התנגדות לגן ילדים בשל כניסת רכבים המביאים ולוקחים את ילדי הגן הועדה המקומית לתכנון ובנייה חולון (להלן: "הועדה המקומית") החליטה לתת למשיבה מס' 2, רשת גני חב"ד בארה"ק (להלן: "המשיבה") היתר לשימוש חורג ממגורים לגן ילדים בבית המצוי ברחוב החסידה 4 חולון, גוש 6018 חלקה 250, לתקופה של 3 שנים. העוררים, המתגוררים כולם בסמטת החסידה בשכנות לבית בו מבוקש השימוש החורג, מתנגדים לבקשה. כאן המקום לציין כי גן הילדים כבר פועל במקום מזה כשנה. סמטת החסידה, בה מצוי הבית נשוא הערר, הינה סמטה צרה ללא מוצא אשר אין בה מדרכה. בסמטה חמישה בתים דו משפחתיים- שני בתים דו משפחתיים בצד הדרומי של הסמטה ושלושה בתים דו משפחתיים בצד הצפוני של הסמטה. הגן המבוקש מצוי בבית השני מדרום, בחלק המערבי של הבית הדו משפחתי. בסוף הסמטה קיימת התרחבות, אשר מאפשרת לרכבים להסתובב בצורה לא נוחה. הכניסה לסמטת החסידה היא מרחוב ירושלים, שהינו רחוב ראשי דו מסלולי. לאורך רחוב ירושלים, בצד המזרחי של הרחוב, לפני ואחרי הכניסה לסמטת החסידה, קיימים מקומות חנייה מוסדרים. העוררים מעלים שתי טענות עיקריות נגד מתן ההיתר לשימוש חורג המבוקש: טענה בדבר מפגעים תחבורתיים ומפגעי חנייה הנגרמים בשל הפעלת גן הילדים, הן בשל כניסת רכבים המביאים ולוקחים את ילדי הגן לסמטה, והם בשל חניית רכבים ברחוב ירושלים בכניסה לסמטה , תוך חסימת הכניסה, לשם העלאת והורדת הילדים. מפגעים אלה עולים לטענת העוררים לכדי מפגע בטיחותי להולכי הרגל בסמטת החסידה בשל המימדים הצרים של הסמטה והעובדה, כי הרכבים שנכנסים לסמטה יוצאים ממנה בדרך כלל בנסיעה לאחור. בנוסף טוענים העוררים, ובעיקר העוררים המתגוררים בבית הצמוד בקיר משותף לגן הילדים, למטרדי רעש קשים כתוצאה מהפעלת גן הילדים. כאן המקום לציין כי ועדת המשנה של הועדה המקומית סיירה במקום בתקופה בה גן הילדים פעל, והתרשמותה של ועדת המשנה באה לידי ביטוי בפרוטוקול הישיבה מיום 13.3.07 בו נאמר: "...היינו שם בשעת הבוקר בשעה שאנשים בדרך כלל מביאים את הילדים ואנשים יוצאים לעבודה. היינו שם מ- 7:45 עד 8:30. היינו עדים לכך שאנשים מורידים את הילדים בכניסה לשביל הזה ולא נכנסים לתוכו. נכנסנו לתוך הגן. יש שם מספר קטן של ילדים, בסך הכל 20 ילדים. הגן מתנהל בצורה יפה. הכל מסודר שם. הכל נקי. אין רעשים. אין כניסה של מכוניות פנימה. לא מעכבים במשהו את היציאה החוצה... לכן אנחנו ממליצים לתת תקופה של 3 שנים..." על בסיס התרשמות זו קיבלה הועדה המצומצמת החלטה כדלקמן: "לא לקבל את ההתנגדויות מאחר ובסיור שקיימו חברי ועדת המשנה בין השעות 7:30 ל- 8:30 ולא נמצא בסיס לטענות המתנגדים לענין הרעש ותנועת רכבים. כל הרכבים אשר הביאו את הילדים לגנים חנו על שדרות ירושלים (כולל הגן ברחוב החסידה 1). חצר הגן בחזית נקייה ומטופחת. לאשר שימוש חורג לתקופה של 3 שנים ובכפוף להתחייבות המבקש לפיה באי הגן לא יכנסו לשביל עם רכבים." ועדת הערר יצאה אף היא לסיור במקום והתרשמה באופן בלתי אמצעי ממיקום גן הילדים המבוקש. הסיור נערך במועד בו גן הילדים לא פעל, ככל הנראה בשל חופשת הקיץ. לאחר שמיעת טענות הצדדים, עיון בכתבי הטענות, במסמכים, בחוות דעת ובתמונות