היתר בנייה הכולל בין היתר בניית 10 מקומות חנייה חניות אלה מתוכננות בקטע הצפוני של השטח המשמש היום את "גן פריזלנד". המדובר בגינה רחבת ידיים, בגודל של כ- 18 דונם, כאשר החנייה המבוקשת הינה בגודל של 300 מ"ר שהם כ- 1.6% משטח הגן. העוררים המתגוררים בקרבת מקום מתנגדים להיתר האמור. אין חולק על כך כי על פי התוכניות החלות במקום מותר לבנות את מגרש החנייה המבוקש. טענת העוררים הינה, כי הקמת מקומות החנייה בשטח המשמש היום את גן פריזלנד מהווה בנייה החורגת מהיתר הבנייה החל במקום היום דהיינו, המדובר בשימוש חורג מהיתר. לפיכך, לטענת העוררים, הועדה המקומית לא היתה יכולה לאשר את היתר הבנייה הנדון מבלי לנקוט בהליך של פרסום בקשה להיתר לשימוש חורג מהיתר, שמיעת התנגדויות וקבלת החלטה אם לאשר את השימוש החורג אם לאו. מנימוק זה, לטענת העוררים, גם יש להם זכות ערר. אנו מסכימים עם העוררים כי אם תוכח טענתם שההיתר שאושר על ידי הועדה המקומית נוגד את היתר הבנייה הקיים במקום, כי אז יש להם זכות ערר שכן, במקרה שכזה, הם נכנסים לגדר הלכת "צומת האלופים". היתר הבנייה האחרון שהוצא לשטח עליו משתרע גן פריזלנד הוא משנת 2006. נציין כי כבר בשנת 2006 ביקשה המשיבה לכלול מקומות חנייה בבקשה להיתר, ואולם לנוכח ערר שהגישו העוררים אז, החליטה הועדה המקומית להשמיט את החניות מהיתר זה, על מנת שלא לעכב את העבודות אותן ביקשה הועדה המקומית לבצע על פי אותו היתר. עתה הגישה המשיבה במסגרת היתר אחר העוסק בפיתוח רחוב הקדמה הגובל בגן, גם את בניית החניות האמורות. לפיכך, השאלה היחידה העומדת להכרעה בפנינו הינה, האם בניית החניות המבוקשות מהוות שימוש חורג מההיתר משנת 2006 כטענת העוררים אם לאו. גן פריזלנד קיים במקום מקדמת דנא. לא הוברר מתי הגן מצוי במקום וכן, לא נמצא היתר בנייה לגן האמור הקודם להיתר משנת 2006. בהיתר משנת 2006 נרשם בעמודה של "תאור הבקשה": "שיקום גן קיים, פרגולה, שבילים ומתקני משחק- גן פריזלנד". העבודות המבוקשות באותו היתר היו: עבודות הפיתוח והתקנת מתקני המשחק, הינם באזורים ובמקומות אחרים בגן, לא במקום בו מבקשת העוררת להקים את מגרש החנייה. עם זאת, מופיע הגן כולו בגרמושקה של ההיתר משנת 2006. כאמור, אין בידינו את ההיתר אשר הכשיר בזמנו את הגן, בהנחה כי הוצא היתר שכזה. לנוכח העובדה כי בהיתר משנת 2006 נאמר "שיקום גן קיים" אנו יוצאים מנקודת הנחה כי שטח גן פריזלנד הוגדר בעבר כ"גן". השאלה היא, האם הדבר מחייב היום קבלת היתר לשימוש חורג מהיתר לשם הפיכת חלק משטח הגן לחניון- שימוש שהוא מותר על פי התוכניות החלות במקום. למהותו של היתר לשימוש חורג מהיתר כאשר במגרש מותרים מספר שימושים על פי התוכניות החלות במקום, ובוצעו במגרש עבודות בנייה טעונות היתר, השימוש המותר במקום חייב להיות תואם לשימושים שנקבעו בהיתר הבנייה. במילים אחרות, היתר הבנייה מצמצם את השימושים המותרים במגרש לאלה שנקבעו בהיתר, האף שעל פי התוכניות החלות במקום מותר לעשות במקום שימושים נוספים. אם רוצים לעשות במגרש האמור שימוש אחר אשר נכנס בגדר השימושים המותרים על פי התוכניות החלות, אך שאינו מתאים לשימוש שנקבע בהיתר, יידרש מתן היתר לשימוש חורג מהיתר. האמור לעיל נכון כל עוד השימוש החדש מבוקש בבנייה אשר בוצעה לפי ההיתר שקבע שימוש השונה מהשימוש המבוקש עתה. אם אותה בנייה תיהרס, כי אז חוזר המגרש למצבו בו מותרים בו כל השימושים המותרים על פי התוכניות החלות במקום. כך לדוגמא, אם באזור שמותרים בו שימושים למסחר ולמלונאות נבנה בניין לצורך מלון, ושימוש זה נקבע בהיתר הבנייה, הרי שעשיית שימוש במבנה לצורכי מסחר ידרוש קבלת היתר לשימוש חורג מהיתר. ואולם, אם הבניין ייהרס, ניתן יהיה לבנות תחתיו בניין למסחר, ללא צורך בקבלת היתר לשימוש חורג. משמעות הדבר היא כי הוצאת היתר בנייה למגרש במקום בו מותרים מספר שימושים אינו מצמצם את השימוש המותר במגרש (ללא קבלת היתר לשימוש חורג מהיתר) לשימוש הנקוב בהיתר לתמיד, אלא כל עוד קיימת הבנייה לפי אותו היתר. במקרה הנדון, גם אם נניח כי בהיתר הבנייה המקורי שמכוחו הוכשר הגן נקבע כי אלה מבוצעות לצורך השימוש של גן או גינה ציבורית, הרי שבניית חניון במקום (שימוש שכאמור מותר על פי התב"ע) משנה את הבינוי במקום שכן, עבודות אלה סותרות את עבודות הפיתוח שבוצעו בעבר על פי ההיתר לבניית גן. מרגע זה מותר לעשות שוב במקום את כל השימושים המותרים על פי התב"ע החלה במקום - לרבות לחניון, ללא צורך לקבל היתר לשימוש חורג. לפיכך, היתר הבנייה המבוקש אינו דורש קבלת היתר לשימוש חורג. לאור מסקנה זו הערר נדחה. בניהמקום חניההיתר בניהחניה