית 2604 לתוכנית כאל כזו המצויה "בהליכי אישור" דהיינו, התוכנית נתנה פרשנות רחבה למונח "הליכי אישור". אומנם בדרך כלל שיתוף הציבור הרחב ובעלי ענין אחרים בשלבים המקדמיים להפקדתה, כמתואר לעיל, אינו חלק מההליך התיכנוני, ואולם במקרה דנן, בו תוכנית 2604 העניקה כאמור פרשנות רחבה למונח "הליכי אישור" יש לראות לדעתנו בשלב הידברות זה חלק מההליך. הרציו שעמד מאחורי החרגת תוכניות 2518 (ויצמן/ברקוביץ) ותוכנית 2677 (קרית ספר) מהוראות תוכנית 2604 היתה הידיעה של מאשרי התוכנית כי ביחס לשני המגרשים נשוא תוכניות אלה יש כוונות תיכנוניות ספציפיות. האף שכוונות תיכנוניות אלה היו בחיתוליהן, כוונת תוכנית 2604 היתה לאפשר את מיצוי ההליכים התיכנוניים לשני המגרשים האמורים. כפי שעולה מהחומר שהוצג בפנינו על ידי הועדה המקומית במהלך הדיון, על אף התארכות הליכי התיכנון ביחס למתחם קרית ספר, הרי שהליכי התכנון לא נגנזו או נזנחו. היפוכו של דבר הוא נכון. כפי שהוברר לנו הליכי ההדברות בין הועדה המקומית לבין דיירי האזור במקרקעין הגובל במגרש ובעלי ענין אחרים עומדים בפני מיצוי והסכמה ולפיכך יש להניח ולקוות כי התוכנית תעבור בתקופה הקרובה לשלבי תיכנונים מעשיים קרי- אישור להפקדה, הפקדה, שמיעת התנגדויות ואישורה- עם או בלי תיקונים. לפיכך אנו קובעים כי החרגת מתחם קרית ספר קרי- המגרש נשוא הערר מתוכנית 2604 בעינה עומדת, ולפיכך תוכנית 2604 אינה חלה. עם זאת, במידה והתוכנית לא תאושר להפקדה תוך שישה חודשים ממועד מתן החלטה זו, או אם תוך התקופה האמורה לא תפורסם לפחות הודעה לפי סעיפים 77 ו 78 לחוק התכנון והבנייה בדבר הכנת תוכנית, יש לראות בתוכנית קרית ספר כתוכנית שבוטלה ו/או לא אושרה, והחרגת המגרש מתוכנית 2604 תבוטל, וכפועל יוצא מותר יהיה להפעיל במקום חניון. במקרה כזה יהיה על הועדה המקומית לאשר גם את ביתן השמירה המבוקש, בכפוף להוראות תוכנית 3365. לענין טענתה של העוררת כי ניתן לאשר את הקמת ביתן השמירה מכח תוכנית 3365- הקמת ביתן לפי תוכנית זו מותרת "בכל מקום בו "הותרו מוסדות ציבור.... חניונים וכו'". דהיינו, תנאי להצבת ביתן שמירה לפי תוכנית זו היא כי מותר להפעיל חניון במקום, תנאי שכאמור אינו מתקיים במקרה האמור. לנוכח האמור לעיל הערר נדחה.בניהמבנההיתר בניה