שהוצגו לנו, ועל בסיס התרשמותנו מהסיור במקום, החלטנו לדחות את הערר. הפעלת גן ילדים רבות נכתב בפסיקת בתי המשפט ובהחלטות ועדות הערר המחוזיות על מתן היתרים לשימוש חורג להפעלת גני ילדים באזורי מגורים. כך בענין עת"מ 14/98 - אוסקר ואח' נגד הוועדה המקומית לתו"ב ראשל"צ ואח', קובע כב' השופט הד"ר עודד מודריק לעניין איזון האינטרסים השונים: "תפעול פעוטונים הינו שירות קהילתי חשוב, החייב מטבע ברייתו להימצא בקרבה לסביבות מגורים, העותרים לא הראו מדוע המיקום הספציפי שנדחה מתאים פחות מאזורי מגורים אחרים...". עוד מביא כב' השופט מודריק מדבריו של כב' הנשיא וינוגרד בת"א 1965/94 (מלון גני שלמה המלך רע"מ נגד עיריית נתניה) דברים היפים אף לענייננו: "כולם מסכימים שיש צורך לציבור במתקני שעשועים או בתי ספר או בגני ילדים. גם המבקשים מסכימים לכך, אך למה שהם יהיו דווקא ליד בתיהם של המבקשים? בוודאי מוטב שיהיו ליד בתיהם של אחרים. כולם מסכימים שקשישים, חולי נפש, מפגרים - ראויים לדיור מוגן או למוסד שיטפל בהם. הרי לכל אחד יש במשפחתו קשיש ויכול ח"ו להיות חולה נפש או מפגר או נזקק אחר. אבל למה שבית זה יוקם דווקא במגרש שליד ביתו או מולו? מוטב שיקימו אותו ליד בתיהם של אחרים ושאני אוכל להביא את אבי הקשיש לבית אבות זה או למוסד זה כשהוא מרוחק מביתי. כמובן שגם לאחרים - שלמגרש הסמוך שלהם אנו שולחים את היזמים לבניית בית האבות וכו' - יש מה לומר. הם יעדיפו שבית האבות, המוסד הדיור המוגן יוקמו דווקא ליד הבית שלנו והרחק מהבית שלהם. וכן הדבר לגבי בתי ספר וגנים ומוסדות ממוסדות שונים". בעת"מ 1155/00 משולם צעירי נ' ועדת ערר ואח', קובע כב' השופט הד"ר עודד מודריק: "מנגד, בשכונת מגורים, במיוחד שכונה שחתך הגילים של יושביה צעיר, עשוי להתהוות צורך של ממש לקיים פעוטון באחד הבתים (לפעמים יותר מאחד). כל כך מפני שתחום הגילים הצריך לשירותי פעוטון אינו נתון לאחריות גורמי החינוך הממלכתיים או המוניציפליים. לכן, לא יימצאו מבנים יעודיים לפעוטונים ויש הכרח לשכנם - על דרך היתר לשימוש חורג - בבתים פרטיים. צורך הרבים הוא וצורך הפרט נדחה מפניו עד גבול מסויים. מדברים שאמרתי עד הנה יוצא ששיכונו של פעוטון בבניין מגורים פרטי הוא הכרח לא יגונה, אך ברור שבכל מקום שבו ימצא פעוטון כזה את משכנו, שם תהיה הפרעה סביבתית מסויימת. לכן, טענתו של צעירי היא מן הסוג המכונה בלעזNIMBY (BACK YARD NOT IN MY), ובשפת עבר אולי לבא"ש' (לא בחצר האחורית שלי). טענה כזאת, בדרך כלל לא תצלח (ראה למשל: בג"צ 458/98 עיריית ב"ש נ' ממשלת ישראל)". כאן המקום לציין כי בעניין צעירי הנזכר לעיל, אושר שימוש חורג לפעוטון בבית צמוד קרקע הכולל קיר משותף עם ביתו של העותר (דו-משפחתי), אשר התנגד לבקשה, כמו במקרה הנדון. דיון והכרעה במקרה הנדון במקרה בו אנו דנים, משרת גן הילדים המבוקש ציבור דתי-חרדי אשר בחר בדרך חינוכית בעלת איפיונים דתיים ואידיאולוגיים יחודיים המופעלת על ידי תנועת חב"ד. מאחר שהציבור הנזקק לדרך חינוכית זו איננו מתגורר בריכוזים מסוימים בעיר חולון, הרי שמטבע הדברים גן ילדים אשר אמור לשרת ציבור זה לא יימצא בהכרח בקרבה למקום מגורי כל ילדי הגן. עם זאת, ומתוך רשימת הילדים המתוכננים ללמוד בגן הילדים בשנת הלימודים תשס"ח אשר הועברה לנו לפי בקשתנו במהלך הדיון, וכפי המפורט במסמך ה"תגובה לדיון מיום 23.7.07" מטעם המשיבה, עולה כי מרבית הילדים מתגוררים במרחק סביר מגן הילדים המבוקש. לנוכח האמור, השתכנענו כי גן הילדים המבוקש נועד לשרת צורך אמיתי ונחוץ לציבור מסוים המתגורר בעיר חולון, ואשר גם לציבור זה הזכות להעניק לילדיו חינוך על פי השקפתו כבר מגיל הגן. לאור האמור לעיל, למרות שמקובלת עלינו הטענה כי הפעלת גן ילדים עלול לגרום למטרדי רעש מסויימים לסביבה ואף יתכן כי הדבר נכון גם במקרה הנדון, הרי שבאיזון האינטרסים בין אי נוחות זו לבין הצורך הציבורי לספק פתרון לנושא גני הילדים באזורי מגורים- גובר האינטרס השני. כאן המקום לציין, כי היום פועל גן ילדים נוסף בסמטת החסידה- בבית מס' 1 אשר גובל גם ברחוב ירושלים. הכניסה לגן זה היא מרחוב ירושלים. כפי שנמסר לנו, גן ילדים זה פועל ללא היתר לשימוש חורג, והוגש נגדו כתב אישום בשל כך. אם וכאשר גן ילדים זה יגיש בקשה להיתר לשימוש חורג, יהיה על הועדה המקומית לשקול אם ייווצר במקרה דנן מטרד מצטבר אשר יהיה בו כדי להשפיע על ההחלטה למתן ההיתר. לענין הצטברות של שימושים חורגים שיש בהם כדי להשפיע על ההחלטה האם להעניק היתר לשימוש חורג ראה החלטתה של ועדה זו בערר (תא) 5171/07 אברהם קמחי נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב (). המטרד התחבורתי ונושא החנייה אנו מסכימים עם טענת העוררים, כי כניסת כלי רכב של הורים המביאים או הלוקחים את ילדיהם מגן הילדים לסמטת החסידה עלולה להוות מטרד תחבורתי וסיכון בטיחותי להולכי הרגל בסמטה. עם זאת, ובהנחה כי תימנע כניסת כלי רכב לסמטת החסידה, לא מצאנו כל בעיה בכך כי כלי הרכב המורידים או מעלים את הילדים יחנו ברחוב ירושלים- בסמוך לכניסה לסמטת החסידה. לא זו אף זו; כפי שהתברר בדיון, חלק מהילדים מגיעים בהסעה מאורגנת, דבר המפחית את כמות כלי הרכב המגיעים לגן. לפיכך, כל עוד תימנע כניסת כלי רכב המביאים או הלוקחים את ילדי הגן לסמטת החסידה, לא קיימת לדעתנו מניעה מלהתיר את השימוש החורג המבוקש מבחינה תחבורתית. כאן המקום לציין, כי לא מצאנו מקום לחייב את מפעילי גן הילדים בהתקנת שער חשמלי בכניסה לסמטת החסידה, רעיון שעלה במהלך הדיון. לפיכך אנו דוחים את הערר. הועדה המקומית תוציא היתר לשימוש חורג למשיבה להפעלת גן ילדים עד 30 ילדים לתקופה של שלוש שנים מתחילת שנת הלימודים תשס"ח. בתנאי ההיתר ייקבע, כי בין השעות 7:30 ו- 8:30 בבוקר, יימצא נציג מטעם המשיבה בנקודת המפגש בין סמטת החסידה לבין רחוב ירושלים, אשר תפקידו יהיה למנוע את כניסת הרכבים של הורי ילדי הגן ורכב ההסעה של הגן לסמטה וכן, לדאוג לכך כי אלה לא יחנו את רכבם ברחוב ירושלים באופן שהדבר יחסום את הכניסה והיציאה מסמטת החסידה. סידור דומה יתבצע בשעות הצהריים/אחר הצהריים, בשעה שבה ההורים לוקחים את הילדים מהגן. הועדה המקומית תבדוק עם עיריית חולון את האפשרות להציב, בנוסף, תמרור "אין כניסה" בכניסה לסמטת החסידה, האוסר את הכניסה בין השעות 7:15 עד 8:30 בבוקר, פרט לדיירי הרחוב. קטיניםרכבגן ילדים / פעוטון / משפחתון